מהות שורש המחלוקות והזרמים ביהדות
לרב אברהם חזן הי"ו שלום וברכה!
נתקלתי במקרה באתרך, ונהנתי לקרוא הרבה מן החומר הפזור כאן, אע"פ שיש הרבה מה להגיב על הכתוב, ובפרט מנתונים היסטוריים, אך עוד חזון למועד אדון בזה.
וכעת אתחיל לגעת בשני נקודות בסיסיות שצצו במחשבתי מיד בתום סריקת נתונים בחומר שמוצג באתרך, וכדלהלן:
א. רציתי להעיר מדוע ניכר לאורך כל התשובות והתגובות באתרך הבאים מטעמך, שהינך מדבר בזלזול כלפי הדת"ל וכן כלפי רבניהם. גם אם הינך סבור אחרת, מן הראוי לדבר בלשון יותר יפה ובדרכי נועם כדברי חז"ל באבות: "דברי חכמים בנחת נשמעים", ונדמה כי אז הדברים אולי יתיישבו יותר על הלב.
ב. הייתי רוצה להתחיל בסדרת שאלותי בשאלה בסיסית - מדוע הינך מתקיף רבות את הראי"ה קוק זצ"ל (כן, ולא ז"ל כדבריך, כאילו היה כאחד הריקים בשוק) אף אם היה התנגדות לדרכו ומשנתו וכדו' מחלק מגדולי הדור בדורו, אין זה מצדיק לדבר אודותיו בזלזול. ואין כלל ראיה מהמכתבים שהראתה שדיברה אודותיו בחריפות, כי א"כ הסבר לי את ההבדל בין הדיבורים החריפים שדיברו כנגד הרמב"ם בזמנו, ואף סרפו את ספריו, וכן היעב"ץ כנגד ר' יהונתן איבשיץ, הגאון מוילנא והבעל שם טוב וכו' וכו', במשך כל ההיסטוריה. אשמח לקבל תשובה מנומקת וברורה עם מקורות בחילוק בין הזמנים, כי אחרת כל עוד לא הוכחת אין כל רלוונטיות למכתבים חריפים ככל שיהיו שהצגת כנג הראי"ה קוק זצ"ל. {עוד אציין, שראה בספר "שבת הארץ" של הכראי"ה קוק זצ"ל במהדורות החדשות, שניתנו לספר הסכמות נלהבות מהגרש"ז אוירבך זצ"ל והרב בנימין זילבר זצ"ל, שהיו אף הם מגדולי הדור. (ואף שהיו שייכים לדרך החרדית מכ"מ הינך רואה כי כלפי הראי"ה וספריו נקטו ביראת כבוד)}.
אשמח לשמוע תשובה מנומקת בעניין (מקווה שתעלה את דברי לפורום).
מוטי, סטודנט בעל תואר שני בהיסטוריה ויהדות.
(נ.ב. - יש להרחיב רבות בעניין, אך לעת עתה די בזה).
שלום מוטי...
א. אנחנו לא מזלזלים בציבור הדת"ל פועלים על מנת לחשוף ציבור זה לדעת התורה כלפי עיקרי תפיסתו כדי שיהא מודע לכך שהבסיס של תפיסת הציונות הדתית הוא בסיס חילוני שאין לו שום קשר לתפיסת היהדות לדורותיה. מי שמזלזל בציבור הדת"ל ובזכותו הבסיסית לדעת את האמת הוא רבני הציבור זה ורק על כך מן הראוי היה להוקיע אותם על הסתתם והדחתם של יהודים יקרים רבים שהנסיון הראה כי חשיפתם לאמת שינתה לטובה את אורח חייהם מן הקצה אל הקצה ולהזכירך, אין מי שהתורה הזהירה כל כך מפני יחס חיובי כלשהו אליו מאשר מסית ומדיח. מה גם שלא מדובר על מחלוקת ב"סברא" אלא על אנשים שמשקרים לצאן מרעיתם במצח נחושה כדי שלא יוכלו להגיע אל האמת. וראה גם כאן וכאן
ב. ראשית, אציין כי שאלתך אינה ספציפית כלפי הר' קוק אלא שאלה עקרונית שבאה לומר: כיון שראינו בעבר מחלוקות חריפות מאד שעם הזמן דעכו ולא נותר מהן זכר, מדוע שלא נתייחס כך לכל מחלוקת ובכל פעם שנתקל בהתבטאויות חריפות או בהאשמות כאלה או אחרות מצד גדולי ישראל כלפי גדולים אחרים?? התשובה לכך היא שכל מקרה נידון לגופו וכשם שהיו מחלוקות שדעכו עם הזמן היו גם מחלוקות שהתגברו עם הזמן. וכי מאחר ששקעה המחלוקת שהיתה בזמנו כנגד הרמב"ם או המחלוקת בין היעב"ץ לרבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל נכשיר את השבתאות או את הרפורמה?? ומלבד זאת הנך רואה גי גם מחלוקות שדעכו עם הזמן לפני מאות שנים לא נעלמות מידיעתנו כיום ואף אחד לא דאג להסתיר מחלוקות אלה.
ובאשר לר' קוק כבר כתבנו במפורש ב"דת הציונות" כי היו כאלה שהעריכו את אישיותו למרות שהתנגדו נחרצות לדעותיו ולחלק לא מבוטל ממעשיו והרחיקו מהן את תלמידיהם, ומכל מקום אף לא אחד מהם סתר את דברי אלה טענו נגדו טענות חמורות ביותר או תירצו מעשים חמורים ביותר שהיה שותף להם באופן שיהיה נקי מאשמה. ובהמשך לסעיף א' הנ"ל, אלמלי היו רבני הצה"ד משקרים לתלמידיהם ומציגים את הראי"ה קוק כמי שכולם העריצוהו ושבחוהו (מלבד כמה "קנאים אנונימיים") בה בשעה שאין אחד מגדולי הדור שלא התנגד לדעותיו ורבים מגדולי הדור תיארוהו בתארי הגנאי הקשים ביותר שיש ביהדות (ואין לך חמור ממסית ומדיח) לא היינו אנו נזקקים לחשוף את דבריהם ודי היה בכך שהיינו מראים כי אף אחד לא הסכים עם שיטתו וכי הוא בעצמו לא טרח להביא מראה מקום כלשהו לשיטתו בשום מקור מן היהדות. כיון שחניכי הצה"ד מוסתים ע"י רבותיהם ודברי הערכה כאלה או אחרים שנאמרו/נכתבו כלפיו ע"י גדול פלוני או אלמוני מוצגים בפניהם כ"הסכמה" לדרכו או לכל הפחות כלגיטימיות לדעותיו אנו מביאים את כל המידע החסר המוסתר מהם כדי שתהיה להם תמונה מלאה לנגד עיניהם ויוכלו בדעתם לבחון באיזה צד נמצאות טענות עם משקל חזק יותר.
בברכה, יואל.
הערה בנוגע לחב"ד
כאחד שהיה מקורב מאוד לאחד מתלמידים הכי קרובים למרן הרב שך זצוקללה"ה, אומר לך שההתנגדות שלו לכת הנ"ל לא נבע רק מהפגיעה בא' מיג' עיקרי האמונה, אלא על זה שביטלו מצוות עשה דאורייתא מטעמים של קדושה וכו', וכוונתי למצוות סוכה שידוע שהרבי הקודם לא ישן בסוכה , אבל במקום להגיד שלא ישן בגלל הקור הרוסי ומדין מצטער באמת וכמו שנפסק בשו"ע , אמרו שהרבי לא ישן בסוכה משום שהיה מצטער על האורות המקיפים, שהוא לא יכל לישון איפה שיש כל כך קדושה, והחסידים שלא רואים את האורות לא יושנים בסוכה כי הם מצטערים על שלא מצטערים כמו הרבי, ומעבר לדברים הטפשייים האלה , העיקרון הוא מאוד מסוכן שמטעמים של קדושה אפשר לבטל מצוה , זה עקירת הדת במלואה, ועל זה אמר הרב שך שיינם יין נסך, וגם ביטלו הלכה בשו"ע לעשות סעודה שלישית בלחם מטעמים דומים וגם שינו משהו בנוגע למזוזה שלא יודע מה זה בדיוק,
לעניין הטענה השניה
אחד מהדברים המופלאים הוא הפלא הגדול שנקרא עם ישראל, איך, למרות היותו עם פיצפון ונרדף ע"י כל העולם במשך 2000 שנות גלות, הצליח לשמור על עצמו במשך כל השנים הללו, ולמרות היותו מפוזר ומפורד בין העמים, עדיין חי וקיים ועומד מובדל מן העמים, בשונה מאימפריות גדולות ועצומות שנמחו כליל מעל פני האדמה במשך השנים. מה ההסבר לנס הזה? איך הצליחו גדול"י במשך הדורות לשמור על העם ?
כשאנו מתבוננים בזה התשובה פשוטה וברורה: חינוך הדורות הבאים על פי המסורה המזוקקת והנקייה שהתקבלה מהדור הקודם, כך דור אחר דור, ללא עירוב כלשהו של "ערכים" או אידאולוגיות זרות.
זה מדהים לראות קהילות שלימות שהיו מנותקות זו מזו במשך מאות שנים, נשארו דומות לגמרי בעניינים המהותיים כמו שבת, מעגל השנה, כשרות, טהרה, צניעות וכו' וכו', והכל בזכות השמירה על צורת ההעברה הנקייה ללא שום עירוב של תכנים כלשהם, מהסביבה הגויית שמסביב.
מה כל זה קשור לעניינינו ???
ובכן, כיון שאינני מצוי כ"כ בפרטי הפרטים של המחלוקות ההיסטוריות השונות, אשתמש בדוגמא מדורינו אנו.
ידועה ומפורסמת הביקורת החריפה שהייתה לרבים מגדול"י בראשותו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל נגד הרבי מלובביץ', שראו בהנהגה מסוימת שלו פגיעה חמורה באחד מי"ג עיקרי היהדות [מלבד גישת קירוב הרחוקים של חב"ד, שגם בה ישנם צדדים לכאן ולכאן], והנה למרות שבנקודה זו יצאו נגדו בשצף קצף, ללא שום פשרה, ועד היום ישנו מרחק בין החבדניקים לשאר הציבור החרדי, אפשר לשים לב שלא הייתה התרחקות נוספת של החבדניקים מהתורה והמצוות, כלומר ישנו מצב סטטי של פגם בהשקפה, שבלי לזלזל בחומרתו, הוא אינו גורם לירידה רוחנית נוספת לדור הבא. וזה משום שאין כאן פגיעה מערכתית אלא פגיעה נקודתית [חמורה ככל שתהיה], שאינה משפיעה במישרין על המשך העברת החינוך לתורה ומצוות.
הבעיה הכי גדולה [לענ"ד] עם מורשתו של הרב קוק היא שבעקבות זה שהוא הקדיש וטיהר את הדברים הכי טמאים ומטונפים ביהדות, ומכוח איזו שהיא השקפה מומצאת שלו, נתן לגיטימציה לפורקי העול, לעיתים אפי' יותר משלומי אמוני ישראל [עפ"ל], אין פה רק פגם נקודתי באיזושהי מצוה, שיעבור כמות שהוא לדור הבא, שיישאר שומר תורה ומצוות, כמו ששמרו אבותינו ואבות אבותינו [מלבד אותו הפגם].
לעניין ההערה הראשונה
ברצוני תחילה "להתוודות", שגם לי צורם מאוד הסגנון של הספר והאתר, עד כדי כך שכשהעברתי את הספר לקריאה לבני משפחה, תוך שאני משבח את תוכן הדברים המדברים בעד עצמם, היה חשוב לי להסתייג מהסגנון.
גם אחרי שראיתי הסברים שכליים של ליצנותא דעבודה זרה וכדו', לא נחה דעתי, שסוף סוף אין מקום יותר מתאים למשפט "אל תהיה צודק תהיה חכם", כמו המקום הזה. מפני שבאופן טבעי, כשמתייחסים לאנשים שחונכת להעריך\להעריץ, בצורה כל כך בוטה, האינסטינקט הטבעי הוא הולדת תחושת אנטגוניזם אוטומטית לכל מהות הדברים הנאמרים, וא"כ יצא שכרו בהפסדו.
כל זה היה עד שנתקלתי כאן בפורום [וד"א, אני מציע לך לעבור על הדיונים בפורום לפני שאתה שואל, מתוך ניסיון שאחוז גבוה מהשאלות יתורצו], בשאלה שהופנתה ליואל על כך שחבל להפסיד פולמוסים עם הרבנים הדתלי"ם, בגלל עיניינים סמנטיים, כמו אי אמירת שלום (עי' בדת הציונות ח"ב או בחלק המאמרים מאמר 21 בענין הר' אורי שרקי) וכד', וזוהי היתה תשובתו: מדובר כאן על שיטתיות בה נוקטים רבני הצה"ד בכל פעם שהדבר מגיע לעימות עם מישהו שקצת מכיר אותם ואת טענותיהם. הדבר הראשון שהם מנסים זה לקבוע מראש שמה שלא תהיה תוצאת הדיון דעתם תישאר לגיטימית וההפסד הגדול ביותר שהם מוכנים לשאת בו הוא מסקנת ה"אלו ואלו דברי אלקים חיים".
אורי שרקי לא מחפש ללמדנו דרך ארץ. הוא פשוט מכין את ההגנה הנצרכת לכל מצב שדיעותיו יתגלו במערומיהן. הוא חייב בכל מקרה להמשיך ולהרדים את צאן מרעיתו ללכת אחרי הבליו ודמיונותיו וחייב מראש לקבע את עובדת היותו תלמיד חכם הראוי לכבוד ואת עובדת הלגיטימיות של דיעותיו. ברגע שהמשך הדיון מאיים לערער זאת הוא נוטש את הדיון כביכול בתירוץ שלא כובד מספיק. עכ"ל.
פתאום נפל לי האסימון בקול רעש גדול, שאסור להתייחס לדעות רבניהם כביכול בנימוס, כמו שמתייחסים למשל לשאלות של אדם חילוני, מפני שזה בדיוק מה שהם מחפשים, ליצור מצב של ויכוח לגיטימי בין שתי דעות [או אסכולות...] תורניות שוות [מח' ב"ש וב"ה...], וההשתוקקות של הרבנים הדלי"ם ללגיטימציה מהחרדים עוברת כחוט השני אצל כל רב או אדם תורני בצה"ד.
זכורות לי כרגע, שתי דוגמאות, אחת, כאן באתר ישנו ויכוח מצולם בין הרב חזן לדורון לדווין, ובסוף דבריו של דורון, למרות שביקר את השיטה התורנית החרדית הוא הסיק שהדבר הנצרך ביותר הוא האחדות והחיבור בין שני החלקים התורניים [של הצה"ד והחרדית]. כלומר הכי מפריע לו שהחרדים אינם מתייחסים אליהם כתורניים. דרך אגב גם בויכוח זה, התייחס הרב חזן לשיטת הצה"ד בחריפות ובציניות רבה, ולמרות זאת כיבד את דורון כאדם.
הדוגמא השניה, היא מראיון ששמעתי שראיינו את הרב דרוקמן, שזעק מקירות ליבו שבישיבות החרדיות מחרימים את הספרים של רבני הצה"ד [ובכך רצה להצדיק את היחס של הבית היהודי לציבור החרדי, חוק הגיוס וכו'], ושמעו בקול שלו עד כמה חורה לו עניין זה.
מסקנה: למרות שבטווח הקצר נראה שיש הפסד בהתייחסות הבוטה כלפי רבני הצה"ד, בטווח הארוך, ההכרח לא יגונה. ובלא"ה אני מאמין שאף אותם הכועסים על הסגנון, לאחר שחרון האף הרגעי שוקע והטענות המהותיות מחלחלות לתוך הנשמה, לאדם המחפש את האמת, זה לא יהווה מחסום.
תגובה ליוסי
ראשית, מדוע אתה מוחה בהינף יד את דברי הרבי מחב"ד, אינני יודע על מקור שהרב ש"ך זצ"ל התנגד לרבי בגלל שביטל ע"י קדושה מצוות וכדו'.
והעניין שם בהתנגדות לחב"ד הוא עניין אחר לגמרי (חשש להערצת משיחות וכדו', ולא כאן המקום להרחיב בעניין), וראה עוד במכתבים ומאמרים לרב שך זצ"ל עמ' קא', קעב'-קעד'. וכן בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם" (בהקדמה), "הרבי מלך המשיח-שערוריית האדישות בעם ישראל" ועוד.
וכן לא רק חסידות חב"ד לא ישנים בסוכה אלא אף חסידות בעלז כנודע ועוד לא ישנים מהטעמים הנ"ל בדברי חב"ד, וכן לגבי סעודה שלישית יש לחבדניקי"ם הרבה מה להשיב על דבריך.
מכ"מ לא כאן המקום לדון בזה, ואני מבין שאתר זה נועד יותר לדיון בנוגע לדת"ל, אז נדמה לי שאין עניין להעלות לדיון נושאים נוספים על מגזרים אחרים.
(רק הערתי זאת ליתר הדיוק בעניין חב"ד)
בברכה מוטי.
תשובה למוטי
שלום מוטי, זה שלא ידוע לך שהרב שך התנגד על ביטול מצוות עשה דארייתא אפשר ליפטור בצורה מאוד קלה, בבירור קצר אצל המבינים קצת, וכמדומני שיש על זה הקלטה,
אין כאן מקומו...
אכן יש לא מעט נקודות השוואה בין הציונות הדתית לחב"ד שבהנהגת אדמו"רה האחרון ויש גם הבדלים ביניהם אך צריך לזה אתר בפני עצמו (לא בשביל מי שכבר נפל שם שלרוב הוא בחזקת "כל באיה לא ישובון") אלא עבור מי שעוד לא נפל שם שיידע להיזהר אבל אי אפשר במסגרת אתר אחד לטפל בכל הבעיות של עם ישראל. הצד השוה שבהם (במזרחי ובחב"ד דהיום) רגש ודמיון משמשים בעירבוביא ובעצמה ומפנים עורף לדעת תורה ואפילו לסתם שכל אנושי פשוט ושומר נפשו ושכלו ירחק מהם ומכל הקשור אליהם.
שני דברים אזכיר בכל זאת-א. שמעתי מהגאון רבי אהרן ישעיה רוטר שליט"א שמרן החזו"א התבטא בשעת טיולו עמו לפני תפילת כל נדרי (עוד הרבה לפני מרן הגרא"מ שך) אודות האדמו"ר האחרון של חב"ד בצורה חריפה ביותר בעקבות החלטתו כי מוסדות החינוך של חב"ד יהיו חלק מזרם החינוך ה"ממלכתי דתי" ולא מזרם ה"חינוך העצמאי" והגדיר את החלטתו זו כמעשה עמלק שקירר את האמבטיה של ההתנגדות לחינוך המזרחי ושל השותפות החרדית בנוגע לענין כל כך עקרוני כמו חינוך ילדי ישראל. את התוצאות החמורות של החלטה זו לא קשה לראות כיום במוסדות חב"ד השונים ובדעותיהם של בוגריהם.
ב. כפי שציינתי בהקדמה לספר "דת הציונות"-לפני שהתחלתי לשוב לדרך היהדות הייתי פעיל בתנועת "מולדת" (שהיתה אז בהנהגתו של רחבעם זאבי הי"ד) במיוחד במערכת הבחירות שהיתה מיד לאחר רצח רבין (שהתרחש שבועיים אחרי שחרורי משירות סדיר בצה"ל). למרות שמדובר בתנועה חילונית לגמרי שאינה כפופה לשום מרות תורנית הייתי הפעיל היחיד אז ללא כיפה לראשו ועם שני עגילים באזניים. חוץ ממני היה עוד בחור דת"ל אחד. כל שאר הפעילים וכן הרכזת האחראית היו חב"דניקים. ואני זוכר שכשהגעתי פעם אחת לקחת חומר הסברה לדוכן שלי אמרה לי הרכזת:למרות שהנך חילוני עם עגילים באזן אתה הרבה יותר טוב מהרבה יהודים אחרים ששומרים תורה ומצוות...
ואידך פירושה הוא..זיל גמור...[אבל לא באתרנו].
המעונינים בהסבר מפורט בנושא חב"ד יכולים לציין מייל ונשלח להם דברים שכתב ידידנו רבי יעקב משה סגל שליט"א ראש ישיבת ברכת יעקב בבני ברק בנושא.
בברכה, יואל.
על חב"ד בדורינו
תנועת חסידות חב"ד יסודתה בהררי קודש, רביים צדיקים וגאונים, החל מבעל התניא זי"ע.
והרב ש"ך זצ"ל בעצמו אמר כי מובטח לו שלאחר מאה ועשרים שנה בעל התניא יקבל את פניו ויודה לו על מלחמתו בסטיות השונות של חב"ד בדורינו.
אלא כיון שייעוד האתר הוא לפקוח את עיני מבקריה מסילופי הצה"ד אי אפשר, לענ"ד, שנתריע גם על בעיות שונות אחרות עד שנראה בעיניהם כמדור רכילות בעלמא.
...המשך...
זה לא נתפס עד כמה מוכנים רבני הצה"ד לרקוד לצלילי חליליהם של פורקי העול מהשלטון הציוני, הרי אותם רשעים חקקו את חוק השבות ובאמצעותו ייבאו ארצה מאות אלפי גויים, בשביל לחלן את הדורות הבאים ולהפכם מיהודים לישראלים, וכדי למנוע את זה הגו בצה"ד רעיון גאוני, להפוך את הגויים, בהינף חתימה ליהודים גמורים... העיקר שהם מדברים עברית של צברים ומשרתים בצה"ל...!
אם מחר יכריח השלטון הציוני את העם לאכול חזיר, אל דאגה, יהיו מיני רבנים בצה"ד שישבו על המדוכה ויחליטו שזה לא חזיר אלא פרה...
כל לב יהודי כואב ודואב למשמע אחוזי ההתבוללות הגבוהים בארה"ב [בין שבעים לשמונים אחוז], כאשר הרפורמה הארורה גורמת למיליוני יהודים להעלם מהיהדות. חבל שהם לא ציונים, היה אפשר לאפס את האחוזים הללו בהינף קולמוס.
במחשבה שניה, היהודים האלה לא נעלמים, הם הרי מתגיירים בגיורים רפורמים, ואורחות חייהם כמעט אינם שונים ממגויירי דרוקמן, הם מחללים את אותה שבת ואוכלים את אותם טרפות. אז מה אם בחו"ל הם מדליקים גם אשוח ביחד עם החנוכייה, אחרי הכל הם תורמים קבועים לקרן לביטחון ישראל [כמאמר ה"פסוק" תנו ליבכם לליבי...].
המשך 3
היוצא מן האמור שהצה"ד, ע"י שפגעה ביסוד היסודות עליו מושתתת העברת היהדות הצרופה במשך דורות, שהוא החינוך הטהור והזך, יצרה מוטציות יהודיות חדשות שנוצרו ע"י תערובת של חינוך עם ערכים תורניים וערכים זרים ומוזרים, הנוגדים את רוח ישראל סבא.
כאן המקום להזכיר את הווארט הנפלא שנאמר בדרך צחות, על המדרש המפורסם בפרשת תולדות עה"פ "ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ה'", שרבקה הייתה מודאגת מאוד מהתופעה שכשהיא עוברת ליד בתי כנסיות ומדרשות, מפרכס התינוק לצאת וגם כשעוברת ליד בתי ע"ז, מפרכס הוא לצאת. לכן הלכה לדרוש את ה'. נשאלת השאלה, איך הקב"ה מרגיע אותה ע"י האמירה: "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו וכו'" סוף סוף יהיה לה גם בן רשע ?! – התשובה, ששני בנים, אחד ספון בבהמ"ד על התורה והשני חילוני, פורק עול לגמרי, זה הרבה יותר מרגיע מבן אחד בלבד, שבבוקר לומד גמ' עם רש" ותוס' ובערב יוצא עם חבריו [וחברותיו...] לקולנוע.
לאור כל זאת מובן גם מדוע הציבור הדת"ל הוא לא הומוגני, יש כאלה שהאחוזים התורניים שהם ספגו היו גבוהים יותר מ"ערכי החינוך" והתת תרבות האפיקורסית החילונית, והם יותר קרובים לחרדים מאשר לחילונים [ובניהם אלו המכונים חרדלי"ם],ויש כאלה שספגו הרבה יותר אפיקורסות וציוניות מאשר יהדות והם הרבה יותר חילונים מאשר דתיים. ואלה וגם אלה הם אותה הבעיה בדיוק, ששניהם שאבו את חינוכם מאותה באר מורעלת, ובשניהם ספוגים ערכים מזוהמים במידה כזו או אחרת. גם החזקים שבהם, למרות מחלוקתם עם הפשרנים, הם עדיין נותנים לגיטימציה לדעתם, שגם היא כביכול דעת תורה [עי' באתר במאמר מס' 18 שהרבנים החרדלי"ם התייחסו לרב שרלו, כאל כבוד תורתו...], והם חייבים לעשות זאת, שהרי מוריהם הם אותם מורים ורבניהם הם אותם רבנים.
עכשיו גם מובן מאוד הדמיון של פירות הצה"ד לרפורמה, שגם היא התחילה בשינויים מינוריים בתפילה ובמקומה של התיבה בבהכ"נ, והתדרדרה לפריקת עול מוחלטת. אחרי שאפשר לבטל דברי אנשי כנסת הגדולה ולחלוק על גדול"י בדורות הקודמים, שהם קיבלו את התורה מאלה שלפניהם והם מלפניהם וכו', אפשר לבטל הכל ולחלוק על הכל. ואפי' שרוב הציבור הדתל"י עדיין רחוק מהתוצאות של הרפורמה [סוף כל סוף הרפורמה היא בת כ- 200 שנה בעוד הצה"ד היא ילדה בת- 66], כבר ישנם ניצנים של התקרבות בניהם [כמו שראינו את היחס החיובי של בנט אליהם], כבר שומעים על קהילות שמנמיכות יותר ויותר את המחיצה בין גברים לנשים בבהכ"נ, או שאשה דורשת את דרשת השבת, ישנם אפי' כאלה שכבר קיבלו היתרים לסמס בשבת, שלא לדבר על אותם רבנים המגיירים את המוני הגויים שייבאה המדינה הקדושה [מכח חוק השבות הקדוש], נגד כללי הגיור ההלכתיים הבסיסיים שהגר מחויב לקבל עליו עול תורה ומצוות באמת, ובמקום לפטור בעיה, הם יוצרים בעיה הרבה יותר גדולה.
לסיכום: ההבדל בין ההתנגדות של גדול"י לרב קוק לבין התנגדותם במקרים אחרים, הוא, שהרב קוק גרם לשינוי היהדות וליצירת דת חדשה כמו שרואות עינינו. בעוד במקרים אחרים הפגיעה הייתה ועודנה במצוה אחת או בעקרון מסוים אחד.
בהצלחה לכל מחפשי האמת ונוטריה.
שנזכה שיאיר ה' עינינו בתורתו.
המשך 1
חושבני שכל יהודי המשתייך לצה"ד צריך לשאול את עצמו, מה הקשר בין ראיית הקמת המדינה כראשית צמיחת גאולתנו, לבין תערובת בין בנים לבנות במוסדות הלימוד ובתנועות הנוער ? או מה הקשר בין זה לבין חסרון בשמירת שבת כהלכתה ? או מה הקשר בין זה לבין לא לקבוע עיתים תורה [אחרי גיל הלימודים הסדירים], או מה הקשר בין זה לבין חסרון בשמירת כשרות ? או מה הקשר בין זה לבין יהדות רדודה בכל תרי"ב המצוות [חוץ ממצות יישוב א"י כמובן, אם מה שהם עושים זה מצוה]
אני יודע שמיד יקפוץ הקורא כנשוך נחש ויאמר: "אתה לא מתבייש, אתה יודע כמה לומדי תורה וירא"ש יש בצה"ד ?! המקפידים על קלה כחמורה ?!"
ודאי שאינני מתכחש לזה, ואף במקום בו אני גר, אני מכיר קהילה כזו, ואף מתפעל מידי פעם מדקדוקי ההלכה שלהם בכל מיני עניינים.
אלא שעל דא קא בכינא, מדוע לא כולם כך ? מדוע רק מיעוט ? איך בכלל ישנה לגיטימציה לדרך אחרת ? ויותר מזה, גם אותם החזקים, איך נותנים לגיטימציה לאחרים ?
[ואל יטען הטוען, גם אצל החרדים יש כל מיני זרמים. קודם כל החלשים ברוחניות, זה לא בגלל אידואולוגיה, אלא נהנתנות ותאוות, והם בעצמם יודעים שהם פחות מהשאר, ומפללים שבניהם יהיו יותר מהם. דבר שני, הם המיעוט הזניח. דבר שלישי, שהוא הכי חשוב שהם אינם נותנים את הטון ולא קובעים ומכריעים בשום מקום לכלל הציבור. (ולמי שמבין קצת בציבור החרדי – עיין ערך מפלגת "טוב" בי-ם ובית שמש בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות)].
התשובה היא, שע"י נתינת הלגיטימציה לפורקי העול בתחילת הדרך [הקמת המזרחי בתוך הציונות], גרמה להכנסת דריסת רגל גסה לתכני החינוך והלימוד אל אותם משוקצים, אל תוככי בתי הספר הדתיים, ששם למדו שהרצל וביאליק ונעמי שמר ושאר מרעין בישין [שאינני בקי דיי בשמותיהם, ב"ה] הם המשך טבעי לגדולי הדורות כמו הרמב"ם, הב"י, הגר"א, הבעש"ט והחפץ חיים [להבדיל אא"ה].
המשך יבוא...
המשך 2
איך אדם מסוגל לחיות עם סתירות כאלה ?!
מתחילה לחלחל אצלו ההבנה שיש דעות שונות וזה לגיטימי [בייחוד שחלק מהגדרת המדינה הקדושה, שהיא מדינה דמוקרטית], וכמו שאפשר לבקר את דעתו של יצחק רבין, לא חייבים לקחת את דברי הרמב"ם עד הסוף. ומפה כבר קלה הדרך גם לביקורת המקרא ברמה כזו או אחרת, כי הרי גם הם היו בני אדם... [או בשפה יותר מעודנת, "תנ"ך בגובה העיניים"], כמו שאפשר לראות בסגנונו של הרב עדין שטיינזלץ וכדו'.
האסון הגדול בשינוי החינוך הטהור המסור מדור לדור, והכנסת תכנים זרים אליו, הוא שהצה"ד יצרה אנשים עם השקפות עקומות שקודש וחול משמשים בראשיהם בערבוביה, והם חושבים שזו היהדות האמתית שקיבלנו ממרע"ה בסיני !!!
כשאני רואה את חה"כ [מהבית ה"יהודי"] שולי מועלם רפאלי נלחמת כתף אל כתף יחד עם זהבה גלאון [שר"צ] ועליזה לביא [אין עתיד] בעד שוויון לנשים בכל מיני ועדות ומועצות דתיות, היא מרגישה שהיא עושה דבר הכי יהודי שיש, למרות שעצם היותה בכנסת זה נגד הלכות מפורשות שאין ממנים אישה לאף אחד מהמינויים.
בכלל, מהיכן שאבו בצה"ד את כל השיגעון הזה של שוויון נשים ?! מהתורה ?! מה היה בכל הדורות ?! מישהו יודע איך קראו לאשתו של הרמב"ם או הבעש"ט או האור החיים ?! מדוע הם הדירו נשים ??!! – אלא שכל זה לקוח מהרוחות הזרות שנכנסו לתוך מערכות החינוך שלהם !!! אישה כשירה שחונכה בדרכם של מעתיקי השמועה, לא אמורה להרגיש ולא מרגישה שום קיפוח בזה שאין לה אפשרות מפורסמת ובזה שכל כבודה בת מלך פנימה, אדרבה היא גאה על זה מאוד מאוד !!!
איך יתכן שהרב קוק נלחם נגד השתתפות נשים בכלל בהצבעה לכנסת, ודור וחצי אח"כ נבחרות לשם תלמידותיו בעצמן בגאוה, ומטיפות לשוויון זכויות לנשים ????? – וכמו שאומרים בשם מרן החזו"א [בבחינת חכם עדיף מנביא], שאמר שבעולם העליון יגידו לרב קוק מילה אחת: "קוק" [תסתכל באידיש], תסתכל מה עשית, משום שגם הוא היה מזדעזע ממצבה של הצה"ד כיום, שוודאי לא לזה פילל.
עוד דוגמא שמתנוצצת אצלי כעת, לשפל שהגיעו בוגרי החינוך של הצה"ד, היא, שבמכתב שכתב הרב הצה"ר [רפי פרץ] לחיילים באחד מימי העצמאות, הוא כתב (ע"פ הזיכרון), "שרש"י והרמב"ם היו שמחים ומתלהבים לגרז את הטנקים של חיילי צה"ל" [עפ"ל], כלומר, מבין הנער הדת"ל שמעלתם של החיילים היושבים בטנק, שהם מחללי שבת בפרהסיה, אוכלי נבלות וטרפות, פרוצים בעריות, גדולה יותר משל רש"י והרמב"ם...
המשך יבוא...
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה..
בשבועיים האחרונים היה נתון לבו של רב ככל עם ישראל לגורלם של שלשת הנערים שנשבו ונרצחו הי"ד. מהדווחים שהועברו ועדיין מועברים בערוץ 7 עולה התמונה הקשה והכואבת על השבי הרוחני בו נמצאים חניכי הצה"ד שמשום מה לא מדאיג לבו של איש.
בת השירות שקבלה את השיחה במוקד בנימין מאביו המודאג של גלעד שאער הי"ד מספרת כי בשעות הראשונות עדיין לא היה חשש כבד כ"כ כי שיערו שאולי הנערים (בני "ישיבת" מקור חיים) הלכו לסינמה סיטי בירושלים...
ומה מספרים ומראים עליהם בערוץ 7? איך נפתלי פרנקל הי"ד שר את "החול יזכור" של המשורר ה"קדוש" נתן יונתן ואיך איל יפרח הי"ד שר שיר של שלומי שבת...
ואיך נראית עצרת חיזוק לשובם של הבנים הי"ד לילה לפני מציאת גופותיהם?? תערובת של עשרות אלפי גברים ונשים בכיכר רבין עם שירי צביקה פיק ורמי קלינשטיין בהנחיית "מזכה הרבים" אברי גלעד ודברי "תורה" מנשיא הערב רב החדש רובי ריבלין על נצחון האנושיות ושאר פטפוטי מילי בעלמא...
היש אומללות ושביה גדולים מאלה?? האור החיים הקדוש מקשה על הפסוק המובא לאחר שיעקב יורד למצרים ופוגש את יוסף וז"ל: (בראשית פרק מו פסוק ל): "עוד נראה לומר בדקדק אומרו כי עודך חי ולא הספיק לומר אחרי ראותי פניך, והדבר מובן כי חי הוא גם צריך לדעת למה לא אמר יעקב כן כשבשרוהו האחים כי יוסף חי, ומצינו שהאמין כשראה העגלות ותחי רוח וגו', ומה דבר חדש ראה:
אכן כוונת דברי יעקב הם, כי הגם שנתבשר כי עודנו חי, זה הועיל לדעת שישנו במציאות, אבל עדיין לבו דוי עליו לצד היותו בין הנכרים, שפל עבד מושלים, אם עודנו בצדקותו ולא כהתה עינו ולא נס ליחו, או לצד היותו מובדל ממנו ונתון תוך הקליפות, ובפרט טומאת מצרים, ומה גם לצד מה שעברו מרוה"ק שאמר טרוף טורף יוסף חיה רעה אכלתהו (עי' ב"ר פד יט), ודבר ידוע הוא כי הצדיקים יותר יחפצו בהעדר הבן בהיותו בן מביש"
ואנחנו-רבבות אחינו בית ישראל נתונים בצרה ובשביה מעריצים את השטן בשם ה' ותורתו ואנחנו אדישים להסתתם והדחתם ולפתע כששלשה מהם נתונים לסכנת הגוף כולנו יוצאים מגדרנו ומאבדים את עשתונותינו. שוכחים לגמרי כי קשה המחטיאו לאדם יותר מההורגו.
בברכה ובצער רב על עוד דם יהודי יקר שנשפך על מזבח הע"ז הציונית, יואל.
תגובה לתשובה לתגובה 1
ראשית, תודה על ההיענות שלכם לשאלותיי!!!
א. היכן הרב משה אביגדור עמיאל התבטא כך?
ב. מי מרבני הצה"ד אמר שמותר למנות כופר בעיקר למנהיג של כלל ישראל? ואם כוונתך לראשי הציונות, אין הם רואים בהם מנהיגים, כי אם אנשי שלטון ככל שלטונות מדינות העולם, וכי גדולי ישראל לדורותיו ראה בגויים ראשי ונשיאי המדינות לדורותיהם כמנהיגי ישראל?!?! - וודאי שלא!, אלא הם רק כח אנושי המתפעל את שירות חיותינו באדמת המדינה (וכל מדינה ומדינה ככתבה...).
ג. וא"כ שוב אני חוזר ואומר שוודאי לא ניתן לדמות (גם על הצד...) את הצה"ד לרפורמה, שהצה"ד כן מקיימת את כל הלכות השו"ע (ובכך שיש כאלה מתוך הציבור שלא מקיימים אין בכך נושא הדיון, וכמו שכבר כתבת בספרך על החילוק בין הנהגת הדרך לאנשים הפועלים בדרך ומשלת משלך על גוף חולה או על ראש חולה וכו'), וכי האם הרב חיים דרוקמן, הרב שלמה אבינר, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב דב ביגון שליט"א ועוד אינם מקיימים את השו"ע בכל הפרמטרים הכתובים??? ואילו הראביי למיניהם בוודאי שאינם מקיימים אפילו הלכה אחת בשו"ע אז איזו הו"א יש לך בכלל לדמות בין השניים?
ד. היכן הגרי"י דיסקין זצ"ל השווה את הראי"ה זצ"ל לכך? והגר"ש בראך?
ה. ולעניין רבנים רבים ועצומים - היכן הרב קלישר, הגרעק"א, ר' אלחנן ספקטור, הנצי"ב, הח"ח זצוק"ל, כתבו אחרת מהמקומות שציינתי לעיל'? {וכן ראה מה ששלחתי לכם בתגובה 5 ... יעויי"ש}.
ו. היכן ההיתר של הח"ח זצ"ל לחלל שבת להציל תלמיד מהישיבה של הרב ריינס זצ"ל ?
ז. אינני מבין מדוע הינך מתעלם ממה שכתוב בעיתונות החרדית בעניין הבחירות? הרי העיתונות החרדית מנוהלת ע"י גדולי ישראל מאז ומתמיד. אם זה "המודיע" ע"י האדמורי"ם, ואם זה "יתד נאמן" ע"י הגראי"ל שטינמן שליט"א (מגדולי מנהיגי הציבור החרדי, שאף אתה נעזרת בחלק מארגוניו כ"לב לאחים" כפי שכתבת...) והוא יחד עם הגר"ח קנייבסקי שליט"א מורים לכל שומעי לקחם ע"י העתונות "יתד נאמן" ללכת ולהצביע בבחירות עבור מפלגה חרדית המשתתפת בכנסת. וזהו כהמשך לתהליך ההנהגה כפי שהונהגה ע"י החזו"א, הרב מבריסק, והרב שך {שאת דמותו עיטרת בספרך}, הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהורו ללכת לבחירות ולהצביע (אף שהחזו"א והרב מבריסק לא הצביעו... מסיבות שלא כאן המקום להאריך...), וכן הורו הגדולי דור החרדים הבאים אחריהם (וראה עוד בזה במוסף "דגל התורה" שיו"ל ע"י עיתון "יתד נאמן" מוסף חג סוכות תשע"ד, וכן גליון "שבת קדש" פרשת בא מס' 15 תשע"ד). וא"כ מה כי תלין על העיתונות החרדית אשר מביע את דעותיהם של הגדולים שהקימו את שופר העיתונות במעשה ידיהם לצורך השעה?
בברכה, מוטי.
תשובה לתגובה 1
ראשית לא דימיתי את השבתאות והרפורמה לציונות הדתית אלא הבאתי אותן כדוגמא לכך שיש מחלוקות שאף מחריפות עם הזמן ולא רק כאלה שמתאדות עם הזמן וגם אם הייתי משוה ביניהן לא היה בזה כל עוול כי יש אכן נקודות השוואה ומפגש רבות בין השבתאות והרפורמה לציונות הדתית במיוחד לאור הגדרתך את הרפורמים כ"מבטלים וכלל לא מכירים בהלכות רבות שנחרטו ונפסקו בשו"ע וכו'" ומה שכתבת "משאי"כ הציונות הדתית מקיימת את התורה בשלימותה, על מצע השקפתה נעוץ השו"ע בכל הפרמטרים וההלכות שבהם הוא נוגע" הוא מעורר גיחוך לא רק לאור דבריהם של גדולי הדורות האחרונים אלא אפילו לפי דבריהם של רבני הצה"ד עצמם (והר' משה אביגדור עמיאל מראשי רבני הצה"ד כבר התבטא כי עצם המושג דתי לאומי הינו סתירה מובהקת מיניה וביה) וכל שכן לפי המציאות בשטח (אולי תגיד לי באיזה סימן בשו"ע כתוב שמותר למנות אתאיסט כופר בעיקר למנהיג של כלל ישראל??) ואולי כוונתך היתה לומר שהצה"ד נעצה סכין עמוק עמוק בכל הפרמטרים וההלכות של השו"ע ולזה הנני מסכים אתך בהחלט. ולגבי הגימטריא, שוב, אף אחד לא ניסה להשתמש בזה לראיה אלא כרמז בעלמא וגדולי ישראל אף השווהו בגימטריא לישו הנוצרי (הגרי"י דיסקין) ולמסית ומדיח לעבודה זרה (הגר"ש בראך). ומה שכתבת ש"מכ"מ היו גם רבנים רבים ועצומים שתמכו את כל כובד משקלם בדרך זו" היינו בדרך הר' קוק הוא חסר בסיס לחלוטין ואל רק שאין סיוע לשיטתו מדבריהם אלא שאמרו מפורשות דברים הפכיים לשיטתו ולדעותיו (ראה דבריהם ב"דת הציונות" חלק ב'). ומה שאתה מנסה להעמיד פני תם כאילו כל הרבנים שווים ולכן אין עדיפות לאלו שהיו מפורסמים לגדולי הדור על רבני ה מזרחי שרובם ככולם אם לא היו אנשי מזרחי לא היית שומע עליהם כלל הוא גם לא רציני ובטוחני שבשום תחום אחר בחייך לא היית נוהג כך. בטוחני כי אם ח"ו היה מישהו מקרוביך זקוק לרפואה דחופה ונתון לסכנת נפשות לא היית מחפש כל מי שיש לו תעודת רופא אלא את מי שמוכר כמומחה גדול ואם בחיי הגוף כך על אחת כמה וכמה בחיי הרוח. מה גם שהתורה היא לא פילוסופיא אנושית וגם אדם גדול לא יכול לומר ככל העולה על רוחו אלא להראות מקום לדבריו בדברי קודמיו ו"כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה" וכל "הוא היה אומר" אינו שווה מאומה אם לא קדם לו "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'..." כך שדבריהם הבדויים מן הלב אינם דברי אלקים חיים אלא דברי אלהים אחרים מתים וממיתיםוזה בשעת המחלוקת אבל כיום דורות אחרי תחילת המחלוקת אין צריך גם לכל הנ"ל ודי במבט קל על תוצאות שיטתם: "ישיבה" עם מגמת קולנוע, עצרות חיזוק עם זמרים חילונים, תערובת נשים ואנשים בכל מקום, הערצת מומרים להכעיס וכופרים בעיקר וראייתם כ"מנהיגי האומה", לימודי כפירה וצריכת תרבות גויית קלוקלת ועוד ועוד... (ורבותיהם עצמם קוננו רבות על כשלונם) ועוד דבר: המזרחי לא פסלו את מרן הגר"ח מבריסק או את החפץ חיים או את החזו"א אבל הם כן פסלו את המזרחי כך שבכל מקרה עדיף ללכת אחרי מי שכולם מסכימים על גדלותו ומומחיותו בתורה ולא אחרי מי שרוב ככל גדולי ישראל פסלוהו באופן נחרץ (עד כדי היתר של החפץ חיים לחלל שבת כדי להציל תלמיד מ"ישיבתו" של הר' ריינס מייסד המזרחי).
ולגבי ההתנגדות של חלק מגדולי ישראל לאגו"י כבר כתבתי לך בתשובה לתגובה 4 ואף אחד לא מסתיר את דברי מרן הגה"ק מסאטמאר וכל בן תורה יכול להגיע אליהם ולברר דעתה של תורה אם רק יבחר שלא לטמון ראשו בתוך עיתוני המפלגות החרדיות ולברר דעת תורה בספרי הפוסקים וגדולי ישראל במקום בעיתונים ובתעמולת מפלגות.
בברכה, יואל.
בבקשה...
א. לגבי דברי הר' עמיאל: ראה:משה אביגדור עמיאל, "היסודות האידיאולוגיים של המזרחי", הוצ' הסתדרות המזרחי, ורשה, תרצ"ד. וז"ל: "הננו מרמים רק את עצמנו אם אנו חושבים כי כבר הגענו לידי שלום אמיתי בין התורה והציונות, בין הדת והלאומיות, כי באמת הגענו בזה רק לידי שתי רשויות שכל אחת יונקת את יניקתה ממקור אחר, ואם אין אנו מרגישים את ה"תרתי דסתרי" שיש בזה, הרי רק מפני שבהמשך הימים הולכת אחת מהן, מתכווצת יותר ויותר ומצטמצמת יותר ויותר לקרן זוית, עד שלא ירגישו בה כל כך. וה"אחת" הזו מובן שהיא התורה והדת..."[עיי"ש בדבריו ותראה הודאת בעל דין בכשלון המזרחי].
ב. האמנם?? דברי הר' ריינס מייסד המזרחי במכתב להרצל: "ולך אישי הנעלה והגדול אני אומר בשמי ובשם כל חברי הרבים לאמור ידוע תדע לך כי אתה האיש שעיני כל בית ישראל כלו למקצהו תלויות אליך זה שמונה עשרה מאות בשנים שהננו גולים בארצות נכר שלא היה לנו כל מנהיג לאומי ועובד מדיני שיצא ויבוא לפני עמנו עד שקמת אתה שקמת אב בישראל ותצא להאיר לנו את הדרך לחלצנו מן המיצר. זה שמונה עשרה מאות בשנים שהננו נעים ונדים בעמים לבקש מנוה לרגלנו ומפלט לנפשנו עד שהופעת אתה אלינו ובעוז רוחך בראת לנו את המקלט הזה ולכן ידוע תדע כי בך ובמעשיך תלויים חיי כל בית ישראל כלו וממך הם מקווים לרווחה והצלה" ("שנה בשנה", תשמ"ז, עמ' 356, "איש המאורות", גאולה בת יהודה, הוצ' מוסד הר' קוק.).
דברי הר' פישמן-מימון במכתב לאחיו באשר לבשורה על מות הרצל: "אחי היקר! ידעתי גם ידעתי כי גם לבך הטהור כואב על השבר הגדול אשר השברה האומה כולה, ואנכי מה אומר לך אחי? אנכי כאשר הגיעתני הבשורה המעציבה והמכאיבה מפטירת האדם הגדול בענקים, פאר ישראל, מאד נפעמתי ונדהמתי, עד אשר מרוב יגון ואנחה נפלתי למשכב...כולם יחד באו לחלוק את הכבוד האחרון לבר כוכבא השני...". (אגרות הר' מימון, חלק א', אגרת מ"ד, מוסד הרב קוק, תשל"ט)
הראי"ה קוק: והנה, בתור עקבא דמשיח בית יוסף, נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים, להשכיל מעבר מזה איך שההכשר הכללי לישראל אינו כ"א בסיס ליסודו המיוחד, וע"כ צריך שתהיה ההנהגה מכוונת לתכלית ההתעלות המיוחדת, ולהיות מושפעת הרבה מהסגולה של יחידי הדור צדיקים וחכמי תורה, ולעומת זה ההכרה שהחפץ לחזקם של ישראל והתנערותם בתור אומה חיה, עם כל צרכיה החומריים, שהוא דבר נכון כשמצטרף לכל התכונה הראויה, גרמה עד כה שלא הצליחה במעשיה, עד שחסרון ההצלחה גרם לסכסוכי דעות וריב אחים, שהלכו בדרך מסוכנה כזאת עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון. (מאמרי הראי"ה, חלק א', עמ' צח', המספד בירושלים)Iדברי הרצי"ה קוק: "המנהיג הגדול לעילא ולעילא הרצל..." [שיחות הרצי"ה, גירסא שנמסרה לי ע"י תלמידו הר' שלמה אבינר).
תגובה 1
לרב יואל אלחנן שלום וברכה!
אגיב לתשובה שענית בפורום זה:
אך ראשית אומר, הנני בכ"ז מעריך אותך ואת פעילותך אף כי אני בטוח שאינך מרוויח כסף מפעילות זו והינך עושה זאת לשם שמים, ואני מאוד מעריך אנשים כאלה החותרים אל האמת, ואף כי יש לי רבות לדון בנושאים הנידונים באתר זה ובספרך, מכ"מ את פועלכם אני מעריך.
תגובות לתגובה שכתבת בפורום זה:
א.ובכן, מדוע הינך מדמה את השבתאות או הרפורמה לציונות הדתית? – הרי ענייניהם רחוקים מזרח ומערב בהשקפותיהם. הרפורמים והשבתאים למיניהם ביטלו מושגים וחיובים תורניים רבים, אשר קיבלנו מרבותינו גדולי התורה וההוראה. הרי הם מבטלים וכלל לא מכירים בהלכות רבות שנחרטו ונפסקו בשו"ע וכו'. משאי"כ הציונות הדתית מקיימת את התורה בשלימותה, על מצע השקפתה נעוץ השו"ע בכל הפרמטרים וההלכות שבהם הוא נוגע (כמובן כוונתי לשכבות שבתוך מגזר זה אשר כל הוויתם הוא רצון לקיים השו"ע), והרי מרחק רב יש בין זה לבין השוואתם לרפורמה וכדו'. – ועוד האם אינך חושב שזה מאוד צורמני לדמות את הראי"ה קוק ל"אחר" בגלל הגימטריה עם הכולל, הרי ישנם הרבה דברים בגימטריה שמובילים לכיוון אחר מהצדדים במחלוקות הפזורות בהלכה, ובכ"ז לא מתייחסים לכך, ומה הראיה? ועוד שניתן על כל דרך או דבר להביא גימטריות וכדו', נדמה כי זהו זלזול מאוד גדול, ואף אם הינך מביא רבנים המתבטאים כנגד הראי"ה בחריפות, גם הם עדיין לא הגדירוהו כך, וגם א"כ הם רשאים לכך. ( ועוד ראה להלן מה שכתבתי ).
ועוד, אף אם היו התנגדויות לדרכו ע"י חלק מרבני עם ישראל, ואף בהגדרות קשות. מכ"מ היו גם רבנים רבים ועצומים שתמכו את כל כובד משקלם בדרך זו, וביניהם: הרב קלישר (בספרו דרישת ציון), רעק"א (שם מאמר שלישי דף כה', ובאזכרה מחלקה ה' דף תכז), הרב מגריידיץ (שיבת ציון ח"ב עמ' 40), הרב יצחק אלחנן ספקטור (שם ח"ב עמ' 4), הנצי"ב (שם עמ' 5), החפץ חיים (תולדות החפץ חיים (מדף מג') זצ"ל. וכן ראה בספר התקופה הגדולה ח"ב עמ' 224, רשימה מלאה של רבנים, שרבים מן השמות המופיעים שם שייכים לציבור הדת"ל, ועוד כהנה וכהנה. האם בעיניך הם מבוטלים? הרי מדובר בהרבה רבנים גדוים, הסבר לי מדוע אעדיף לשמוע לחוות דעתם של הגדולים מהמגזר החרדי ולא לגדולים שעמדו בצד של המזרחי? למה שאני לא אראה זאת כ"אלו ואלו דברי אלקים חיים"? – והרי מדובר באנשים ברי אוריין, ת"ח עצומים, אז למה לצייר שמי שלא כצד החרדי הוא כבר מוקע מחוץ למחנה? (בוודאי שתאמר שהם רבנים קטנים לעומת החזו"א זצ"ל וכדו', אך אינני מבין מניין לנו הקטלוגים, הרי גם הראי"ה קוק, והאדר"ת חמיו זצ"ל ועוד היו רבנים גדולים בכל קנה מידה).
ועוד, הרי בספרו של הצדיק האדמו"ר מסאטמר זצ"ל "ויואל משה" כתוב רבות פעמים כנגד ה"אגודה" (ומסתמא הינך יודע זאת היטב), ובצורה מאוד חריפה עד כי גם הם שותפים לע"ז וכדו', וא"כ וכי נאמר גם שדרכם של החרדים ה"אגודה" היא טעות וכו' וכו', ואין להם שום הוכחות להצדקתם דרכם וכדו', או שמטעים אותם ומסתירים מתלמידי הישיבות החרדיות וכן מרבניהם וכדו' את כל ההוכחות הכתובות ב"ויואל משה" בכל התהליך הנוגע להשתתפות במדינה וכו' ? וכפי שהינך מצייר בנוגע לדת"ל.
תשובה לשתי הטענות
א. דברי חכמים בנחת נשמעים. בזמנו של הגה"ק רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל והי"ד היו כבר מחוצפים שהעיזו להשתיקו מלפרסם תוכחותיו הנוקבים מכח פסוק זה.
לעומתם פרסם רבי אלחנן מאמר בשם פסוק זה (הועתק בקובץ מאמרים ח"א עמ' קסב) כי לא הוא החכם הכותב מלבו אלא דברי תורה הם.
תחת להתקיף את בעל האתר מוטב והיית מודה לה' על אשר השאיר בדורינו המבולבל פינה ויתד ללימוד השקפת התורה המקורית בלי כחל ושרק.
ב. בגמ' חגיגה טו: מובא כי אחרי אשר מצאו ספרי מינין נושרין לו מחיקו של התנא אלישע בן אבויה שוב לא הזכירו אותו חכמים בשמו אלא כינוהו 'אחר'. וכך נהג החתם סופר ברב הרפורמי הראשון, אהרן חורינר, שאף הוא כינהו א'הרן ח'ורינר ר'בינר בחלק ו' מתשובותיו
והנה רוב החרדים ובתוכם אתר זה ממשיכים לקרוא את הרב ההוא בשמו ורובם לא מוסיפים קללה אחרי הזכרת שמו , ומה לך כי תלין.
המשך...
ג. יש מספיק חומר בספרים ובאתר כדי להשיב על שאלתך, די לטמון את הראש בחול (וכבר העיר לך על זה חזקיה כאן בפורום). בנוסף, לגבי חיים דרוקמן-ראה כאן במסמכים קונטרס "גיור ללא יהדות" ודב ביגון מחטיא את הרבים בדעות כוזבות ונותן לאפיקורסים למסור אצלו שיעורים במכון מַמְאִיר (כמו הר' אורי שרקי שמשוה בשיעור את הרצל שר"י ל(להבדיל אלף אלפי הבדלות) משה רבנו וליוסף הצדיק). ומה שממציאים מלחמת מצוה בימינו ועל סמך זה שולחים בניהם ובנותיהם לשרת בצבא המונהג כולו ע"י מומרים לכל התורה כולה זה כתוב איפה שהוא בשלחן ערוך?? או באחד מן הראשונים או האחרונים?? אז די להעמיד פני קטן שנולד עכשיו.
ד. דברי מרן הגרי"י דיסקין: משכנות הרועים, חלק ג', עמ' א'פ. דברי מרן הגר"ש בראך: מרא דארעא ישראל, בנספחים לפרק הרבנות בסוף הספר, נספח 14).
ה. לא אמרתי שכתבו אחרת מהמקורות שציינת אלא שכתבו להיפך מדעתו ושיטתו של הר קוק ובכלל דיברו דבריהם לפני שבכלל היתה התנועה הציונית ואין לך חוכא ואיטלולא גדולה מלומר כי יחסו של הר' קוק לציונות נתמך על ידם.
ו. "מאיר עיני ישראל" חלק ב' עמ' 468 (בני ברק, תשנ"ט), הבאתי דבריו ב"דת הציונות" חלק א' עמ' רכד'.
ז. איני מתעלם ממה שכתוב בעיתונות החרדית אלא יודע שכמו שבהלכות שבת לא פוסקים הלכות משום עיתון כך גם בנושא הבחירות לבית הכסא לא פוסקים הלכה מהעיתון ובטח לא מעיתון שנגוע מראש לצד מסוים וכל דברי גדולי ישראל שיובאו בו יובאו אך ורק כשיהיו בהתאמה מוחלטת לנגיעתו.
הרמב"ם בהלכות מלכים פ"א הל"ה כותב:
"אין מעמידין אשה במלכות שנאמר עליך מלך ולא מלכה, וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש".
ושם בהלכה ז' כתב:
"וכל מי שאין בו יראת שמים אע"פ שחכמתו מרובה אין ממנין אותו למנוי מן המנויין שבישראל"
הלכה זו היא דין מוסכם, ללא שום חולק. גם במסורה מדור לדור בכל שנות הגלות לא מצאנו בספרי הפוסקים, מינוי של אשה לשבעת טובי העיר או לפרנס הקהל או לעסקנות כלשהי.
העולה מן האמור שכל מי שהצביע לבית היהודי בבחירות האחרונות מינה במו ידיו [בין היתר] את איילת שקד לחברת כנסת, וכך "הרוויח" שני איסורים בבת אחת.
כעת אתה מוזמן, מוטי היקר, לנחש למי הצביעו הרבנים שהזכרת.
לא מזמן הייתה תכנית שלמה ברדיו על כל נושא הגיורים השערורייתיים של הרב דרוקמן. אחד הרבנים מטעמו שמצוי היטב במציאות בשטח, הודה בפה מלא שלמרות שאין חולק שמבחינת ההלכה א"א לגייר אף אחד ללא התנאי הבסיסי שבית הדין משוכנע שהמתגייר מקבל עליו שמירת תו"מ באמת, והנתונים מראים בצורה חד משמעית שמעל 90% אינם שומרים אפי' דברים בסיסיים כמו שבת [ואין הכוונה שאינם בקיאים דיים בחילוקים בין מוקצה מחמת גופו למוקצה מחמת חסרון כיס...], כשרות וטהרה, ובית הדין יודע זאת, ובכל זאת ממשיך לגייר. כמובן שאותו רב נשאל מיד, איך זה יתכן ???
והתשובה המדהימה היא:
העלייה המסיבית של כמיליון עולים ממדינות ברה"מ לשעבר, כאשר בתוכם מאות אלפי גויים שעלו מכח חוק השבות, יצרה במדינת ישראל [בעיקר אצל החילונים, כמובן] בעיה יהודית אמתית, כאשר מאות אלפי ישראלים גויים מעורים בחברה, ללא הבדל כלל בינם לבין שאר הישראלים היהודים, אפי' מבטא כבר אין להם. זאת אומרת שנוצר איום ממשי על המשך השליטה היהודית בארץ, משום שמה ששמר על היהודים בארץ מפני התבוללות, שזה המציאות הטכנית שכולם מסביב יהודים, מתפרק לגמרי.
במילים אחרות, ישנו איום ממשי על הרעיון הציוני של מדינה יהודית, שעומדת להפוך למדינה ישראלית של כל אזרחיה !
מה עושים ??!! איך פותרים את הבעיה ??!!
התשובה שחייבים להגמיש את חוקי התורה, מפני שהם כפופים לרעיון הציוני !!!!!!
מוטי היקר, אתה תמים או מיתמם ???
כתבת:
"משאי"כ הציונות הדתית מקיימת את התורה בשלימותה, על מצע השקפתה נעוץ השו"ע בכל הפרמטרים וההלכות שבהם הוא נוגע (כמובן כוונתי לשכבות שבתוך מגזר זה אשר כל הוויתם הוא רצון לקיים השו"ע)"
"אך האם לקרוא לציבור הדת"ל "בעלי עבירה" אם הוא מקיים את כל ההלכות בשו"ע וכן את התורה שבכתב ושבע"פ" ע"כ.
ובכן, אצלי בשו"ע (אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעי' א) כתוב וז"ל:
צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו... והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף ... ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין. עכ"ל.
וכתב ע"ז המשנה ברורה (סי' עה סק"ז) שלענין איסור הסתכלות לכו"ע המסתכל באשה אפילו באצבע קטנה כיון שמסתכל בה להנות עובר בלאו דלא תתורו אחרי עיניכם ואמרו שאפילו יש בידו תורה ומע"ט לא ינקה מדינה של גיהנם.
איך זה מסתדר עם הלימוד המעורב בממ"ד, עם כל הפעילויות בתנועה ה"קדושה" בני עקיבא, עם כל האירועים המעורבים. איך זה מסתדר עם הכנסת טלוויזיה לבית [מספיק פרסומת אחת בערוץ 2, וכבר כמה וכמה עבירות "שמנות" בידיך] ועם הליכה לתאטראות ובתי קולנוע ???
אני יודע שבדיוק בשביל טענה זו, הבלעת בסוגריים את עניין ה"שכבות שבתוך המגזר", כאילו רוב רובו של המגזר הם מהצד ש"כל הוויתם הוא רצון לקיים השו"ע", כשכולם יודעים מהו האחוז של חובשי הכה"ס שמחזיקים טלוויזיה בבית.
ואפי' לשיטתך, איך בכלל נוצר כזה היתר לטמא את ראשם של ילדי ישראל בידיים ??? איך שייך שיהודי יחשב לשומר תורה ומצוות, עם מעשים כאלה, בלגיטימיות כזו, ללא שום מצפון ??? לו רצו וחפצו רבניכם היו מונעים איסורים חמורים אלה [וזה בלי להחשיב את מה שנגרם הלאה לצעירי החמ"ד מהטינופת האין סופית הזו].
אלא שקיימ"ל שעשה דוחה לא תעשה, וכיון שיש כאן מצות עשה של התערות בחברה הישראלית [שהיא אחת מעשרת הדיברות של דת הציונות, כנודע], ואיך יתערה הנער ותתערה הנערה בלי לדעת מי הודח השבוע מהאח הגדול ?... ואיך תכסה בושה את פניו של המילואימניק הדתי שיתגלה בבורותו האיומה, שאינו יודע את הבדיחות המטונפות של הגשש, או את אירועי הספורט של השבת ?.., ואותה בת שירות לאומי, תייחל שתבלע אותה האדמה שאינה מתמצאת בשיר העגבים החדש של שלמה ארצי...
לדעתי, דוקא החזקים יותר בצה"ד, אותם הקרואים חרדלי"ם, הם ההוכחה הניצחת לפשיטת הרגל לדרך המקורית של המזרחי, שע"י שעזבו את בתי הספר של הממ"ד ופתחו להם מוסדות עצמאים, הם מצדיקים את חזונם של גדול"י על אותו גשר חד-צדדי ששלח מאות ואלפי נערות ונערים לחיק החילוניות ולא הביא בתמורה אלא אולי אחד למאה [וגם הוא, רק כתחנת מעבר עד לחזרה בתשובה האמיתית]. ובעצם קוראים הם תגר על רבניהם שעודדו ותמכו בזרם החינוך הדתי של המדינה הקדושה. אלא שמשום מה הם עושים "פלגינן דיבורא" ומחזיקים עדיין מפורקי העול כמשיחי ראשית צמיחת גאולתנו...
לגבי המחלוקת כנגד הרמב"ם...
אין זה דומה לנידון דידן כלל מפני שבינינו למחלוקת על הרמב"ם ישנן מאות שנים בהן חיו בישראל גדולי וענקי עולם שהכירו מחלוקת זו על כל היבטיה והם אלה שהכשירו בעיני תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם את הרמב"ם וכתביו באופן שעם הזמן לא נותר זכר כלל לצד כלשהו של שלילת הרמב"ם. מה שא"כ לגבי הר' קוק שכל הטענות שנטענו כלפיו לפני כמעט מאה שנים ע"י גדולי ישראל שרירות וקיימות במלוא תוקפן אצל כלל עולם התורה כולל אלה שאבותיהם העריכו את אישיותו בצורה חיובית והתנגדותם לכל משנתו ולכל הנעשה ע"י תלמידיו מפורסמת בקרב כל עולם התורה ואדרבה, מהחומר הנוסף מדבריו המתפרסם בשנים האחרונות שהיה מוסתר מעיניהם של גדולי ישראל שיצאו נגדו בתקיפות ניתן לראות דברים חמורים בהרבה מהדברים שבגינם יצאו והתבטאו נגדו כך שאין כל בסיס לדמות את המחלוקת נגד הר' קוק למחלוקת כנגד הרמב"ם.
ואדרבה, מדברי מרן החיד"א שהבאת תוכל לראות כי לא שלל את דברי הרשב"א או הפריכם אלא הביא מקור מגדול אחר שכן התייחס בחיוב לאישיות שכנגדה יצא הרשב"א ועד היום אין שום מקור אחר מדברי גדולי ישראל שמגבה את משנתו של הראי"ה קוק או שסותר ולו חלק קטן מטענות גדולי ישראל נגדו. ואם למרות כל זאת מציגים רבני הצה"ד את הר' קוק כמי שגדולי ישראל הסכימו עמו או לכל הפחות ראו את משנתו כלגיטימית זולת כמה "קנאים" אנונימיים שרדפו אותו אין לך שקר גדול מזה. ועובדה היא שבמשך למעלה מעשר שנים שאתר זה קיים לא הופרכה אף אחת מהטענות של גדולי ישראל נגד הר' קוק ולא הוצג מקור כלשהו המצדיק את הדרך הדת"לית או אפילו קרוב להצדקתה ואם אתה חושב שזכית למצוא מקור כזה בספרי הר' קוק או בספרי בנו (למרות שאם תברר תגלה שלא כתב שום ספר מימיו) או בספרי אבינר, מלמד, שרקי ושאר חבורת מחטיאי הרבים שיצאו מבית המדרש לדעות כוזבות של מרכז הרב, או בספרו של מנחם מנדל כשר התקופה הגדולה (שדוקא כן התיחסנו אליו כאן וכאן באתר וגם בחלק ב' של הספר ) נשמח אם תציגו בפנינו.
בברכה, יואל.
תשובה לתגובה 3...
בסוף תגובתך זו בקשת רשימה עם מקורות של דברי גדולי ישראל נגד המזרחי. אנא עיין היטב במכתביהם של גדולי ישראל אודות המזרחי שנדפסו בירחון הפלס בשנת תרס"ה. בטוחני כי כשתקרא בעיון את דבריהם תבין באיזה חומרה התיחסו למזרחי באופן שכל תמיהותיך בתגובה זו יבואו על פשרן ואם לאו אתה מוזמן לשאול שוב.
בברכה, יואל.
תגובה 2
ב. ועוד, מה בכך שהיו רבנים שכינו את הראי"ה קוק זצ"ל בכינויים חריפים, ושוב אני שואל הרי גם את הרמב"ם כינו בכינויים חריפים מאוד שאין האוזן יכולה לשומעם, ולדוגמא ר' אבא מרי בר משה הירחי מחכמי פרובנס (שנת 1022 שהיה בן דורו של הרשב"א) שכתב ספר חריף בשם "מנחת קנאות" כנגד הרמב"ם ושיטתו, ועוד רבים (כר' שמואל מפלייזא, ר' שלמה פטיט, הרמ"ה, רבינו שלמה מן ההר, רבינו יונה גירונדי, ר' דוד ב" שאול) שמסתמא הינך מודע להם. וכן המלחמה של הרשב"א בר' אברהם אבולעפיה (כפי שמופיע בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תקמ"ח) שכתב וז"ל: "ואחד מהם היה אותו הנבל שם רשעים ירקב אותו אברהם ששם שמו נביא ומשיח בשסיליאה...ולולי שסגרתי הפתח בפניו בחמלת השם עם רוב כתבי וכתבי קהלות הקדש, כמעט שהתחיל והיה מכלה ברוב דבריו הדמיונים והכוזבים שהיו כחכמות רמות לאויל.." ומאידך גדולי הדור שאח"כ התייחסו אליו אחרת ובניהם החיד"א שכותב: "חיי עולם הבא הוא ספר שחיבר הר' אברהם אבולעפיה... ודע שהרשב"א בתשובותיו סי' תקמח', זלזלו בו כאחד הריקים ויותר, ברם קושטא קאמינא חזיתיה לרב גדול ממארי רזין ובישראל גדול שמו ואחרי דברו לא ישנו שהוא מקרב לספר הנזכר ותושע לו ימינו" {(בספרו שם הגדולים מערכת ספרים אות ח' סי' עו'), וראה גם בדעת הרמ"ק עליו בספרו הפרדס שער פרטי השמות}. וא"כ הנני שואל מאי שנא המחלוקת כנגד הרמב"ם וכדו' למחלוקת שהייתה כנגד הראי"ה? (ואם תתבונן ביטויי הרשב"א לא רחוקים ממה שאתה מנסה לתאר, ואעפ"כ רואים את ההתייחסות של החיד"א והרמ"ק עליו וא"כ צ"ע לשיטתך, וכן על זה הדרך?).
וא"כ מדוע להגדיר את רבני הצה"ד כמשקרים ומסתירים מתלמידיהם נתונים ודברים על השקפת עולמם, והרי ניתן לומר גם איפכא על הציבור החרדי שמסתירים ממנו את כל הראיות וההוכחות להצדקת הדרת הדת"ל, וכפי שניתן לראות באריכות עם מקורות רבים בספרים: התקופה הגדולה (שעדיין לא ראיתי שבאתר זה הפריכו חלק מההוכחות הכתובות מפורש שם), ספרי הראי"ה קוק זצ"ל, הרב הרצוג זצ"ל, ספרי הרצי"ה, הרב אבינר ועוד. א"כ מדוע לבוא ולטעון שכל הדרך הדת"ל היא פרי דמיונם של מייסדיה?
תגובה 3
ג. ועוד, מה שהבאת ראיות מהמהר"ם חאגיז והמהר"ם שיק זצ"ל וכדו', אינם כלל ראיה לשיטה הקיימת כאן באתר, שיש ע"פ זה היתר לדבר בגנותם של זרם נוסף שהוא כחלק מהזרמים ביהדות (וכמו חסידות וליטאים וספרדים וכדו', איש איש על מחנו ועל דיגלו יחנו), משום שהרי כל דבריהם קאי על "עוברי עבירה" כלשונם הקדושה, אך האם לקרוא לציבור הדת"ל "בעלי עבירה" אם הוא מקיים את כל ההלכות בשו"ע וכן את התורה שבכתב ושבע"פ ומקיים את "ועשית ככל אשר יורוך" ע"י ששומע לציווי רבניו מדורי דורות, וכידוע שהראי"ה קוק זצ"ל היה מתלמידיו וממשיכי דרכו של הגר"ח מוואלז'ין זצ"ל. ויש עוד רבנים רבים שהלכו עימו וכפי שציינתי לעיל', אז וכי בגלל שישנם רבנים גדולים אחרים שחלקו על דרך זו כבר הם נחשבים כ"בעלי עבירה"? האם המלחמה ברמב"ם מחשיבה אותו כ"בעל עבירה" ה"י? האם ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל נחשב ח"ו כ"בעל עבירה"? האם הבעש"ט ותלמידיו נחשבים ח"ו כ"בעלי עבירה"? והרי כל אלה וגם הראי"ה קוק ותלמידיו וכן שאר הגדולי תורה שתמכו בדרך הדת"ל הביאו ראיות והוכחות להסבר דרכם, (ואף שיודע אני שמיד תענה לי, שאני אביא כל הוכחה או ראיה המצדיקה את דרכם ואתה תנסה לפרוך אותה, אף שאני בע"ה אשתדל לעשות זאת בהמשך, אך מכ"מ אין זה משנה, כי גם אם נניח ותהיה לך תשובה משכנעת, ייתכן שאם היה עומד עימנו הראי"ה קוק זצ"ל היה מפריך את הטענה כנגדו (וכן יתכן שרבני המזרחי יוכלו להפריך וכדו'), וכן יתכן להיפך, והרי יעויין בהקדמה של הרמב"ן לספרו במלחות ה' במסכת ברכות שכתב שבסברא תמיד יהיו ב' צדדים, אז א"כ שוב אני שואל מה הראיות ממה שהוכחת, ונא הסבר לי מה ההבדל בין מחלוקת זו של היהדות החרדית למזרחי לבין המחלוקות שהיו בעם ישראל בעבר (במחלוקות ששני הצדדים מקיימים מצוות ושו"ע ותורה שבכתב ושבע"פ וכו' – ואלו ואלו דברי אלקים חיים) .
וכן הייתי מאוד שמח שתביא לי רשימה עם מקורות (אם אפשר) של כל הרבנים הגדולים (מדור העבר) שהתנגדו ודברו כנגד המזרחי במפורש (ולא רק כנגד אנשי הציונות).
בברכה מוטי.
תגובה 4
ד. תגובה נוספת כהמשך לג' התגובות לעיל': א. אינני מבין מדוע הינכם ממשיכים להתבטאות בחריפות כנגד הראי"ה קוק עד כדי לכנותו כ"אחר"??? - הרי אתם הגבתם קודם לכן בזה"ל: "אנו מביאים את כל המידע החסר המוסתר מהם כדי שתהיה להם תמונה מלאה לנגד עיניהם ויוכלו בדעתם לבחון באיזה צד נמצאות טענות עם משקל חזק יותר" – וא"כ אם הינכם מתבטאים על דעתכם האישית בביטויים חריפים כנגד הראי"ה קוק זצ"ל כגון "אחר" ע"י גימטריה וכדו' הרי זה מעבר להבאת חומר שחסר ומוסתר מהציבור הדת"ל. וגם אם הגדולים שדיברו נגדו בחריפות אמרו את דבריהם, אין מכך סיבה לכך שגם אתם רשאים לדבר מרצונכם וע"פ דעתכם ביטויים כרצונכם החופשי המבזים אותו, ובפרט שהיו גדולים שהעריכוהו מאוד כאדם גדול גם אם התנגדו לדרכו ושיטתו וכלשונך: "ובאשר לר' קוק כבר כתבנו במפורש ב"דת הציונות" כי היו כאלה שהעריכו את אישיותו למרות שהתנגדו נחרצות לדעותיו" (וראה במה שציינתי לכם בתגובה הקודמת מסיפור ר' אברהם אבולעפיה), וא"כ מדוע שוב אתם חוזרים ומדברים אודותיו בביטויים נוראים כאלה על אדם גדול מהדור הקודם? ב. גם באשר לעצם הדימוי של הרב קוק כ"אחר" ה"י, הוא לא ראיה כלל, משום שאף אם גימטריה זה חלק מסיתרי התורה, עדיין היא לא ניתנת להתבאר כפי כל אחר כרצונו וכדו', דהרי לפי"ז פסלנו את כל משפחת "קוק" שהייתה קיימת מדורי דורות וישנם הקיימים מדורי דורות, גם ללא קשר למשפחת הראי"ה, שהרי "קוק" בגימטריה עם הכולל הוא בגימטריה "אחר", והרי זה כהוצאת לעז על שושלת המשפחה כולה, ואם אנו נתחיל בזה ניתן למצוא על כל משפחה או אישים גימטריות היכולות להישמע כשליליים, וודאי שדבר זה חמור מאוד, וא"כ הנני מתפלא מכך שאתם כותבים ומגיבים תגובה שכזו, נדמה שכדאי לעשות חשבון נפש נוסף בעניין זה, ותוכלו להמשיך לעסוק במלאכת קודש זו, בנאמנות ובשלמות לשם שמים אמיתית. ג. דבר נוסף שרציתי להעיר: הרי רבים הרבנים הטוענים שאסור ע"פ התורה להשתתף בבחירות לכנסת, וגם מלשונך באתר נשמעים רוח דברים כעין אלה, וכן הייתה זו גישתם של חסידות סאטמר אשר היו הבולטים בזה, וכן הייתה דעתם של חכמים גדולים ספרדים כהגרב"צ אבא שאול, הרב סאלמאן מוצפי, הרב יהודה צדקה זצ"ל ועוד רבים וכו'. וא"כ הרי החזו"א היה הגדול הדור היחיד שהביע בפומבי ובנחרצות את התמיכה לכניסת מפלגות חרדיות לכנסת וללכת לבחירות, וכמובן שדבר זה התקבל על רבים משכבות הציבור החרדי מדין "ועשית ככל אשר יורוך", וכן המשיך הדבר עד ימינו אשר זה מקובל ומוחזק הן על הליטאים והחסידים והספרדים כאחד, באשר לנסות ולהציל מה שניתן, ולתקן פירצות הקדושה שבארץ. אך עדיין הרי אין "פסק" הלכתי של החזו"א אשר נכתב בעניין זה, ובכ"ז כל הדור קיבל את דבריו כיאה וכנדרש מדין "ועשית ככל אשר יורוך" אף אם יגיד לך על ימין שהוא שמאל שמע בכולו (ויעויין בפרק הראשון שבספרך "דת הציונות" בהרחבת העניין ובחובה לציית ולשמוע לרבנים והם דברים ברורים שלא ניתנים כלל לויכוח), אבל אם כך מה תלינו על הראי"ה קוק זצ"ל אשר אמר את דבריו ואת הדרך שיסד כעוד דרך המסייעת לעבודת ה' כחלק מכל הזרמים הטובים שביהדות אף אם נניח ולא הביא כל יסוד לדבריו? (אף שהוא כן הוכיח והביא ראיות למשנתו גם אם הינך סבור לחלוק עליהם, וכן כפי שהוכיחו רבות תלמידיו, גם אם הינך חולק)? והרי זה גם היה לדעת הראי"ה קוק זצ"ל כצורך השעה וכדו' (גם אם תוכיח שזה מנוגד להלכה) וכפי שהנהיג החזו"א בעניין הבחירות שב"ויואל משה" הוא מוחה על כך בתוקף שזה אינו כפי שהתורה כותבת וכו'. וא"כ מדוע אתם שוללים את הראי"ה קוק זצ"ל בדרכו ומשנתו אשר ראה לנכון באותה השעה לפעול בדרך שאותה התווה (ומה שחלקו עליו אין זה כי אם כדוגמת כל המחלוקות שציינתי כבר קודם לכן "ואלו ואלו דברי אלקים חיים") ? אשמח לקבל תשובות בהירות וברורות על שאלותי אלה, כי הנני רוצה לשמוע את האמת, ואם הינכם סבורים שגישתכם באתר זה ובספר היא הראויה והיא מגובה ע"י רבנים או ע"י רצון התורה וההלכה, אנא העירו עיני בכך, ואני אבין ואקבל את צורת התנהלותכם, אך לולי כך צ"ע בכל הנכתב כאן ? (וכ"ז בנוגע להתייחסות לראי"ה קוק זצ"ל, ייתכן שלטענות אחרות הנוגעות לעצם ההבדלים והנושאים ההשקפתיים שבין החרדים לדת"ל יש לכם תשובות טובות, וכפי שבאמת יש לציין נוכחתי כבר לדברים שלא מצאתי שמהצד הדת"ל היה מה להגיב בזה, וכדרכה של תורה יהי רצון שנזכה לכוון לאמיתה של תורה ונזכה במהרה לגאולה השלימה אכי"ר) . בברכה מוטי.
תשובה לתגובה 4
א. כנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב ואני שמח על ההזדמנות להסביר טוב יותר. מה שכתבתי לך וז"ל: "אנו מביאים את כל המידע החסר המוסתר מהם כדי שתהיה להם תמונה מלאה לנגד עיניהם ויוכלו בדעתם לבחון באיזה צד נמצאות טענות עם משקל חזק יותר" לא התכוונתי כלל לומר כי שני הצדדים בתמונה המלאה שקולים זה כנגד זה באופן שלא ניתן להכריע לצד מסוים אלא לתת את התמונה המלאה ואם אכן זו היתה כוונתי שאלתך היתה מוצדקת. לדידי ההכרעה ברורה ופשוטה שהאמת היא כדעת אלה ששללו את הראי"ה קוק הן מבחינת אישיותו והן מבחינת דעותיו ומעשיו (ולא מפני שהנני מעז פני לחשוב את עצמי לחכם או גדול מאלה שהעריכוהו בצורה חיובית אלא מפני שהמידע שיכול כיום לדעת כל מאן דבעי אודותיו היה נחלתם של יחידים בשעתו מסיבות שונות שיבוארו בעז"ה בחלק ג' של "דת הציונות" בהרחבה). לדידי האמת נמצאת בצד ששלל את הר' קוק מכל וכל הן במישור האישי והן מבחינת דעותיו ומעשיו ואין גוזמא כלל בתארים שהוצמדו לו ע"י גדולי דורו כמו: מסית ומדיח, רשע גמור ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה, איש צר ואויב, ואפילו לא בקללות נמרצות שקללוהו גדולי דורו כמו ימ"ש או בהשוואתו ע"י גימטריא לישו הנוצרי ע"י מרן הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין זצוק"ל שהיה זקן גדולי התורה בארה"ק בדורו של הראי"ה קוק (וגם לא ברמיזתי המקורית של השוואת שם משפחתו בגימ' ל"אחר"). וכשם שאתה בעצמך גם אחרי שנוכחת באתר לצד זה לא נרתעת לאחור ולא חששת כלל אחרי הזכירך את שמו להוסיף את המלה "זצ"ל" כך אין כל בסיס לתמיהתך כיצד אני מתייחס אליו בחריפות ובפרט שהצד השולל את אישיותו של הראי"ה קוק מבוסס ומגובה בראיות ברורות ומצקות שאליהן מצטרפת כיהודה ועוד לקרא המציאות הקשה הניבטת לעינינו של אלה שהלכו בדרכיו ובשיטתו הבדויה והאפיקורסית ואילו הצד שהעריכו בחיוב אין ממנו שום נימוק ליחס חיובי זה וגם רוב ככל המקורות המעידים על יחס חיובי זה הינם מפוקפקים ומקורם בתלמידי הראי"ה קוק ומעריציו ולא בדבריהם של הגדולים המעריכים או תלמידיהם משום מה...
כל כוונתי בענין תמונה מלאה היתה רק לומר כי גם מי שמסיבה כלשהי לא ירצה להכריע כצד השוללים לפחות יידע כי יש צד כזה (כי המקורות אליהם הוא נחשף מסתירות צד שכזה לגמרי ומציגות את ההתנגדות אליו כנחלתם של כמה "קנאים אנונימיים" מהרחוב הירושלמי של אז) ואז כשיצרף לידיעת צד זה את העובדה כי גם המעריכים התנגדו נחרצות לדעותיו ולהשקפתו והרחיקו ממנה ומתלמידיו שאמצוה את תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם עד ימינו אנו ישמור גם את עצמו מדרך אפיקורסית זו והיה זה שכרנו.
ב. השימוש בגימ' הוא כרמז בעלמא ואין בו משום הוצאת לעז על אף אחד הנקרא בשם זהה או דומה (ועובדה שלא חששו מזה לעולם גדולי ישראל שהתמשו בגימ' לרוב) אז נא לא להיסחף...
ג. בענין הבחירות לבית הכסא-ראשית, תיקון טעות! דבריך לפיהם "החזו"א היה הגדול הדור היחיד שהביע בפומבי ובנחרצות את התמיכה לכניסת מפלגות חרדיות לכנסת וללכת לבחירות" רחוקים מאד מהמציאות והדבר היחיד המוכר ממנו בפומבי בענין זה הינו מברק ששלח לבד"ץ של העדה החרדית לחזקם בדבר האיסור להשתתף בבחירות, מה גם שמרן החזו"א בעצמו לא החזיק כלל בתעודת זהות ולא השתתף בעצמו בבחירות וכידוע אצל גדולי ישראל לא דרשו מאחרים מה שלא קיימו בעצמם (ועיי' בזה בספר "מקטוביץ עד ה' באייר" לידידי הרב צבי וינמן שליט"א (הוצ' ותיקין, ירושלים, התשנ"ה) שם ישנו פרק באשר ליחס מרן החזו"א לבחירות לבית הכסא. ולגבי עצם הנסיון להשוות את המחלוקת לגבי השותפות החרדית בבית הכסא למחלוקת עם הר' קוק אין כלל בסיס להשוואה. במחלוקת לגבי הבחירות המחלוקת היא טקטית בלבד! כלומר, אחרי שכולם מסכימים שמלכות המינות היא אסון וסכנה לכלל ישראל ומנוגדת בתכלית לדעת תוה"ק נחלקים איך להתנגד באופן מעשי למדינה ואיך להתגונן מפניה כשיש הסוברים שכחלק מהמאבק וההתגוננות יש כהוראת שעה לעבור על איסור ולשבת עמהם בבית הכסא. לעומת זאת הר' קוק לא בא ואומר כי ההתחברות לכופרים היא מחוסר ברירה ואסורה בתכלית ואינה אלא כהוראת שעה להתגונן מפני האפיקורסים או להיאבק בהם אלא שאדרבה, האפיקורסות לגיטימית ואף מעלה את השכינה ומשלימה את עבודת הצדיקים (ופוק חזי שאפילו מעשה שהוא מותר לגמרי מצד עצמו אלא שהרואה מהצד יכול להבין ממנו כי עבירה כלשהי הותרה מוגדר בחז"ל כ"חילול ה'" אשר הוא מהחמורות שבעבירות כל שכן מתן ערכיות רוחנית ראשונה במעלה לעבירות ולעבריינים ועל אחת כמה וכמה לכפירה ולכופרים). ומה שכתבת שהר' קוק "הוכיח והביא ראיות למשנתו גם אם הינך סבור לחלוק עליהם, וכן כפי שהוכיחו רבות תלמידיו, גם אם הינך חולק" אנא הפנה אותי להוכחה וראיה כלשהי למשנתו המובאת בדבריו או בדברי תלמידיו ואז נדון בה. בינתיים למיטב ידיעתי בכתבים בהם מבטא הוא את משנתו אין ולו רמז לראיה כלשהי או למראה מקום כלשהו מדברי חז"ל. ובדברי תלמידיו לא רק שאין הסבר והוכחות לדבריו מדברי חז"ל אלא שקשה למצוא קשר אפילו בין הנאמר בכתביו לפירושיהם שלהם לכתביו ובין תלמידיו ותלמידי תלמידיהם יש מסקנות הפוכות בנושאים לא מעטים, מה גם שסגנון הדברים בכתביו הינו סגנון פילוסופי הניתן לפרשנות רבגונית ואינו סגנון חד משמעי וברור כלל (ולכן נתחבב כל כך על הפוסחים על שני הסעיפים ועל המגלים פנים בתורה שלא כהלכה כי נקל היה בידם למצוא "ראיות" לדרכיהם הנלוזות בכתביו המעורפלים. ופוק חזי מי לומד היום ב"עיון" את כתביו-סטודנטים לפילוסופיה גלויי ראש וכופרים בעיקר העמלים לפענח האם כתיבת הר' קוק מושפעת יותר משפינוזה או מאחד העם...)
בברכה, יואל.
תגובה מס' א6
לרב יואל אלחנן שלום וברכה!
הנני רואה שהינך ממשיך להתעקש ולכנות בשמות שהאוזן לא סבלתם לשמוע את מרן הרה"ג הראי"ה קוק זצוק"ל אשר גאוני עולם כינוהו כצדיק גמור ות"ח גדול לרבים. ואף שיש רבנים אשר דיברו כנגדו בצורה קשה וכדו', הרי זוהי דרכה של תורה ומכיון שדעותיו והשקפותיו שהשמיע ברבים או בספריו היו בהם דברים אשר לא הסכימו עימהם (ושוב, וכמו שבשעתו לא הסכימו עם הרמב"ם, אף כי באותה התקופה של הרמב"ם עד שהרבנים שהגיעו אח"כ בהמשך הדורות קיבלו את ספריו ודעותיו וכו' בשלימות ובהסכמה לכל כלל ישראל, עד שנהפכו לאבן בולטת בתולדות ספרות ומורשת עם ישראל), מכ"מ היה זו מלחמה של העמדה על תילה של דת שלא ינשבו רוחות אלו בכרם ישראל כפי שהם ראו לנכון לנגד עיניהם. אך מכ"מ גם אם נניח שדרכו אינה נכונה וכו', וגם ההנהגה של הדת"ל הנוהגים כיום אינו תואם לדרישות אותם רבנים גדולים זצ"ל מכ"מ אין בכך עדיין שום היתר לך להתבטאות כנגד הראי"ה זצ"ל בביטויים כאלה מבזים כפי שנושב הדבר בכל מקום בו מקלידות אצבעותיך את המילים הראי"ה והמילת כינוי הכ"כ מכובדת שמצורפת אליה. כי גם אם אותם רבנים דיברו בזמנו כנגדו כך, היה זה אולי בכדי שלא ילכו וימשכו אחרים אחר הדברים שהוא אמר, וא"כ אין לך את הזכות להשתמש בזה גם בימינו אנו.
ועוד, שהרי כפי שאתה ציינת כמה וכמה פעמים שאתה מודע לכך שהיו רבנים שהתייחסו לראי"ה בכבוד וכו' אז האם אין זה מספיק שגם אתה לכל הפחות תתייחס אליו בכבוד?
בברכה, מוטי.
מוטי נא לא למחזר שאלות בשינוי מילים...
כבר השבנו לך על שאלה זו ואתה חוזר עליה רק במילים אחרות. אתה לא סמכות להגיד לנו מה מותר לנו לומר ומה לא. על כך נתיעצנו כבר בתלמידי חכמים מגדולי דורנו. ושוב, לא מדובר בת"ח ש"לא הסכימו אתו" כ"דרכה של תורה" אלא בת"ח שגדולי דורו קבעו שדעותיו דעות כפרניות ושבמעשיו שיתף פעולה עם הגרועים שבשונאינו ומסר לידם את אדמת ארץ ישראל, את כלל ישראל, ואת האפוטרופסות על תורת ישראל ועל זה ראוי הוא לכל תואר גנאי מאלה שהדביקו לשמו גדולי ישראל והקושיות הן לא עליהם כי אם על מי שלא תיארו אותו בתואר גנאי וכל שכן ששיבחוהו שהם אלה שצריך לעיין בדבריהם ולתרצם (ועל פי רוב יש לזה כמה תירוצים).
אבל להתעלם מההאשמות של גדולי דורו כלפיו ולהשאיר אדם שגדולי דורו התיחסו אל דבריו כאפיקורסות גמורה (גם אלה שהעריכוהו) כאילו יש לגיטימציה לדבריו וכאילו שמצד עצמם אין בהם שום פסול זולת של הסכימו עמהם הוא שקר ועיוות דעתם של גדולי ישראל.
בברכה, יואל.
מצחיק להוציא הכרעות
מצחיק להוציא הכרעות כאלו ע"פ מילה אחת (ויותר נכון ע"פ אות אחת, האות צ' מתיבת זצ"ל) שכתבו, ואם לכאלה הוכחות נצרכים סימן שבאמת אזלו כל הראיות והמצב קשה...
(הר' יעקב רוזנהיים-ממנהיגי אגו"י באותם
בס"ד
לגבי דברי מרן ה"אמרי אמת"
ראשית, התנצלות זו היתה מן השפה ולחוץ וגם הר' קוק עצמו הודה באגרותיו כי התנצל רק על סגנון הלשון ולא על דעותיו הכפרניות לכשעצמן וכפי שכותב לחיים הירשנזון (אגרות הראי"ה חלק ד' אגרת א'קפד) וז"ל: "ואבקש מכ"ג שליט"א שלא יצטער כלל ועיקר על כל מה שכתב במכתביו ע"ד מה שעבר ביני ובין הה"צ מגור שי'. כי אמנם אולי יותר מדאי ויתרתי מפני השלו', אבל לא בעקרי דעות ח"ו נגעו הדברים כ"א בשאלת סגנון הלשון, שהוא אמר לי בשם אלה המעוררים, שלדעתם סגנון הלשון בקצורו באיזה מקומות מס' האורות מביא אותם לידי תרעומות, וע"ז רשמתי לו פתקא קצרה, שתכנה הוא שאם אמת הדבר שנמצאים לשונות כאלה שמביאים בקצורם צער לתמימי לב מאיזה סוג שיהי', הנני מצטער על אשר לא בארתי יותר את כונתי, וג"ז הי' בתנאי שמצדם של המעוררים, גם הם יפרסמו נוסח של חרטה, על אשר נתנו יד לפגום בדברי קדש ודעות טהורות האמורות בספר הנ"ל ושאר חוברות שנתפרסמו ממני, אבל התנאי לא נתקיים, ומצדם לא נעשה שום דבר לקרב השלו', ואת ענין הפתקא שלי ניתן לפרסום, איני יודע אם כצורתו אי באיוה נוסח תמציתי שמסופקני אם עמד טעמו...." הרי לך שלא רק שלא חוזר בו מדעותיו האפיקורסיות אלא שעוד רוצה שגדולי הדור יתחרטו ויודו כי דעותיו הכוזבות המדומינות והאפיקורסיות הינם "דברי קדש" ו"דעות טהורות".
ופוק חזי איך הר' קוק משקר במצח נחושה כאילו מרן ה"אמרי אמת" מדבר רק בשם המעוררים ולו עצמו עצמו אין כלל בעיה עם הדברים בעוד שממכתבו של מרן האמרי אמת רואים ההיפך וכן ממכתביהם של גדולי הדור שיצאו נגד אורות רואים התנגדות חזקה לעצם הדברים ולא רק לסגנון הלשון הקצר כמו שמאחז הר' קוק את עיניו של חיים הירשנזון.
שנית, גם אם היה חוזר בתשובה באמת מדעותיו האפיקורסיות, עדיין מצד מעשיו שעשה אח"כ ששיתף פעולה עם עוקרי תורה ומסר בידיהם בחפץ לב את הציבור ואת קרקעות א"י ואת תורת ישראל שיעשו בה כרצונם ראוי הוא לכל גינוי (ומרן האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל אמר פעם כי רק על מה שהתיר את מכירת הקרקעות בשמיטה ראוי הוא לכל גינוי) .
לגבי מקור לדבריו של ה"אמרי אמת" ראה: אוסף מכתבים מכ"ק מרן האמרי אמת זצ"ל, מכתב ס' (ירושלים, תשס"ח) וכן האיש על החומה חלק ג' עמ' 225, "מרא דארעא ישראל" חלק ב' עמ' שכט') .
לגבי תוכן הפיתקא שנתן הר' קוק למרן האמרי אמת-כמדומני שלא פורסם מעולם תוכנה.
לגבי דעת מרן החזו"א עיי' היטב כאן בחלק המסמכים בקונטרס "חזון לבם ידברו" ותראה תוספת נרחבת מאד על מה שהובא ב"דת הציונות" מחומר שהובא לידיעתנו אחרי שיצאו שני חלקי ספרנו לאור.
בברכה, יואל.
תגובה לרב יואל אלחנן
תודה רבה על היענותכם, ויישר כח ֱ
ויהי רצון שתזכו לקדש שם שמים על דרך האמת !!!
ולוואי ונזכה ש"האמת והשלום אהבו" - והוא כמובן ע"י שיהיה כפי הנאמר - "דרכיה דרכי נעם..." !
הסר דאגה מלבך מוטי היקר....
ארבע התגובות שלך לא הועלו לאתר לחינם ובעז"ה בזמן הקרוב נשתדל להשיב עליהן.
לצערנו, אין עיתותנו בידנו להיות כל היום וכל הלילה באתר ולהגיב מיד לכל הודעה המועלית אליו ויש להתאזר קצת בסבלנות עד לקבלת מענה.
בברכה, יואל.
א.וכי מי רצית שיכתוב את קורות חייו של...
מרן הגרי"ח זוננפלד ושאר גדולי ישראל?? ש"י עגנון ונעמי שמר??
ודאי שהיכא שהמקור הוא בן תורה ואדם החרד לדבר ה' יש לזה עדיפות על עיתונאי מהפוסחים על שתי הסעיפים וודאי שספר שיש לכותביו איזה שהיא גושפנקא מגדולי ישראל עדיף מספר שנעדר גושפנקא כזו. אך ודאי שלאעל כותבי הקורות אנחנו סומכים אלא על המסמכים המצורפים לקורות החיים בהתאם ליכולתם להוכיח את הנאמר ע"י הכותבים. וכאן תמצא יתרון בולט מאד לטובת מתנגדי הר' קוק על פני אלו קרצו לייפות את דמותו (אתה מוזמן להשוות בין "מלאכים כבני אדם" של שמחה רז ל"מרא דארעא ישראל" או "האיש על החומה" ולראות מה בין ספרים שהושקע בהם מאמץ לגבות את החומר הכוב במסמכים אותנטיים לבין ספר פופוליסטי שמעלים עובדות מרכזיות בקורות החיים וכמעט ולא רואה עצמו כלל מחוייב להבאת מסמכים כלשהם או עדויות כלשהן לראיה על אמיתות דבריו.
ב. עוד נתייחס לדבריך אלה במסגרת התיחסותנו לתגובה 6 ונראה מי הוא כאן זה שטענותיו מופרכות.
בברכה, יואל.
בעניין המקורות לדברים הנאמרים כאן...
א. אין לי בעיה שהינך מצטט ומביא מקור לכל ההוכחות שלך, אך הנקודה היא שחלק גדול מהמקורות הם עצמם נכתבו ע"י חרדים וכגון כל קורות החיים על הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, וא"כ מניין לך שסיפוריהם ומקורותיהם של הנכתב שם הם מהימנים על פני הנאמנות והמקורות של הנכתב בספרי הדת"ל וקורות חיי הראי"ה זצ"ל?
ב. ובפרט ראה כבר מה שכתבתי לך בתגובה מס' 6 ! (ובפרט בדברי רשכבה"ג הגרח"ע גרוז'ינסקי זצוק"ל ביחסו לראי"ה קוק זצ"ל המפריך את כל טענותיך יעויי"ש.....).
בברכה, מוטי.
לא הוכחת ולא הפרכת אלא הפרחת...
והאמת שכתגובה לדבריך די היה בתגובתו של משה שיש בה כדי לעורר רחמים על מצדיקי הראי"ה הנאלצים לחזר על פתחי התארים והשבחים לבחון בזכוכית מגדלת כל תואר שנאמר או הופנה לכיוונו של רבם בין בכוונה ובין שלא בכוונה (מה שלא ראינו אף פעם כנסיון להצדיק גדלותו של אף גדול בישראל) כדי למצוא בדל של הערכה כלשהי מצד גדולי דורו אליו. ורק מכיון שראיתי כי הנך נאחז בתגובה זו כל כך חזק ורואה בה בחינה של "נסתתמו טענותיך" ו"נוכחת לראות שרבן של כל בני הגולה דיבר אודות הראי"ה בתואר שאינו משתמע לשני פנים {ושים לב שאת אותוכינוי אף הצמיד לח"ח זצ"ל...}" אוכיח לך כי לא הפרכת שום טענה מטענותיי אלא בנית מגדל הפורח באויר שיש בו רק כדי לחזק את טענותיי.
הזכרת באחת מתגובותיך הקודמות את אגרת תשע"ו באגרות רבי חיים עוזר. באגרת זו למרות שאחד הנושאים המהותיים בה הוא מכתב שהגיע לגרח"ע עוזר בענין מחאה על בזיון הר' קוק מכנה הגרח"ע עוזר את הר' קוק בפני מכותבו (רבי יעקב רוזנהיים-ממנהיגי אגו"י באותם ימים) בתואר: "הרב קוק" בלבד (אפילו ללא התוספת נ"י המצורפת ע"י הגרח"ע עוזר לכל יהודי פשוט באגרותיו). לעומת זאת באותה איגרת ממש מוזכרים פעמיים מרן הגרא"ז מלצר והגרמ"מ עפשטיין בתארים "הרבנים הגאונים" לפני שמותיהם ובתואר נ"י ושיח' (שיחיו) אחרי שמותיהם. מה שמראה לך בעליל כי בנין על סמך תארי כבוד ושבחים הינו מגדל הפורח באויר ואין לו שום יסוד כלל.
המכתב שאותו ציינת בספר לדור אחרון ע"י אגודת הרבנים באמריקה נשלח במטרה לסייע לאגודת הרבנים להסביר לראבייס קונסרבטיביים את חומר האיסור של גט על תנאי בשעת הקידושין וכפי שכתב להם מרן הגרח"ע במכתב הקודם למכתב שציינת [ראה אגרות ר'חיים עוזר חלק א' אגרת שעז'] וז"ל: "בכלל הנני נכון לעזור אותם בזה בכל האופנים, הן בפרסום הקלקלה והן בהשפעה על הראבייס היחידים, למען להסיר התקנה המקולקלה מסדר היום ולא יהינו לעשות כן". יתר על כן במקור שציינת [ספר לדור אחרון] לפני מכתבו של הגאון רבי חיים עוזר פרסמה אגודת הרבנים את מכתב הכחשתו של הר' קוק עצמו לגרח"ע תחת הכותרת: "העתקת מכתבו של הגאון רא"י קוק זצ"ל" ולפני כן [בעמ' 6] נכתב: " והנה בדורנו ובזמננו יצא הכהן הגדול מאחיו, הגאון הצדיק ראש הרבנים בארץ ישראל הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל במכתב מיוחד בענין זה...". א"כ הרי לך שתי סבות פשוטות אפשריות לשימוש בתואר זה כלפי הר' קוק מצד הגרח"ע עוזר דהיינו הן מצד כבוד אגודת הרבנים המחשיבה ומעריכה את הר' קוק מאד והן מצד ההשפעה על הראבייס שתהיה גדולה יותר באם יראו שמכבדים את הר' קוק. [ואגב מדוע לא תדקדק כי החפץ חיים מכונה גאון וקדוש בהדיא ואילו גאונותו של הר' קוק מובלעת בראשי תיבות בלבד מבלי התואר קדוש?! [ובגירסת "אגרות ר' חיים עוזר" (בני ברק, תש"ס) אגרת שעח' מופיע "ובהרב קוק זצ"ל" בלי תואר גאון כלל]
וכבר הבאנו בקונטרס "חזון לבם ידברו" כי מרן הגרח"ע פעל יחד עם מרן החזו"א שאחרי פטירתו של הר' קוק לא יתמנה תחתיו תלמידו-חברו הרי"ם חרל"פ אלא הר' הרצוג מפני שחששו שדעותיו של הרי"מ חרל"פ הן כמו של רבו [והיינו שחששו מדעותיו של הר' קוק יותר מדעותיו של הר' הרצוג שהיה קרוב למזרחי בדעותיו]. וראה בספר "מושיען של ישראל", תולדות מרן הגה"ק מסאטמאר בעל ה"ויואל משה" זצוק"ל (קרית יואל, תשנ"ז), חלק ה' עמ' ר"צ הערה כ' וז"ל:סיפר הרב מוואידיסלאוו ז"ל שאמר לו מזכירו של הגרח"ע זצ"ל מווילנא שכאשר שמע הגרח"ע שאחרי מיתת קוק היו בחירות מי שיעלה למלא את מקומו, והיו שני מועמדים האחד הרב י"מ חרל"פ תלמידו המובהק של קוק, והשני היה הרב הערצאג, ונבחר הרב הערצאג למלא את מקומו, נהנה מזה מאד הגרח"ע ואמר שאילו היה נבחר הרב חרל"פ היה ממשיך בדרכי קוק בעניני אורות וניצוצין, והיה מלביש הכל בכסות קדושה כדרך רבו, משא"כ הערצאג היה מנהיג עצמו בדרך פשוט ואין לו כלום עם הסודות והיחודים".
תגובה מס' 6 ב
המשך לתגובה 6 א'
ועוד, שאולי תדון אותו לכף זכות, שגם אם נניח שדבריו הכתובים אינם לפי השקפת גדולי התורה, אך הרי הינך ציטטת כמה וכמה פעמים שה"אמרי אמת" מגור זצ"ל נפגש עם הראי"ה קוק זצ"ל והוציא ממנו מכתב שהוא לא מזרחי ולא ציוני, והוא חוזר בו מכל הדברים שאמר וכו', א"כ הרי הוא כאדם שחזר בתשובה על דברים אשר לדעתך אינם ראויים וכו', א"כ שוב הוא חזר להיות כיהודי קדוש שמין הראוי לך לכבדו כת"ח מן השורה? {ואגב, הייתי שמח שתפנה אותי למקור דברי האמרי אמת שבידיו מכתב כזה ! ועוד, האם יש אפשרות להשיג את המכתב של הראי"ה קוק זצ"ל עצמו אשמח גם אם תפנה אותי למקור זה!} .
{ומה גם שיש להוסיף, שאולי מה שלא מכניסים את ספרי הראי"ה קוק זצ"ל לשיבות החרדיות וכדו', זה משום שגדולי הרבנים החרדים בתקופתו התנגדו לרוח הדברים הכתובים בספרים אך בכך הוכחה לכך שהתנגדו גם לאישיותו, ועיין שוב לעיל' במקרה של הרשב"א עם הר' אברהם אבולעפיה ודו"ק}.
וא"כ מניין לך ההיתר לדבר בגנותו כפי שהינך לא מפסיק להתבטאות? ואם הינך מעוניין לשכנע את הציבור הדת"ל שהראי"ה קוק זצ"ל חזר בו מדבריו המנוגדים לדעת גדולי דורו וכדו', וכן שאין הלכה כדבריו בהשקפה שכתובה בספריו וכו' וכו', וכן הרי אתה בספרך "דת הציונות" ח"א ציטטת את החזו"א שאמר למוכר ספרים שאת ספרי ההלכה של הרב קוק הוא יכול למכור, ורק את ספרי ההשקפה ששלו שלא ימכור וכו' עיי"ש (ושוב, מציטוטך זה אשר בספרך מוכח להדיה שאין החזו"א התנגד כי אם להשקפת הראי"ה קוק זצ"ל ). א"כ היה מן הראוי שתגדיש לכך את זמנך ומירצך בנסיונות השכנוע אבל בצורה המבזה את הראי"ה קוק זצ"ל שרבים מגדולי דורו יתכן שהתייחסו אליו בכבוד של ת"ח בסמוך למיתתו וזאת מניין לך שלא כך?
בברכה, מוטי.
תגובה מס' 6 ג
המשך לתגובה מס' 6 ב
והוכיח לך ראיה ברורה לכך שיש שחובה על כל אחד להתייחס לראי"ה קוק זצוק"ל באופן הראוי והמכובד לת"ח גדול בישראל ע"פ גדול הדור שבאותה התקופה שגם אתה לא מתחמק מלהודות בכך שהיה הוא מגדולי הדור ואף היה רבן של כל בני הגולה הלא הוא הגאון ר' חיים עוזר גרוזינסקי זצוק"ל אשר כתב לאחר פטירתו של הראי"ה קוק זצ"ל את המילים הבאות: "קבלתי עיתון אשר בו תולים הראבייס באינטערוויאו עם מר עפשטיין בהגאון הקדוש החפץ חיים זצ"ל והגרא"י קוק זצ"ל, והנה האחרון הלא הכחיש בעצמו במכתבו אלי ובתליגרמה ששלח לאגוה"ר בקיץ העבר... חיים עוזר גראדזענסקי." עכת"ד. (ספר לדור אחרון עמ' ט') – וא"כ הינך רואה במפורש שרבן של כל בני הגולה כינה את הראי"ה צדיק בכל מובן המילה וזה עוד לאחר שנפטר, כך שנסתתמו טענותיך שכל הפונים לראי"ה קוק בתארי כבוד וכדו' עשו זאת מתוך מניעים וכדו', הרי לאיזה מניעים זקוק הגרח"ע גרוז'ינסקי זצ"ל כאשר הוא חותם לאחר שמו של הראי"ה את המילה – זצ"ל – אם לא שכך הוא ראה לנכון להדגיש וזאת במכתב לעיני כל, אף שידע מהמחלוקת שהייתה עם הראי"ה ורבני ירושלים. וא"כ מניין לך ההיתר לדבר בגנותו לאחר שנוכחת לראות שרבן של כל בני הגולה דיבר אודות הראי"ה בתואר שאינו משתמע לשני פנים {ושים לב שאת אותו כינוי אף הצמיד לח"ח זצ"ל...}.
[ועוד עיין שם בעמ' פח' שגם הגאון הרב ראובן כץ זצ"ל רבה של פ"ת הצמיד לראי"ה קוק זצ"ל לאחר פטירתו את המילה "זצ"ל" !].
בתקווה שאולי לאחר שתראה זאת תשנה מעט את הגישה ותוכל לעסוק במלאכת קודש שלך זו, כאשר ייראה שאכן רצונך לחתור אל האמת ובכך תזכה את הרבים כראוי וללא ביזוי ת"ח (על דעתך)...
( נ.ב. – מקווה שתפרסם תגובתי זו ברבים, וגם דרך אגב שלחתי כבר כמה תגובות ביום חמישי ועדיין לא ראיתי אותם בפורום, מקווה שהם נשלחו כראוי ותעלה אותם...
וכן, אשמח לקבל תשובות לכל הערותיי בפורום למען אמיתה של תורה, מתי שיהיה זמנכם פנוי להקדיש מזמנכם לענות לטובת המתעניינים בפורום זה בכל הנוגע לעמדתה של תורה בתקופתינו זו בין אתחלתא דגאולה או עקבתא דמשיחא וה' ישלח לנו את משיח צדקנו בקרוב אמן ! ).
בברכה, מוטי.
המשך תגובה 5 !
המשך תגובה 5:
3. וכן יעויין בעמ' 123 שם אשר חתומים בו למעלה מ50 רבנים תלמידי חכמים (ואין לשכוח שאנו מדברים על ת"ח מתקופה לפנני כ-90 ו100 שנה) אשר מוחים כנגד אלו שביזו את הראי"ה קוק זצ"ל וביניהם חתומים: הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, הרב זלמן רובין זצ"ל ועוד, וכן כתוב שם כי הם ממנים את הראי"ה קוק זצ"ל כרבם של כל יהודי ארץ ישראל. וכן ראה שם בעמ' 185 מכתב מאת הרב משה פריצקר זצ"ל רבה של ברדיטשוב על כי הוא מוחה בזלזולו של הראי"ה זצ"ל ויעויין שם עוד בזה. ואנכי תמה מדוע באתר זה מראים רק את הכרוזים של הרב זוננפלד זצ"ל והראגוטשובר זצ"ל וכדו', ואילו מתעלמים מכרוזים הנ"ל ? (אם בוחנים במבט אובייקטיבי ואמיתי).
הכותב בברכה, מוטי.
תגובה5
אז יש לאגיב על כך בכמה וכמה אופנים:
1. ראשית, ע"פ מה שיצא לי לעיין באתר זה ובספרי "דת הציונות" {על ב' חלקיו. (ומי יודע, אולי עוד מתוך דיוניי עם בעלי האתר זה אצליח למנוע מהוצאת ספר נוסף שכפי המשתמע אמור להיות ספר המדבר בלשון "טהורה" על הצדיק הראי"ה זצוק"ל וה"י)}, נוכחתי לראות שבעצם כל ה"הוכחות" ברובם המספרות או מתעדות את גדולי רבני ירושלים כנגד הראי"ה קוק זצ"ל הם בעצם (למי שמעוניין לדעת) נראה לי כי הם שאובים ולקוחים מהספר "לשעה ולדורות" (לר' בנימין קלוגר – הוצאת גנזים שנת תשל"א), וא"כ יש רבות מה לפקפק על הספר ועל מקורותיו, מכ"מ נראה שאין משם הוכחה מוכרחת לאמיתות הדברים. {ובפרט שאף אם הדברים נכונים עדיין אין בכך בכדי לבטל את הראי"ה קוק זצ"ל ח"ו מכל מקום, וכפי שהערתי בתגובותיי לעיל', וכן כפי שיוכח עוד לקמן}.
2. ועוד, מי שיעיין שם (בספר לשעה ולדורות הנ"ל) בעמ' 102 יווכח שהראי"ה קוק זצ"ל היה שותף להחתמה באחד הכרוזים יחד עם הגרי"ח זוננפלד, והרב ידיד הלוי זצ"ל ועןד, בענייני שמירת הקדושה וכדו' בארץ ישראל, ואם הם היו ממתנגדיו מדוע שיהינו להסכים על הצטרפותו לחותמי הכרוז??
הכותב בברכה, מוטי.
בניגוד לר' קוק ולתלמידיו וכותבי קורות...
חייו, אנחנו טרחנו לציין מקור לדברינו הן בנוגע להאשמות החמורות העולות כלפי דעותיו ומעעשיו של הר' קוק והן באשר לדברים אחרים. אי לכך לא מובן לי כלל הנסיון שלך לנחש מאין לקחנו את הדברים (ובכל מקרה טעות נפלה לידך והספר "לשעה ולדורות" של ר' בנימין קלוגר לא שימש כמקור עבורנו באשר לר' קוק).
2. כל מי שמכיר את נושא הכרוזים למיניהם יודע כי המעונין לעורר את עם ישראל בנושא מסוים הוא מנסח את הכרוז ואח"כ כדי שדבריו יעשו פרי מחתים עליו את גדולי ישראל כך שאם פנה גם לגרי"ח זוננפלד ואח"כ לר' קוק ואח"כ לרבי יוסף ידיד הלוי יופיעו שמותיהם לבסוף על אותו הכרוז כך שאין פה "שותפות להחתמה" ואין בעצם העובדה שעל כרוז מסוים חתמו גם הגר"י ידיד הלוי וגם הר' קוק ראיה לכלום ובטח שאין בכך לבטל פסק הלכה מפורש של הרב ידיד הלוי שכל דברי הר' קוק הם דברי מינות ושאסור ליקח הוראה מפיו.
בברכה, יואל.
נא לדייק בהבאת מקורות ובפירוש משמעותם...
ראשית, הכרוז שציינת אינו כרוז מחאה כנגד אף אחד כי אם כתב המינוי שנתנו לר' קוק עם בואו לארץ ישראל. [להבא, אנא קרא היטב מסמכים לפני שאתה משתמש בהם לראיה] לכתב רבנות זו התייחס הר' קוק בעצמו (למרות הרבנים שחתומים עליו) על פי עדות מזכירו מנחם מנדל פרוש במלים הללו: "רבנות שנוסדה ע"י ידים חילוניות" כך שהנסיון שלך לשוות חשיבות למסמך זה מגוחכות. ואגב כתב רבנות ששני זקני וגדולי הדור בירושלים יחד עם עוד רוב רובם של תלמידי החכמים בעיר התנגדו אליו בתכלית עד שאפילו הר' קוק נאלץ לומר כי הוא בא לירושלים רק כאיש פרטי ורק אח"כ מאחרי גבם של הרבנים הוא החל לאט לאט להתנהג כרב עד שהחילונים והבריטים הבינו שאם יהיה הרב של כל ארץ ישראל יפיקו את מטרותיהם בהריסת היהדות מהר יותר מאשר אם יהיה רק רב של ירושלים.
דבר נוסף-היכן שמענו שרב עוזב את קהילתו באמצע כהונתו ומקבל עליו רבנות של קהילה אחרת בלי להודיע על כך כלל לקהילתו. הר' קוק עזב את ארה"ק כרבה של יפו וחזר לארה"ק כדי לקבל רבנות ירושלים בלי שדאג לקהילת יפו לממלא מקום. ועוד דבר-אחרי שהר' קוק רואה שיש התנגדות גדולה מקרב גדולי הדור לכהונתו כרבה של ירושלים והוא יכול להיועץ בגדולי ישראל כמו מרן ה"חפץ חיים" והגרח"ע גרודז'ינסקי והוא לא חושב אפילו לעשות זאת-מה שמראה עד כמה גדלה גאוותו ועד כמה היה חכם בעיניו יותר מכל גדולי וזקני דורו.
ומה שהבאת מחאתו של הר' משה פריצקער, במקור שהבאת בעמ' 85 ישנה מחאה של אגו"י נגד חילולי השבת של אגודת מכבי במשחקי הכדורגל ולא נזכר שם הר' פריצקער הנ"ל כלל. ועיי"ש בעמ' 217 כיצד חתום הר' פריצקער עצמו יחד עם הרצ"פ פרנק והרי"מ חרל"פ על חובת יציאה מקהילת ה"ועד הלאומי" שמטעמה כיהן הר' קוק כרבה של א"י...
מה גם שהנסיון לשוות מעמד שוה לכל רב פלוני ואלמוני כאילו יש לדעתו משקל כמו לדעת גדולי הדור המפורסמים של אותה תקופה והיינו דכל רב מאיזה עיירה הוא שוה ערך לרוגוטשטבער או למרן הגרי"ח זוננפלד אינו נסיון רציני כלל.
אז נא לדייק במקורות ולהביא טענות רציניות יותר.
בברכה, יואל.
למוטי היקר
קשה לי להתייחס לדיבור לא ספציפי אבל ודאי כי אמת העקרון כי עלינו להיזהר מלדבר בציניות כפי שכתב הרמב"ם הלכות דעות פרק ו הלכה ח
"המוכיח את חבירו תחלה לא ידבר לו קשות עד שיכלימנו שנאמר ולא תשא עליו חטא, כך אמרו חכמים יכול אתה מוכיחו ופניו משתנות ת"ל ולא תשא עליו חטא, מכאן שאסור לאדם להכלים את ישראל וכל שכן ברבים וכו' לפיכך צריך אדם להזהר שלא לבייש חבירו ברבים בין קטן בין גדול."
תגובתי היתה על הטענה של 'דברי חכמים בנחת נשמעים' וראוי בהחלט ללמוד המאמר בשם זה של רבי אלחנן זצוק"ל להבין כי צורת החיוב להשמיע את השקפת התורה היא השמעתה במלוא הבהירות עד שלא יהיה מקום לטעות כפי שכתב ר' עובדיה מברטנורא מסכת אבות פרק א משנה יא:
"יש לחוש שמא תגלו למקום שיש שם אנשים שמראים פנים בתורה שלא כהלכה, והם כינוי למים הרעים, ויבינו מתוך דבריכם דברים שאינם הגונים וישתו התלמידים הבאים אחריכם מאותם דברים דברי מינות וימותו בעונם"
ועוד מפירושו בפרק ב משנה ד:
"כלומר, לא יהיו דבריך מסופקים שאי אפשר להבינם בתחלה ובעיון ראשון, ותסמוך שאם יעמיק השומע בהם לבסוף יבינם. כי זה יביא בני אדם לטעות בדבריך, שמא יטעו ויצאו למינות על ידך"
לא נעלם ממני הזעזוע הנפשי הקשה העובר על התלמיד הרציני המגלה כי רבותיו העלימו את האמת ממנו.אבל מה נעשה ואנו הולכים על חבל דק. איך –משום שלא לפגוע ברגשותיהם- נעשה שקר בנפשינו ונתייחס לרועים המטעים שהפילו אלפי ורבבות מבני ציון היקרים המסולאים בפז, בצורה מכובדת,וחזרנו חלילה למקום הטעות.
הנך צודק כי מה אנו מול צדיק וקדוש כמו רבי אלחנן,זכותו יגן עלינו.אבל חובות התורה שוות לכולם בין לגדול וענק ובין לקטן כנמושות,ובתוכם חובת הצלת הנפשות
מה שאסור לנו לשכוח כי התוכחה חייבת לבוא מתוך אותו כאב כפי שכאב לו לצדיק זה. ומותר לי להעיד כי הכבוד וההנאה לבעל האתר מפעולותיו היא ממנו והלאה..
לסעיף 2- כתבתי בדרך רמז אבל כוונתי היתה שונה לגמרי.
בכבוד רב,יצחק.
ליצחק ב
אני לא משתיק ולא מתקיף את הר' יואל אלחנן וכל העוסקים במלאכת קדש זו באתר זה וכדו'. להיפך, כפי שציינתי קודם אני מעריך אנשים החותרים אל האמת. ובפרט שיש לו הסכמה למעשיו ע"י הגדולים הרב שלוזינגר זצ"ל והרב סילמן שליט"א ומי אני שאביע דעתי כנגדם. רק הערתי, שלדעתי מה טוב ומה נעים שהדברים שהוא מביע אותם יהיו יותר מתונים בניסוחם בכדי שיוכלו הציבור הדת"ל המעוניין להעמיק את הדיון לשמוע אותו בצורה טובה ומכובדת. שהרי אם תחשוב לרגע איזו תחושה עוברת לאדם שגדל והתחנך כל חייו בדרך מסוימת ובאים אנשים ומזלזלים בדרכו ע"י התבטאויות ציניות וכדו', הרי שאוטומטית הדבר ירחיק אותו מלנסות ולדון, ולכן חבל על כך, אם הינכם באמת רוצים לעזור לציבור הדת"ל המעוניין להעמיק בדיון על השקפת עולמו, הרי מן הראוי לדבר עימו בצורה מכובדת. (וגם אם ישנם מהדת"ל שמדברים בזלזול כנגד החרדים גם דבר זה מגונה הוא בעיני, ואין סיבה לחזור ולעשות כמותם, דהרי הוי "לא תיקום" ו"לא תיטור", א"כ לא באתי כי בגדר "עצה טובה קמ"ל". {ובאשר לר' אלחנן וסרמן זצ"ל, מה שהוא דיבר בתקיפות, היה זה על התוכן בשיטה ובדרך שבצד כנגד, אך הוא לא דיבר בציניות וכדו', ובפרט שבכ"ז ר' אלחנן זה ר' אלחנן ורק הוא כאדם גדול רשאי היה להתבטאות כפי המחוייב מאדם גדול בישראל}.
ובאשר לאהרון חורינר, אינני יודע מי הרבנים החרדים שממשיכים לקרוא בשמו עם תואר "הרב", וגם אין כלל קשר בין זה למה שהערתי ודו"ק כנ"ל.
מוטי.
המשך תגובה 5 ג':
4. וכן ראה באגרות לראי"ה עמ' ת"מ, באגרת מחאה שמחו על כבודו של הראי"ה הרבנים הגדולים הרב משה מרדכי אפשטיין, והרב איסר זלמן מלצר זצ"ל יעויין שם מה שכתבו באריכות בזה. וכן יעויין באגרות הגרח"ע תשע"ה-תשע"ו על כי הרב חיים עוזר גרוזינסקי זצ"ל מצטרף למחאתם של הרבנים הנ"ל (וכידוע שהגרח"ע היה רבן של כל בני הגולה בתקופה ההיא). וכן ראה מה שכתב באגרות הגרח"ע (תשנ"ב) , ואגרות לראי"ה רצ"ט, נספח לאגרות הראי"ה 44 עד כמה הוא העריך את הראי"ה קוק ואת ספריו וכלשונו שם: "וחפץ ה' יצליח בידו וביד המסייעים ע"י להוציא לאור עולם את כל חידושיו..." ראה שם. וכן עוד רבות רבות של מכתבים כאלה.
וכן עוד חזון למועד בעז"ה אני אף יכתוב ראיות ומכתבים נוספים מהרבנים הדבר אברהם, הגרא"ז מלצר, הגרש"ז אוירבך, הגרצ"פ פראנק זצוק"ל ועוד.
אך נדמה שכרגע די לי בזה בכדי להוכיח שכדאי לשקול בפלס רב לפני כל הדברים הנאמרים כאן כנגד "מלאך ה' צבקות" הראי"ה קוק זצוק"ל. וכן יש בכך אף להוכיח כי דרכו הייתה כעוד דרך משבטי ישראל ביהדות עם ישראל לדורותיו.
{נ.ב. - וזאת למודעי, שכל המסמכים הללו יש בתוכנם הרבה מעבר לסתם "תארי כבוד" וכדו' או משפטים שמשמעותם מבטאת רצון לסיוע או עזרה וכי בלי פניה מכובדת לא תושג המטרה וכדו' - וכפי שראיתי מנסים לטעון בדוחק באתר זה .}
הכותב בברכה, מוטי.
בענין יחס מרן הג"ר חיים עוזר זצוק"ל...
ראשית, אגרת מחאה זו לא היתה כנגד דברי גדולי ישראל נגד הר' קוק וגם לא כנגד הקנאים שתבעו עלבונה של תורה מהר' קוק אלא כנגד מעשה של מספר צעירים שביזו את הר' קוק כך שאין במחאה נגדו משום טענה נגד גדולי ישראל שדברו נגד הר' ובטח שאין בו כדי לבטל אות אחת מדבריהם, ומה שכתבת כי מרן הגרח"ע באגרותיו "מצטרף למחאה" אינו נכון כלל אלא שהגרח"ע מתנגד לעצם המעשה משום בזיון האגודה ומשום שיכול להזיק לאגו"י וז"ל: [באגרת תשע"ה]: "ולא יאומן מבטאים כאלה המשפילים בזה את כבוד האגודה והצעירים" אבל אינו מדבר כלל על כבוד הר' קוק וראה באגרות לראי"ה שם מובא מכתב מהגרח"ע לר' קוק סמוך ונראה למחאתם של מרנן הגרמ"מ עפשטיין והגרא"ז מלצר, ואינו מזכיר כלל ענין זה או מצטער בפני הר' קוק על הנעשה כנגדו.
ומה שכתב הגרח"ע לרצי"ה קוק גם בזה אין ראיה לכלום וגם לא שלח לו כלל את דברי האפיקורסות שלו באורות או חיבור אחר מחיבורי כפירתו אלא חיבורים שכתב בהלכה ועל זה ברכו ש"חפץ ה' יצליח בידו להוציא לאור עולם את כל חידושיו" וגם זה הוא ברכה בעלמא שרק מי שנואש מנסה להיתלות בה כ"הצדקה" לשיטת רבו למרות שכל גדולי עולם הרעישו כנגדה והכריזו עליה בשער בת רבים כי אפיקורסות היא ורעל מות בתוכה וכאשר הראתה המציאות בחוש לכל מי שבשעתו עוד הסתפק בכך.
בברכה, יואל.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|