הציונות הדתית ויום העצמאות- המשבר מעמיק והצביעות הולכת ונחשפת

 להלן מאמר נוסף של ידידנו הר' יהודה מלאכי (שם ספרותי) בהקשר ליום ה"עצמאות" והדבורים הסותרים בצה"ד אודות חגיגתו או אי חגיגתו החושפים את צביעות הציונות הדתית לכל אורך שנות קיום המדינה בכל הקשור ליהדות...

שלח אורך ואמיתך! מתי ולמי???!!!

יהודה מלאכי.

להלן ציטוטים נבחרים מתוך אתר INN של ערוץ 7 לרגל יום אידם ה57.

"ביום העצמאות הקרוב לא מתכוון אסף מני רכז הבטחון של חומש לתלות דגל על ביתו. 'מדינת ישראל היא שלי בדיוק כמו שהיא של שרון ושאר התושבים אך אני לא אחגוג השנה' ,אמר. 'בדרך כלל הישוב מלא בדגלים אבל השנה הדגל פסח עליי, רמס אותי על ידי מי שטוען שהוא נבחר ציבור. אז השנה גם אני אפסח עליו, בתקווה שבשנה הבאה אניף הרבה דגלים בחומש', הוסיף.

מני סיפר כי בדרך כלל יש מסיבת יום עצמאות גדולה בחומש והשנה תהיה מסיבה קטנה, בתקווה שבשנה הבאה תהיה מסיבת על האש גדולה בחומש כשתכנית העקירה תרד מהפרק."

לעומתו...

"הרב מידן מישיבת הר עציון אומר בראיון לערוץ 7 כי 'צריך להמשיך ולהודות לה' ביום העצמאות ולומר את ההלל, ולזכור שמדינת ישראל אינה עמרי שרון ויום העצמאות אינו יום המנגל, אלא יום של חשבון נפש והודאה לה' על הניסים הגדולים שעשה עמנו בימים ההם ובזמן הזה בגוש קטיף'.

דבריו נאמרו על רקע קולות שנשמעו, כולל אלו של רבנים, כי חגיגות יום העצמאות של שנה זו אינן יכולות להיות שלמות ואולי ראוי לבטלן.

הרב מידן מוסיף כי "כשאני מתפלל תפילה לשלום המדינה ואומר 'ושלח אורך ואמתך לראשיה שריה ויועציה', עולות בעיני התמונות של... (מאורעות מסוימים הקשורים להתנתקות וחלק מהתיאורים אין הנייר סובלם = י.מ.), אין ספק שהמילים נתקעות לי בגרון, אך מצד שני יש לזכור שמדינת ישראל בסך הכול היא דבר חיובי ועליו אנו צריכים להודות לה', ומי שנתקעות לו המילים הללו בגרון, שיכוון על הדברים הטובים שנמצאים במנהיגות המדינה ושלהם ישלח הקב"ה אורה'.

על הקריאות לבטל את שמחת היום אומר הרב מידן כי 'יש לזכור שאם אנו נאבק בתכנית הנוראית מתוך שנאה, נפסיד, רק אם נמשיך באופטימיות ובאהבה ננצח'."

דברי הרב אליעזר מלמד לפרויקט עצמאות:

"יום הכרזת המדינה, הוא המהפך הגדול ביותר שהתחולל בעם היהודי. מתוך אותו יום התחוללה תנופת ההתיישבות והחזרת כבוד ישראל ורבש"ע בעולם."

ועוד פנינים...

"בשבועות האחרונים נשמעו קריאות מרבנים שונים בעולם התורה הציוני דתי בהם הרב אברהם שפירא, והרב דב ליאור, שלא להתגייס לאחר חג הפסח למילואים, שכן כל גיוס בזמן זה הוא סיוע לדבר עבירה, לביצוע תכנית העקירה."

"הסתיים כנס הרבנים וראשי הישיבות בציונות הדתית וחוגים נוספים, נגד תכנית ההתנתקות והעקירה שנערך במלון רמדה רנסנס בירושלים.

בכנס השתתפו הרבנים, הרב אברהם שפירא, הרב דב ליאור, הרב זלמן מלמד, הרב צפניה דרורי, הרב דוד חי הכהן, הרב דוד דרוקמן, הרב דוד דודקביץ ועוד. כמו כן כ-2000 תלמידי ישיבות אברכים ורמי"ם שהגיעו מכל רחבי הארץ.

במהלך הכנס נשאו הרבנים דברים חריפים נגד תכנית העקירה, הרב ליאור אמר כי מנסים להעביר אותנו על הדת ועל התורה וחיוב מהתורה לסרב לפקודה של עקירת יהודים מארצם.

הרב זלמן מלמד דיבר על החשיבות שבסירוב פקודה, בהצגת עמדה תורנית זקופה, הוא סיפר כי אמר את אותם הדברים לאלוף פיקוד המרכז, וכן בכנס שוטרים שנערך בגבעת זאב, כי אסור להשתתף בעקירת יישובים בשום אופן, וקרא לסרב פקודה.

הרב דוד חי הכהן, דיבר על כך שההתנתקות מלבד שהיא מנוגדת לתורה היא סכנה לביטחון אזרחי ישראל, סכנה למדינה, השוטרים והחיילים שמקבלים פקודה לגרש יהודים מגוש קטיף, צריכים לסרב משום שבמילוי פקודה כזו הם מסכנים את חיי משפחותיהם..."

שאלה לי אליכם רבני יש"ע והצה"ד?

·ההעברה על הדת בשנות החמישים לא עוררה בלבכם ספק לגבי אמירת 'תפילה לשלום המדינה'.
·הריסת כל הקדוש והטהור לישראל, היו 'חבלי משיח' לטענתכם.
·חיטוטי שכבי במהלך שנות דור, היו מלחמה לחרדים בלבד! - אז לא נקרא איש מחיילי מג"ב שלא חמלו על נער וזקן, אישה הרה וכל עוטה זקן ופאות לסרב לפקודה.
·בעת גזל איברים ממתים קליניים, עריכת ניתוחים פתולוגיים בנפטרי ישראל עם קדוש, לא חדלתם מאמירת הלל בברכה.
·כאשר חונכו מיליוני ילדי ישראל על תרבות המערב, בה נטלו חלק נערי ונערות בני עקיבא - בלבוש, בסגנון הדבור, במהלך החשיבה ובעבירה ברגל גסה על איסורי "יהרג ואל יעבור" - לא היתה זו העברה על הדת.
·במערכה נגד הצבת תמונות תועבה בראש כל חוצות, מילאתם פיכם מים. צביעת עמודי פרסום ותחנות אוטובוס, נחשבו בעיניכם כמעשה מביש של חילול ה'.
·כל דיבור של התנגדות לעקירת תורה ומהלכי המדינה, ראשיה, שריה ויועציה, מצד גדולי ישראל, לא נחשב אצלכם כ'הצגת עמדה תורנית זקופה', אלא כזעקה קלריקאלית של מיעוט תמהוני וצעקני, שאינו מחונך לאהבת ישראל.

כאשר הכריזו כל גדולי ישראל על חוק גיוס בנות, "כיהרג ואל יעבור" עבר אצלכם הדבר בשתיקה של חבר כנסת אחד - שלא התנגד חלילה, אלא נמנע (!) -  ושמונה חבריו האחרים הצביעו בעד גיוס חובה לבנות!!!.

השרות הלאומי היה והינו גולת הכותרת של פעילות הצה"ד, וסירובם של בני ישיבות לשירות צבאי - עקב בעיות הלכתיות קשות וחשש מפני "ושב מאחריך", נחשב בעיניכם כהשתמטות מבזה והוראת הרבנים החד משמעית שלא להתגייס הייתה 'הסתגרות פנאטית וחוסר התחשבות'. ופתאום: "נשמעות קריאות מרבנים שונים בעולם התורה הציוני דתי בהם הרב אברהם שפירא, והרב דב ליאור, שלא להתגייס לאחר חג הפסח למילואים, שכן כל גיוס בזמן זה הוא סיוע לדבר עבירה..." ומה עם העבירה עצמה???
·והרשימה של עוולותיה של המדינה ארוכה היא... וכל זאת בתמיכתכם המאסיבית מחד ובקשר השתיקה המתמשך מאידך!!! 

זאת מלבד, שבעצם יסודה ומהותה, הכריזה קבל עמי עולם שאין לנו חלק ונחלה באלקי ישראל, ככל העמים בית ישראל, כוחנו בידינו יש לנו רבונות ועצמאות. כפי שהגדיר זאת חיים הזז מגדולי הוגי הדעות הציוניים; "הציונות נבנית מחורבנה של היהדות..."

אכן צדק הר' מלמד באמרו; "יום הכרזת המדינה, הוא המהפך הגדול ביותר שהתחולל בעם היהודי" אך מה בין זה לבין "החזרת כבוד ישראל ורבש"ע בעולם"??? - הלא עצם הקמתה של המדינה, והדבורים על חשיבות הרבונות העצמית, מהוה כפירה טוטאלית בציפיה לגאולה משמים ובעיקר השניים עשר בו נצטווינו להאמין בביאת המשיח וגאולה על ידו.

כולכם הרי מסכימים עם דברי הר' מידן : "שמדינת ישראל בסך הכול היא דבר חיובי ועליו אנו צריכים להודות לה', ומי שנתקעות לו המילים הללו בגרון, שיכוון על הדברים הטובים שנמצאים במנהיגות המדינה ושלהם ישלח הקב"ה אורה".( עפ"ל)

רק ברגע שהציונות הפכה מאימפריאליזם חולני, לסתם חילוניות נטולת אידאולוגיה, למעט אידאולוגית 'אכול ושתו כי מחר נמות', הרי שדינה של המדינה לאובדן???

להיכן נעלמה אהבת החינם, פרי המצאתו של הראי"ה? (ועל כך יש להאריך במאמר נפרד)

לאיפה נגוזו אמרות הכנף של "אנשים אחים אנחנו, דרכי נועם" ועוד?!

לפתע הפך יום הבילוי הגדול ביותר במדינת ישראל - ובישיבות ואולפנות בני עקיבא בכללן! - ליום של חשבון נפש??

לרבני הציונות הדתית פתרונים!