כ"ח אייר ה'תשס"ו

מכתב שהגיע אלינו מ"ישיבת" ההסדר קרני שומרון ותשובתו בצדו...



כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם:
 כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי צֹר וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַסְגִּירָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לֶאֱדוֹם וְלֹא זָכְרוּ בְּרִית אַחִים:
 כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח:
 כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת יְקֹוָק וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם:
 כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם:




על החרדים
עד לאחרונה, הרגשתי סימפטיה רבה כלפי החרדים. נהניתי ללכת לאורך רחוב רבי עקיבא בבני ברק, ולספוג את המראות והאוירה היהודית בסגנון של פעם. המראה של יהודים כה רבים בעלי חזות של תלמידי חכמים ואנשי תורה, חימם את הלב. אפילו שקלתי לא פעם ברצינות להצטרף גם אני למגזר החרדי, השומר על אחוזי הצלחה גבוהים בחינוך הילדים ומוציא מתוכו מספר גדול של בני ישיבות ורבנים. אולם לא עוד. אל נוכח "תכנית ההתנתקות", התגלתה חרפתו של הציבור החרדי במלוא ניוולה ומערומיה. לא עוד יטעו אותי הזקנים והמגבעות לחשוב, שמאחוריהם ניצבת דרך חיים אמיתית יותר, או נאמנות מרובה יותר להשקפת עולמה של תורה. לא יעלו בי עוד הרהורי ספק, שמא מוטב שאשלח את ילדי לחינוך החרדי. מאחורי החזות המבריקה התגלה ריקבון עמוק יותר מכפי שניתן היה לשער.


את זה שהחרדים מחקו את ארץ ישראל ואת מצוות ישובה מספרי הלימוד שלהם, שעבור חלק מרבניהם זוהי רק פיסת אדמה שאפשר להסתדר בלעדיה עוד אלפיים שנה, שניסי מלחמת יום העצמאות ומלחמת השחרור אינם מהווים בעיניהם כל שינוי ממנהגו של עולם, או סבה להלל ולהודות לקב"ה- את כל זה ידעתי מזמן.


אבל כיצד, למען השם, כיצד יכול מי שלב יהודי בקרבו, ועל אחת כמה וכמה אם הוא בן תורה-לגלות אדישות כזאת לנוכח סבלם הנורא של יהודים אחרים?! כיצד אפשר לעבור בשתיקה- ואף בתמיכה של הסכמה- על הריסת בתי כנסת ומסירתם לערבים כדי שיהפכו אותם למסגדים?! על חורבנן של ישיבות ובתי מדרשות, תלמודי תורה ובתי ספר?! על עקירת מתים מקבריהם?! על השלכתן לרחוב של משפחות שלמות, מרובות ילדים, ללא מקור פרנסה?!


ריבונו של עולם! הרי אילו היה מנסה מישהו לגעת בישיבה חרדית "קדושה" אחת ולסגור אותה; אילו היה מישהו מעלה בדעתו להרוס שכונה אחת בבני ברק או במאה שערים; אילו היתה עולה הצעת חוק למסור שטיבעל אחד לידיהם של נכרים, או לפנות את קברו של אדמו"ר אחד ממקומו- איזו מלחמת עולם היתה פורצת! הרי לא היה נשאר תלמיד ישיבה אחד שלא היה יוצא למלחמת קודש נגד גזירות השמד! כאשר סוללי כביש 6 פוגעים בקברים של ספק יהודים מלפני אלפיים שנה- באיזה קנאות ונחישות מוסרים החרדים את נפשם כדי למנוע עבירה זו!יוצא חתן מחדרו ואברך מכוללו! אם אברך אחד לוקה בליבו, לאחר ששקע בחובות כבדים עקב נישואי ילדיו-מיד יופיעו מודעות ובקשות התרמה קורעות לב, על "זעקת האלמנה ויללת היתומים"! כמה צעקות ומחאות על כל קיצוץ בקצבאות הילדים או בתקציבי הישיבות!


ובמה, אם כן, במה נשתנה דינם של תושבי גוש קטיף משל כל יהודי אחר?! האם התורה הנלמדת בישיבות שם אינה תורה?! האם בבתי הכנסת שלהם אין קדושה?! רק תשובה אחת לדבר: הם "מזרוחניקים", חובשי כפה סרוגה, הם אינם מ"אנשי שלומנו"! כנראה שהמזרוחניק, דין אפיקורוס לו, שהרי הוא חוגג את יום העצמאות ולומד בכתבי הרב קוק-האם לא כך הורה החזון איש? ואם כן דמו מותר וממונו מותר, אין כאן לא קדושה ולא תורה ולא אמונה ולא יהדות, וודאי שמצוה רבה להקריב את גוש קטיף על כל יישוביו ומוסדותיו, כדי להשיג תוספת תקציב לאברכינו מרובי הילדים הרעבים ללחם.


ירקדו הערבים על גגות בתי הכנסת; יעלו באש ספרי הקודש בישיבות; יאבדו משפחות את בתיהם ומטה לחמם; ייעקרו הרוגי מלכות מקברותיהם; ישיש העולם הנוצרי על התגשמות חזונו; יעלה חילול ה' עד לב השמים-וכי בנפשנו הוא הדבר? וכי באנשינו מדובר? כיפות סרוגות וכתומות להם, לא שחורות כשלנו. ילכו נא במועצותיהם, ישלמו את מחיר התחברותם לציוניים! אנו אין לנו אלא הוויות דאביי ורבא, קצות ונתיבות, חידושי הגר"ח והגרי"ז; אין לנו אלא סיומי מסכתות מפוארים, חתונות בני אדמור"ים, וטקסי פדיון פטר חמור. מה ליהודי ולחבל עזה, מה ליהודי ולחממות? אין לקב"ה בעולמו אלא מעמיד דמעמיד בסוכה ומצה לא שרויה בפסח. באלה ייבחן איש הישראלי, ולא בהזיות של דחיקת בקץ ועליה בחומה, שלא שערום אבותינו. אם ה"חפץ חיים" לא ייסד את מכון התורה והארץ, והסטייפלער לא נטע את "גן המצוות"- הרי שגם לנו אין ענין לשמור עליהם ודאי לא במחיר ישיבה באופוזיציה.


על היתר שמן קטניות בפסח רגשה ותיהום הארץ; על היתר עגונה אחת כמה נהרות של דיו נשפכים. על ההיתר להחריב את גוש קטיף לא נכתבה אפילו שורה אחת! גזירה היא מלפני, קבלוה משעשעי דת יומיים! דעת תורה היא, דעת גדולי הדור הרשכבה"גים, וכל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה. אין צורך לא בנימוקים ולא בראיות, לא במשא ומתן ולא בפלפולא דאורייתא; דעת תורה היא ותו לא מידי! בלחישה מפטירים ברסיסי מלים: פקוח נפש, התגרות באומות, לא החזיקו שכר סופרים... וכך נתנו העצים את הקת לגרזן החוטב באחיהם.


האם שמעתם את בכיים של ילדים שאביהם מוכה ונעצר לנגד עיניהם? את תחינותיהן של נשים לפני קלגסים אטומי לב? את קול זעקתם ושוועתם של תינוקות של בית רבן, של נערים וזקנים, אנשים ונשים, העומדים בתפילה לבטל רוע הגזירה? האם ראיתם יהודים נגררים מבתיהם בידי חיילים ומועמסים על אוטובוסים? תינוקות נקרעים מחיק אימותיהם? צעצועים וספרים מושלכים על הרצפה, רהיטים שבורים? ארוחות בוקר שנקטעו בחטף באמצעיתן? או שמא טחו עיניכם מראות ואזניכם משמוע? ידי מי שפכו את הדם הזה? האם ידי עשיו של קוזאקים או גרמנים- או שמא ידי יעקב יושב אהלים, המפלפלות בתורה וסברא? על מי זועק הנביא: "ותופשי התורה לא ידעוני"?!


לא בקשנו מכם לעבור לגוש קטיף; לא בקשנו שתחסמו כבישים, למרות שכשזה נוגע לכם אתם יודעים לעשות זאת מצויין. אפילו לא בקשנו שתשתתפו בהפגנותינו, שהרי יש שם נשים רחמנא ליצלן, ואיזהו חסיד-זה הרואה אשה טובעת בנהר ומעלים עיניו; אבל עצרת תפילה המונית בכותל-גם לזה אין אנחנו ראויים? או לפחות לתפילות בשבת בבתי הכנסת אחרי הקריאה בתורה? להבעת הזדהות כלשהיא? אולי להפגנות משלכם על טהרת הקודש? למה ייגרע חלקנו מחלקה של כל קהילה בפולין ובאוקראינה, הנתונה בצרה וצוקה? למה בחו"ל ידע כל יהודי שכאבו של אחיו הוא גם כאבו שלו- ואילו בארץ ישראל אפשר להחריב קהילות שלמות, בעוד אחיותיהן בוחשות בקופת הכספים של המדינה ומפנות את גבן באדישות? "ביום עמדך מנגד, ביום שבות זרים חילו, ונכרים באו שעריו, ועל ירושלים ידו גורל-גם אתה כאחד מהם!"


אמרו רבותיכם: תלמיד המשתתף בהפגנות-אינו ראוי ללמוד בישיבה. ואנו אומרים: ישיבות שכאלה-אינן ראויות שילמדו בהן. קחו לכם את כל ספרי המוסר והיראה שלכם, את ה"אור ישראל" וה"מכתב מאליהו", את כתבי הסבא מקלם והסבא מסלובודקא. המשיכו לדקדק אחר נגיעות אישיות ונדנודי פניות, להקפיד על קוצו של יוד בנטילת ידיי של שחרית ובקריאת שמע שעל המטה. המשיכו לגרוס נשים נזיקין בעיון ופלפול, ולחדש מערכות על עדי חתימה ומסירה בגיטין. אנו ניקח לנו את ספרי הנביאים, אותם אינכם פותחים; ניקח לנו את הלב היהודי האמיתי, הכואב בצרת הזולת גם אם הוא אינו מחוגו, הבוכה על חילול כבוד ישראל ועל חילול ה', היודע שדמעתו של יהודי יקרה יותר מכל האתרוגים והלולבים המהודרים, ושארץ ישראל חשובה יותר מכל חותמות הבד"ץ.


ו"בוקר"-בבוא השחר של הגאולה- "ויודע ה' את אשר לו, ואת הקדוש והקריב אליו. ואת אשר יבחר בו יקריב אליו".


להלן תשובתנו למכתב:
בס"ד


לכותב המכתב היקר מ"ישיבת" ההסדר קרני שומרון השלום והברכה.
נתבקשתי ע"י משה רט הי"ו חברך ל"ישיבה", להתייחס למכתבך הנ"ל ולהלן תגובתי:


ראשית אציין כי הדברים והטענות במכתב אינן אישיות כלפיך. מי שאשם בכך שלא נחשפת מעודך לעולם התורה ושהמגע הישיר היחיד שלך עם סביבה של תורה הוא רק בשעת טיול ברחוב רבי עקיבא בבני ברק הם רבותיך ומחנכיך, וגם אותם אפשר בהחלט להבין. לו היית טועם טעמו של בית מדרש אחד מעולמה של תורה לא היית מבלה את זמנך במקום המשלב ד' אמות של הלכה (לכאורה..) עם ד' מאות פרסאות של חולין בים באויר וביבשה במסגרת של הפקרות רוחנית וגשמית שאינה פוסחת אף על אחת משלש החמורות (ע"ז, גילוי עריות, ושפיכות דמים) ושדיני נפשות נחתכים בה ע"י אנשים אשר לא ראויים להביע דעה אפילו לגבי ממון שאין בו שוה פרוטה"...


רבותיך שיודעים זאת היטב וחוששים להישארותם ללא תלמידים דאגו לפטם אותך בשלל הבלים שיש בהם כדי לעורר רחמים עליך ועל חבריך השבויים במסגרות הדומות ל"ישיבת" ההסדר "קרני שומרון" כמו למשל ש"החרדים מחקו את ארץ ישראל ואת מצוות ישובה מספרי הלימוד שלהם" וש"עבור חלק מרבניהם זוהי רק פיסת אדמה שאפשר להסתדר בלעדיה עוד אלפיים שנה..."  וכו' וכו'..


מי מגדולי ישראל אמר שא"י זו רק פיסת אדמה?? האם לא היה זה תיאודור הרצל שכתב ב"מדינת היהודים" שכל קרקע בעולם הרחב שתבחר ע"י היהודים תתאים להגשמת חזון הציונות??  ולא אחר מאשר "גדול הדור" בעולם התורה שלכם כינהו "צדיק" ו"נשמה פלאי פלאים" ואף דאג שתמונתו תהיה דרך קבע על שלחן העבודה שלו לצד מרן ה"חפץ חיים" להבדיל אלף אלפי הבדלות...


תמה אתה כי הצבור הליטאי לא התפלל בעדכם..הרשה לי להרגיעך: עולם התורה ה"ליטאי" וגם ה"חסידי" דוקא התפלל וממשיך להתפלל בעבורכם ותתפלא, הוא גם דואג לעשות זאת כשספר תורה נמצא על התיבה לגודל חשיבות התפילה שזהו נוסחה:


"אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה והעומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרוחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן"...


וב"ה, תוך שבוע בלבד רחם הקב"ה על כל תושבי גוש קטיף והוציאם מצרה לרוחה, ממקום שפצמ"ר יכול ברגע קט ח"ו לגדוע חיים של משפחה שלמה, אל מקומות שקטים ושלווים. אז נכון שרוב תכולת הבית דחוסה במכולה, ויש גם בעיות פרנסה, וצריכים להתטלטל. וודאי שלא קל לעזוב בית וסביבה כה אהובים אחרי שנים ואצל חלק מהמגורשים אחרי עשרות שנים... אבל איני צריך להסביר לך שכל הצרות האלה הן הבל הבלים לעומת החיים...


וכמי שבחסדי ה' זוכה לעסוק עם ציבורכם היקר במה שקשור להוצאתם מ"אפלה לאורה" אני יכול לומר לך בשמחה שגם בנושא זה של הצלת החיים הרוחניים החשוב אף יותר מהחיים הגשמיים יש התקדמות רבה מאז הגירוש מגוש קטיף (אם כי העבודה עוד רבה...)...


אך לא רק בתפילה עסקו ועוסקים גדולי התורה ומנהיגי עולם התורה, שכן בענין כה חשוב של "לא תעמוד על דם רעך" חלה גם חובת ההשתדלות ואוי לו למתרשל במצוה כה חשובה זו. על כן כבר מתחילת הופעת הציונות בעולם הזהירו גדולי ישראל מפניה ומפני החורבן שיגרם על ידה בעם ישראל מחד גיסא ובא"י באם חלילה תימסר בידם מאידך גיסא...


אבל רבותיכם העדיפו להטות אזנם להרצל ונורדאו, ללכת שבי אחר בן גוריון ולוי אשכול... ולהפנות את העורף ל"חפץ חיים" ול"אבני נזר" לגר"ח מבריסק ו"ערוך השלחן" ועמם כל מנין ובנין של גדולי ישראל שהזהירו והתריעו...


את דעת התורה הצרופה החלפתם בחלומות ופיוטים דמיוניים של "תחייה לאומית", בדמיונכם הכוזב הפכתם אפיקורסים ומשומדים, מסיתים ומדיחים ל"חפצים בטובת האומה" ועכשיו שפתאום רואים אתם  במה חפצים הם באמת מתריסים אתם כלפי החרדים ועוצמים את העינים חזק יותר כדי שחלילה לא יפסק החלום...


כמעט ארבעים שנה לפני הגירוש  מגוש קטיף, ימים ספורים אחר הכבוש כשספרו למרן האדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל שהמדינה מתכוונת להחזיק בשטחים שנכבשו אמר: "חשבתי שהם יהיו פקחים ויחזירו מיד את השטחים. בסוף הם יחזירו אותם בבושת פנים ובכאב גדול מאד"...


אבל לא לכבודם של רבותיך ורבותיהם להטות אזן לזקן גלותי וישיש שמאחריו למעלה משמונים שנה של מסירות נפש על עמל התורה בקדושה ובטהרה...


להם יש את דרדקי "גוש אמונים", חנן פורת וגאולה כהן ושאר נערים ונערות שרוממות א"י בגרונם ותורת ז'בוטינסקי וטרומפלדור בלבם... ושעל פי דמיונם של רבותיהם מסירת קרקעות לאפיקורסים של הקרן הקיימת "גאולת קרקעות" יחשב...


ועכשיו שהמציאות מכריזה את מה שלא אביתם לשמוע מגדולי הדור וזועקת: "בנין נערים סתירה" תמהים אתם... עומדים ושואלים מדוע החרדים לא אמרו את התפילה לשלום גוש קטיף?? וכי שאלה אמיתית יש כאן??


מה רציתם שנבקש?? שבורא עולם יניח לתושבי אלי סיני להמשיך ולחלל שבת??


שמבוגרים ונערים, ילדים ותינוקות ימשיכו לחכות לפצמ"ר הבא בביתם?? שבנות ישראל ימשיכו לנסוע מידי יום לבית ספר ברכבים צבאיים עם ה"נשמות" של "גולני"?? ש"עולם התורה" של גוש קטיף שהיה בנוי ברובו על גילוי פנים בתורה שלא כהלכה, מינות, ובלילה של בבא קמא עם ביאליק, מסילת ישרים עם נעמי שמר וכיוב', חצוצרות של מכון המקדש יחד עם החצוצרה של אריאל זילבר, יהדות עם ציונות, ישאר על תילו?? שהריבונות תשאר אצל אפיקורסים ולא תעבור לערבים כי בדיתם מלבכם כי כופר בכל התורה כולה  גם הוא ליהודי נאמן יחשב וגם הוא טוב מגוי היפך לגמרי ממה שההלכה אומרת בענין זה??


וחוץ מזה מה הלחץ??...הרי כבר למדונו רבותיכם כי אנו כבר בתוך הגאולה...והצדיקים האמיתיים לא קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק... אינם קובלים על חורבן גוש קטיף אלא מוסיפים ישוב א"י בנגב או בגליל...


ותמהני איך מכנה את חיילי הצבא "קלגסים" בעוד שרבכם הרצי"ה קוק היה מבטל תלמודו ויוצא לרחובה של עיר כדי לצפות במצעד הקלגסים הללו מדי יום העצמאות... את כלי הנשק שלהם כינה: "תשמישי קדושה"... (ראה "גדול שמושה" של הר' רמר)


וחוץ מזה, לשיטתכם, הגירוש בוצע בצמוד להלכה שהרי כשהרצי"ה קוק נשאל ("גדול שמושה" תשובה נה') מי נחשב לגדול הדור בזמננו הוא השיב: "הרבנות הראשית נקבעה ונבחרה ע"י כל הרבנים המשמשים בקודש בארץ ישראל, בעלי מחלוקת אינם באים בחשבון, דינם פסוק וקבוע באבן שלמה ע"פ הגר"א ז"ל פרק י"א".


והרי הרבנות הראשית האזרחית והצבאית הורו שלא לסרב פקודה ואם כן כל מסרבי הפקודה ורבותיהם לשיטתכם הינם בעלי מחלוקת שדינם נפסק באבן שלמה הנ"ל עיי"ש...


אם כן לא עלינו תלונותיכם כי אם על עצמכם... ואם תבדקו את עצמכם תראו שאין זה פלא ובנקל ייושבו קושיותיכם, כי כשמתחילים בזלזול בדקדוקים של הלכות נטילת ידים ושמחליפים את עמל התורה והיגיעה בדברי חז"ל בקריאה שטחית בדברי נביאים מגיעים בסוף לכך שמחליפים את ד' אמות של הלכה בבית המדרש בד' פרסאות של מדבריות ושותים בצמא פקודות מטכ"ל קלגסיות... ואז מה הפלא שמי שכל מה שהוסמך ע"י אביו הוא למסור שיעור בתנ"ך הופך ל"ראש הישיבה" ולגדול הדור למרות שכבר בצעירותו העדיף עסקנות ציבורית על לימוד הש"ס (ראה אגרות הראי"ה א' אגרת קכו') ...


אם רוצים אתם להמשיך וללכת אחר כזביכם, ניחא.. אבל אל נא תנסו למכור את דמיונותיכם לנו... הראש היהודי הספון בבית המדרש ותורתו אומנותו יודע לזהות את תורת ז'בוטינסקי וטרומפלדור גם כשמנסים לעוטפה ב"דאגה לצער הזולת" או אכפתיות ל"דמעתו של יהודי", או כל שכן בדברי קבלה של נביאינו...


כי כבר למדנו הנביא יחזקאל: "כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קודש לחול לא הבדילו ובין טמא לטהור לא הודיעו" כן..כן.. ידידי היקר, חוסר ההבדלה בין קודש לחול ובין טמא לטהור הוא חמס התורה!! ובמדה שאדם מודד בה מודדין לו ותחת חמס התורה המתבצע בתוך בתי המדרש בא החמאס האיסלאמי ורוקד על גגות אותו בית המדרש...


וכיון שדברי נביאים לפחות כלפי חוץ מדברים אליך אסיים בנבואה היחידה שיתכן ותסייע לך שלא לראות בצער את המחזה הקשה של פלסטינאים מרקדים על גג "ישיבת" ההסדר בקרני שומרון: "שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך".


והקב"ה ברחמיו הרבים יחזירנו בתשובה שלמה מלפניו ונזכה לעשות רצונו כרצונו לראות באובדן מלכות הרשעה מן העולם, ובחידוש מלכותו ית' על כל העולם כולו לעד ולעולמי עולמים-אמן.


נ.ב.
רצ"ב מאמרים נוספים הקשורים להתנתקות, נשמח אם תקדישו להם את תשומת לבכם. כמו כן רצוי שתקראו את הספר "דת הציונות", ובמדה ותחפצו בכך נשמח לארגן מפגש עם תלמידי הישיבה כדי לדון בכל נושא שתחפצו הקשור להבדלי ההשקפה שבין היהדות החרדית לציונות הדתית.    


בברכה, יואל.




למאמר זה התפרסמו 12 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  אם אפשר התיחסות ספציפית לנושאים הבאים:   א' סיון
1.האם אתם לא חושבים שהיה בכך חלול ה' "שפלותם של ישראל חלול שמו הוא"?
2.שזה מקרב איום על חיי אזרחי המדינה יותר מאשר לפני כן (או שאולי ייצור צבא טרור בעזה וג'נין, עד שלא נראה בעיניים מאות הרוגים, לא מפחיד)?
3.למה לא נשמעה התיחסות ישירה שלכם לגירוש(תביעות לפיצויים הוגנים, הבהרה שלדעתכם זו טעות, גילוי מינימלי של סימפטיה מעבר לשיגרה)אלא רק נאמר ה'יהי רצון'?
3.האם תוכל (אולי במאמר בפני עצמו)
להסביר בדיוק באילו עיקרים של התורה אנחנו כופרים?
יעקב  
2.  אי דיוק ראשון   ב' סיון
בתשובה שלך כתבת:
"והרי הרבנות הראשית האזרחית והצבאית הורו שלא לסרב פקודה".

לדעתי אתה טועה כאן.
הרבנות הראשית האזרחית מעולם לא הורתה שלא לסרב פקודה.
הרב מצגר והרב עמאר לא הוציאו שום פסק הלכה כזה.
לעומת זאת, הרב הראשי לשעבר הרב שפירא בהחלט פסק לסרב פקודה.

יעקב  מתל אביב
3.  תודה יעקב...   ב' סיון
על הערתך, אכן הכוונה היתה לומר שמהרבנות האזרחית לא יצאה הוראה לסרב פקודה ולא שיצאה הוראה מפורשת שלא לסרב.
עכ"פ לא היתה הוראה לסרב ואם כן אף חייל שביצע את ההתנתקות לא עבר על דברי גדולי הדור לשיטת הרצי"ה קוק.

בברכה, יואל.
יואל אלחנן  
4.  מה כואב באמת ...   ג' סיון
על עקירת מיליוני יהודים מעם ישראל כבר 100 שנה ויותר ע"י תנועת ההשכלה והציונים
אתם אינכם מקוננים ...להפך עוד רוקדים ביום העמצמאות של שלטון הערב רב.

על עקירת יהודים מלוע הארי גוש קטיף אתם הופכים עולמות ...
אשמח לקבל הבהרה ..

בברכה
בן אהרון
בן אהרון  
5.  התייחסות ספציפית ליעקב (א' סיון)   ט' סיון
1. נכון, היה בכך חלול ה' "שפלותם של ישראל חלול שמו הוא" כדבריך. אז מה ביכולתנו לעשות?
2. נכון, זה מקרב איום על חיי אזרחי המדינה. לא רק החלטת ההיתנתקות אלא כל החלטה של כת הליסטים השלטת כאן. גם אם היו מחליטים שלא להתנתק זה היה מסוכן, פשוט בגלל שכנופיית הרוצחים הנ"ל לא מעניין אותם חיי יהודים אלא האינטרסים שלהם. ואם נפגין נגד החלטה מסויימת שלהם ויקרה הלא יאומן והם יקבלו החלטה אחרת, מי יערוב לנו שהיא לא תהיה מסוכנת יותר מקודמתה? רק לגדולי הדור ישנו המשקל האמיתי והם יכוונו אותנו מתי ועל מה להיאבק. בנושא הבטחוני זה בולט במיוחד שאין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים, ושוא תשועת אדם.
3. נשמעה גם נשמעה התייחסות. אני אישית קראתי כמה כתבות מזעזעות ביתד נאמן על ההתעמרות האכזרית במפונים אשר תרמו כל חייהם למדינה. התייחסות נרחבת לטפשות הגדולה שבכל ההתנהלות ודרכי קבלת ההחלטות נשמעה גם היא לאורך כל הזמן. הזדהות על רקע אנושי קיימת אצלנו במידה רבה, לפעמים אף יותר מאשר קיימת בציבור הדתי-לאומי. אך ברגע שגורמים שונים מנסים לרתום אותנו למאבק הפוליטי, דבר העומד בסתירה להשקפתנו, אנו אומרים "עד כאן!".
4. אי ציות לגדולי הדור, נתינת כבוד לרשעים, הוספת עיקרים חדשים על עיקרי האמונה, וזו רשימה חלקית.
אבי  
6.  ה' ישמור.   י' סיון
בס"ד

קראתי את המכתב וממש כאב לי. ניכר שהכותב אותו מוּנע מרגשות אמיתיים של כאב ושל חוסר הבנה ואי אמון.
אני בהחלט יכולה להבין אותו, אולי מפני שההיכרות שלי עם הציבור הדתי-לאומי היא היכרות יומיומית ובמהלך ההנתקות נתקלתי פעמים רבות בטענות כאלה ואחרות שהותרסו נגד הציבור החרדי.
אמנם איני מסכימה עם דעות הכותב, ואני נמנית עם הציבור החרדי על השקפתו ואורח חייו, אבל אני חייבת לציין את העובדה שהציבור החרדי בהחלט אשם. הציבור החרדי אשם בחוסר הסברה, בריחוק ובאטימות.
אישית אני יודעת שבמהלך ההנתקות, לא הניחו בני הישיבות את סוגית א"י בצד! ההפך. כמו שיואל כתב בתשובה למכתב, גם אני התוודעתי להשתדלויות כנגד תוכנית הגירוש, הן מצד הקהילה הליטאית והן מצד הקהילה החסידית. וכיוון שהחלק שלי בקהילה החסידית הוא המשמעותי יותר, אני מעידה חד משמעית שלא שקטנו. היו תפילות, היה בכי, הייתה הזדהות. היה מאבק. פנימי, חיצוני, עליון. מאמץ לקרב, למאמץ להתקרב. היו המון השתדלויות.
אז נכון, לא הלכתי להפגנות. אבל סליחה - בעצרת התפילה בכותל היו חרדים!!! ובע"ה גם אני נכחתי שם.
ונכון - אני לא משוטטת בין בתים במסע שכנוע. אבל לכל אחד יש את השליחות שלו, כך אנו מאמינים, ומתוך כך יש שבוחרים לפעול בתורה ובתפילה! גם אצל שבטי ישראל הקדושים מצאנו זאת - יששכר וזבולון, שתלו תורתו של זה בלחמו של זה.
ההאשמה היחידה שיש לי כלפי הציבור החרדי, היא כאמור האחריות שלהם, כל אחד ואחד באופן אישי, להראות סבר פנים יפות. לצאת בגלוי כנגד מה שהם נלחמים עליו (והם בהחלט נלחמים). הציבור החרדי יודע שיש בידיו המון כוח - חברתי פוליטי וכלכלי. אני מאמינה שאם הוא היה מנצל את הכוח הזה לביטוי מאבקו שלו (לא רק במישור המעשי, אלא גם בעצם פרסום האכפתיות והמאבק הפנימי), אמנם ההנתקות עדיין הייתה מתרחשת - אבל הפער והכאב שנוצר בתוך החברה הדתית בעקבות האטימות והריחוק, עשה ועוד עושה את הנזק שלו...
היה מאד חבל לי לקרוא את ההתרסות במכתבים הללו. בעם ישראל חסרה אהבה, הבנה, אמון. לכל צד יש המון השגות על הצד השני, אבל החכמה היא למצוא את הקו המגשר, ללמד זכות ולהגיע ממקום של אמת ואמונה ושל חתירה לגאולה.
אני מצטרפת לתפילתו של יואל בסוף הדברים, ומוסיפה שבעזרת ה' נזכה לאהבה, שלום ואחדות.

חנה.
חנה  מהרצליה
7.  מילים כדורבנות   י"ג סיון   ללא תוכן  
 
8.  חוצפה במיטבה   ד' תמוז
תשובה הענינית אך שכחתם נקודה חשובה מאוד!!! להם יש את החוצפה להטיף לנו על כר שלא זעקנו חמס על פינויים מעזה ??(שגם הלכתית זה דבר חיובי בפני עצמו)היכן הם היו בכל המאבקים שהיהדות החרדית נאבקה מאז קום המדינה??? למה לא ראינו אותם פועלים נגד נתוחי מתים, נגד גיוס בנות, נגד חלול שבת, נגד חטוטי שכבי??? מדוע עלינו למחות על התנחלות שמיוסדת על התגרות באומות (במיוחד לאלה שבעזה) ושמלכתחילה התנגדנו אליה???

קובי  מירושלים
9.  אני פשוט מזועזעת   ט' תמוז
אני פשוט מזועזעת מהאטימות!!! 8000 גברים, נשים, ילדים וזקנים מחוסרי בית ועבודה. אנשים נמצאים כיום בדיכאונות עמוקים, ומהצער הגדול שלהם קיבלו התקפי לב ונפטרו והתגובות שלכם פשוט קטנוניות... איפה "ואהבת לרעך כמוך"???
איריס  
10.  איריס שלום...   ט' תמוז
את יכולה להסביר בבקשה למה את מתכוונת כשאת אומרת "תגובות קטנוניות"?

בברכה, יואל.
יואל אלחנן  
11.  ליואל אלחנן   ט"ו אב
למה לא הגבת לזה ששרפו בתי כנסת ולא הצטרפתם לתפילה ההמונית מה דתי לאומי נחשב בעניך האם תתפלל בבית הכנסת כזאת תלמד תורה בבבית מדרש כזה
אם בית כנסת של דתים לאומים חשובה בעיניך למה לא למחות על זה שהרסו כזאת
ואם היא כלום בעניך האם תשרוף ספר תורה שדתי לאומי כתב?
אבי  מחדרה
12.  תשובה ברורה ביותר, אין מה לענות!!!!!!!!!!!   ט"ו אייר
כל מילה בתשובה של הרב דבש! הגיע הזמן שנודה על האמת גם אני הייתי בגוש קטיף והרב בתשובתו עוד כותב בלשון נקיה ודי למבין.
אבירן