מאת:
משיב
13:45 | 12/22/2004
להלן מס' תגובות למאמר ממקורו
בתגובה ל: העובדות:

1. הענין העיקרי בקשר לדיון זה: "ובכן, אין נפקא מינה מה היה בוולוזין או בכל מקום אחר, היום יש לדברים דינמיקה אחרת, הדברים לחוצים מכל צד בחוקים ובצבא במציאות בת ימינו, וההיסטוריה במקומה מונחת בכבוד.
לדוגמא, היו תקופות בתולדות עמנו שכל הלומד דקדוק לה"ק יצא לתרבות רעה ואסרו ללמוד את הדקדוק מחמת ההכרח,
ובאו חכמים וטענו הרי בישיבתו של רש"י למדו דקדוק (אולי),
וכמובן שזה לא רלוונטי, צריך לבדוק מה קורה היום ומה שייך היום במציאות ולא לנבור בנבכי לחצים היסטוריים של ממלכות עריצות וחזקות שאין לנו מושג בהם.
יש היום מישהו שמבין מה זו הוראה של מלכות רוסיה האדירה על הצאר העצום על נתיניו הצמיתים וק"ו היהודים?
אז מה זה משנה מה היה לעולמים בנושא הזה? "
2. לגופן של דברים:
"סיינפלד (הוא מחבר המאמר המקויר שציטטת)
גם אני הקטן מצטרף לכולם על העבודה הארוכה שלך.
דוד10. נכון שהכותרת של האשכול עוסקת בשאלה "מדוע נסגרה ישיבת וולאז'ין". אבל לענ"ד לא צריך להעיר לאמתער שדבריו לא תואמים לכותרת. כי גם סיינפלד בעצמו מסביר תוך כדי דבריו שהסיבה לכתיבת המאמר היא השפעת הסיפור הממחיש את מיקומו המרכזי במיתולוגיה המזינה את האתוס הישיבתי/ליטאי.
כך שיש אפשרות לגלוש לנושא "השפעת הסיפור על עולם הישיבות חרדי/ליטאי בימינו" כפי שסיינפלד עצמו מתייחס לנושא כמה פעמים.
ולגופם של דברים !
אני מצטער לומר כי על אף שסיינפלד הקפיד להדגיש כי דבריו - בניגוד לדברי מתנגדיו - הם עובדות טהורות, בכל זאת לאחר קריאה מדוקדקת של מאמרו נוכחתי לראות כי בנוסף לעובדות השתרבבו גם פרשניוית סוביקטיביות, שניתן לפרשם גם באופנים שונים. ועד כדי ספקולציות ובמקרה הגרוע אף השמצות שאינם ממין הענין.
ואסביר את דברי:
בסעיף העובדות בעובדה מס' 1 נכתב כי אין ספק שהנצי"ב התנגד ללימודי חול משום ביטול תורה. וכמו כן (כותב סיינפלד) התנגד הנצי"ב למוסר ולאמירת תהילים על הרבנית
ובכן המדובר בפרשנות
הכותב בוחר לתת תחושה לקורא כי הנצי"ב התנגד ללימודי חול משום ביטול תורה וכראיה לכך מביא הוא את לימוד המוסר ואמירת התהילים.
ובכן לגבי לימוד המוסר, המדובר הוא במחלוקת מאד גדולה באותה תקופה שהציר הסובב לאותה מחלוקת היה האם יש מקום ללימוד מוסר באופן עקרוני וללא שום קשר לביטול תורה אלא פרופר למהותה של ישיבה. (באותה מידה אפשר לומר כי הנצי"ב אסר להאכיל נחשים או לרעות פרות. פשוט זה לא מה שעושים בישיבה)
לגבי אמירת התהילים, אכן כנראה ששיקול רציפות הלימוד היה יותר חשוב לו מאמירת תהילים (ואולי אף אחז שזה יעזור לה יותר מאמירת תהילים). אך אין מכאן שום ראיה לגבי לימודי החול. משום שמי אמר שזו הייתה סיבתו היחידה? אולי היו עוד שיקולים והם מה שמביא ר"ח ברלין במכתבו? ואדרבה, עדותך לגיוס הח"ח בישיבת הרבנים רק מחזקת את הסברא הנ"ל.
בעובדה מס' 2 לא ברור מה מנסה כותב להביע. האם להראות שהישיבה עברה משבר ולכן עמדה להסגר או שמא סתם רכילות צהובה. לענ"ד לא מצאתי קשר בין הסעיף הנ"ל ובין המסקנות. אך עכ"פ לגופם של דברים, כולנו יודעים שלכל ישיבה יש את ה"תכשיטים" שלה וגם בישיבת וולאז'ין היו תלמידים שאינם ראויים ומהם משכילים (ח.נ.ב. כמדומני) שהיו מעוניינים בלימודי החול. ולא מן הנמנע שידם הייתה במעל.
בסעיף מס' 3 גם לפי המיתולוגיה הישיבתית בתחילה הסכימו ראשי הישיבה לעבוד על השלטונות ולכאורה להכניס את לימודי הרוסית וללא כל כונה לקיים את ההסכמה. כפי שהכותב בעצמו מעיד בסעיף מס' 5. ואכן לפי המיתולוגיה הישיבתית. לאחר שהולשן על שישיבה על הפרת החוק ועל העבודה בעיניים, החמיר החוק ועל כך נסגרה הישיבה.
בסעיף 8 אם אכן הכותב מסתמך על הספר הראשון לבית בריסק, אזי שחל פה בלבול מסוים כי חלק מהמשתתפים אמנם התנגדו לסגירת הישיבה אך בלימוד הרוסית ולא על הצו החדש מה22 לדצמבר. ואכן אין לטעת תחושה בקורא כי היו רבנים שהסכימו ללימודי חול בישיבה באופן עקרוני. וזאת משום שבל נשכח כי ישיבה זו הייתה די יחידה בדורה וכי הם חששו כי אם תסגר הישיבה יהיה זה חורבן זוטא לעולם התורה הישיבתי דאז. ואין להביא שום ראיה לשבירת המיתוס הישיבתי.
והסבר זה מסביר כי על אף שכפי הכותב מבהיר ששנוי סדרי הלימוד מחייבים מחמת השכל הישר לסגור את הישיבה, אך בכל זאת האסיפה הייתה אולי כן אפשר לקמבן איזשהו דבר ושהישיבה תשאר.
בסעיף 9 לא נהירה דיו כוונת הכותב על ה"פוליטיקה" בין גדולי הדור מה גם שהמדובר הוא בברס"ר שמועתי בלבד (מדברי הכותב משתמע כי מקורו הוא פרופ' לב ולא מכתבי הרש"ב. אך מכיון שלא ראיתי בפנים הכל יכול להיות שאני טועה ואבקש סליחה מראש)
אי לכך אני לא מסכים עם כל דברי הסיכום של סיינפלד וכל מסקנותיו"
3. "ההחלטות האסיפה מובאות ב"אנציקלופדיה היהודית רוסית" כרך ה עמוד 725-6 והועתקו בספר "הראשון לבית לוי" עמ' 385 לא העתקתי הכל כי היה קשה להקליד אבל כדאי מאוד לקרוא שם זה מסמך מרתק ומרגש מאוד שנדמה שמי שכתב אותו חשב גם על שינפלדים
על דבר אשר נשאלנו אם יש להיטב מצב הישיבות במדינותינו באשר ילמדו שמה כתב ולשון רוסיא וידיעות ככל אשר לומדים בגרארודסקוי אוציליסצע על זה הננו להשיב
א) למוד כתב ולשון רוסיא בהישיבות, אם כי רוב הבאים ללמוד בהישיבות יודעים הם כתב ולשון רוסיא כי כבר למדו טרם באו אל הישיבה, בכל זאת מחויב הראש ישיבה להחזיק מורה כתב ולשון מדינתינו רוסיא, ושתהי' סמוך להישיבה בית מיוחדת מרווחת ללימוד הזה ובני הישיבה הצריכים ללימוד הזה יבואו שמה ללמוד מהמורה אשר ילמדם בשעה הקבועה
ב)המורה הנ"ל לא ילמדם רק כתב ולשון רוסיא כפי שמלמדים ... וכן לא יהיה רשות להמורה להחזיק שם ספרי חופש הדעות וספרי רומנען אשר הם זרה לנו עפ"י תוה"ק פגול הם לא ירצו להבאים בבית הישיבה הקד' וכן חלילה להמורה מדי שיחו עם תלמידיו לשוח עמהם רעינות מעוררים חפש הדעות וספרי ראמאנען
ג)למען נהיה בטוחים כי ימולא האמור באות ב' ... וכן לא ימצא
בבית הזה שמלמדים בו כתב ולשון הנ"ל רק הספרים אשר יוכתב עליהם בכתב יד הראש ישיבה שעפ"י הסכמתו הובאו בבית הזה
ד) אמנם לימוד הידיעות והמדעים ... לא די שלא יטיבו מצב הישיבה אלא עוד ישפילו מצבה כי אנשי החסד ... וגדולה מזה במשך ימים מעטים תאבד הישיבה צורתה ושמה ותלבש צורה אחרת לא ישיבה ולא אוציליצסא ותהי' אחרית הישיבה ח"ו כאחרית הרבינער שול
......
ע"כ נבקש מכם אדונים יקרים', חוסו נא על תורתינו הקדושה חוסו נא על שם ישראל זכרו נא את אבותינו הקדושים אשר העלו נפשם על מוקד ואשר נשפך דמם כמים למען התורה והמצוה השתדלו נא מאת הממשלה הרוממה האוהבת משפט ואמונה בקשו חסד מהם אשר יהי' הרשות לאבות הילדים לשכור מלמד לבניהם כחפצם...
על החלטות אלו חתמו שלוש עשרה רבנים גדולי אותו דור ביניהם, ר'יצחק אלחנן, הבית הלוי, הנציב, ר' אלי חיים מיזל, ועוד וגם הרב ריינעס
וההחלטות מדברות בעד עצמם שהדברים נכתבו מתוך הכרח בכאב ובדמע
ומי שמנסה מהחלטה זו להביא ראיה שאפשר ללמוד בישיבה לימודי חול עוסק בעיוות ההיסטוריה
ולדעתי בהחלט אפשר לומר כי ישיבת ולוזין נסגרה כי העדיפו לסוגרה ולא לערב בה לימודי חול מתוך הדברים אפשר להתרשם כי אם היו מתגמשים עם האצילים המשכילים לכמה שעות של לימודי חול לא היה ניתן צו הסגירה"
לזה הגיב מחבר ההודעה הראשונה כך:
"ירושלימער
מה יהיה עם הבנת הנקרא????
1) האסיפה שאת החלטותיה ציינת התקיימה בסנט פיטרבורג בשנת 1887 מספר שנים לפני סגירת ולוזין ולא עסקה בולוזין אלא בכלל מוסדות החינוך.
2) בניגוד לדבריך דרישות הממשלה הרוסית בשנת 1891-2 לא התייחסו להיבט הסמלי של הכנסת לימודי החול ''לבנין'' הישיבה אלא לשינוי מהותה של הישיבה. דומני כי בנסיבות דומות אף ישיבה אוניברסיטה הייתה נסגרת. אגב, בעוד שבישיבה אוניברסיטה לימודי החול מתקיימים בבנין אחר, איני בטוח כי לימודי החול בולוזין אכן התקיימו במבנה אחר. אמנם החומר אינו תחת ידי, אך אם זכרוני אינו בוגד בי, הרי שלימודי החול התקיימו באותו מבנה.
3) פרשנותך אינה גורעת מהעובדה הברורה כי בישיבת ולוזין התקיימו לימודי חול ולמרות זאת גדולי הדור לא סגרו אותה על מסגר ובריח . ניתן בהחלט לומר כי ההחלטה על סגירת הישיבה לא התקבלה בעקבות הענין העקרוני של האיסור הגורף והמוחלט על הכנסת לימודי החול אלא משום העדר לימודי הקודש.
המיתולוגיה הישיבתית על מרבית מרכיביה אכן מופרכת לאור העובדות המעצבנות ואין לה על מה להסתמך אלא על הבדותות בהם יתד מאכיל את צאן הקודשים.
ועכשיו ילדים חמודים לחידת השבוע:
מדוע כאשר ר' שמחה זיסל מקלם הנהיג לימודי חול בישיבתו לא התאספו גדולי הדור לדון בכך?
ומדוע ר' יצחק הוטנר ור' פייבל מנדלוביץ בקשו לפתוח אוניברסיטה משותפת לישיבת ר' חיים ברלין ותורה ודע