הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד (גדול תלמידי מרן ה"חפץ חיים") סִפֵּר כי פעם הגיעה משלחת בעלי - בתים מאיישישוק הקרובה לראדין אל החפץ חיים ובקשתם בפיהם: היות והמקוה בעיירתם טעון תיקון ונגרמים מכשולים רבים בעניני טהרת המשפחה על כן יואיל החפץ חיים לבקר אצלם והשפעתו יבוא הדבר על תיקונו. החפץ חיים לא ענה מאומה וגם עברו ימים רבים ולא יצא לבקר באיישישוק ויהי הדבר לפלא אצל כל מי שהכיר את זריזותו של הסבא קדישא לכל דבר מצוה ובפרט שהיה חרד על כל קילקול שבשכנותו וראה את עצמו אחראי על כך. ביום אחד, כאשר רבי אלחנן ליוה את החפץ חיים לאחר תפילת שחרית לביתו נחפז לפתע החפץ חיים לעצור עגלה עוברת ועלה עליה לנסוע מבלי דַבֵּר מאומה. הוא חזר לביתו כעבור יומיים וספר לתלמידו רבי אלחנן כי בקר באיישישוק וגם הצליח בסייעתא דשמיא להתקין כשורה את ענין המקוה. לשאלת רבי אלחנן מה טעם דחה לשבועות רבים את נסיעתו זו ומה טעם היה לחיפזון הפיתאומי? השיב החפץ חיים: כי באיישישוק מכהן כמרא דאתרא רב מראשי ה"מזרחי" והוא עמד בפני שאלה קשה שאם יבקר באיישישוק ולא יבקר בבית הרב נמצא משפיל את כבודו בעיני בני קהילתו שלא יהיו מסוגלים להבין את הדבר, מאידך גיסא לבקר אצלו לא רצה כדי לא לחלוק כבוד למנהיג "מזרחי", ממילא החליט לא לנסוע למרות חשיבות ענין טהרת המשפחה. אולם באותו בוקר שנסע עלה על דעתו כי הרב מאיישישוק יצא בודאי לקונגרס הציוני ושוב אין סיבה לדחות את הנסיעה אפילו לרגע אחד. ואמנם כן היה, הרב לא נמצא באייישישוק.

(מתוך "ילקוט דעת תורה מאת גדולי הדור האחרון" שהוציא לאור הר' משה שנפלד ז"ל בצמוד לקונטרס "עקבתא דמשיחא" של מרן הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד זצוק"ל, עמ' 34 אות מ')