דעת מרן הגאון רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק ובנו מרן הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק זצוק"ל אודות הראי"ה קוק
כידוע, ניסו תומכי הראי"ה קוק והמנסים להצדיק את דרכו לאורך השנים להציג רבים מגדולי ישראל כמעריציו כדי לשכך את עצמת הביקורת הקשה שהופנתה כלפיו מגדולי הדור וההתנגדות לשיטתו מצד כל גדולי ישראל בארץ ובתפוצות. לצורך כך השתמשו בעיקר בתארי כבוד ושבחים מופלגים שכתבו אליו גדולי ישראל בפתיחה למכתביהם אליו ואף הוציאו ספר שלם כדי לרכז שבחים אלו למקום אחד –"אגרות לראי"ה". שניים מהבולטים בגדולי ישראל המופיעים בספר שגם לגביהם נעשה נסיון לטעון כאילו העריצו את הראי"ה קוק וראו בו אחד מגדולי הדור הינם מרן הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק ובנו ממשיך דרכו וקברניטו של הדור הבא מרן הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק שמכתביהם הובאו בספר אגרות לראי"ה ובספרים נוספים שעסקו בהאדרת דמותו של הראי"ה .
בספר אגרות לראי"ה מוצגות אגרותיהם של מרן הגר"ח ובנו מרן הגרי"ז כשבהם תארי כבוד ושבח כלפי הראי"ה קוק. אך האם משקפים תארים אלה את דעתם של מרן הגר"ח מבריסק ובנו מרן הגרי"ז מבריסק כלפיו?!
לאחרונה זכינו להכנס [מוצש"ק חקת התשס"ח] לביתו של אחד מזקני ראשי הישיבות בדורנו לדון לפניו בסוגית הר' קוק ושבחיו. אחרי שאמר שתארי כבוד ומכתבים אין בהם ללמד כלום ואי אפשר להביא מהם כלל ראיה כלשהי ספר לנו כי שאל את הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק נכד מרן הגרי"ז: מה דברו בבית באשר לראי"ה קוק?! וספר לו רבי אברהם יהושע המעשה הבא (המובא גם בספר משכנות הרועים חלק ג' עמ' א'עו'): כשמלאו לגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד גדול תלמידי מרן ה"חפץ חיים" וממשיך דרכו המובהק ביותר חמש עשרה שנים היגרה משפחתו לעיירה בויסק שבה כיהן כרב העיירה הראי"ה קוק. רבי אלחנן וסרמן שהיה אז נער צעיר התוודע לראי"ה קוק מקרוב, ומעשה שהיה כך היה:
לעיירה הגיע אדם בשם ר' משה געווירצמאן אשר פניו היו מועדות לבריסק. בטרם יצא לבריסק בקשו רבי אלחנן וסרמן להעביר דרכו מסר למרן הגר"ח מבריסק והוא כי רב העיירה [הראי"ה קוק] יושב פרוש בטלית ותפילין ומתענה תעניות אך הוא בדעה אחת עם אחד העם והיות וישנו אדם כזה רבי חיים מבריסק צריך לדעת אודותיו. תשובתו של מרן הגר"ח מבריסק לא אחרה לבוא. הוא בקש מהשליח למסור לרבי אלחנן כי הוא יודע מהראי"ה קוק ומדעותיו אלא שטעות אחת יש לרבי אלחנן וסרמן והיא לגבי מה שאמר שצם תעניות.
כלומר, כבר בתקופת בויסק מגדיר רבי חיים מבריסק את הראי"ה קוק כמי שדעותיו כשל אחד העם ולמי שאינו מכיר דעות של אחד העם מה הן נביא קטע אחד קצר המייצג את אישיותו של אחד העם מתוך מאמרו "עבדות בתוך חרות" שפורסם בעיתון "המליץ" [מיום י"ט שבט התרנ"א] שם כותב בין שאר דברי הכפירה והמינות את הדברים הבאים: "אני, יכול אני להאמין או לבלי האמן בכל מה שהאמינו אבותי ומבלי שאירא פן ינתק ע"י זה הקשר ביני ובין עמי. יכול אני גם להחזיק באותה הכפירה המדעית הנושאת עליה את שם דארוין מבלי שתצא מזה איזה סכנה ליהדותי..." ואם אלו הן דעותיו של אחד העם הרי שהגדרת הראי"ה קוק כאדם אשר "בדעה אחת עם אחד העם" אין בה משום שבח לראי"ה או ביטוי של הערצה כלפיו מצד מרן הגר"ח מבריסק כי אם להיפך.
ובאשר למכתבי מרן הגרי"ז מבריסק ספר בנו הגאון הגדול רבי דוד סולובייצ'יק שליט"א ראש ישיבת בריסק בירושלים [בעקבות פרסום אגרות אביו לראי"ה קוק בספר "אגרות הגרי"ז" שיצא לאור לאחרונה] כי היה ליד אביו מרן הגרי"ז בשעת כתיבת המכתבים וכנס את בית הדין של בריסק ודן עמהם אם מותר לו לכתוב התארי כבוד שכתב מאחר שמדובר בפקוח נפש של בחור ובקש מהם היתר על כל אחד ואחד מתארי הכבוד שבהם השתמש כך שודאי שלא ניתן להביא ראיה ממכתבים אלו להערכה מיוחדת שהיתה למרן הגרי"ז מבריסק לראי"ה קוק. ואם ישאל השואל מה צורך היה בשבחים מופלגים אלה בפניות השונות לראי"ה קוק הרי שתשובתו מונחת היא דוקא באחד מספרי מעריציו של הראי"ה קוק "מלאכים כבני אדם" שם כותב המחבר שמחה רז [בעמ' 292] וז"ל: "נוהג היה הרב לעבור ולקרוא בעיון כמה וכמה פעמים, את התארים שכתבו אודותיו בראש המכתבים ששוגרו אליו. פעם שאלו אחד מיקירי ירושלים:מה היא הסבה שהוא מעיין כל כך בתארים שכותבים עליו?
"יש לי ענין מיוחד בזה"- השיב הרב, "כדי לדעת מה שיש בי ומה שאין בי, וכדי שאדע ואשתדל לעלות למעלה, להשכיל ולהשתלם במידה גדולה כזו, עד שיימצאו בי באמת כל השבחים שמונים בי...".
לשם השוואה, יריבו של הראי"ה קוק מרן הגרי"ח זוננפלד קבל מרבו ה"כתב סופר" מכתב המלצה חם מאד בטרם נפרד ממנו בהיותו בחור צעיר. מרן הגרי"ח קבל על עצמו כי לא יביט כלל בתוכן המכתב עד שימלאו לו ארבעים שנים!! וכשהחל בהתכתבות ארוכה בה השיב לשאלותיו של הגאון רבי שלמה סובול [שיצאה אח"כ לאור כ"שו"ת שלמת חיים" התנה עמו כי אם יפנה אליו בתארי כבוד לא ישיב לשאלותיו [כך שמעתי מהגאון רבי דוד צבי הילמן שליט"א].
גדולי ישראל ידעו היטב עובדה זו באשר לראי"ה [שכמו שברור מדברי שמחה רז הוא אפילו לא טרח להסתירה] ולכן השתמשו בתארי כבוד מופלגים כלפיו בהעריכם כי הדבר יזרזו לפעול בענינים שלגביהם פנו אליו שלא פעם היו כרוכים בפיקוח נפש או בעיות ממוניות חמורות ובהעריכם כי כל בר דעת יבין כי בתארי כבוד ושבחים אין משום ראיה להערכה אמיתית כלפי המכותב. אך כיון שמעבר לשבחים אלה לא מצאו תלמידי הראי"ה והמנסים להאדיר את דמותו בכל מחיר שום הערכה מהותית אחרת מצד גדולי ישראל כלפי רבם הנערץ היו חייבים להשתמש בתארי כבוד אלה [ואף לטרוח בהוצאת ספר שלם שכל מהותו לפרסם שבחים אלה ולהשתמש בהם לראיה באשר לגדלות רבם, דבר שמעולם לא הוצרכו לשכמותו תלמידי מרן ה"חפץ חיים", תלמידי מרן הגרי"ח זוננפלד או תלמידי שאר גדולי ישראל שחיו בדורו של הראי"ה קוק ובכל הדורות שלפני כן שתורתם היא שהכריזה על גדלותם ולא שבחים כאלה או אחרים].
"תשובתו של מרן הגר"ח מבריסק לא אחרה לבוא. הוא בקש מהשליח למסור לרבי אלחנן כי הוא יודע מהראי"ה קוק ומדעותיו אלא שטעות אחת יש לרבי אלחנן וסרמן והיא לגבי מה שאמר שצם תעניות".
מה הכוונה ?
הגר"ח מבריסק כתב ברוח הקדש שהרב קוק לא צם אלא אכל בסתר ?
ועוד שאלה,
לפי המסופר כאן, ר' אלחנן בן ה 15 הוא זה שאמר כי דעותיו של הרב קוק הן כשל אחד העם.
לא הגר"ח.
אבל בכתבה זו נאמר בהמשך כאילו שהגר"ח אמר זאת.
עוד שאלה,
בספר של סורסקי על ר' אלחנן מביא שם שר' אלחנן הבחור הצעיר למד בחברותא עם הרב קוק. אפילו מביא שם מה הם למדו.
הספר עבר את הביקורת של בנו של ר' אלחנן, ר' שמחה.
האם לא ניתן לסמוך על זה ?
שלמה
ב. עצם זה שמנסים להגדיר את הגרי"ז שכל מי שמעט עיין בקורותיו מכל סוג שהוא רואה גישה כלפי הציונות הקרובה לאדמו"ר מסאטמר (במשך שנים היה ויכוח בין בניו הגרי"ד זצ"ל ויבדל"א הגר"ד לרב שך האם הוא התנגד להשתתפות בבחירות או רק לא תמך) הרימוכיח ששיטה זו של ראיות מתיארים היא ליצנית ממש. כי מנסים להוכיח שצריכים ללכת בדרכו של הראי"ה מכך שהגרי"ז ועוד העריכו אותו כשהגרי"ז עצמו, אף אם נניח שאכן העריך אותו חלק עליו באופן מוחלט, והרי אין לך תפיסת חבל משתי קצותיו גדולה מזו.
דוד מבני ברק
דומני שההוכחה הטובה ביותר לכך שהרב מבריסק התנגד לדרכו של הרב קוק היא שמעולם לא פרסם הוראה ברבים ללמוד את ספריו של הרב קוק, אילו עשה כן- הרי בודאי היו לדבריו השפעה עצומה ורבים רבים מתלמידיו וממעריציו היו לומדים את משנת הרב קוק, כיון שלא עשה כך-מוכח שהתנגד למשנת הרב קוק, או שחשב שאין הכרח ללמוד אותה.
דברים אלו יפים גם לגבי שאר גדולי ישראל, החזון איש, למשל, כתב תארי כבוד רבים על הרב קוק, אך מעולם לא הורה ללמוד את ספריו, הוא עצמו מעולם לא הזכיר את ספרי הרב קוק בספריו.
דומני שנקודה זו היא אולי ההוכחה הטובה ביותר ליחסם של הרב מבריסק והחזון איש אל ספריו של הרב קוק.
שר"ף
לגבי השאלה השניה: רבי אלחנן וסרמן הוא זה ששולח להודיע לגר"ח מבריסק כי הר' קוק בדעה אחת עם אחד העם. הסכמתו של מרן הגר"ח מבריסק להגדרתו של מרן הגר"א וסרמן מראה כי גם הוא חשב כך והסכים לקביעה זו.
לגבי השאלה השלישית הר' אהרן סורסקי מביא מה שספר לו הרצי"ה קוק שלמדו חברותא ביחד. כמובן שאי אפשר לסמוך על עדות של הרצי"ה קוק בנושא זה כי הרצי"ה ידוע כמספק "עדויות" ו"עובדות" שיש בהן כדי להסתיר או להפך את דעתם של גדולי ישראל כלפי אביו (ראה סיפוריו השקריים על דברי ה"חפץ חיים" ביחס לאביו ולמדברים נגדו).
בברכה, יואל.
יואל אלחנן
בברכה, יואל.
יואל אלחנן