ו' שבט ה'תשס"ה

המדינה היהודית - ספר חדש, סילופים ישנים.



לפני מספר חודשים יצא לאור ספרו של יעקב משה ברגמן (נין לגדול תלמידי הראי"ה קוק ז"ל, הגרי"מ חרל"פ ז"ל)



"המדינה היהודית" העוסק בשאלות שונות בקשר למדינת ישראל והציונות, היחס אליהן וכו'.



את רֹב הסילופים המופיעים בספר מבטל הספר "דת הציונות". כאן נעמוד רק על נקודה אחת של סילוף שאינה חידוש של המחבר, כי אם של הרב מנחם מנדל כשר שכתב ספר דומה רק יותר מורחב בשם "התקופה הגדולה". שם בעמ' שעד' מפרסם הרב כשר כרוז הקורא להשתתף בבחירות לכנסת הראשונה, ולהצביע עבור רשימת "החזית המאוחדת". המשפט הראשון בכרוז הוא: "נודה לד' על שזכינו ברוב רחמיו וחסדיו לראות את הניצנים הראשונים של האתחלתא דגאולה, עם הקמתה של מדינת ישראל".



על פי כרוז זה מנסה הרב כשר להוכיח כי למעלה ממאתיים רבנים הגדירו את מדינת "ישראל" כ"אתחלתא דגאולה" ואכן שנים רבות צוטט מקור זה ללא עוררין מתוך הנחה כי "מלתא דעביד לאיגלויי חזקה היא דלא משקרי בה אינשי" (חזקה היא שאנשים לא ישתמשו בטענת שקר כשמדובר בשקר העשוי להתגלות).



ובכן, בשנת תשנ"ה יצא ספרו של הרב צבי וינמן "מקטוביץ' עד ה' באייר" ובו צילום המקור של אותו הכרוז המוכיח  שהמלים "אתחלתא דגאולה" הן זיוף, ובמקור מופיעות המלים "אתחלתא דקבוץ גלויות".



בנוסף, אופן החתמת הרבנים היה בצורה של שליחת הכרוז אליהם יחד עם הודעה כי מי שלא יתנגד, סימן שהוא מסכים. (כך למשל חתום על הכרוז הרב מנחם קופרשטוק למרות שנפטר שנתיים וחצי לפני כן..שהרי לא הביע את התנגדותו). אך גם בזאת לא תמה מסכת הזיופים. מפרסמי הכרוזים לקחו את חתימותיהם של ראשי הישיבות ( שחתמו על כרוז הקורא להצביע בלבד ללא תוספות בסגנון אתחלתא וכד') וצרפו אותן לכרוז הרבנים (והרי לנו שראשי הישיבות אומרים מפורש שמדינת ישראל היא "אתחלתא דגאולה"...), וכמו כן הרב כשר בהקדמתו הציג את כל החותמים כמסכימים לכך שהמדינה היא "אתחלתא דגאולה". יש לציין כי כל הראיות הנ"ל שמצא הרב צבי וינמן פורסמו עוד בחייו של הרב כשר (ב"דגלנו",שבט תשל"ט.) ונותרו כמובן ללא מענה.... . (ראה "מקטוביץ' עד ה' באייר", עמ' 130-136  צ.וינמן, הוצ' ותיקין, ירושלים, תשנ"ה).



אגב, זהו רק אחד מתוך סילופים רבים המופיעים בספרו של הרב כשר, יחד עם שקרים וסתירות רבות כמו זו למשל: בעמ' רפז' כתב כי אין שלטון לסטרא אחרא בארץ ישראל ואלו בעמ' תמה' שם הביא את ספר "קול התור" שהוא עצמו מיחסו לתלמיד הגר"א מוילנא ובו כתוב במפורש כי  מרכזו של הסטרא אחרא הוא בשערי ירושלים. (וראה עוד בס' תשובות והנהגות לד' חלקי השלחן ערוך להגר"מ שטרנבוך שליט"א-חלק ד').



{מאמר זה נשלח לרב יעקב משה ברגמן לפני פרסומו על מנת לקבל את תגובתו. להלן תגובתו ובצדה, תגובתנו לתגובתו.}



 


בס"ד מוצש"ק לסדר "ושממו עליה אויביכם היושבים בה", ל"ח למ"ט מונים



 לכבוד


יואל אלחנן


"אזמרך בלאומים".



ראשית, תודה על מכתבך. אני מאמין ומקוה שאכן אהבת האמת הצרופה גורמת לך לקנא קנאת ה', ולא תאות הנצוח גרידא. כבר כתבתי בספרי בסוף חלק ההלכה (עמ' 147 הוצאה ישנה, 169 מהדורה חדשה):



"כל דברינו הם על מנת להרבות תורה ואמיתתה. אם למישהו יש השגה או סתירה, הערה או תוספת, נשמח לדון ולשמוע כדי להוציא דבר ה' לאמיתו".



שנית אדגיש בפתח דברי, שאינני רואה חשיבות מרובה לפולמוס בענין זה. בכל מקרה טענת "רוב הגדולים" אינה רלונטית ומשמעותית לרוב הציבור בנושא זה, וכפי שכבר


ביררתי בספרי הדל בפרק י"ט. לחלק מהדברים שאני מביא שם מצאתי שאף הרב וינמן בספרו הנ"ל מסכים ומביא, בעמ' 67-68 ובעמ' 138, כך שאין לפולמוס זה ערך גדול.


אולם מאחר ואתה רואה בדברים אלו עיקר גדול, אשתדל להשיבך דבר.



1. הכרוז אשר הרב כשר זצ"ל מצטטו בספרו, התפרסם ברבים בכרוזים שהודבקו בכל רחבי הארץ, וכן בעיתון "הצופה" בתאריך כ' טבת תש"ט. הרב כשר העתיק בדייקנות רבה את הנוסח שהתפרסם ברבים. כל אחד מהרבנים החתומים שם ידע היטב מה פורסם ברבים בשמו.


עד היום הזה איש מהם לא פרסם ברבים שום הכחשה או הסתייגות מהנ"ל, מה שמעורר תמיהה רבה על כל טענות הרב וינמן.


2. דבר חתימתם של הרבנים הנ"ל על הכרוז היה ידוע לרבנים מכל המגזרים, וכפי שהרב וינמן עצמו מביא בספרו  הסתמכו עליו סופרים רבים (בספר "פאר הדור", הרב יואל שורץ, הרב ש. ויגרטן, וכן יש להוסיף את הגר"ע יוסף שליט"א). אילו היתה נשמעת ברבים הסתייגות כלשהי וטענות זיוף, לא היו מסתמכים במשך השנים הרבות על כרוז זה ללא שום הערה.



3. רק שלושים שנה לאחר פרסום אותו כרוז, "מגלה" הרב וינמן (שאינו חשוד באהדת יתר לציונות) את הנתון המרעיש על טענות הזיוף. להוכחת דבריו כותב הרב וינמן:


"פניתי לחלק מהחותמים", "הנשאלים טענו", "פניתי אליהם". הוא אינו מציין בשמו אף אחד מהרבנים שלטענתו מכחישים את חתימתם, ואינו יכול לצטט דברים ברורים אף לא מאחד מהם. למרות שהרב וינמן העמידם לטענתו על הזיוף שנעשה, איש מהם לא נתן מסמך כתוב או פרסם ברבים שינוי כלשהו ממה שידוע לו היטב שעדיין מפורסם ברבים בשמו.


הציטוטים היחידים שהרב וינמן מוצא מרבנים שהתנגדו לרעיון הציוני הם מהרב שך והאדמו"ר מלובביץ' זצ"ל, רבנים שלא חתמו כלל על הכרוז הנ"ל.


4. הרב וינמן עצמו מרגיש בחולשת טענותיו, וטוען ש"הדברים יספיקו לשלומי אמוני ישראל". ההוכחה היחידה שהוא מנסה להציג היא כרוז מטושטש המודפס במכונת כתיבה, ובו כתובות המילים "אתחלתא דקיבוץ גלויות" במקום "אתחלתא דגאולה".


לצילום זה אין ערך רב, מהסיבות דלקמן:



א. כל אדם יכול להדפיס במכונת כתיבה כרוז, ולכתוב בו כטוב בעיניו. הרב וינמן אינו מביא כל מקור מוסמך מהיכן קיבל מסמך זה ומה אמינותו, היכן ניתן למצוא המסמך ולאמת אותו, וכיו"ב.


ב. אף אם יתברר שהכרוז אותנטי, אין לו ערך רב. כל המכיר את הטכניקה של החתמות רבנים יודע, שלעיתים עוברות טיוטות רבות עד שכל הרבנים מסכימים עם הדברים. יתכן וזו אחת מהטיוטות שעברו, עד שהוסכם הנוסח הסופי.


ג. אינני מוצא הבדל משמעותי בין "אתחלתא דקיבוץ גלויות" "אתחלתא דגאולה". ללא ספק קיבוץ גלויות הוא חלק ברור מהגאולה, כמבואר בגמרא במגילה (יז.) ברמב"ם (מלכים יא, א) ובאחרונים (עי' ישועות מלכו יו"ד ס"ו: "הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה", בציץ אליעזר ז, מח, יב, ובספרי "המדינה היהודית" פרק טו סעיף 1).



הרב וינמן מביא בהערות לפרק זה (עמ' 145) את מכתבו המתנגד לציונות של האדמו"ר מלובביץ', שבודאי אינו מוכן לקרוא למצב הנוכחי כקיבוץ הגלויות המובטח. רק קיבוץ שיבוא עם המלך המשיח יוכל להיקרא לשיטתו "אתחלתא דקיבוץ גלויות" (וראה בספרי בנספח מס' 2 סעיף 7, ובהערה).



5. כדי להמחיש את תוקף טענותיו של הרב וינמן, אשתמש במשל הפוך:


כולנו מכירים ויודעים את דעתו של החזון איש זצ"ל על התנועה הציונית, שהיתה מפורסמת וידועה ברבים. את התנגדותו פרסם בכתב, והיא ידועה לכל בר בי רב.


הבה ונדמיין שהיום, עשרות שנים לאחר פטירתו, יפרסם אדם הידוע בנטיותיו הציוניות  ספר, ובו "גילוי מרעיש". בספרו יכתוב כי כעת נודע "מפי מאנשים ידועים, שהיו מנאמניו ובאי ביתו של החזון איש" (ללא ציון שמות ופרטים) שמספר ימים לפני פטירתו חזר בו הרב זצ"ל מכל שיטתו. הוא הודיע למקורביו שטעה בדרכו, ומעתה יש לנהוג בכל שנה ביום העצמאות לומר הלל שלם ובברכה בשם ומלכות. "הדברים נודעו לי באופן ישיר מפי כמה וכמה מהמקורבים, ובודאי ששלומי אמוני ישראל יסמכו על דברים מהימנים אלו".


 


להוכחת דבריו יביא האיש צילום מטושטש של מכתב, שאינו חד משמעי בדבריו, ושנכתב לטענתו על ידי "אחד מהמקורבים ביותר לרב".


האם מישהו היה מתייחס ברצינות לשטויות כאלו? האם מאן דהו היה רואה צורך בכלל להגיב או להתייחס להבלים אלו?



6. בספרי הדל ציטטתי (בסוף פרק טו) את דברי הראשון לציון הגר"ע יוסף שליט"א, שכתב (יביע אומר ח"ו, או"ח סימן מ"א):


"רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה...והגר"מ כשר שליט"א בספרו התקופה הגדולה הביא כרוז בשם דעת תורה, שחתומים עליו כמעט כל גדולי הדור, וקוראים את הקמת מדינת ישראל בשם אתחלתא דגאולה".


לעדותו של הרב עובדיה יוסף שליט"א יש ערך מיוחד. הגר"ע הוא מזקני חכמי דורנו, והכיר היטב את רובם ככולם של החותמים על הכרוז הנ"ל. ללא ספק הגר"ע מוכר בכל רחבי תפוצות ישראל כעד כשר ונאמן. ודאי שאם היתה נשמעת בעולם הרבני טענה כלשהי על אמינות הדברים, לא היה הגר"ע מסתמך על כרוז זה בפשטות עשרים ושש שנה לאחר פרסומו.


מדבריו גם ברור, שידע גם מעצמו את דעתם של רבני ישראל. מתחילה כתב מדעתו את דעתם של "רבים ועצומים מגדולי ישראל", ורק כסיוע ציטט מספרו של הרב כשר (אציין שבדומה לכך מעיד עוד אחד מזקני גאוני דורנו, מו"ר הגר"א שפירא שליט"א, בהסכמתו לספרי).


למרות שהרב וינמן טוען שדברי הזיוף ידועים כבר שנים רבות, מוסיף הרב עובדיה שליט"א לפרסם את ספריו ברבים ללא שום הסתייגות. לענ"ד היה ראוי שמי שרואה בדבר זה ענין גדול יפנה לגר"ע יוסף לברר את הדברים. כל עוד הדברים מוסיפים ומתפרסמים, רשאי כל הרוצה לצטט אותם ולסמוך עליהם.



7. אחתום מעין הפתיחה ואומר, שאינני רואה חשיבות מרובה בדברים אלו. אני מצטרף לדברים שכתבת לי בעבר, ש"לרב עובדיה יש דברים יותר חשובים להתעסק". סבורני שטוב נעשה אף אנו אם נדון בעקרי הדברים, ולא בדעתו של רב פלוני או אלמוני. לדידי מספיקה בהחלט עדותו של הגר"ע יוסף עצמו ש"רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים



בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה". כולנו יודעים שהיו וישנם רבים מגדולי הדור הרואים בחיוב את הקמת המדינה, היו וישנם רבים המתנגדים, והרוב הגדול יותר אינו מביע את דעתו בפומבי בנושא זה.



8. הצטערתי מאד לקרוא כי אתה טוען שבספרי יש "סילופים". יתכן ויש טעויות  ושגיאות, ואינני מתיימר לטעון שאני הדל למדתי ושמשתי את רבותי דיי. ביררתי את  הדברים כפי כוחי, ואני מודה לכל מי שיחכימני עוד בנושא זה. כל הערה או קושיא אשתדל בלנ"ד לבדוק לגופה, ולבררה היטב כדרכה של תורה.


9. אתה רשאי לפרסם את תגובתי, ובתנאי שתפורסם במלואה ללא השמטות שינויים או חלילה סילופים. בתודה, יעקב משה ברגמןמחבר ספר "המדינה היהודית / האם מדינת ישראל של היום יכולה להיות תחילת הגאולה?".


להלן תגובתי לתגובת הרב יעקב משה ברגמן:


ראשית, אנו מודים לכב' על התיחסותו לפניתנו אליו, ולהלן תגובתנו אליה:


א.אין כל חשיבות לעובדת פרסומו של הנוסח בעתון ה"צופה", בחוצות, או בספריהם של סופרים כאלה או אחרים, או לאי הבעת התנגדותם של גדולי ישראל ברבים לנאמר בו משמם. גדולי ישראל לא חשודים על קביעת עתים לקריאת עיתון ה"צופה", או מודעות רחוב, ולא על התעסקות בפרסום הכחשות לשקרים המתפרסמים בשמם. מה שרלבנטי לעניננו הוא דבר אחד בלבד: על איזה נוסח של כרוז מופיעה חתימת ידיהם של גדולי ישראל. בענין זה הציג הרב וינמן בספרו את צילום הכרוז המקורי הכולל חתימת ידיהם של הגדולים שחתמו ושם לא מופיע הנוסח "אתחלתא דגאולה".



ב. גם העובדה שזיוף מתגלה שלושים שנה או שלוש מאות שנה אחרי שפורסם אין בה לגרוע כהוא זה מעובדת נכונותו אם מוכח כי אכן זהו זיוף של המסמך המקורי.



ג. יש הבדל גדול בין "אתחלתא דקבוץ גלויות" שהוא תאור של מצב גשמי העומד לנגד עיננו, לבין הגדרת מדינה המורדת בבורא עולם ובתורתו ומעבירה על דתם יהודים למאות לאלפים ולרבבות כ"אתחלתא דגאולה" הגדרה המגדירה באור חיובי מדינה שכזו ונותנת לה כביכול לגיטימציה כחלק מתהליך הגאולה. (אגב, עובדה שגם זקנך הגרי"מ חרל"פ ז"ל נזהר מלהגדיר זאת כך ומסתפק במלה אתחלתא.. בלבד.)  הסכנה שבהצמדת הגדרה זו למדינה כמו מדינת "ישראל" מפורטת בדבריהם של גדולי ישראל בספרנו "דת הציונות" פרק ו'- חלק ב', ולענ"ד ברורה כיום מעל לכל ספק כגורם לא מבוטל להסרת המחיצות בין הצבור הדתי לאומי והחברה החילונית שהובילה להרס וחורבן של החברה הדתית לאומית.



ד. גם המשל שהבאת להמחשת טענותיו של הרב צבי וינמן הוא סילוף של דבריו, שכן הרב וינמן כותב מפורשות לאחר שמספר בספרו על פניותיו לחותמים (שאכן ברור לשלומי אמוני ישראל שלא יסכימו עם הגדרת מדינת "ישראל" כ"אתחלתא דגאולה") כי במאבק עם הטועים והמטעים אי אפשר להסתפק בכך,



וכל טענתו נשענת על הכרוז המקורי שאת צילומו צירף. 



ה. לגבי צטוט הכרוז ע"י הגר"ע יוסף שליט"א:



1.     האופן בו אתה מצטט את דבריו חוטא לאמת. הגר"ע יוסף כותב: "הן אומנם רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה "אתחלתא דגאולה"...מכל מקום הואיל ועדיין רב הדרך לפנינו להגיע אל המנוחה והנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית, לפיכך אין לחייב לגמור ההלל בברכה..ע"כ לעניננו. כלומר, הגר"ע עצמו מסתייג מאותם גדולים ועצומים ולא מפרטם כלל , וכן מדברי הרב כשר , וממשיך שם לפרט את הצרות הגשמיות והרוחניות של עם ישראל בארץ ישראל. ( הסתיגותו מושמטת לגמרי בציטוט שבספרך)



2.     צריך לזכור כי חלק ו' של שו"ת "יביע אומר" יצא לאור בשנת תשל"ו בעת שהגר"ע יוסף כיהן בתפקיד "הרב הראשי לישראל", תפקיד המחייב רגישות רבה בכל הנוגע להתבטאויות בנוגע ליחס למדינה, וייתכן בהחלט כי הביא הדברים של הרב כשר כדי לאזן את הדברים, מתוך זהירות כדי שדבריו יהיו נשמעים, כי סוף כל סוף מטרתו שלא יכשלו העם בברכות לבטלה ובהזכרת שם שמים לבטלה.



3.     כשיצא חלק ו' של שו"ת "יביע אומר" בשנת תשל"ו עדיין לא פורסם דבר הזיוף, לכן אין ראיה בציטוט דברי הרב כשר ע"י הגר"ע יוסף, ובהחלט יתכן ואף סביר להניח שאת ספרו של הרב וינמן הגר"ע יוסף אינו מכיר.



 



ו. התעלמת בתגובתך מהטענה המרכזית במאמרי שעובדת זיוף הכרוז פורסמה עוד בחיי הרב כשר     והוצגה בפניו ע"י הרב צבי וינמן ולא זכתה לשום תגובה או הכחשה מצדו.



ז. הצטערתי לראות כי מהרת להתייחס לדברי הרב וינמן יום אחד בלבד לאחר שקבלת לידיך את ספרו, מבלי לנסות ולברר עמו כלל את הדברים למרות שקבלת ממני את מספר הטלפון שלו ואת כתובתו.



ח. באומרי שיש בספרך סילופים כונתי כי לנגד עיני הקורא מצטיירת תמונה מסולפת של עובדות ומציאות, ובמיוחד של דעת גדולי ישראל בנוגע לתנועה הציונית ומדינת "ישראל". העובדה כי התמונה המסולפת היא תוצאה של שגיאה או טעות אינה משנה את עובדת היותה מסולפת. כאמור הספר "דת הציונות" מתייחס לרוב הסילופים בספרך, ואסתפק כרגע בדוגמא אחת (שאודותיה היה לנו משא ומתן):



בספרך בפרק ו' עמ' 52 אתה מביא שיחה שהיתה בין מרן ה"חפץ חיים" לבנו ר' אריה לייב בנוגע לכרוז שפורסם בשמו נגד הציונות. אתה מביא את מה שאמר בנו, ולעומת זאת משמיט את מה שענה לו ה"חפץ חיים" ומסתפק בהבאת הדברים בלשונך תוך סילוף התשובה שהשיב ה"חפץ חיים" לבנו. אתה כותב: "הרב אריה לייב מספר שאביו ענה לו שהכרוזים שפורסמו בשמו נגד הציונות פורסמו שלא מדעתו"- בנקל אפשר להבין מדבריך כי ה"חפץ חיים" כלל לא הביע התנגדות לציונות ומפרסמי הכרוז כתבו הדברים משמו על דעת עצמם. אומנם תמונה אחרת לגמרי נראית מתשובת ה"חפץ חיים" לבנו: "אמת, כי הדברים יצאו ממני (משמעות לשונו היה, כי לא כתבו בלשונו, רק תוכנו היה לפי רוחו, אפשר היו ידי חתניו בזה), אבל לא גמרתי עוד בדעתי אם לשלוח על פני חוצות, ושלא בידיעתי נשלח" – כלומר, ה"חפץ חיים" מסכים בהחלט למחאה הקשה נגד הציונות (וכל בר בי רב דחד יומא יודע שה"חפץ חיים" התנגד נחרצות הן לציונות והן לתנועת ה"מזרחי", כמבואר באריכות במאמריו הרבים של גדול תלמידיו וממשיך דרכו המובהק ביותר הגאון ר' אלחנן וסרמן הי"ד) ורק לגבי אם לשלוח זאת על פני חוצות עדין לא גמר בדעתו. האם כל כך קשה היה לך לצטט עוד שלש שורות ולהביא את הדברים במלואם??




למאמר זה התפרסמו 6 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  סוףסוף נחה נשמתי!!!!   כ"ה תמוז
חייבים לעשות על זה מאמר נפרד בשם סילוף כרוז גדולי הדור בספר התקופה הגדולה
הרבה זמן דעתי לא הייתה נוחה מכך שכל הזמן האתר מדבר על אף גדול ישראל שהיה ציוני והנה כל גדולי אותו הדור חתומים על כרוז שהראו לי בספר הנ"ל
 
2.  היכן?   י"ד אדר
היכן ניתן להשיג את ספרו של צבי וינמן
 
3.  מי היה הרב מנחם קופרשטוק ?   כ"ט חשון
ציטוט:
"כך למשל חתום על הכרוז הרב מנחם קופרשטוק למרות שנפטר שנתיים וחצי לפני כן".

מי היה אותו רב ? לא שמעתי שמעו מעולם.
אם כבר רצו לזייף, למה לקחת רב לא ידוע ?

משה  מבני ברק
4.  אשריך, סוף סוף קם אחד שיכניס להם(לדיעותיהם)בשיניים   כ"א אייר
אשריך הרב יואל אלחנן,
סוף סוף קם אחד שיענה וישיב למיזרחיסטים בהסבר טוב, ובלי ליצנות,
בצורה כזאת שיחזיר אותם ואת רבניהם בתשובה שלימה לפניו יתברך! :-),
אשריך, לצערי אני גם הייתי בעוונות פעם מזרחי, וחזרתי בתשובה ברוך ה'.
אך לא יכולתי להתמודד איתם בדרך הסברה,
וברוך ה' שאתה עימנו כאן,
חזק וברוך!
אברהם  מבאר שבע
5.  לא הבנתי   כ"ט תמוז
חבל שלא הבאתם את לשון הכרוז הראשון של אגו"י להצביע בבחירות בבקשה אם אפשר לפרסמו
 
6.  אולי תביא את התגובה שלו השנייה שלו ???   י"ז אב
אתה הופך את זה לדו שיח חלקי שבה אתה כותב תגובה לספר (שדרך אגב אתה מדבר קצת בבוטות שאתה אומר שרב משקר או אפילו לא רק רב אסור להגיד על כל יהודי שהוא משקר או את. לא צריך לחשוב כמוהו או שהוא לא הבין נכון אבל להגיד שהוא משקר מה המטרה שלו בזה???) הרב ברגמן נותן תשובה ואז אתה כותב תשובה לתגובתו ואתה לא נותן לו להגיב אולי אתה בעצמך לא הבנת את תגובתו לעומק אבל הכי קל להביא דעה אחת או להיתפס במשהו אחד שכתוב ספר ואז אנשים שלא יודעים את הפרטים לעומק נתפסים ואז לא קוראים את הספר בגלל שישר הם מחשיבים את הרב בתור שקרן. לכן אנשים תקראו את הספר תקראו מאמרים של מרן קוק תלמדו את זה לעומק ואל תלמדו צד אחד כי הדמגוגיה שולטת בחלק גדול מהציבור החרדי וזה בדוק.לכו תחפשו ספרים של רבנים ציונים או ספרים של מרן קוק לא נראה לי שתמצאו. קיצור אני יקרא גם את ספרך ובעז״ה יתברך אחקור ואגיע לאמת אבל העיקר שאנשים יבינו שצריך לקחת טענות שאתה מביא ולשאול רבנים שבקיאים בספרו של מרן קוק ואם באמת הם לא מקבלים תשובה שיפרסמו זה מעניין אותי.
סליחה אם פגעתי בך איכשהו בברכה

אלעד
אלעד