השבוע אמר הר' שאול בר אילן (ראש הכולל בכפר דרום) כמה דברים המוכיחים כי לפחות ההתנתקות מהדעת החלה אצל חלק מרבני גוש קטיף. הדברים לפניכם, וכל מי שקצת מכיר את מהותה של מדינת ישראל בכל הקשור ליהדות ואת התיחסותה הכל כך חיובית של הצה"ד ל"יהדות" זו החל מחזונו של הרצל ועד ימינו אנו יכול רק לגחך מהעובדה שדברים כאלו נאמרים ברצינות ע"י אדם שמוגדר "ראש כולל" ולבכות על העובדה שאנשים שאמורים להיות ברי דעת חושבים שיש איזה שהוא יסוד לדברים.(אם כי לפחות אפשר להתנחם שהדברים פורסמו ב"בית משיח", בטאון שגם כך אינו מיועד לברי דעת)
מי שלא מבין למה הדברים הם מגוחכים עד כדי אבסורד יחכה לתגובתנו לדבריו של הר' בר אילן.
הרב שאול בר אילן ראש הכולל בכפר דרום הזכיר בראיון לביטאון חב"ד, כי "כל חייל שיציית לפקודת הגירוש יהיה נדון כגזלן ואם הגירוש יהיה כרוך בחילול שבת יהיה נדון גם כמחלל שבת בפרהסיא".
הרב שאול בר אילן אומר בראיון ל"בית משיח" המתפרסם היום כי "מתברר שכל מי שיש לו יד בפינוי במישרין או בעקיפין, עובר על עשרות איסורי תורה חמורים. אני בטוח שאם כל חייל או שוטר יהודי היו מבינים לאיזה סיטואציה חמורה מובילה אותם הממשלה, הם לא היו מעזים להיות שותפים בעניין הזה. את הקונטרס שכתבנו הפצנו בבתי הכנסת וכן בקרב חיילים ואנשי כוחות הביטחון, שחלקם הגדול לא מבין שמלבד הבעיה המוסרית, הרי שותפות לפינוי כרוך באיסורי דאורייתא חמורים ביותר.
מעבר לסכנת פיקוח הנפש שיש בפינוי השטח, אנו דנים על נושא הוצאת ממון מחברו, דבר שמחייב דיון בבית דין. לאף אחד בעולם אין זכות להפקיע ממון מחברו. כל חייל שייקח דבר בלא רשות מיהודי, הרי הוא עובר על דין גזל. על פי תורה, לממשלה אין סמכות להפקיע רכושו של אדם. בנוסף לכך, חייל שנכנס לפנות, עובר על איסור הסגת גבול".
הרב בר אילן מציין כי "לצערנו, מניסיונות העבר, החייליים והשוטרים מכים יהודי בעת הפינוי כדי לעמוד ביעדים שלהם לפנות ולגרש. גם דבר זה הוא איסור חמור של "ארבעים יכנו לא יוסיף". יתירה מכך, הדברים יכולים להגיע גם להרג (אף בגרמא). ידוע שאדם אינו מעמיד את עצמו על ממונו, ומי ערב לנו שהדברים לא יגיעו לכדי שפיכות דמים? נוסף על כך, וזה החמור ביותר, מי יודע אם בגלל הפינוי יהודי זקן או רגיש לא ימות?! למרות שאמנם בדיני אדם הוא לא יהיה חייב כי זה ´גרמא´, אבל בדיני שמיים אותו חייל או שוטר שגרם לזה, יהיה חייב. כמובן שסכנה גם יש בנשים הרות וכו"´.
הרב בר אילן נשאל לגבי ההסבר "אני בסך הכל ממלא פקודות", והשיב כי "על פי תורה, אין בכלל ערך לתשובה שכזאת. אם היה חוק שמי שמעלים ממס הכנסה יותר מאלף שקל צריך לירות בו, האם היית יכול לבצע פקודה כזאת? אין מושג של ´שליח לדבר עבירה´. לממשלה אין סמכות לצוות להפקיע ממון מידי יהודי, ועובדה שגם בית משפט קבע שאין לפגוע באזרחים גם במחיר בטחונה של המדינה. הרי אם חלילה היה מדובר באזרחים ערבים, הרי כולם היו מבינים שאסור לבצע את הדברים החמורים הללו, ולכן ברור שתירוץ זה אין לו על מה שיסמוך.
לצערי ישנם אנשים שקידשו את המדינה בכל מיני קדושות; או מהצד השני - יהודים חרדים שתמורת אחזקת עולם התורה הם מוכנים להיות שותפים לאיסורי תורה ללא דיון מעמיק ואף לעבור עליהם בידיים ממש. למדינה אין כל סמכות להפקיע מידי יהודים את רכושם; הציבור לא העניק להם מעולם סמכויות שכאלו".
העיתונאי שי גפן ממשיך ושואל את הרב בר אילן מה דינו של חייל שחלילה יציית לפקודת הגירוש, ולדברי הרב "אם אכן חס וחלילה חייל יהיה שותף לגירוש, יהיו צריכים לדון בכשרותו לעדות או לעבור לפני התיבה ולהצטרף למניין. אם הוא כהן, יצטרכו לדון האם מותר לו לשאת כפיים. דבר אחד ברור: כדי להוציא יהודים מגוש קטיף וצפון השומרון, צריך סמכות מיוחדת שנתונה לבית דין בלבד. עד שלא יתקיים בירור בבית דין על כל השלכות העניין הזה, אין לאיש סמכות לבצע זאת".
הרב בר אילן גם מתייחס לטענת אחדות הצבא " ואומר בתגובה כי "מעניין איזה אחדות יש בסיוע לצבא לשסות נגד המתיישבים שהם הציבור בעלי המוטיבציה הגדולה ביותר לשרת בצבא. מעניין שלפתע, דווקא בנושא הזה של גירוש יהודים וסיוע לאויבים, לפתע כולם משחקים ב´ראש קטן´ ומבקשים אחדות. בתורה כתוב ´לא תהיה אחרי רבים לרעות´. מפליא שהתורה לא הבינה שצריך לשמור על אחדות הצבא והעם. להפך, מי שלא נשמע לפקודה הוא-הוא השומר על אחדות העם, כיוון שהוא לא גוזל ועושק את אחיו מבני ישראל. אדם עם אחריות מינימאלית מבין שאסור להיות שותף לדבר כזה.
ידועים דברי המדרש ששלשה היו באותה עצה: בלעם, איוב ויתרו. בלעם שיעץ – נהרג. איוב ששתק - נדון בייסורין. יתרו שברח - זכו בניו וישבו בלשכת הגזית. מדוע שתק איוב? כי אמר בלבו שהרי בכל מקרה מנוי וגמור עם פרעה להכרית את עם ישראל, אז לשם מה להתקוטט עם פרעה ולהסתכן לחינם? לכן הוא נידון בייסורים כדי שיזכור שכאשר כואב צועקים, גם אם אין בכך תועלת. שמונת אלפים יהודים מיועדים לגירוש, שלילת רכושם ועמלם, ואיך הרבנים יכולים לשבת בשקט? גם אותם אלו שהם בעד התוכנית, כיצד הם יכולים להתעלם מהבעיות החמורות של איסורי תורה במחי יד ללא בירור הלכתי? יהודים שומרי תורה ומצוות שותפים לממשלה והולכים להיות חלק מהתוכנית".
הרב בר אילן מספר כי קבל עשרות מכתבי תגובה נלהבים לחוברת ואף הסכמות מהרב אברהם שפירא, הרב מאיר מאזוז והרב אליעזר רבינוביץ. "רוב הקוראים לא העלו על דעתם שיש כאן בעיות של איסורי תורה חמורים. אכן, החוברת שהוצאתי פותחת את העיניים ליהודים רבים. אני אומר לאותם יהודים, כי אם חלילה ייקחו חלק בגירוש, איך תרצו לאחר מכן שתהיה ברכה בבתיכם?! אין לי ספק שזה ישאיר צלקת קשות לכל מי שיהיה שותף בדברים אלו", ציין.
(תודה לידידנו הר' יהודה מלאכי על ההפניה למאמר שפורסם בערוץ 7)
(בתמונה: הר' בר אילן).