מאת: יוסי
01:21 | 12/22/2004

סגירתה של וולוז'ין - בניגוד לנכתב כאן


בניגוד למיתולוגיה החרדית, ישיבת וולוזין לא נסגרה בעקבות התנגדות גורפת ללימודי חול. העובדות ברורות: בישיבת וולוזין התקיימו לימודי חול במשך שנים מספר ועדיין לא נסגרה - וזאת בניגוד לנאמר במאמרו הפולמי של מר אלחנן.
מאת: יוסי
18:18 | 12/28/2004

התגובות שהובאו בענין וולוזין לא עניניות


בתגובה ל: סגירתה של וולוז'ין - בניגוד לנכתב כאן כפי שטען מחבר המאמר המצוטט, אין ספק שיש טיעונים לכאן ולכאן בשאלת הלימודים התיכוניים - אלא שהסיפור המפוברק על סגירת ישיבת וולוזין אמור להעניק לטיעון שכנגד מימד מיתי בשם משפט ההיסטוריה - (שגדולי הדור דאז העדיפו לסגור את פאר הישיבות שהייתה בשיא תפארתה וזאת רק למנוע שעת לימודי חול - ועינינו הרואות שבזכות סתירת זקנים זו, נבנה עולם התורה וכו' וכו' ). סיפור יפה ומרגש אבל ללא בסיס עובדתי!!!!

התגובות שהובאו אינן מתייחסות לעובדה הבלתי ניתנת לערעור והיא: ישיבת וולוזין נסגרה עקב דרישת השלטונות לשינוי יסודי ומהותי בסדרי הישיבה - כך שלא היה טעם לא לסגור אותה - ולא עקב דרישה למספר שעות יומיות של לימודי חול.

כבוגר ישיבה קטנה קטונתי מלהכניס את ראשי בין הויכוח בין התיכוניסטים בדימוס המתגוששים כאן על טיב התורה הטהורה הנלמדת בישיבות התיכוניות, אך איני מבין את הרלוונטיות של ציטוט הבדותה המפורסמת על סגירת ישיבת וולוזין לדיון.

איני מכיר חוקר חרדי מכובד שסבור אחרת - ואשר מכחיש את העובדות או מפרשן אחרת (חוץ מסופרי ילדים וכותבי מאמרי המערכת ביתד). אשמח לספק לכם באופן פרטי את שמו של כתב מוסף שב''ק של יתד נאמן שחקר את הסיפור וגילה למגינת לבו שהעובדות אינם עולות בקנה אחד עם המיתולוגיה הישיבתית. בעוד שהוא לא יכל לכתוב את הממצא הנ''ל, הוא לפחות לא חזר על הבדותא והתעלם באלגנטיות מהנושא של לימודי החול.

היה זה נחמד עד מאוד לו חוקרי מערות קומראן היו מוצאים נספח ללוחות הברית המאשרר חד משמעית את איסור לימודי החול. עד אז, עלינו לדון ענינית בנושא ולשקול את כל הטענות בעד ונגד.
22:03 | 12/28/2004

ודאי שהן לא עניניות....


בתגובה ל: התגובות שהובאו בענין וולוזין לא עניניות הם נאמרו ע"י ראש ישיבת וולוז'ין מרן הנצי"ב מוולוז'ין ולא ע"י חוקר היסטוריה מוסמך מאוניברסיטת בר אילן.

תמשיך לחפש חוקרים יוסי...

סוף כל סוף מרן הנצי"ב ומרן הרב שך וכל ראשי הישיבות הם רק "סופרי ילדים" ולא ביקרו אף פעם במערה קומראנית.

בברכה,יואל.
מאת: יוסי
02:09 | 12/29/2004

מה נאמר ע'י הנצי''ב?


בתגובה ל: ודאי שהן לא עניניות.... ואיך מה שבאופן תיאורטי נאמר בשמו מסתדר עם העובדה שרוב גדולי ישראל הורו לו לא לסגור את הישיבה בעת השלב הראשון של הכנסת לימודי החול?

אין ספק שהנצי'ב התנגד להכנסת לימודי חול לישיבתו ואף היה מוכן לסגור את הישיבה מיידית - מה שלא קרה - אבל הסיפור שסגרו את הישיבה בשל שעת לימודי חול מצוץ מן האצבע!!!

דבריו האחרונים של ר' חיים ברלין - כפי שהובאו בשם ר' בנציון אדלר - אינם סותרים את דברי, שכן איני טוען מאומה בדבר עמדתו של הנצי''ב באשר ללימודי חול אלא רק בענין הסיבה לסגירת הישיבה.

היכן ראית מקור חרדי מוסמך הטוען להיפך?

מעכ''ת גורר לזירה את הנצי'ב ואת מרן הרב שך ושאר ראשי הישיבות בעל כורחם בכדי להציג אותי כקניבל הרע אשר העיז פניו מולם יחד עם החוקרים מבר אילן. הם אינם זקוקים לסיפורי סבתא בדויים לתמוך בעמדתם המתנגדת לשילוב לימודי חול בישיבות הקדושות.
12:06 | 12/29/2004

ראה כאן במאמר...


בתגובה ל: מה נאמר ע'י הנצי''ב? ישיבה או ישיבה תיכונית וראה גם ספר "תולדות בית ה' בוולוז'ין" ואז תתישבנה לך כל הקושיות.

בברכה,יואל.
מאת: יוסי
15:15 | 12/29/2004

ר' יואל: אל תתחמק!!!


בתגובה ל: ראה כאן במאמר... כתשובה ''משגיחית'' אופיינית, בחרת לא להתמודד עם טיעוניי, ותחת זאת שלחת אותי למאמרך ולספר תולדות בית ה' בוולוז'ין.

הלכתי וחפשתי ואלו הם ממצאיי: הבור ריק ואין בו מיים!

מאמרך ישיבה או ישיבה תיכונית כולל את הפסקה הבאה:

ישיבת וולוז'ין. כמה זמן הוקדש בסדרי הלמוד ללימודי חול?- נכון, אפילו לא דקה אחת. ואדרבה מדוע נסגרה הישיבה שספקה לעם ישראל מאות מגדולי הדור בכל שנות קיומה? מפני שהשלטונות רצו להכניס בה לימודי חול! בסגירתה הורתה את הדרך לרבים כי למוד התורה אינו סובל שותפות עם למוד אחר כלשהו.

בניגוד למה שנאמר במאמרך, ישיבת וולוזין נסגרה מסיבות שגם ראשי ישיבה אוניברסיטה היו סוגרים אותה ולא משום שותפות עם לימוד אחר כלשהוא! למרות הפנייתך החוזרת למאמרך, לא מצאתי בו בדל ראיה שתתמוך בגרסתך.

ואולי יואיל כת''ר לחלוק עמנו - קהל הקוראים - את זהותו של מח'ס ''תולדות בית ה' בולוזי'ן' וציטוט מדוייק של הפיסקה המוכיחה כי ישיבת וולוזין נסגרה בשל הכנסת לימודי חול כלשהם.

הערה מתודולוגית לא חשובה: ישיבת ולוזין הייתה ישיבה גדולה ולא ישיבה קטנה - כך שההשוואה לישיבות תיכוניות אינה במקומה.

כפי שאמרתי: ניתן לטעון טענות שונות נגד ישיבות תיכוניות, אך מדוע להסתמך על בובע מעיישעס (סיפורי סבתא בשפת היידיש הק').
23:52 | 1/2/2005

עינים להם ולא יראו...


בתגובה ל: ר' יואל: אל תתחמק!!! ראה שוב את דברי הנצי"ב כפי שמסרם ר' חיים ברלין וראה בספר "תולדות בית ה' בוולוז'ין", להרב תנחום פרנק, ירושלים התשס"א החל מעמ' 130.

בברכה,יואל.
מאת: יוסי
13:44 | 1/7/2005

אין ברירה - נצטרך לפנות לר' תנחום פרנק


בתגובה ל: עינים להם ולא יראו... נשאל אותו אישית

אמור לו גם שיביא לפגישתנו את אחיינו הרב רפאל גרטנר שקרא את התרגום העברי למסמכי ממשלת הצאר שעסקו בסגירת הישיבה
02:20 | 1/9/2005

כמובן...


בתגובה ל: אין ברירה - נצטרך לפנות לר' תנחום פרנק סוף כל סוף מי זה הנצי"ב לעומת הוד כבוד מעלת הצאר הרוסי וממשלתו הרוממה.

תביא לפגישה גם את תרגום השבעים כדי שלא יעבדו עליך עם ראיות מה"תורה" שצריך להפריד בין קודש לחול.

ובכלל תמיד תוכל לטעון שהנצי"ב לא למד באוניברסיטה ולכן גם דעתו לא נחשבת.

איי..יוסי...

03:20 | 12/24/2004

צוואתו של מרן הנצי"ב לבנו הגר"ח ברלין...


בתגובה ל: סגירתה של וולוז'ין - בניגוד לנכתב כאן חזקה יותר מכל אוסף העובדות שציינת. ועכ"פאיך שלא יהיה:

ישיבה עם לימודי חול זה לא צורה של ישיבה (ואף אם חלק מגדולי ישראל לא חשבו לסגור את הישיבה בגלל הכרח מצד השלטונות ללמוד שפות, זה לא משנה את העובדה).

ולכן, הקמת ישיבות תיכוניות בלי שאף גורם הכריח לעשות זאת וכן הכנסת תכנים לימודיים הנוגדים את התורה (וכאן אין מדובר בלימוד שפה אלא בספרות מומרים ואפיקורסים, ובלימוד כפרני של ההיסטוריה היהודית במאה השנים האחרונות) היא בניגוד גמור לדעת כל גדולי ישראל.

ואין לך סילוק דעת יותר גדול מלומר שישיבה תיכונית זה לכתחילה (כמו שטוען הר' אליעזר מלמד שעוד מנסה לתלות את הבליו בגר"א מוילנא).

כך שמה שלא היה בישיבת וולוז'ין- אין זה דומה כלל לישיבות התיכוניות.

בברכה,יואל.
מאת: ישראל קרמר
12:01 | 12/26/2004

תגובה ליואל בעניין וולוז'ין


בתגובה ל: צוואתו של מרן הנצי"ב לבנו הגר"ח ברלין... בס"ד

נא לדייק בעובדות:
בתור אחד שלמד בישיבה תיכונית אני יכול להעיד (וכך גם חברי, אחי שלמד בשיבה תיכונית אחרת וחבריו וכו') שאין לימוד כפרני של היסטוריה. תוכנית הלימודים בתולדות עם ישראל בישיבות תיכונית מתאימה לאמונה בקב"ה ובתורה ואין בה עניין של כפירה.
אם במילים "ספרות של מינים ואפיקורסים" התכוונתי ללימוד של דעות כפרניות, אז יש לך טעות חמורה, וזו עלילת דם על הישיבות התיכוניות. אין בהן לימוד של דעות כפירה בקב"ה ובתורה.

12:13 | 12/26/2004

אתה יכול לתת לי הפניה לספר היסטוריה....


בתגובה ל: תגובה ליואל בעניין וולוז'ין שלמדת בישיבה התיכונית בכל הקשור למאורעות עם ישראל במאה השנים האחרונות- שבו מצוין בפירוש כי כל צרה שבאה על כלל ישראל היא בגלל עוונות של עם ישראל??

כי אם לא כך למדת הרי זה כפירה באחד מעיקרי האמונה שהקב"ה מעניש לרשעים ומשלם שכר לצדיקים.

(וזאת כמובן רק דוגמא אחת קטנה).

איזה הסכמה של סמכות תורנית כלשהי יש לספר ההיסטוריה שלמדת בישיבה התיכונית??

בברכה,יואל.
מאת: יוסי
03:11 | 12/29/2004

לימודי הסטוריה כפירה????


בתגובה ל: אתה יכול לתת לי הפניה לספר היסטוריה.... מטיעונו של ר' יואל משתמע כי ספר היסטוריה שאינו כולל הצהרה חד-משמעית בענין השגחה מהווה את התגלמות הכפירה האולטימיטיבית. אני משער כי הנ''ל נכון גם לגבי ספר טבע וכו' ואולי אף עיתון.

ר' יואל אף מפנה אותנו לדבריו הק' של מרן בעל הפחד יצחק (תלמיד מובהק של הראי'ה קוק והמצטט אותו פעמים מספר בספר פחד יצחק בשם ''חכם מחכמי האמת'') המרחיב על החיוב להכיר בהשגחתו ית'.

אני מסכים בכל ליבי עם האמור, אלא שאין בכך ללמד על פסילה גורפת של ספרי לימודי חול מכיוון מתמקדים בסיבות הטבעיות (שכמובן מסובבות על ידי ההשגחה העליונה).

ומכיוון שבר' יצחק הוטנר תלינו את יהבנו, הריני לצטט מספר עובדות הנוגעות לבעל הפחד יצחק והניתנות לאישור על ידי בתו הרבנית דיוויד.

1) הרב הוטנר למד פילוסופיה באוני' הומבולד בברלין - ככל הידוע לי ספריהם של קנט, הגל ופיכטה אינם כוללים בכל עמוד הפניה לגדלותו יתברך ואף כוללים פה ושם דברי כפירה רח''ל.

2) בתו היחידה של הרב הוטנר, הרבנית דיויד, למדה בעידודו באוני' קולומביה היוקרתית שבניו יורק - ספרי הלימוד באוני' הנ''ל אינם מאושרים על ידי הוועדה הרוחנית של יתד נאמן.

3) בישיבתו של הרב הוטנר - ישיבת רבינו חיים ברלין בניו יורק מתקיימים לימודי חול. ספרי ההסטוריה נקבעים על ידי מחלקת החינוך של מדינת ניו יורק.

כחרדי מלידה הריני מציע לך להתמקד בטענות יותר מבוססות - כאב לבנות בבית יעקב הנך יודע כי ספרי ההסטוריה של יקותיאל פרידנזון אינם כוללים איזכורים על ההשגחה וכו' ומתרכזים בניתוח העובדות ההסטוריות תוך התמקדות בדברי הימים של היהדות החרדית. ומה שטוב לבנות, גם טוב לבנים (בהתייחס לטיעון הכפירה הגורף של כת''ר).
מאת: יוסי
13:42 | 1/7/2005

על הרב הוטנר והעובדות


בתגובה ל: ספר היסטוריה המתאר את קורותיו של... יואל

הבה נעשה סדר

אתה שללת קטגורית את הישיבות התיכוניות בשל השימוש בספרי חול מלאי כפירה.

הטיעון שלי מתחלק לגורמים הבאים:

1) איזכור הסיבה הטבעית ללא הסיבה העליונה אינה שווה לשלילת הסיבה העליונה

2) הפניה לסמכות \ או לחילופין הזמנת שלילת מוסדות תורה חרדים - מוסדות התורה החרדים באר'י ובחו'ל גם אינם משתמשים בספרים לרוחך. על כן ההבחנה אינה בין מזרחי וחרדים אלא בין סאטמאר (שפותרים את הבעיה בעזרת העדר לימוד היסטוריה) לבין שאר היהדות האורטודוקסית כולל ר' משה שיינפלד שהיה העורך של הוצאת נצח שהוציאה את ספרי הלימוד של בית יעקב.

3) טיעון אד הומינום בענין הרב הוטנר שלא ממין הענין אך המתייחס לצורך הטבעי שלך לתלות את דבריך באילנות גבוהים - לאור העובדה שהנך מצטט את הרב הוטנר כסמכות רק רציתי ללמד אותך על מה באמת קרה בצמרות העצים. וכפי שאמרתי כחרדי מלידה יש לי מידע קצת יותר מדוייק ובלתי אמצעי. לאור העובדות שחשפתי מצידי הנך יכול להכריז על הרב הוטנר כפרסונה נון גרטה, אבל אל תעשה שימוש בדבריו כאשר ברור מהעובדות שהוא פירש את העקרון המשתקף בדבריו אחרת.

ועכשיו לעקרי טיעונך

יש להבדיל בין הקניית ''ההשקפה'' החינוכית לראות את יד ה' בהיסטוריה (מבלי יומרות פרשנות מחייבת) או לפחות את האמונה כי אין יד המקרה לבין ציונם כהערת שולים מתחת לכל ציון סיבה טבעית. אפילו יתד נאמן אינו כותב את החדשה הבאה: עקב רצון ההשגחה העליונה רעידת אדמה התרחשה אמש באוקיינוס ההודי שגרמה ברצון ההשגחה העליונה לשטפונות הרס לאורך חופי אסיה. ממועצת גדולי התורה נמסר כי אסון הטבע הנ''ל הוא הן בבחינת עונש לתיירים שהשתזפו על החוף בחוסר צניעות והן כמבטא מסר שמימי דחוף לעם ישראל לחזור בתשובה.

גם בישיבות התיכוניות ובישיבות ההסדר מנסים לזהות את ההשגחה העליונה ואת ההיבטים ההשקפתיים (ראה את ספרו של זאב סולטונוביץ').

נניח שהנך צודק כי המונחים מדינת היהודים הם עיוות מושגים ומהווים טעות קולוסואלית, עדיין אין בכך להגדיר ספרים העושים שימוש מוטעה במושגים אלו ככפרנים - שמור את התחמושת שלך!!!

שמחתי לשמוע שאינך שולל קטגורית ספרי לימודי חול אלא אופן לימודם. אני מסכים עמך, אך מאחר שאנו חרדים ולא ממציאים ''השקפות מראשנו'', עלינו לראות את אופן הנהגתם של גדולי ישראל אשר עמדו בראשות החינוך העצמאי כר' זלמן סורוצקין, ר' אהרן קוטלר, ור' יחזקאל אברמסקי אשר אשרו הקימו את הוצאת נצח בכדי להדפיס ספרי לימוד ברוח התורה - ואלו הספרים אשר מלמדים בבית יעקב.

ועכשיו לאימות העובדות:

מקורות מדוייקים ואמינים:

לימודיו האוניברסיטאים של הרב הוטנר

- מרשם התלמידים של אוני' הומבולדט בברלין
- אימות אצל בתו הרבנית דיוויס הגרה בהר נוף ירושלים, ותלמידו וממלא מקומו בראשות הישיבה הרב שכטר (בוגר ברוקלין קולג')
- נו בחייך - רצית שספר הזיכרון הרשמי גם יכלול את הדין תורה עם ר' דוב שוורצמן, את הקשר ההדוק עם הרב קוק, ואת העובדה שהוא פעל להקמת אוני' חרדית בניו יורק (הוא חתום על בקשת הרשיון המופיעה בארכיון מדינת ניו יורק).
- מה לי בדיעבד ומה לי לכתחילה - ר' הוטנר למד באוני' לימודי פילוסופיה משום שהוא חשב שהוא זקוק לכך מסיבה X, שלח את ביתו לאוני' קולומביה ללימודי ספרות והיסטוריה אנגלית מסיבה Y , פתח ישיבה תיכונית, ישיבתו הייתה הישיבה החרדית הראשונה שאפשרה שילוב של ישיבה גדולה ולימודי אוניברסיטה בו זמנית, וכך עושים גם שאר המוני בית ישראל הלומדים באוני' בארץ ובחו''ל. אחד לשם פרנסה ואחד לשם השכלה (ע'ע הרב הוטנר ובתו שלמדו ''חכמה יוונית'' נטו ללא היתר של פרנסה).
- כל מי שמכיר ולא במעט את דרך הנהגתו של הרב הוטנר וכתביו יודע כי אצלו לא היה ''בדיעבד''. אילו רצה, היה סוגר את הישיבה התיכונית ואוסר על תלמידי הישיבה הגדולה לבקר באוני' - ותלמידיו היו נוהים אחריו באש ובמיים.

לימודי בתו באוני' קולומביה

- מרשם התלמידים באוני' קולומביה (ברנרד קולג' לנשים)
- שאל אותה באופן אישי והיא לא תכחיש


לימודי החול בישיבת ר' חיים ברלין והספרים הנלמדים שם

- למדתי שם!!!!
- תכנס לבנין הישיבה התיכונית בשדרות אושן פרקוויי בשעות הערב בזמן לימודי החול ותראה מורים גויים המלמדים את ספרי הלימוד של מדינת ניו יורק!
- תכנס בערב לברוקלין קול'ג ולאולם בית המדרש של הישיבה הגדולה ותראה שהראשון מלא בבחורי הישיבה, ואילו האחרון קצת ריק.
00:03 | 1/3/2005

ספר היסטוריה המתאר את קורותיו של...


בתגובה ל: לימודי הסטוריה כפירה???? עם ישראל ככל עם אחר במשפחת העמים ואת צרותיו כנגרמות ע"י סבות טבעיות שאין להן קשר להתנהגותו עם בוראו הוא אכן ספר כפרני- מה כל שכן אם הוא מעוות מושגי יסוד ביהדות וקורא למשל למדינת ישראל "מדינה יהודית" או לאפיקורסים מישראל "גדולי האומה וכד'.

כך שאין בדברים פסילה גורפת של ספרי לימודי חול אלא התיחסות ספציפית ללימוד מאורעות עם ישראל כמאורעות המנותקים לגמרי מקשר למעשיו של עם ישראל ולהשפעתם על מצבו. (וכדברי קודשו של מרן ה"פחד יצחק").

לגבי דבריך על מרן ה"פחד יצחק"-
א. לא מתאים לחובב מחקר מדויק שכמותך להביא דברים בלא מקורות מדויקים ואמינים.

ב. גם אם מאיזה סבה למד מרן ה"פחד יצחק" באוניברסיטה או שלח לשם את בתו וגם אם מאיזו סבה ישנה מסגרת של לימודי חול בישיבת "רבנו חיים ברלין" אין בכך ללמד על כך שלכתחילה צריך ללמוד לימודי חול או לימודי אוניברסיטה (ואגב, בתו של מרן ה"פחד יצחק" לא מזכירה מילה אחת על לימודיו באוניברסיטה כלשהי בתולדות חייו שכתבה המופיעים ב"ספר הזיכרון למרן ה"פחד יצחק").

לגבי בית יעקב וספרי הלימוד שם- אכן, גם על דא קא בכינא (כמו גם על עוד נקודות רבות הצריכות תיקון במוסדות בית יעקב) ואכן נחמתי בינתיים היא בכך שאני אב לבנים ולא לבנות..

בברכה,יואל.
02:15 | 1/9/2005

לא ענית לשאלתי..


בתגובה ל: על הרב הוטנר והעובדות שוב, גם אם הפרטים נכונים. אין בהם משום ללמד על מצב של לכתחילה שנתמך ע"י הרב הוטנר.

איני מכיר אישית את ישיבת חיים ברלין ולא את מצבה כיום. אני שייך לקבוצה שמשתדלת להכיר את גדולי ישראל דרך תורתם ולא דרך עובדות מזדמנות מכאן ומכאן שאין בהן כדי ללמד כלום (ובטח לא על ענק בענקים כמו מרן ה"פחד יצחק").

כאב לילדים רכים בשנים אני גם לא מכיר היטב את הספרות הנלמדת בבית יעקב וגם אם ספר יצא מתחת ידה של הוצאת "נצח" זה לא מוכיח בודאות כי אין בתוכו דברים שהם או אופן הצגתם צריכים בדיקה.

ספר הכופר בהיותנו עם ה' הוא ספר כפרני גם אם באוניברסיטה לא אוהבים כ"כ את המונח הזה.

לסכום: כל גדולי ישראל מורים לכתחילה שלא לשללב שום לימודי חול יחד עם הלימודים בישיבה מאז הנצי"ב ודרך מרן החזו"א ועד גדולי זמננו. ואם אתה מכיר גדול אחד מגדולי ישראל שסובר אחרת אנא הפנה אותנו אליו.

בברכה,יואל. (ובאשר למרן ה"פחד יצחק", למרות שהעובדות שציינת לא סותרות את טענתנו באשר לבדיעבדיות של לימודי חול בישיבה, אברר את הדברים כי באופן אישי לגבָּי כל מעשה של מרן ה"פחד יצחק" צריך לימוד).
מאת: ישראל קרמר
16:20 | 12/27/2004

תגובה ליואל


בתגובה ל: אתה יכול לתת לי הפניה לספר היסטוריה.... בס"ד

העניין שכל צרה זה בגלל עוונות לא חייב להיות בספר הסטוריה. זה שייך לספרי אמונה ומוסר.
בספרי ההסטוריה צריך להיות תיאור התקופות ההסטוריות והאירועים ההסטוריים כפי שהתרחשו במציאות.
בכל מקרה, בניגוד גמור למה שכתבת, לא לומדים בישיבות תיכוניות דעות של מינים ואפיקורסים, אא"כ המטרה לשלול אותן ולכן לא לומדים ספרות אפיקורסים.
מאת: צלפחד
23:47 | 1/9/2005

לא לומדים בישיבות תיכוניות דעות של


בתגובה ל: תגובה ליואל מינים ואפיקורסים אא"כ המטרה לשלול אותן??? בריש חיי עולם (לסטייפלר) כותב שגם זה בכלל לימוד ספרות מינים וההיתר לזה רק למי שגדול בתורה (ע"פ מדרש שמואל על אבות "הוי שקוד ללמוד תורה" ורק אח"כ "ודע מה שתשיב לאפיקורס")
מאת: ישראל קרמר
00:36 | 1/19/2005

ליואל בעניין הסטוריה ואמונה (עמ' 11)


בתגובה ל: אתה מבין ישראל... בס"ד
לא הבנת אותי לחלוטין! לא טענתי ואיני חושב שהיסטוריה לא קשורה לאמונה. כתבתי שספרי ההיסטוריה לא חייבים לכלול את המשמעות האמונית שלהם אלא תיאור אירועים שהתרחשו בהיסטוריה. אנחנו (כן, זה כולל גם אותי) בתור שומרי תורה ומצוות המאמינים שה' מכוון את ההיסטוריה מאמינים שיש לכל האירועים בהיסטוריה משמעות אמונית. וכתבתי שבישיבות תיכוניות מתייחסים לעניין זה בשיחות שנותנים הר"מים וראשי הישיבות בימים כמו יום השואה, ימי בין המצרים וכו' וכן בשיחות אקטואליות על המצב שישנם מדי פעם. וכן גם בלימודי מחשבת ישראל בעניין שכר ועונש, למשל.

2. בספרי ההיסטוריה שאני למדתי בישיבה התיכונית לא כתוב רעיון כמו שקוממיות פירושה לחלל שבת.

3. אבולוציה לא קשורה לעניין מפני שהיא כפירה ברורה במציאות ה', ותיאור אירועים הסטוריים כמו מלחמות, אסונות גדולים שינויים חברתיים משמעותיים וכו' בלי להתייחס למשמעותן מעבר לעובדות היבשות זו אינה כפירה. מי שמאמין במשמעות האמונית של האירועים, מאמין. מי שלא מאמין הוא כופר.
21:57 | 12/27/2004

אתה מבין ישראל...


בתגובה ל: תגובה ליואל למה אני מתכוון שאתה בורח מכל דיון?? טענת שספרי ההיסטוריה תואמים לאמונה בקב"ה. בקשתי ממך ביסוס לטענה זו, ומה אתה משיב?? שהיסטוריה לא קשורה בכלל לאמונה בקב"ה אלא תיאור תקופות "היסטוריות כפי שהתרחשו במציאות" האם הגדרתך זו תואמת ספר היסטוריה אחד בעולם?? אתה שם לב מה אתה בכלל כותב?? לא ברור לך שאנשים כותבים את ההיסטוריה ומגדירים אותה במודע או אפילו שלא במודע על פי השקפת עולמם ?? לא ברור לך שאם מישהו כותב היסטוריה של התנועה הציונית וקורא לספרו "מגלות לקוממיות" כשגלות פירושה: להניח תפילין בגטו, וקוממיות פירושה ליסוע בשבת לקולנוע, (ודי לחכימא ברמיזא) אז כבר בכריכת הספר יש פה הכרזת מרד על דעת התורה הקדושה?? ועירעור עיקרי האמונה הבסיסיים ביותר שעל פיהם עברנו מגלות אחת לגלות אחרת קשה אף יותר?? באמת ישראל..קצת תחשוב...וננסה לעזור לך בעזרת מרן רבנו ה"פחד יצחק" הכותב(ותקרא טוב ישראל): "כבר נקבעה הדעה בבית מדרשנו, כי מכיון שישראל ואורייתא חד הוא, ממילא, כשם שבתורה עצמה נמצא אופן של גילוי פנים בתורה שלא כהלכה; כמו כן גם בדברי הימים של ישראל, שפיר יתכן גילוי פנים שלא כהלכה. ואדרבה, הלא כל לומד גמרא יודע, את ההבדל בין לימוד מסכתא שיש עליה פירוש רש"י, ובין לימוד אותן מסכתות שאין עליהן פירוש רש"י. מבלי רש"י אנו מגששים כעור המטייל בשוק בלי מורה דרך, אשר כשלונו בטוח, ונפילתו ודאית. ואם כן, הגע בעצמך, מה נאמר ומה נדבר בדברי ימי ישראל, אשר כל תקופה היא סוגיא שלמה סבוכה ומסובכת, עם מקורות יניקה מלמטה, וטללי שמים מעל. וכל זה מבלי פירושו של רש"י! ומה גדולה הסכנה, ומה רבו המכשולים והנפילות. וכבר אמרנו, שהמכשלה והנפילות בהבנת תקופה בדברי ימי ישראל, הן כגילוי פנים בתורה שלא כהלכה. ישראל ואורייתא חד הוא".(מרן רבנו יצחק הוטנר,"פחד יצחק"-אגרות וכתבים, עמ' קס"ב, אגרת פ"ו, נדפס גם ב"תולדות עם עולם" חלק ג' להרב שלמה רוטנברג,ירושלים, התשל"ט). אתה מבין ישראל?? הגדרתך את ההיסטוריה כלא קשורה לאמונה היא תעודת העניות הגדולה ביותר למוסד הישיבות התיכוניות שכל כולו בנוי על גילוי פנים בתורה שלא כהלכה בכל מקצועות הלימוד!! החל בגמרא וכלה בהיסטוריה,בספרות וביתר המקצועות. בטח גם אבולוציה זה רק סוגיה "מציאותית" במדע- נכון?? בברכה,יואל.
מאת: אמיתי
19:51 | 12/27/2004

מה אתה אומר???


בתגובה ל: תגובה ליואל "בספרי ההסטוריה צריך להיות תיאור התקופות ההסטוריות והאירועים ההסטוריים כפי שהתרחשו במציאות" - כלומר "שכר" ו"עונש" זה לא חלק מהמציאות. זה בכלל לא קשור למאורעות. זה שייך רק לחרדים שחורים. הציבור הנאור לומד היסטוריה מדוייקת ונכונה בלי לערב בה "דת" (חוץ מציונות כמובן) - על הרצל למדת את האמת נכון? על ז'בוטינסקי למדת עובדות היסטוריות? על חיים ויצמן אתה יודע הכל? - אתה לא יודע כלום מלבד אוסף של סיפורים חלקם מצונזרים וחלקם שיקריים שעוצבו במיוחד לפאנאטים ציוניים (הם יותר דוסים מהרב הכי גדול כי הם מאמינים בצורה כל כך קיצונית בלי לשים לב שמוכרים להם בלה בלה ועוד קצת בלה).

אתה צודק, כשהדת שלך היא ציונות ולא יהדות, אין צורך ללמד יהדות. וככה אנחנו ניראים.
מאת: ישראל קרמר
22:06 | 1/6/2005

תגובה לאמיתי


בתגובה ל: מה אתה אומר??? בס"ד

מערכת הלימודים בישיבה תיכונית אינה כוללת רק שיעורים בהיסטוריה, אלא גם במחשבת ישראל ובמסגרת זו לומדים גם על שכר ועונש, וגם בהקשרים הסטוריים, וכן על עניינים כאלה ואחרים מדברים בשיחות בין הרמ"ים לתלמידים מחוץ למערכת הלימודים ובייחוד בתקופות של אירועים הסטוריים כמו חורבן ביהמ"ק, וביום הזיכרון לשואה, יום הקדיש הכללי וכו'. כך בישיבות תיכוניות לומדים גם על שכר ועונש שאתה מדבר עליו, ולומדים יהדות כמו מחשבת ישראל, תנ"ך (ע"פ הפרשנים המסורתיים ולא אחרים...) ולא רק החרדים. לכן הדת שלנו היא יהדות, והאמונה בציונות היא מתוך האמונה ביהדות, שרצון ה' הוא שכך תתפתח הגאולה, דרך בניין הארץ הציוני ומדינת ישראל, עד שתבוא הגאולה השלמה ואז כל ישראל יחזרו בתשובה ויחיו על פי התורה.
מאת: אמיתי
01:04 | 1/9/2005

ישראל אל תלמד אותי מה מלמדים בישיבה תיכו


בתגובה ל: תגובה לאמיתי בישיבה תיכונית....

אני בוגר של "ישיבה" כזו... זה בדיוק כמו תיכון חילוני, בלי בנות ועם יותר שעות של מקצועות קודש שגם אותם מלמדים רק כדי שתקבל ציון טוב ב"מבחני הבגרות" כדי שיהיה "שם טוב" לתיכון במשרד החינוך...

מוסד חינוכי שבו לביאליק ולרש"י יש אותו משקל בתיק (ולצערי גם בראש לפעמים) - לא ראוי לתואר ישיבה, אלא אם כן מתכוונים שבמוסד זה יושבים על כיסאות כשלומדים....

והתוצאות ידועות. בכיתה בה אני למדתי נישארו אולי 5 תלמידים עם כיפה על הראש....



מאת: ישראל קרמר
22:34 | 1/10/2005

תגובה לאמתי בעניין ישיבה תיכונית


בתגובה ל: ישראל אל תלמד אותי מה מלמדים בישיבה תיכו בס"ד 1. לא הכרתי היכן שלמדתי מצב שבו לביאליק או רש"י היה אותו משקל בתיק או בראש. 2. המחזור שלי ברובו נשאר עם כיפה, והמחזור שלי נחשב לגרוע.
מאת: יוסי
01:23 | 12/22/2004

העובדות:


בתגובה ל: סגירתה של וולוז'ין - בניגוד לנכתב כאן


1. אין ספק כי הנצי''ב התנגד באופן עקרוני להכנסת כל לימודי חול לישיבת וולוז'ין משום ביטול תורה. כמו כן הוא התנגד ללימוד המוסר ולאמירת תהילים על אשתו הגוססת.
2. ישיבת ולוז'ין עברה משבר קשה (פנימי) בתקופה שקדמה לסגירת הישיבה בעקבות מינויו של ר' חיים ברלין לראש ישיבה. מבלי להרחיב אזכיר כי בחורים הפריעו למהלכם התקין של סדרי הלימוד וירדו לחייו של הנצי''ב (ידוי אבנים לחלון בית הרב, וטמינת פתק בגמרת הנצי''ב המציע נוסח למצבת הרבנית כאשר זו שכבה על ערש דווי).
3. בעקבות לחץ מצד הממשלה הרוסית, בפברואר 1887 התאספה אסיפה בס'ט פיטסבורג, בה נטלו חלק בין היתר הרבנים הבאים: הנצי''ב, ר' יוסף דוב סולובייציק, ר' יצחק אלחנו ספקטור, הרב ריינס (מי הזמין את המזרוחניק הזה אשר בעצמו החדיר לימודי חול בישיבתו???). לאחר 3 שבועות של דיונים, אסיפת הרבנים חתמה על כרוז (תאריכו מרץ 1, 1887) לפיו כל הישיבות מחויבות לשכור מורים ללימוד השפה הרוסית, הלימודים יתקיימו בבנין נפרד, וכי מתכונת הלימודים תהיה מוגבלת ולא תכלול ספרות ועוד. שלושת החותמים הראשונים היו: רי'א ספקטור, הריד'ס, והנצי'ב. (תצלום המסמך המקורי הופיע בהיבראסקייאה אנציקלופדיה (1906) עמ' 725-26 ובספרו של אפרים שימוף על רי'א ספקטור (1959(NY . ראה מקורות נוספים בהערה 132 במאמרו של הרב י.י. שכטר בטאון תורה ומדע, גיליון 2). לפי המיתולוגיה הישיבתית, הרי שהחלטה זו מעולם לא התקבלה, וכי הגדולים התנגדו לכל קמצוץ של החדרת לימודי חול אף במחיר סגירת הישיבות.
4. ראה בהקשר הנ''ל את תשובתו של הנצי''ב שהובאה על ידי אקדמאי באשכול האמור על נ. זאבי.
5. הנצי''ב מלכתחילה התכונן לא ליישם את ההחלטה בוולוז'ין (מ. צינוביץ בספרו עץ החיים עמ' 321-23), אך לבסוף הוכרח ליישם את ההחלטה הנ''ל ולהנהיג שיעורי רוסית בישיבה (ראה מוולוזין עד ירושלים עמ' 164. זמן הלימוד הוקצב לשתי שעות ביום, והגזירה צומצמה לחמישים בחורים (בעוד שמספרם הרשמי של בני הישיבה היה 250) (ראה את ספר הזיכרון לר' אייזיק הלוי עמ' 23.28 ואת ספרו של ש. שטמפר על ישיבות ליטא עמ' 120. ראה גם הערה 139 במאמרו של שכטר למקורות נוספים).
6. ב 22 לדצמבר 1891, הממשלה הרוסית פרסמה צו המתייחס להרכב התלמידים, תוכן הלימודים, והרכב ההנהלה. בין היתר, הממשלה הורתה כי לימודי החול יתקיימו מדי יום החל 9 מהשעה בבוקר עד 3 אחר הצהריים, יום הלימודים לא יארך מעל 10 שעות יומיות, אין ללמוד בלילה, וכי על צוות הישיבה לשלוט בשפה הרוסית ואף להציג דיפלומה המעידה על ידיעת מדעים. (ראה ספרו של צינוביץ עמ' 326-32 ומקורות נוספים המפורטים במאמרו של שכטר בהערה 140).
7. מטרת תקנות אלו הייתה לשנות את כל אופייה של הישיבה בנסיבות אלו לא היה טעם לקיים את הישיבה ועל כל היא נסגרה.
8. למרות שהשכל הישר הורה על סגירתה של הישיבה (גם ללא התייעצות גדולים), התקיימה בוילנה אסיפת רבנים אשר החליטה לאור הנסיבות על סגירת הישיבה. יצויין כי חלק ממהשתפים התנגדו לסגירת הישיבה. ראה ספר הראשון לבית בריסק.
9. במאמר המוסגר, קראתי מכתב מפרופ' לב (בטאון תורה ומדע גליון 3), הטוען כי באסיפה אחרת שהתקיימה בשנת 1910 בסנט פיטרבורג בענין דומה, רוב הדעות נטו להצביע כנגד שלילה גורפת של לימודי חול, ורק התערבותו של החפץ חיים שהוזעק על ידי הנצי''ב שינתה את ההצבעה. בראש המתנגדים לגישת השוללים עמד ר' מאיר שמחה מדווינסק, שאף התנגד (!!!) להשתתפות החפץ חיים בדיון ועזב במחאה על שיתופו לאחר תקרית לא נעימה. (אזכור הפגישה באגרות האדמו'ר הרש''ב ח' ד עמ' שכ'ח וראה גם את הספר המוחרם התהוותו של גדול על פרשה זו).

לסיכום:

1. אין ספק כי הנצי'ב התנגד מלכתחילה להחדרת כל לימודי חול לישיבת וולוז'ין
2. כאשר קיום הישיבה היה מוטל בספק, הוא (וגדולי הדור) התיר את קיומם של לימודי חול
3. הישיבה נסגרה משום שלימודי החול ''המוגברים'' והגבלת לימודי הקודש למספר שעות יומיות איימו לשנות עד היסוד את אופייה של הישיבה
4. לא הייתה אחידות דעות בין גדולי הדור באשר לסגירת וולוז'ין
5. פעם הרשו למזרוחניקע'ס להשתתף באסיפות הרבנים
6. פעם היו ''חותכים ענין'' על ידי הצבעה דמוקרטית בין כל גדולי הדור ולא על ידי מכתב החתום על ידי שלושת עושי דברו של מרן (ויפים דברי הרבי מסטמאר שאמר כי הוא יחיד כנגד הרבה יחידים)
7. יש להשליך לפח האשפה את הגרסה המיתולוגית לפיה ''כל'' גדולי ישראל בחרו לסגור את ישיבת וולוז'ין ולו לא לטמא את ההיכל ''בשני שעות'' של לימודי חול – סיפור יפה ומרגש אך ללא בסיס היסטורי


מאת: קטון ודל
10:06 | 12/23/2004

משיב יקר


בתגובה ל: להלן מס' תגובות למאמר ממקורו ציטוט חלקי ולא מלא בלי לציין זאת הוא דבר לא מכובד (לפחות לדעתי) ובפרט שהמערכת אינה מתירה להשאיר כתובת של המאמרים מאתר זה!
ישיבת וואלוזין אמנם אולצה ללמד לימודי חול ופעלה כך לזמן מה, לאחר זמן הוטלה על הישיבה, ורק עליה, גזירה שמשמעותה הייתה שלא יהיו לימודי קודש בישיבה בישיבה ולכן נוחלט לסוגרה, אך התקיימו בה לימודי רוסית לתקופה כלשהי.
באתר המדובר, באשכול אחר, מצוטטת הרצאה של פלוני (איני זוכר את שמו) שמסביר למה (לדעתו) הגזירה הוטלה דווקא על ישיבת ואלוזין ורק עליה (אם אתה רוצה אני אביא את הדברים בפורום זה) וזה, לדעתו, קשור לאי סדרים שהיו בישיבה (כנראה עקב מאבקים בין חובבי ציון למתנגדיהם - כך הבנתי).
בברכה,
מאת: משיב
13:45 | 12/22/2004

להלן מס' תגובות למאמר ממקורו


בתגובה ל: העובדות: 1. הענין העיקרי בקשר לדיון זה: "ובכן, אין נפקא מינה מה היה בוולוזין או בכל מקום אחר, היום יש לדברים דינמיקה אחרת, הדברים לחוצים מכל צד בחוקים ובצבא במציאות בת ימינו, וההיסטוריה במקומה מונחת בכבוד.
לדוגמא, היו תקופות בתולדות עמנו שכל הלומד דקדוק לה"ק יצא לתרבות רעה ואסרו ללמוד את הדקדוק מחמת ההכרח,
ובאו חכמים וטענו הרי בישיבתו של רש"י למדו דקדוק (אולי),
וכמובן שזה לא רלוונטי, צריך לבדוק מה קורה היום ומה שייך היום במציאות ולא לנבור בנבכי לחצים היסטוריים של ממלכות עריצות וחזקות שאין לנו מושג בהם.
יש היום מישהו שמבין מה זו הוראה של מלכות רוסיה האדירה על הצאר העצום על נתיניו הצמיתים וק"ו היהודים?
אז מה זה משנה מה היה לעולמים בנושא הזה? "

2. לגופן של דברים:
"סיינפלד (הוא מחבר המאמר המקויר שציטטת)

גם אני הקטן מצטרף לכולם על העבודה הארוכה שלך.

דוד10. נכון שהכותרת של האשכול עוסקת בשאלה "מדוע נסגרה ישיבת וולאז'ין". אבל לענ"ד לא צריך להעיר לאמתער שדבריו לא תואמים לכותרת. כי גם סיינפלד בעצמו מסביר תוך כדי דבריו שהסיבה לכתיבת המאמר היא השפעת הסיפור הממחיש את מיקומו המרכזי במיתולוגיה המזינה את האתוס הישיבתי/ליטאי.
כך שיש אפשרות לגלוש לנושא "השפעת הסיפור על עולם הישיבות חרדי/ליטאי בימינו" כפי שסיינפלד עצמו מתייחס לנושא כמה פעמים.

ולגופם של דברים !

אני מצטער לומר כי על אף שסיינפלד הקפיד להדגיש כי דבריו - בניגוד לדברי מתנגדיו - הם עובדות טהורות, בכל זאת לאחר קריאה מדוקדקת של מאמרו נוכחתי לראות כי בנוסף לעובדות השתרבבו גם פרשניוית סוביקטיביות, שניתן לפרשם גם באופנים שונים. ועד כדי ספקולציות ובמקרה הגרוע אף השמצות שאינם ממין הענין.

ואסביר את דברי:

בסעיף העובדות בעובדה מס' 1 נכתב כי אין ספק שהנצי"ב התנגד ללימודי חול משום ביטול תורה. וכמו כן (כותב סיינפלד) התנגד הנצי"ב למוסר ולאמירת תהילים על הרבנית
ובכן המדובר בפרשנות
הכותב בוחר לתת תחושה לקורא כי הנצי"ב התנגד ללימודי חול משום ביטול תורה וכראיה לכך מביא הוא את לימוד המוסר ואמירת התהילים.
ובכן לגבי לימוד המוסר, המדובר הוא במחלוקת מאד גדולה באותה תקופה שהציר הסובב לאותה מחלוקת היה האם יש מקום ללימוד מוסר באופן עקרוני וללא שום קשר לביטול תורה אלא פרופר למהותה של ישיבה. (באותה מידה אפשר לומר כי הנצי"ב אסר להאכיל נחשים או לרעות פרות. פשוט זה לא מה שעושים בישיבה)
לגבי אמירת התהילים, אכן כנראה ששיקול רציפות הלימוד היה יותר חשוב לו מאמירת תהילים (ואולי אף אחז שזה יעזור לה יותר מאמירת תהילים). אך אין מכאן שום ראיה לגבי לימודי החול. משום שמי אמר שזו הייתה סיבתו היחידה? אולי היו עוד שיקולים והם מה שמביא ר"ח ברלין במכתבו? ואדרבה, עדותך לגיוס הח"ח בישיבת הרבנים רק מחזקת את הסברא הנ"ל.

בעובדה מס' 2 לא ברור מה מנסה כותב להביע. האם להראות שהישיבה עברה משבר ולכן עמדה להסגר או שמא סתם רכילות צהובה. לענ"ד לא מצאתי קשר בין הסעיף הנ"ל ובין המסקנות. אך עכ"פ לגופם של דברים, כולנו יודעים שלכל ישיבה יש את ה"תכשיטים" שלה וגם בישיבת וולאז'ין היו תלמידים שאינם ראויים ומהם משכילים (ח.נ.ב. כמדומני) שהיו מעוניינים בלימודי החול. ולא מן הנמנע שידם הייתה במעל.

בסעיף מס' 3 גם לפי המיתולוגיה הישיבתית בתחילה הסכימו ראשי הישיבה לעבוד על השלטונות ולכאורה להכניס את לימודי הרוסית וללא כל כונה לקיים את ההסכמה. כפי שהכותב בעצמו מעיד בסעיף מס' 5. ואכן לפי המיתולוגיה הישיבתית. לאחר שהולשן על שישיבה על הפרת החוק ועל העבודה בעיניים, החמיר החוק ועל כך נסגרה הישיבה.

בסעיף 8 אם אכן הכותב מסתמך על הספר הראשון לבית בריסק, אזי שחל פה בלבול מסוים כי חלק מהמשתתפים אמנם התנגדו לסגירת הישיבה אך בלימוד הרוסית ולא על הצו החדש מה22 לדצמבר. ואכן אין לטעת תחושה בקורא כי היו רבנים שהסכימו ללימודי חול בישיבה באופן עקרוני. וזאת משום שבל נשכח כי ישיבה זו הייתה די יחידה בדורה וכי הם חששו כי אם תסגר הישיבה יהיה זה חורבן זוטא לעולם התורה הישיבתי דאז. ואין להביא שום ראיה לשבירת המיתוס הישיבתי.

והסבר זה מסביר כי על אף שכפי הכותב מבהיר ששנוי סדרי הלימוד מחייבים מחמת השכל הישר לסגור את הישיבה, אך בכל זאת האסיפה הייתה אולי כן אפשר לקמבן איזשהו דבר ושהישיבה תשאר.

בסעיף 9 לא נהירה דיו כוונת הכותב על ה"פוליטיקה" בין גדולי הדור מה גם שהמדובר הוא בברס"ר שמועתי בלבד (מדברי הכותב משתמע כי מקורו הוא פרופ' לב ולא מכתבי הרש"ב. אך מכיון שלא ראיתי בפנים הכל יכול להיות שאני טועה ואבקש סליחה מראש)

אי לכך אני לא מסכים עם כל דברי הסיכום של סיינפלד וכל מסקנותיו"

3. "ההחלטות האסיפה מובאות ב"אנציקלופדיה היהודית רוסית" כרך ה עמוד 725-6 והועתקו בספר "הראשון לבית לוי" עמ' 385 לא העתקתי הכל כי היה קשה להקליד אבל כדאי מאוד לקרוא שם זה מסמך מרתק ומרגש מאוד שנדמה שמי שכתב אותו חשב גם על שינפלדים

על דבר אשר נשאלנו אם יש להיטב מצב הישיבות במדינותינו באשר ילמדו שמה כתב ולשון רוסיא וידיעות ככל אשר לומדים בגרארודסקוי אוציליסצע על זה הננו להשיב
א) למוד כתב ולשון רוסיא בהישיבות, אם כי רוב הבאים ללמוד בהישיבות יודעים הם כתב ולשון רוסיא כי כבר למדו טרם באו אל הישיבה, בכל זאת מחויב הראש ישיבה להחזיק מורה כתב ולשון מדינתינו רוסיא, ושתהי' סמוך להישיבה בית מיוחדת מרווחת ללימוד הזה ובני הישיבה הצריכים ללימוד הזה יבואו שמה ללמוד מהמורה אשר ילמדם בשעה הקבועה
ב)המורה הנ"ל לא ילמדם רק כתב ולשון רוסיא כפי שמלמדים ... וכן לא יהיה רשות להמורה להחזיק שם ספרי חופש הדעות וספרי רומנען אשר הם זרה לנו עפ"י תוה"ק פגול הם לא ירצו להבאים בבית הישיבה הקד' וכן חלילה להמורה מדי שיחו עם תלמידיו לשוח עמהם רעינות מעוררים חפש הדעות וספרי ראמאנען
ג)למען נהיה בטוחים כי ימולא האמור באות ב' ... וכן לא ימצא
בבית הזה שמלמדים בו כתב ולשון הנ"ל רק הספרים אשר יוכתב עליהם בכתב יד הראש ישיבה שעפ"י הסכמתו הובאו בבית הזה
ד) אמנם לימוד הידיעות והמדעים ... לא די שלא יטיבו מצב הישיבה אלא עוד ישפילו מצבה כי אנשי החסד ... וגדולה מזה במשך ימים מעטים תאבד הישיבה צורתה ושמה ותלבש צורה אחרת לא ישיבה ולא אוציליצסא ותהי' אחרית הישיבה ח"ו כאחרית הרבינער שול
......
ע"כ נבקש מכם אדונים יקרים', חוסו נא על תורתינו הקדושה חוסו נא על שם ישראל זכרו נא את אבותינו הקדושים אשר העלו נפשם על מוקד ואשר נשפך דמם כמים למען התורה והמצוה השתדלו נא מאת הממשלה הרוממה האוהבת משפט ואמונה בקשו חסד מהם אשר יהי' הרשות לאבות הילדים לשכור מלמד לבניהם כחפצם...

על החלטות אלו חתמו שלוש עשרה רבנים גדולי אותו דור ביניהם, ר'יצחק אלחנן, הבית הלוי, הנציב, ר' אלי חיים מיזל, ועוד וגם הרב ריינעס

וההחלטות מדברות בעד עצמם שהדברים נכתבו מתוך הכרח בכאב ובדמע
ומי שמנסה מהחלטה זו להביא ראיה שאפשר ללמוד בישיבה לימודי חול עוסק בעיוות ההיסטוריה

ולדעתי בהחלט אפשר לומר כי ישיבת ולוזין נסגרה כי העדיפו לסוגרה ולא לערב בה לימודי חול מתוך הדברים אפשר להתרשם כי אם היו מתגמשים עם האצילים המשכילים לכמה שעות של לימודי חול לא היה ניתן צו הסגירה"

לזה הגיב מחבר ההודעה הראשונה כך:

"ירושלימער


מה יהיה עם הבנת הנקרא????


1) האסיפה שאת החלטותיה ציינת התקיימה בסנט פיטרבורג בשנת 1887 מספר שנים לפני סגירת ולוזין ולא עסקה בולוזין אלא בכלל מוסדות החינוך.

2) בניגוד לדבריך דרישות הממשלה הרוסית בשנת 1891-2 לא התייחסו להיבט הסמלי של הכנסת לימודי החול ''לבנין'' הישיבה אלא לשינוי מהותה של הישיבה. דומני כי בנסיבות דומות אף ישיבה אוניברסיטה הייתה נסגרת. אגב, בעוד שבישיבה אוניברסיטה לימודי החול מתקיימים בבנין אחר, איני בטוח כי לימודי החול בולוזין אכן התקיימו במבנה אחר. אמנם החומר אינו תחת ידי, אך אם זכרוני אינו בוגד בי, הרי שלימודי החול התקיימו באותו מבנה.

3) פרשנותך אינה גורעת מהעובדה הברורה כי בישיבת ולוזין התקיימו לימודי חול ולמרות זאת גדולי הדור לא סגרו אותה על מסגר ובריח . ניתן בהחלט לומר כי ההחלטה על סגירת הישיבה לא התקבלה בעקבות הענין העקרוני של האיסור הגורף והמוחלט על הכנסת לימודי החול אלא משום העדר לימודי הקודש.

המיתולוגיה הישיבתית על מרבית מרכיביה אכן מופרכת לאור העובדות המעצבנות ואין לה על מה להסתמך אלא על הבדותות בהם יתד מאכיל את צאן הקודשים.



ועכשיו ילדים חמודים לחידת השבוע:

מדוע כאשר ר' שמחה זיסל מקלם הנהיג לימודי חול בישיבתו לא התאספו גדולי הדור לדון בכך?

ומדוע ר' יצחק הוטנר ור' פייבל מנדלוביץ בקשו לפתוח אוניברסיטה משותפת לישיבת ר' חיים ברלין ותורה ודע
מאת: משיב
19:58 | 12/27/2004

לקטון ודל-


בתגובה ל: משיב יקר אני ציטטתי את ההודעות העיקריות (היו שם רבות), וציטטתי את כולן בלי להשמיט שום חלק. אולי הורדתי הקדמות, וברכות אחד לשני, אבל מהתוכן לא הורדתי כלום.
בקשר ללימודי הרוסית, מציטוט אחד שהבאתי, הוא מצטט מאנציקלופדי' (של יהדות רוסי', דומני), ש"ימודי הרוסית" היו כך: הם שכרו מישהו שישב בבנין אחר, ומי שרצה ללמוד רוסית הי' בא אליו. אמנם היו שם חמישים איש, אבל בוואלאזין היו מאות אנשים, וגם לוואלאזין היו "תכשיטים".



שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות |