"משום מושב לצים. וה"ה ההולך לט×Øטיאו×Ŗ וק×Øקהיאו×Ŗ והם מיני שחוק כדאי×Ŗא בע"א דף י"ח ומיני ×Ŗחבולה ולא ידענא מי ה×Ŗי×Ø ×œ×”× בפו×Øים ואפש×Ø ×©× ×ž×©×š להם משחוק שעושים זכ×Ø ×œ××—×©×•×Øוש" ה×Øי שלא כ×Ŗב שהוא מנהג אלא ×Ŗמה על המ×Ŗי×Øים לעשו×Ŗ כן.

וכל ההב×Øו×Ŗ שהבא×Ŗ הן הב×Øו×Ŗ אישיו×Ŗ שלך שלא מגובו×Ŗ בדב×Øי ×Øבו×Ŗינו ו×Øאה ב"אמ×Øי ב×Øוך" להג×Ø"ב טולדנו זצוק"ל בביאו×Øו על חמש מגילו×Ŗ מה שכ×Ŗב על הפהוק בקהל×Ŗ "לשחוק אמ×Ø×Ŗי מהולל ולשמחה מה זו עושה" וז"ל:"Ā ××™×Ŗא במד×Øש ×Øבה שם לשחוק אמ×Ø×Ŗי מהולל אלו ב×Ŗי ×Ŗיאט×Øאו×Ŗ ולשמחה מה זו עושה מה טיבן של יש×Øאל שם, ו×Øאי×Ŗי בפי' ה×Øב בעה"מ ז"ל שפי×Øש כי כל מיני שחוק והי×Ŗול גם שהמה דב×Øי הבל מכל מקום לפעמים יש בהם צו×Øך גדול לאדם כמו שאמ×Øו ז"ל אין לך דב×Ø ×©××™×Ÿ לו מקום (אבו×Ŗ פ"ד מ"ג) כגון אם יש לאדם עיצבון מחמ×Ŗ מק×Øה ×Ø×¢ ×Øח"ל הנה ×Øפוא×Ŗו להגבי×Ø ×”×©×ž×—×” עד שיהא ש×Øוי בד×Øך הממוצע ולזה אמ×Øו לשחוק אמ×Ø×Ŗי מהולל כי יש מקום אף לשחוק והי×Ŗול אך זה יצדק לגויים שאינם בני ×Ŗו×Øה שאין להם דב×Ø ××—×Ø ×œ×Øפוא×Ŗ העיצבון אבל יש×Øאל הנחילם השי"×Ŗ ×Ŗו×Ø×Ŗו שעליה נאמ×Ø ×¤×™×§×•×“×™ ה' יש×Øים משמחי לב ולמה להם לחז×Ø ××—×Ø ×Øפואה ב×Ŗיאט×Øאו×Ŗ וזה שהיים ולשמחה מה זו עושה ומה טיבן של יש×Øאל בשמחה זו כי להם יש לעהוק ב×Ŗו×Øה ו×Ŗ×”×™×Ø ×ž×”× כל עצב ודאגה, כדכ×Ŗיב ×Øפאו×Ŗ ×Ŗהי לש×Øך ושיקוי לעצמו×Ŗיך.