---

יום העצמאות.

---

למה אי אפשר להתייחס ליום העצמאות כיום קיבוץ גלויות ואז לומר הלל?

---

למה אי אפשר להתיחס ליום חתימת...

---

בתגובה ל: יום העצמאות. הסכמי אוסלו כאל יום "ביאת המשיח" ולהגיד הלל גם בערב וגם בבוקר??

---

תגובה ליואל על "בתגובה ל: 'יום העצמאות'"

---

בתגובה ל: למה אי אפשר להתיחס ליום חתימת... בס"ד

1. איך אפשר להשוות ליום העצמאות את "הסכמי" אוסלו שהערבים הפרו לחלוטין (ולכן לא היה בעצם הסכמים), וניצלו את הוויתורים חסרי האחריות מבחינה מדינית ומבחינה בטחונית כדי לעשות טרור בעצמה, בהיקף ובקצב כמוה לא ידעה המדינה. למשל, רק בשלוש השנים הראשונות להסכם היו בין 9 ל-12 פיגוטי תופת, פי אין סוף ביחס למה שהיה בשלוש השנים שלפני תקופת אוסלו, וגם יותר ממה משהיה שנים רבות לפני כן. גם אם מתנגדים לעניין של יום העצמאות, אי אפשר להשוות זאת להסכם שכל כולו היה וויתורים מבישים לשונאינו, כד שינצלו זאת לפגוע בנו באופן משפיל ביותר.

2. כיצד החרדים מתייחסים לעובדה שה' באייר שהוא התאריך של יום העצמאות (וגם מה שיש שנים שמקדימים זה לא משנה את העיקרון), חל כל שנה באותו יום בשבוע שחל שביעי של פסח, וזה משלים את האתב"ש המפורסם?
עד יום הכרזת העצמאות של המדינה הוא היה חזר ואתו הושלם האתב"ש: (ז'[שביעי של פסח]-ע(עצמאות])

---

לישראל-

---

בתגובה ל: תגובה ליואל על "בתגובה ל: 'יום העצמאות'" 1. אפשר להשוות, כי לשניהם יש ענין משותף, אין להם שום קשר לגאולה ולמשיח. כיוון שהשואל לא הביא שום הערה ענינית, אפשר להשיב את התשובה שנתןן יואל.

2. גם תשעה באב נרמז באות א'.

---

למשיב על "בתגובה ל: 'תגובה ליואל על "בתג

---

בתגובה ל: לישראל- בס"ד

1. בכל מקרה, מבחינה עניינית אי אפשר להשוות ביניהם.
2. איך בדיוק זה שתשעה באב חל באותו יום בשבוע שבו חל א' של פסח, הוא תשובה למה שהבאתי בעניין יום העצמאות? להפך, זה מחזק את דברי:
כמו ש:
תשעה באב חל באות יום בשבוע שבו חל א' דפסח,
שבועות ושחרור ירושלים חלים באותו יום בשבוע שבו חל ב' דפסח,
ראש השנה חל באותו יום בשבוע שבו חל ג' דפסח,
קריאת התורה (שמחת התורה) בחו"ל חלה באותו יום בשבוע שבו חל ד' דפסח,
צום יוה"כ חל באותו יום בשבוע שבו חל ה' דפסח,
פורים חל באותו יום בשבוע שבו חל ו' דפסח,
כך, עצמאות ישראל שתאריך הכרזתה היה בה' באייר, חלה באותו יום בשבוע בו חל ז' דפסח.
וכך הושלם עם יום העצמאות האתב"ש:
א-ת (א' דפסח-תשעה באב)
ב-ש (ב' דפסח-שבועות ושחרור ירושלים)
ג-ר (ג' דפסח-ראש השנה)
ד-ק (ד' דפסח-קריאת התורה בחו"ל)
ה-צ (ה' דפסח-צום יוה"כ)
ו-פ (ו' דפסח-פורים)
ז-ע (ז' דפסח-עצמאות)

---

לישראל-

---

בתגובה ל: למשיב על "בתגובה ל: 'תגובה ליואל על "בתג 1. למה לא? דבר אחד משותף יש להם.
2. לא, זה אומרשכמו שלפני תשעה באב הסימנים לא היו שלמים, אבל בכל זאת, עדיף בלי ת"ב, כך זה בע', ועדיף בלעדיו. וכמו שזה יום העצמאות, זה יכול להיות יום העבודה זרה.

---

תגובה למשיב בעניין האתב"ש (עמ' 12)

---

בתגובה ל: לישראל- בס"ד

ואיך תתייחס למה שיום שחרור ירושלים יוצא באותו יום בשבוע שחל בו שני של פסח (כמו שיוצא חג שבועות), האם גם היה עדיף בלי יום שחרור ירושלים? כך צריך להתייחס גם ליום העצמאות!

---

תשובה

---

בתגובה ל: למה אי אפשר להתיחס ליום חתימת... כי זה לא יום ביאת המשיח.

וביום העצמאות התירו לנו אומות העולם לעלות כאוות נפשנו לאצנו, לא? העליות היו הרבה יותר גדולות.

י"א שרק אז הותרו ג' השבועות כיוון שהתירו לנו אוה"ע

---

ראשית יובל....

---

בתגובה ל: תשובה שום דבר מיוחד שקשור לקבוץ גלויות לא קרה בה' באייר. הכרזת העצמאות בה' באייר היתה צעד עצמאי של מוסדות הנהגת הישוב בארץ ושום החלטה של אומות העולם לא קשורה לתהליך זה. היתר של אומות העולם חייב לכלול בראש ובראשונה את האומות השכנות שמהן עיקר הסכנה וכיון שהן התנגדו בתכלית הרי ששלושת השבועות שרירות וקיימות. (חוץ מזה שהשבועות שלא למרוד באומות ושלא לדחוק את הקץ אינן קשורות כלל להיתר לעלות לארץ לאף מאן דאמר). ושלישית-בדיוק כפי שה' באייר אינו יום ביאת משיח, הוא אינו יום קבוץ גלויות (וגם בימינו אנו רוב עם ישראל נמצא בחו"ל). ועיין בשו"ת מנחת יצחק חלק י' סי' י' שדיבר מענין אמירת הלל ביום העצמאות באריכות. בברכה,יואל.

---

מאיפה

---

בתגובה ל: ראשית יובל.... שזה דווקא צריך להיות מהסמוכות?

בנוסף- ביום ה' באייר הותרה עליה חופשית לא"י ללא כל מגבלות.

וחוץ מזה- כעל עניין ג' השבועות, איך דורשים הלכה ממדרש? אמרת לי שאין דורשים הלכה ממדרש!

---

אדרבה

---

בתגובה ל: מאיפה מה הראיה שזה לא צריך להיות מהסמוכות (על סמך מה?)

ביום ה' באייר הותרה עליה חופשית לא"י מה שהוביל בסופו של דבר לחוק השבות שמעלה כאלו שעל פי ההלכה אינם יהודים וגורם להתבוללות בארץ.

לגבי דרישת הלכה ממדרש הנושא ארוך (שהקושיא שלך צריכה להתחיל מה"קץ המגולה")
ובקיצור: מה שאין דורשים אתה לא יוכל לומר אחרי שגדולי ישראל גילו דעתם ששלשת השבועות תקפות, והסבר בהרחבה בויואל משה מאמר ראשון, (סתם ככה יש הסוברים בכלל שהכוונה דווקא למדרשים-רבה תנחומא וכו' ולא לדרשות שבגמרא)