בפרק כ"ד מבאר באריכות ענין כהן משוח מלחמה וכיצד היו עורכים ישראל את מלחמותיהם ומיד אח"כ מדגיש בפרק כ"ה את הדברים הבאים (הבאנו את עיקרי הדברים והמעוניין יעיין בפנים הספר לראות את הדברים במלואם) וז"ל: "אבל עכשיו נפלו גיבורי ישראל ונאבדו כלי מלחמתן וכיון שגבר האויב ולא הצליח הכהן המשוח עם שר הצבא במלחמתם היו יודעים ישראל שאין רצון הקב"ה עוד במלחמותיהם וה' סר מעליהם עד זמן המשיח שיבוא ועל ענין זה ובשביל גלות ישראל התפלל דוד ואמר הלא אתה אלקים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו וגו' ומעתה אם יעמדו ישראל ויערכו מלחמה שלא ברצון הקב"ה יפלו בחרב כדכתיב (במדבר י"ד מ"ב) אל תעלו כי אין ה' בקרבכם ולא תנגפו לפני אויביכם. שכשם שהיה הקב"ה לוחם מלחמותיהם כשהיתה המלחמה ברצונו כמו כן יהפוך להם לאויב כשתהיה המלחמה שלא ברצונו כדכתיב (ישעיה ס"ג י') ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם וכתיב (איכה א' יג') ממרום שלח אש בעצמותי וגו'...וכיון שראו ישראל כך בחרו להם לפזר עצמן בכל ארבע כנפות הארץ וכדי שיראו האומות שלא יעלה על לבם לערוך מלחמה עוד עמהם ושלא יצאו מן הגלות עד זמן שיבא המשיח ואף על פי שיהיה להם בתוך זה הזמן אנשים גיבורי חיל ואעפ"י כן לא יערכו מלחמה נגד האומות שככה השביע אותם שלמה המלך הנביא בשם ה' ואמר השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ. הנה אמר לבנות ירושלים אם תהיו בגלות בין האומות אל תעירו ואל תעוררו עמהם מלחמה מפני אהבת ארץ ישראל עד שתחפץ עד שיהיה רצון וחפץ ה' יתברך בכך וישלח לכם המשיח כדרך ששלח משה למצרים ואמר כה אמר ה' פקד פקדתי אתכם ואז ידעו שרצון הקב"ה שיאספו עצמן מכל ארבע פינות העולם ויהיו אז לעם גדול ועצום ליקח ארצם מיד הישמעאלים...