מאת: פלוני
03:57 | 5/23/2025

תיאטרון


איזה איסור יש בללכת לתיאטרון בימינו (תיאטרון דתי כמובן) שמעתי שיש פוסקים שהתירו אם זה בלשון הקודש ואם לא מדברים שם דברי ניבול פה וכד' ואם כן מותר ולמה החרדים מרעישים נגד זה.
00:54 | 5/26/2025

הבעיה בתיאטרון, קולנוע, ואביזרייהו...


עוד לפני שמתיחסים לתוכן, לשפה, היא שבאמצעותם מועבר מסר שלא דרך הדעת אלא דרך החושים והרגשות ובעיקר הדמיון...וכשהאדם מושפע משלשת אויבי הדעת אלה ומחזק את כוחם הוא מכניע תחתם את כח הדעת ומאבד את מהותו כאדם ולא החרדים הם שמרעישים על כך אלא תוה"ק מזהירה על כך בפרשת אחרי מות: "ובחוקותיהם לא תלכו" עיי"ש ברש"י וכל הנושא הזה של תיאטרון "דתי" התחיל משחקני תיאטרון שחזרו בתשובה והיו צריכים פרנסה ובהתחלה עשו הצגות בידוריות לחילונים כדי לקרבם ואח"כ שפרנסתם נדחקה החלו לעשות הצגות לילדים ואח"כ לשווק הצגות לחרדים מבוגרים ואח"כ כבר פתחו בתי ספר ל"משחק" כדי ללמד חרדים איך להיות שחקני תיאטרון...ומה שכתבת שיש פוסקים שהתירו אשמח אם תפנה אותי לפסק שכזה (ואדרבה בכגון דא אם עושים זאת בלשון הקדש הוא חמור יותר כמו שכתב הרמב"ם בתשובותיו (כמדומני סי' רנד') שדבר שטות בלשון הקדש חמור יותר מדבר שטות בלעז ואין לך שטות כמו משחק תיאטרון.
ושאלתי פעם לאחד המפורסמים שעשו כן מנין קיבל היתר לכך? והשיב לי שהרב מוצפי באמת אסר עליו אבל אח"כ שאל רב אחר (ולא אמר לי מי הוא) ואמר לו את התשובה המוזרה הבאה: אלה שאומרים לך שאסור שיגידו לך מה כן מותר כתחליף לזה...
ולצערי יש כיום כמה בעלי תשובה שלא מבינים שחלק מתהליך התשובה לפעמים הוא להחליף את אומנותם...
מאת: פלוני
05:48 | 6/3/2025

ליואל אלחנן


בענין תיאטרון וכד' אתפלא עליך כי הרבה חסידויות עושים תיאטרון בפורים המציג את נס פורים וכד' אמנם אולי התשובה שתשיב לי היא שתאמר שלא עושים זאת באמת לשם בידור בעלמא אלא לשם להחדיר בנו ניסי ה' לא רק מתוך שמיעה אלא מתוך "ראיה" כלשהי ואולי עוד תשיב שאף אם נאמר שהוא לשם בידור אך הבידור בפורים שאני כי יש מצוה לשמוח וכו'. אך לעשות מזה קביעות של תיאטרון וכד' בפרט לאנשים מבוגרים וכד' אולי באמת זה שונה. ונראה שזו האמת וכבר אמרו חז"ל שאסור לאדם למלא שחוק פיו בעולם הזה אך עדיין יקשה על כך שאם האדם צריך זאת להביא רגיעה לנפשו אולי יתירו לו ואולי תשיב על כך שאי אפשר להביא היתר לרבים ולכן לעשות מזה "עסק" זה כבר אסור אך אפשר שאם יש למישהו היתר יש להתיר לעשות עסק מזה ואין אנו צריכים להחמיר בחששות כאלו וצ"ע.
אתה ביקשת ממני להביא פוסקים מתירים אך אשאל ממך פוסקים שאוסרים ולא רק שאמרו כן ולא אלא שכתבו תשובה בהלכה לענין זה ופירטו בדבר אשמח לראות תשובות הפוסקים בדבר אם כתבו כן.
עוד מה שכתבת בענין שהבעיה בתיאטרון הוא ה"חושים ורגשות" קצת מוזר וכי הלויים בבית המקדש לא שרו שירים וכד' בשביל לעורר רגשות ויש בלי סוף מעשים ביהדות שהם כדי לעורר רגשות וצ"ע רב על דבריך (ואף על "מחזות" ממש כדרך התיאטרון (שבאו להחדיר יראת שמים כמובן) נמצא שכמה גדולי ישראל כתבו מחזות כאלו כמו ששמעתי על הרמח"ל במחזה לישרים תהילה ועוד גדולי ישראל, גם בחתונות רבות יש אדם שמזמר על דרך סיפור מעשי החתן והכלה כדי לשבחם ועוד).
אחר שכתבתי זה ראיתי בשו"ע סימן שז סעיף טז שהביא המגן אברהם שם שהמנהג ללכת לתיאטרון בפורים (אמנם הוא תמה על כך אך המנהג שם היה מנהג קדמון), גם האגרות משה יורה דעה חלק ד סימן יא ושם כתב שאין בתיאטרון משום ובחוקותיהם לא תלכו כי אין בתיאטרון (אף של גוים) בימינו עניני עבודה זרה אמנם כתב שם לאסור מפני מושב ליצים וביטול תורה וכן משום שיש שם ניבול פה, אך לפי זה אולי יהיה אפשר להתיר תיאטרון דתי כי אין שם ניבול פה וכד' ולגבי ביטול תורה ומושב ליצים אולי אפשר לומר שלאנשים שצריך זה כדי לשמח נפשם יהיה מותר אלא שכמובן לאדם הפרטי אין לעשות זאת יותר מדי ולכל זמן ועת לכל חפץ.
עוד ראיתי בבראשית רבה סימן פ שכתבו שם שטוב עושים הגוים שהולכין לתיאטרון כדי שלא יבואו להשיח אלו עם אלו ויבואו לידי קטטה ונראה ש"העיקר הכוונה" כלומר שאם באמת כוונת התיאטרון להביא לטוב יהיה מותר אלא שאפשר שהוא דוקא בגוים שזה הדרך היחידה שלא יבואו לידי קטטה כי אם יאמרו להם דברי חכמה לא ירצו לבוא ולשמוע ולכן "אין ברירה" אלא להתנהג בדרך זה אך סוף סוף אולי אפשר ללמוד שאם אין דרך אחרת יהיה מותר גם ליהודים ובפרט ביהודים שצריכים זאת לשמחת הנפש וצ"ע.

23:42 | 6/3/2025

הבאת בעצמך את תשובת...


ה"אגרות משה" שהדבר אסור, ומה שכתבת בשם המגן אברהם, לשון המגן אברהם היא: 
"משום מושב לצים. וה"ה ההולך לטרטיאות וקרקסיאות והם מיני שחוק כדאיתא בע"א דף י"ח ומיני תחבולה ולא ידענא מי התיר להם בפורים ואפשר שנמשך להם משחוק שעושים זכר לאחשורוש" הרי שלא כתב שהוא מנהג אלא תמה על המתירים לעשות כן.
וכל הסברות שהבאת הן סברות אישיות שלך שלא מגובות בדברי רבותינו וראה ב"אמרי ברוך" להגר"ב טולדנו זצוק"ל בביאורו על חמש מגילות מה שכתב על הפסוק בקהלת "לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה" וז"ל:" איתא במדרש רבה שם לשחוק אמרתי מהולל אלו בתי תיאטראות ולשמחה מה זו עושה מה טיבן של ישראל שם, וראיתי בפי' הרב בעה"מ ז"ל שפירש כי כל מיני שחוק והיתול גם שהמה דברי הבל מכל מקום לפעמים יש בהם צורך גדול לאדם כמו שאמרו ז"ל אין לך דבר שאין לו מקום (אבות פ"ד מ"ג) כגון אם יש לאדם עיצבון מחמת מקרה רע רח"ל הנה רפואתו להגביר השמחה עד שיהא שרוי בדרך הממוצע ולזה אמרו לשחוק אמרתי מהולל כי יש מקום אף לשחוק והיתול אך זה יצדק לגויים שאינם בני תורה שאין להם דבר אחר לרפואת העיצבון אבל ישראל הנחילם השי"ת תורתו שעליה נאמר פיקודי ה' ישרים משמחי לב ולמה להם לחזר אחר רפואה בתיאטראות וזה שסיים ולשמחה מה זו עושה ומה טיבן של ישראל בשמחה זו כי להם יש לעסוק בתורה ותסיר מהם כל עצב ודאגה, כדכתיב רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך.




שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות |