מאת:
ישראל קרמר
21:59 | 11/30/2004
המשך השגותי על דברים ב"דת הציונות" ובאתר
בס"ד
טענה נוספת שלכם היא כי לא יכולים להיות רבנים דתיים לאומיים גדולי דור, כחוון שהם מיעוט בעולם התורה והם תלמידים קטנים שלא שימשו כל צרכם. אז, לידיעתכם, ישנם רבנים בדורנו (בגילם הם שייכים לדור שלפני שתי דורות) שהם בהשקפה דתית-לאומית ותומכים ברעיון הציוני, והם מהגדולים בדורם ואי אפשר לומר עליהם שהם תלמידים קטנים שלא שימשו כל צרכם:
הגאון המקובל הרב מרדכי אליהו שליט"א, מגדולי המקובלים והפוסקים וצדיק קדוש וטהור.
הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שליט"א, שהחזו"א אמר לו כשבא לפניו לומר שעובר ל"מרכז הרב", שאם יישאר ב"חברון" יכירו בו כאחד מגדולי הדור. כלומר, ברור היה לחזו"א שהרב שפירא יהיה בכל מקרה אחד מגדולי הדור, לא משנה איפה יהיה, אך אם יעבור ל"מרכז" לא יכירו בו החרדים (בגלל המחלוקת בהשקפה), אך זה לא משנה את גדולתו של הרב שפירא ולא מוריד ממנה כהוא זה.
הגאון הרב אליעזר יהודה וולדנברג שליט"א, מגדולי הפוסקים ומחבר שו"ת "ציץ אליעזר".
רב גדול נוסף, שנתן שיעורים בישיבות הסדר (למשל בשעלבים. כתבתי נתן כי אינו יודע אם בכוחו לתת היום, כיוון שהוא מבוגר מאוד,) הוא הגאון הרב שלמה פישר שליט"א מראשי ישיבת איתרי, שהוא מגדולי גאוני הדור ומגדולי הפוסקים ובקי מופלא בבלי וירושלמי ופרשניהם, מדרשים, ספרות ההלכה והפסיקה, ספרות המוסר, האמונה והמחשבה (מקווה שלא שכחתי משהו). מי שנגד הרעיון הציוני ונגד המדינה לא יעביר שיעורים בישיבת הסדר כלשהי.
הגאון הרב שריה דבליצקי שליט"א מבני ברק, מגדולי הפוסקים ומחבר ספר ההלכה "זה השולחן", שכתב דברים מפורשים שיום העצמאות ויום ירושלים הם ימי שמחה.
כל הרבנים האלה הם מהגדולים בדורם והם תומכים ברעיון הציוני ובמדינה כחלק מתהליך הגאולה, שזה אומר השקפה דתית-לאומית. עליהם איאפשר לומר שהם תלמידים קטנים שלא שימשו כל צרכם.
להשלמת ההשגה הקודמת:
הגרש"ז אויירבך זצ"ל, הסתיר את דעתו בענייני השקפה כדי להימנע ממחלוקת (הגרש"ז פחד מלהיכנס למחלוקות בדעות וברח ממחלוקת כזאת כמו מאש), אך סיפר הרב יחיאל מיכל שטרן שליט"א, מחבר "מועדי השנה" ו"ארבעת המינים", בעל אחיינית של הגרש"ז, לר"מ מישיבת הסדר קריית שמונה (שם למדתי ושמעתי דברים אלה מהר"מ עצמו) שהתלמד ברבנות אצל הרב יחיאל מיכל שטרן, שהגרש"ז אמר לו שבענייני דעות והשקפות הוא חושב כמו הרב קוק. שאל אותו הרב מדוע הוא (הגרש"ז) אינו מגלה את דעתו דעת תורה. ענה הגדש"ז שהוא מפחד מהמחלוקת עם הקנאים.
השקפתו של הגרש"ז גם ניכרת ממה שכינה את הרב קוק 'רבנו זצ"ל', כאשר לא למד אצלו כלל, אלא שהרב קוק היה בשבילו "רבנו" כי היה בהשקפתו של הרב קוק. כינוי זה מופיע במכתב תודה לרב נריה על קבלת 'שיחות הראי"ה', שצילום שלו מופיע ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ג, עמ' 101, כך שאי אפשר להכחישו.