מכתב גלוי לר' שלמה אבינר..

בעלון "באהבה ובאמונה" הופיעה תחת הכותרת "הכרעה כמרן הרב קוק" השאלה הבאה: "כידוע הוכרע שבענייני כלל ישראל האמת כמרן הרב קוק. אבל רוב החכמים לא הסכימו לדעתו, והרי הולכים אחרי הרוב?" ובצדה חמש תשובות של הרב. ברצוני להתייחס לשאלה ולתשובות ולשמוע מה יש לרב לומר על התיחסותי.

ראשית לגבי השאלה: "כידוע הוכרע שבעניני כלל ישראל האמת כמרן הרב קוק"
א. מי הוא אותו "מכריע" שהכריע כך?? ומה פרוש "האמת כמרן הרב קוק" האם דבריהם של גדולי ישראל שחלקו עליו הם שקר?? ג.מה פרוש "בעניני כלל ישראל" ובענינים אחרים אין האמת כמותו?? איפה מצינו כי ישנה אפשרות לאדם לסמוך על גדול בתורה לחצאין ולעשות חלוקה בין פסקיו בנוגע להלכות שבת לבין פסקיו בנוגע להלכות צבור??. ובנוסף אם "הוכרע" כך מדוע החליטה אגו"י בועידת פרשבורג פה אחד כי בכל עניני א"י על אגו"י לפנות אל בית דינו של מרן הגרי"ח זוננפלד ולא אל הרב קוק?? (וכידוע שבראש אגו"י עמדו שני המאורות הגדולים מרן ה"חפץ חיים" ומרן הגר"ח עוזר גרודז'ינסקי יחד עם עוד רוב מנין ובנין של גדולי הדור.).


ושנית לגבי התשובות: א. כתבת בתשובה א': "שרוב החכמים גם בירושלים, גם בארץ ישראל, גם בחוץ לארץ, היו קרובים לדרכו של מרן הרב (קוק) מלבד קומץ קטן שהרעיש" האם אפשר לדעתך לכנות את מרן ה"חפץ חיים", מרן הגרי"ח זוננפלד,מרן הגרי"י דיסקין, מרן ה"אמרי אמת" מרן הגר"ח עוזר ושאר גדולי ישראל כ"קומץ קטן שהרעיש"?? ב. מדוע לא ציינת אפילו שם של אחד מגדולי הדור בארץ או בחו"ל שהלכו בדרכי הרב ובמקום זה הבאת משפט שמבחינת הדיון חסר כל משמעות: "חפש תלמיד חכם זקן בן 90 והוא יספר לך את האמת שרוב החכמים היו מחוברים אליו"- אם מצאת אחד כזה מדוע שלא תפנה אותנו אליו כדי שנוכל לבדוק על מה מבוססים דבריו??.
גם בדברי הרב צבי יהודה שהבאת אין אפילו שם של אחד מגדולי הדור שהלך בדרכו של הראי"ה ז"ל-אם כן על מה מבוססים דבריו??

ב. לגבי תשובה ב'- כתבת בדבריך שמה שהתורה אמרה "אחרי רבים להטות" הוא רק ברובו מתוך כולו היינו שישבו החכמים יחד ושמעו כל אחד את טענת הצד שכנגדו ואח"כ הגיעו להכרעה- ואכן הדברים מבוארים במקורות רבים. אבל-כל זה מדובר כשלכל צד יש ראיות הלכתיות לדבריו ולדרכו. במחלוקת שבין גדולי ישראל לרב קוק בנוגע ליחס לתנועה הציונית על כל הכרוך בה לא הביע הרב קוק עמדה הלכתית מול טענותיהם ההלכתיות של גדולי ישראל אלא תוכניות שהתרקמו במעופו ובדמיונו (שאגב נכשלו כשלון מוחלט בזו אחר זו למרות כל כוונותיו הטובות).

עוד כתבת "וכי רבנים שאינם מסכימים עם הרב קוק התעמקו בספר "אורות" שלו ויודעים מה הוא מדבר?". ובכן גדולי ישראל הביעו דעתם בגלוי לגבי החוברת "אורות" של הרב קוק ולהלן חלק מדבריהם (ראה בהרחבה בספר "מרא דארעא ישראל", חלק ב', ר' מנחם מענדיל גערליץ, ירושלים, התשס"ג.):

מכתב מאת בית הדין בירושלים וזקני הדור הרב יוסף חיים זוננפלד והגרי"י דיסקין: "הן הובא לפנינוחוברת נדפסה מקרוב לרב אחד מפה, והנה נשתוממנו לראות ולשמוע דברים גסים וזרים לתורת ישראל כולה וראינו כי את אשר יגורנו לפני בואו לכאן, כי יחולל חדשות לילך בדרכים עקלקלות אשר לא שערום רבותינו ואבותינו מעולם, בא ונהייתה לעובדא ועוד יותר מזה אשר לא פללנו כלל. גם הובא לפנינו מה שהדפיס זה מכבר אשר לא ראינו עד כה וכי הפיץ כבר חוברות ברוח העת החדשה רוח הכפירה ו"תרבות" חדשה, אבל האחרון הכביד אשר בשם "אורות" קראה אותה מחוללה, ורעל מות בתוכה, יש בה הרבה דברים שאסור לשמען וכל שכן לכותבם ולהדפיסם..(עיי"ש עמ' שג').

מכתב מאת הגאון ר'יוסף מרדכי ידיד הלוי לסבא קדישא מרן רבי אלעזר אלפנדרי: "נא גבור איש אלקים קדוש הוא יעמוד לימין התורה הקדושה שנתחלל כבודה אשר בעוונותינו הרבים איש אחד קם להשתרר על עם ד' ובתחבולותיו ישב רב על עדה קדושה וגדולה עדת אשכנזים שיש רבנים וגאונים חסידים ואנשי מעשה, ולא יגיע בתורה אפילו לקרסולי רגליהם של הגאונים הגדולים ובפרט זקני הרבנים הגאונים הגדולים המפורסמים בתורה ויראה ובחסידות הרי הם מ"ע כבוד רבינו הגאון יצחק ירוחם דיסקין שליט"א והרב הגאון יוסף חיים זוננפלד שליט"א, ובעוונותינו הרבים זה האיש לרוב גאותו כי גבה לבו מאוד כמעט נטרפה דעתו וחיבר ספר אשר כתוב בו דברים של דופי ודברי אפיקורסות נגד תוה"ק והוא ודאי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה דברים שאסור לשומען כמו שיראה כת"ר במחברת הנ"ל הנקראת "אורות" אוי לאוזניים שכך שומעות...ובלי ספק שספר הנ"ל טעון שריפה שלא יהיו נגררין אחריו...(שם עמ' שה')

מכתב מרן בעל ה"כף החיים" רבי יעקב חיים סופר והגאון ר' יצחק ברוך: גם אני הח"מ ראיתי את המחברת הנז' ("אורות") אשר יש בו כמה דברים נגד תוה"ק ואסור לעיין וצריך ביעור כמו שכתבו הגאונים הנזכרים (היינו חברי בית הדין של ירושלים).(שם)

מרן רבי יוסף יהודא ליב בלאך -אב"ד ור"מ טלז: קבלתי מכתבו עם כל החמר הציונים והציטוטים מספרי הרב קוק, ואומנם הדברים מבהילים מאד וסוערים לב כל איש ישראל נאמן לתורת ד' ודת קודשו...(שם בנספח 14 לפרק על פרשת הרבנות)

מכתב הרב יקותיאל יהודא רוזנברגר (בעל שו"ת "תורת יקותיאל"): "...כללא דמלתא בקצירת אומר. ספרי קוק נידונים כספר מינים ודינם בשריפה, כל איש ירא ד' יתרחק ממנו ומספריו הרחק כמטחוי קשת כי פורש רשת לצוד בנ"י לכפירה ח"ו". (שם)

מרן האדמו"ר מסאטמר רבנו יואל טיטלבוים: "איש צר ואויב לדת תורתינו הקדושהולעיקרי האמונה דרך קשתו כאויב להפר ברית עולם, הנקוב בשם אברהם יצחק קוק, הוא הגבר אשר הרחיב גבול הטומאה ר"ל, היא העדה הרעה המכנים עצמם בשם ציונים , אשר הן המה בעתים הללו האבני נגף לבית ישראל ומחריבים ארה"ק וכל הארצות בכלל, האומרים ערו ערו עד היסוד בה הוא קיום תוה"ק והאמונה המסורה לנו, שהוא היסוד לקיום כל ישראל בכלל ובפרט, ומבלעדי זאת הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס בספריו הטמאים, גלויים וידועים, דברי מינות וכפירה, בעזות מצח וחוצפה יתירה, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה...(שו"ת דברי יואל חו"מ סי' קל"א ועיי"ש גם סי' קל"ב).

ג. לגבי תשובה ד'-קבעת נחרצות כי הרב קוק היה רוב חוכמה לכאורה בהסתמכות על מרן ה"אמרי אמת" ומרן ה"פחד יצחק": מדוע אתה פוסק נחרצות על פי שני גדולי תורה בלבד?? מה עם כל השאר?? ולגופן של דברים:

לגבי האדמו"ר מגור:א. האדמו"ר מגור פרסם מכתב לאחר פגישתו הראשונה עם הראי"ה קוק ובו כתב: "אולם אהבתולציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו ומזה באו הדברים הזרים שבחיבוריו...גם שיטתו בענין העלאת הניצוצות הוא דרך מסוכן..." (שם עמ' שכח')
ב. לאחר שהגיע האדמו"ר מגור שנית לירושלים יחד עם האדמו"ר מסוקולוב והאדמור מראדזין בנסיון להשכין שלום במחנה החרדי פורסם ע"י משלחת האדמו"רים דו"ח המסכם את עבודתם ובו נאמר מפורשות: "הרב קוק על אף היותו תלמיד חכם מלא וגדוש במקצועות שונים וגם נואם מצויין איננו יכול להיחשב כממלא מקום וממשיך דרכם של הגאונים והצדיקים של הדורות הראשונים" ("בדור תהפוכות",ש.ז.זוננפלד עמ' 358). אם כן הדברים לא עולים בקנה אחד עם הדברים שהבאת משמו, מה גם שהייתי רוצה לדעת מהו המקור עליו מסתמך הרב נריה ומדוע באמת התנגד לדרכו של הראי"ה אם בחמישים השנה האחרונות לא היה מוח כמותו??

לגבי דברי מרן ה"פחד יצחק": הרי ידוע ופשוט כי כדי להכריע בין שני חכמים או יותר לגבי גדלותם צריך המכריע להיות גדול משניהם שאם לא כן על סמך מה יכריע?? בתקופת המחלוקת בין גדולי ישראל לרב קוק היה מרן ה"פחד יצחק" בחור צעיר בן 14. כיצד אתה בכלל משתמש בו לראיה?? יתרה מזו מרן ה"פחד יצחק" כותב על עצמו כי ביחס למרן החזו"א הוא מחשיב את עצמו כ"לא הגיע להוראה" אז יעלה על הדעת כי יכניס ראשו להכריע בין חכמי הדור שקדמו לחזו"א ובתוכם מרן ה"חפץ חיים" ומרן הגר"ח עוזר ושאר גאוני הדור שמרן החזו"א בטל עצמו כלפיהם?? לדעתי טענה כזו היא הוצאת לעז על מרן ה"פחד יצחק" ואין ספק כי הדברים לא נאמרו על ידו או שנאמרו בהקשר אחר לגמרי ולגבי גדולים אחרים לגמרי ואעפ"י שמרן ה"פחד יצחק" העריך מאד את אישיותו של הראי"ה קוק עכ"ז בכל הקשור לעניני כלל ישראל והציונות היתה דעתו בקצה השני לגמרי וככל שאר גדולי ישראל שאף לא אחד מהם תמך בשיטתו של הראי"ה קוק. דבר נוסף- בכל מאות מאמריו של מרן ה"פחד יצחק" מובאים לא פעם דברים משם החזו"א, משם הגרי"ז מבריסק, משם מרן ה"חפץ חיים" ועוד גדולים שכולם עמדו מנגד לדרכו של הראי"ה קוק. שמו של הרב קוק לעומת זאת לא מוזכר בשום מקום במאמריו של ה"פחד יצחק" ושוב גם כאן, אם הרב קוק מכריע את כל חכמי ישראל מדוע גם מרן ה"פחד יצחק" פנה עורף לדרכו?? מדוע בכל עולם הישיבות אין דריסת רגל לספרי הראי"ה קוק (כולל מוסדות התורה של גור)??

ד.לגבי תשובה ה- כתבת שאין מי שהתעסק בסוגיות של כלל ישראל ותחיית האומה כמו הרב קוק כשה"ראיה" החזקה לדברים היא...בנו הרב צבי יהודה. ובכן: מנין ידועים לרב צבי יהודה סדרי לימודיהם של כל גדולי ישראל?? מנין הוא יודע מי עסק בתחום זה או אחר יותר או פחות מהרב קוק?? ושוב, אם ישנה איזו הוכחה מאיזה ספר קבלה או חסידות שרק הרב קוק זכה להגיע אליה בעיונו המעמיק, הדוחה את דבריהם של כל גדולי ישראל שחלקו עליו, אדרבה שיגלה אותה ואם האמת אתו ודאי שיסכימו עמו גם כל גדולי הדור. בינתיים, הקביעה הנחרצת של הרב צבי יהודה כי הרב קוק העמיק יותר מכל גדולי ישראל בתחום מסוים אינה נשענת על שום בסיס, ואם ישנו כזה אנא ציין מהו.

לגבי דבריך בסעיף ו'- כתבת: "ראו מה קרה ליהודים שנשארו בגלות ולא השתתפו בבנין הארץ! רק בהיזכר זאת נקרע הלב לרסיסים! איזו שואה נוראה שנרצחו בה ששה מליון יהודים וגם שואה רוחנית נוראה של התבוללות מיליונים! היו רבנים ברוסיה שאמרו לא לעלות לארץ, כיון שרוסיה מלאה תורה ולעומתה ארץ ישראל ריקנית. ראו עתה מה מצב היהודים ברוסיה, אסון איום, תשעים ותשעה אחוז מהם כופרים. ויש גרוע מזה: מאות אלפי נישואי תערובת" ע"כ. ובכן: האם מה שקרה ליהודים קרה רק בגלל שלא עסקו בבנין הארץ?? הרי יהודים שהגרו לאמריקה לא עסקו בבנין הארץ ולא מתו בשואה. חוץ מזה הרי רק ברחמי שמים מרובים ניצל הישוב בארץ מכליה ע"י הנאצים כך שכל הדיבורים האלה הם בבחינת "חכם לאחר המעשה" וחוץ מזה אם יש משהו שהלב נקרע ממנו לרסיסים הוא העובדה שראשי הציונות שלימים הפכו בעיניכם לגדולי האומה עמדו מנגד גם בשעה שיכלו להציל מאות אלפי יהודים רק כדי לקדם את מטרות התנועה הציונית. לפני שעלו הנאצים לשילטון קבעו כל גדולי הדור כי שיקום עולם התורה (שנפגע קשות עוד במלחה"ע הראשונה) קודם לפעולות הנוגעות לעליה לא"י. כמו כן עליה לא"י היתה מעשה שעל פי דין תורה נמנע מהרבה אנשים כיון שלא היה עבורם מקום פרנסה מסודר בארץ והמצב בא"י היה קשה במיוחד הן מבחינת הסכנה מהערבים והן מבחינת היחסים עם הבריטיים בעקבות הטרור הציוני נגדם, מה גם שראשי הציונות טרפדו עליה של יהודים חרדים לארץ כידוע. כמו כן הוביל הטרור הציוני כלפי הבריטים לסגירת שערי הארץ בפני עולים דוקא בשעה שיהודים רבים היו זקוקים נואשות לעליה זו בעקבות התחלת פעולות הנאצים יש"ו.

לגבי התבוללות- הרי ידוע לרב בודאי כי רוב רובם של ילדי ישראל במדינת ישראל מתחנכים ע"י משרד החינוך של המדינה ה"יהודית" לכפירה גמורה בעיקר. מהו המקור של פיו חיים עם גויה גרועים מכפירה בעיקר??
וחוץ מזה רבים מאד מהמתבוללים הם כאלה שירדו מהארץ. מי אם לא מדינת ישראל אחראי לעובדה שהם יצאו מהארץ בלי שיפריע להם במשהו לחיות את חייהם עם גויה?? מי אם לא מדינת ישראל אחראית להבאת מאות אלפי גויים מרוסיה (מלבד עוד אלפי עובדים זרים) שבניהם לומדים יחד עם ילדי ישראל באותה הכתה ומשחקים עמם יחד באותה החצר וגרים עמם יחד באותה השכונה ובאותו הבנין. האם אתה יכול להצביע לי על חומר לימודים כלשהו של משרד החינוך המסביר את הסכנה שבחיים עם גויה?? האם לא הרצל בעצמו כתב לנורדאו כי במדינה שיקים נישואי תערובת יהיו דבר לגיטימי ומי שיולד לאשה גויה ייחשב אוטומטית ליהודי ועל אדם זה אמר מורך ורבך הרב צבי יהודה כי הוא "נשמה פלאי פלאים" וכינה אותו "צדיק" ו"מעוררנו הגדול"??

עוד כתבת: "פה ב"ה הכל מצליח, בנין הארץ, קבוץ גלויות, הקמת המדינה, פריחת הכלכלה, נצחונות הצבא, ומעל כל זה, ריבוי תורה, ריבוי ישיבות ואולפנות" -על איזה פריחה כלכלית אתה מדבר?? על איזה נצחונות הצבא אתה מדבר?? אולי על אלה שהכריחו את הערבים ל"היכנע"ולחתום על הסכם אוסלו?? או שמא אתה מדבר על "השגי ששת הימים" הרי אתה יודע טוב מאד שאם ערפאת רק היה רוצה כל השגי ששת הימים היו היסטוריה בלבד וכל השטחים שנכבשו היו חוזרים אליו (ורק מאות ההרוגים הי"ד לא היו חוזרים לבתיהם). וחוץ מזה ממתי שליטה על שטח כלשהו שוה יותר מחיי אדם?.אז ניחא שמחמת פקוח נפש היה צורך במלחמה (אם כי ידוע כי לא מיניה ולא מקצתיה אבל אין כאן מקומו) אבל לקרוא למצב בו אבדנו מאות חיילים והשגנו שליטה על איזה קרקע ואפילו תהיה זה אדמת הכותל המערבי, האם להישג ייחשב הדבר?? והלא חייו של יהודי אחד שוים יותר מאדמת א"י כולה.
ולגבי ריבוי הישיבות-האם הוא בזכות המדינה או למרות המדינה. הרי כל בר דעת יודע כי הכסף שנכנס למדינה ע"י אנשים הרוצים לחזק תורה וישיבות גדול לאין שיעור מהכסף שמדינת ישראל מקצה למטרה זו, וגם זה לא עשתה אלא מחמת אילוצים קואליציוניים או מחמת הפחד מיהודי העולם אבל עינינו הרואות כי ברגע שסר האילוץ הקואליציוני וסר הפחד מיהודי העולם פניהם לעקירת התורה כולה וגם אדמת א"י כבר לא מענינת גם את אריק שרון ה"ימני" כך שאם יש ריבוי תורה הוא למרות המדינה ולא ב"זכות" המדינה, ובכל התחומים מדינת ישראל נמצאת בפשיטת רגל זולת בתחום "עקירת התורה" והמרידה בה' יתברך שבו היא הולכת ומתחזקת מיום ליום.

והשאלה האחרונה והחשובה ביותר: היכן באה לידי ביטוי בציבור הדתי לאומי אותה הכרעה שהאמת כהרב קוק?? בשליחת בנות לשרות לאומי שגדול תלמידי הראי"ה הגרי"מ חרל"פ פסק לגביו ייהרג ואל יעבור?? בתנועת הנוער בני עקיבא בה מעורבים יחדיו בנים ובנות (דבר שהרב קוק זעק והתריע מפניו כשעוד היה קיים בבתי ספר וק"ו לתנועת נוער)??
בשינוי ההברה האשכנזית?? בהעדפת שרות בצבא על לימוד תורה (דבר המנוגד לדעת הרב קוק כמבואר באיגרת תת"י)?? בלמידת ספרות גויים ומומרים בישיבות תיכוניות ובאולפנות שהרב קוק לא התיר מעולם?? בעליה להר הבית (שהרב קוק אסרה)?? בהכנסת אשה לכנסת- דבר שכל גדולי ישראל וכן הרב קוק התנגדו אליו?? במה??

מכתב זה יפורסם באתר האינטרנט שלנו שכתובתו:www.yoel-ab.com
במידה ותרצה להגיב על הדברים נפרסם את תגובתך בתנאי שתכתוב באופן מפורש כי אתה מוכן שנפרסם אותה.

*מכתב זה נשלח לר' שלמה אבינר בחשון התשס"ד ונכון להיום (אדר א' התשס"ה) טרם נתקבלה תגובתו של הרב אבינר לפניתנו אליו...