דרך ארוכה ומפותלת עברה האגודה, מקטוביץ ועד ימים אלה. אז ביקשתי למפות את דרכה עפ"י סדר כרונולוגי:

א. בקטוביץ נוסדה האגודה בשביל להילחם בציונות.

ב. בתרצ"ו נערכה אסיפה במריאנבד והמועצת הכירה בעיקר הרעיון הציוני, הוא הקמת מדינה ריבונית לפני ביאת משיח... ההחלטה נתקבלה בתנאים הבאים: שהמדינה תהיה מדינת הלכה ותתנהל עפ"י דיני התורה, שתוקם בהסכמת אומות העולם, שתהיה מדינת שוחרת שלום וללא צבא.

ג. מאז האסיפה עברו כמה שנים... ואז, אמרו שבעצם לא משנה מה החליטה המועצת בתרצ"ו. כבר יש מדינה ומותרת ישיבה בכנסת המינים. זאת אומרת, רק בספסלי האופוזיציה. לשבת בממשלה, זה בשום פנים ואופן לא. העניין שמדינת ישראל איננה מדינת הלכה, ששליש מהעולם התנגד להקמתה, זה שיש לה צבא והיא הוקמה תוך כדי מלחמה והתגרות באוה"ע, זה כאמור לא משנה כי החלטת המועצת מתרצ"ו לא משנה. מה שמוכיח שהעניין שנקרא "לא תסור ממנו ימין ושמאל", "ועשית ככל אשר יורוך", הוא דבר מאד יחסי ונתון לפרשנות פוליטית, גם אם ההחלטה נתקבלה בידיי המועצת. כל זאת, אליבא דשיטת האגודה.

ד. אחר כך התירו לשבת גם בממשלה... הרציונאל להיתר: אחרת הישיבות לא יקבלו מספיק כסף ועלולים לגייס בחורי ישיבות. (הגם שהציונים גייסו כאלה שאינם לומדים בישיבה). ואמרו שאם יעזו לגייס גם בחורי ישיבה, הלא אז תיכף ומיד יוצאים מן הממשלה.

ה. אחר כך... התירו לשכת בממשלה, הגם שהציונים מגייסים בחורי ישיבות לצורך השתתפות במלחמות צה"ל, נשים, וגם כאלה שאינם לומדים בישיבה. רציונאל: אחרת ישיבות לא יקבלו מספיק כסף ממשרדי ממשלה (בדיוק אותו רציונאל כמו בסעיף ד' לעיל מינוס המשפט "ועלולים לגייס בחורי ישיבות").