מאת: יואל אלחנן
23:22 | 11/16/2004

למבקרי הפורום הותיקים...

אם במקרה הורדתם מאמר מן המאמרים באתר הישן ואתם רואים שהוא איננו באתר החדש, נשמח אם תשלחו לנו אותו ב:E-mail , או לפורום.

בברכה ובתודה מראש, יואל.
תגובה ליואל אלחנן
מאת: צלפחד
12:44 | 11/18/2004

ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים

בתגובה ל: למבקרי הפורום הותיקים... אני בודק את זה, (אלו מאמרים והיכן מיקמתי אותם) יתכן שחלק מהמאמרים שאביא חסר ההתחלה או הסוף נא לבדוק את הדבר.(אחר שאני יעביר אותם לפורום) בעז"ה אשתדל בקרוב להעלות אותם בפורום.
בברכה, צלפחד.
תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
22:36 | 11/23/2004

סיכום:

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים אלו המאמרים שהיו אצלו וניסיתי לשחזר יש עוד את המאמר: "הגר"ש אהרון לופס על החינוך ההמלכתי דתי ועוד..." שלצערי אני רואה שלא נשמר אצלי
מקוה שעזרתי
צלפחד
תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
22:42 | 11/23/2004

הערת אגב המאמרים שהיו במתכונת הישנה הם:

בתגובה ל: סיכום: (אם מישהו רואה מאמר שאין לי והוא שמר ויוכל להוסיף:)


דעת רבו של הראי"ה קוק ז"ל -מרן הנצי"ב מוולוז'ין על אתחלתא דגאולה בזמן הזה...

תיאודור הרצל- יהודי לדוגמא....

דבר יו"ר ארגון "אזמרך בלאמים" לשנה החדשה הבעל"ט...

מרן הגה"ק רבי יואל טיטלבוים- האדמו"ר מסאטמאר וראב"ד ירושלים- חצי יובל להסתלקותו זיע"א

תגובה לכתבתה של חביבה עברי שפורסמה ב"הצופה" (ביום ו' בתמוז- 25.06.04)...

הגר"ש אהרון לופס על החינוך ההמלכתי דתי ועוד...

הרצי"ה קוק בראיון לעתון "לאשה" לקראת יום הדין!!!

"יהדות התורה והמדינה"- ספרו של א. גיטלין.

התכתבות עם הר' אורי שרקי (ממכון מאיר)

מי הוא המבזה תלמידי חכמים ואת הגדולים שבהם??

שילוב צבא עם ישיבה -לכתחילה או בדיעבד??

כיצד נדע מי הם גדולי הדור?

בעל התשובה של הרב אבינר...

מה מלחיץ את הרב שלמה אבינר?....

ישיבת הסדר לבנות- למה לא??

הקודש שבחול...האומנם?

גילוי לב מעניין של הרב משה צבי נריה

ט"ז במרחשון- יום פטירת רבן ומאורן של ישראל- מרן הגרא"מ מן שך זצוק"ל

מכתב גלוי לרב שלמה אבינר...

דבר יושב ראש הארגון לרגל ראש השנה תשס''ד

ליום פטירתו של מעוררנו הגדול... תיאודור הרצל

לימוד תורה ואומנות

המדינה היהודית - ספר חדש, סילופים יְשָנִים

אפי איתם סותר את עצמו...

ישיבה או ישיבה תיכונית

מי הוא המשקר האמיתי

מה בין סרבני השרות בשטחים לרב דוב ליאור

ברוכים הבאים כל הכתבות
דעת רבו של הראי"ה קוק ז"ל -מרן הנצי"ב מוולוז'ין על אתחלתא דגאולה בזמן הזה...

תיאודור הרצל- יהודי לדוגמא....

דבר יו"ר ארגון "אזמרך בלאמים" לשנה החדשה הבעל"ט...

מרן הגה"ק רבי יואל טיטלבוים- האדמו"ר מסאטמאר וראב"ד ירושלים- חצי יובל להסתלקותו זיע"א

תגובה לכתבתה של חביבה עברי שפורסמה ב"הצופה" (ביום ו' בתמוז- 25.06.04)...

הגר"ש אהרון לופס על החינוך ההמלכתי דתי ועוד...

הרצי"ה קוק בראיון לעתון "לאשה" לקראת יום הדין!!!

"יהדות התורה והמדינה"- ספרו של א. גיטלין.

התכתבות עם הר' אורי שרקי (ממכון מאיר)

מי הוא המבזה תלמידי חכמים ואת הגדולים שבהם??

שילוב צבא עם ישיבה -לכתחילה או בדיעבד??

כיצד נדע מי הם גדולי הדור?

בעל התשובה של הרב אבינר...

מה מלחיץ את הרב שלמה אבינר?....

ישיבת הסדר לבנות- למה לא??

הקודש שבחול...האומנם?

גילוי לב מעניין של הרב משה צבי נריה

ט"ז במרחשון- יום פטירת רבן ומאורן של ישראל- מרן הגרא"מ מן שך זצוק"ל

מכתב גלוי לרב שלמה אבינר...

דבר יושב ראש הארגון לרגל ראש השנה תשס''ד

ליום פטירתו של מעוררנו הגדול... תיאודור הרצל

לימוד תורה ואומנות

המדינה היהודית - ספר חדש, סילופים יְשָנִים

אפי איתם סותר את עצמו...

ישיבה או ישיבה תיכונית

מי הוא המשקר האמיתי

מה בין סרבני השרות בשטחים לרב דוב ליאור

ברוכים הבאים

תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
22:35 | 11/23/2004

שחזור המאמר הפותח את המאמרים

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים ברוכים הבאים 09/05/03
ברוכים הבאים למדור דבר העורך, במדור זה יופיעו מדי פעם מאמרים בנושאים שונים, וכן התיחסויות לענינים אקטואליים העולים לסדר היום בתקשורת הדתית לאומית,ובחברה הדתית לאומית. כמו כן יופיעו מאמרי הסברה שידונו בנושאים שלא פורטו בספר "דת הציונות". כמובן, שבידכם האפשרות להגיב על המאמרים באמצעות הפורום (או בפניה אישית).
יואל אלחנן

תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
22:32 | 11/23/2004

שחזור המאמר לימוד תורה ואומנות

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים לימוד תורה ואומנות 06/07/2003

לא אחת נשמעת הטענה כלפי היותם של בני התורה "נתמכים" מכספי "צדקה" של המדינה, ועל "השתמטותם" מרכישת מלאכה שתפרנסם. הטוענים טענה זו מסתייעים לכאורה מדברי חז"ל כמו: "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה", "הנהג בהם מנהג דרך ארץ" וכד' המראים כביכול בבירור כי לכתחילה עדיף לאדם שיעסוק בתורה ובמלאכה ולא שילמד תורה בלבד.


האומנם כך הם פני הדברים?

ראשית, נאמר כי הדרך בה נוהגים בענין זה בני התורה היא הדרך שהועברה להם מדורי דורות ע"י כל גדולי ישראל, אך לאלה שלא קראו ולא שנו וגם המושג "גדולי ישראל" לא עושה עליהם רושם כה גדול ננסה לבאר קצת יותר.

עסק התורה ושמירתה הוא הערך הראשון במעלה בחיי היהודי. לעומת זאת אומנות הינה צורך (ולא ערך) הנובע מחובת אדם כלפי אשתו וילדיו.
אלא שצורך זה אוצר בתוכו את הערך העליון של לימוד תורה באופן שהמלאכה מסייעת לאדם שלא יזדקק לבריות ויצטרך לבטל מלימודו. כלומר לא רק שהמלאכה טפלה לגמרי ללימוד התורה אלא שכל כולה באה רק כדי למנוע את האדם מלהגיע למצב של ביטול תורה.

ודאי עם כן, שכל דברי חז"ל בגנות הבטלה אינם אמורים כלפי אדם שכל סיבת "בטלתו" ממלאכה היא לימוד התורה, מפני שדבריהם לא אמורים בשבח המלאכה אלא בגנות הבטלה מלימוד תורה. כמובן שאין זה פוטר את אותו אדם הלומד תורה מלמלא את חובתו בפרנסת אשתו וילדיו.

מאז ומעולם היה קים בישראל מושג השותפות של יששכר וזבולון. בין אב לבנו, בין חם לחתנו, בין בעל עסק לאברך ובין קהילות לחכמיהן.
תמיכה שכזו המאפשרת לאדם להיות שקוע בלימוד התורה ללא הצורך בביטולה כתוצאה מהזדקקות לבריות ודאי שהנה זכות עצומה ללומד שאינו מבטל מלימודו, ועוד יותר לתומך ההופך לשותף בתורתו של הלומד.

גם בימינו אנו שעל הקופה הצבורית של יהודי א"י מופקדים בד"כ אנשים שלא קראו ולא שנו ומתנכרים לתורה ועוד יותר ללומדיה, ניתנת ההזדמנות לאלה המעונינים בכך לתמוך בתורה ע"י המסים שהם משלמים וזאת ע"י שכספם משמש לתמיכה בלומדי התורה. אין זה כספי מדינה כי אם כספי צבור שבתוכו כמות לא מבוטלת של שומרי תורה ומצוות וגם צבור חילוני לא מבוטל הרואים בלימוד התורה ערך ומעונינים שכספם ישמש לתמיכה בתורה ולומדיה ולא בבתי תיאטרון ובעוד חוקי והבלי הגויים שמדינת "ישראל" משקיעה בהם הון רב (הרבה יותר מהתמיכה בלומדי תורה).

כך שכל הדיבורים על חיובם של בני התורה למצוא מלאכה שתפרנסם ולהעדיפה על לימוד התורה מקורה בבאר מים הרעים של החילוניות הבזה לעצם לימוד התורה ואינה רואה בו כלל ערך. ואותם אלה אשר העיסוק באומנותם מבטלם מלימוד תורה לגמרי עד שאינם קובעים כלל עתים לתורה (ובד"כ כאלה הם המלינים על בני התורה) הם אשר מתחיבים בנפשם על השתמטותם מחובתו הבסיסית של כל יהודי: עסק התורה ושמירת מצוותיה.




תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
22:30 | 11/23/2004

שחזור המאמר "מי מלחיץ את הרב שלמה אבינר"

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים מה מלחיץ את הרב שלמה אבינר?.... 30/01/2004

כידוע למבקרי אתרנו, (ולמי שלא ידוע יפנה למאמר "מכתב גלוי לרב אבינר") לפני כחודשיים פרסמנו מכתב לרב אבינר כתגובה לדבריו בנוגע להיותו של הראי"ה קוק ז"ל "גדול הדור". המכתב נשלח בדואר לרב אבינר יחד עם עותק של הספר "דת הציונות". בנוגע לתגובת הרב אבינר לפנייתנו אליו היו לנו שתי השערות: האחת- הרב אבינר יגיב ענינית לדברים ויביא מקורות קצת יותר רציניים מ"חפש תלמיד חכם זקן בן 90 והוא יספר לך את האמת שרוב החכמים היו מחוברים אליו(היינו לראי"ה קוק ז"ל)" השניה (והיותר מסתברת בהסתמך על החומר שיש בספר "דת הציונות"): הרב אבינר לא יגיב בכלל כדי להראות שהוא אינו מתייחס אלינו כלל ברצינות ואינו רואה אפילו סיבה לדון איתנו ענינית על שום דבר מחמת אי היותנו ראויים לתגובה מצידו.

ובכן...כיצד פעל הרב אבינר?? הוא פנה במכתב ל"לב לאחים" וקבל על כך ש"לב לאחים" משתפים פעולה ונותנים בימה לארגון "אזמרך בלאמים" לדבר אל בנות אולפנות המגיעות להרצאותיו של יו"ר ארגון "אזמרך בלאמים" הרב אברהם חזן שליט"א.

המכתב הועבר למנכ"ל "לב לאחים" וז"ל:

ב"ה כ' בכסלו תשס"ד
לכ' לב לאחים
שלום
הנדון: פעילות המפרידה לבבות

כמה אנשים סיפרו לי שמתקיימות סדנאות על ציונות עבור צעירות במועדון של "לב לאחים" בהן יש הוצאת שם רע ודברי פירוד בין יהודים יראי שמים, מה שנוגד את המטרה של "לב לאחים" לקרב אותנו לאבינו שבשמים וכן בינינו לבין עצמנו.
אמרתי להם שלא ירעישו עולמות ושאני אברר את הענין.
אשמח לדעת במה מדובר.
בברכה
שלמה אבינר
בית אל 90631
ד"נ מזרח בנימין
פקס. 02-9709099


תשובתו של מנכ"ל "לב לאחים" הרב אליעזר סורוצקין שליט"א לא אחרה לבוא:

בס"ד, ד' טבת תשס"ד

לכבוד
הרב שלמה אבינר
בית אל

שלום וברכה,

ארגון "לב לאחים" מקיים פעילות עניפה של הפצת תורה, חינוך ילדי ישראל וקרוב הרחוקים בכל רחבי ארה"ק, הכל בהכוונתם ובפיקוחם המלא של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א.
אלפי אברכים בני תורה ומאות נשים מתנדבות פועלים במסירות להביא אור תורה ומצוות להמוני עם בית ישראל. פעילות נרחבת נעשית להשיב בנים אובדים לאבינו שבשמים להביא עשרות אלפי ילדים לחינוך של תורה ומצוות.

בפעולות "לב לאחים" משתתפים קהלים שונים מכל גווני העם היושב בציון. ביניהם גם כאלו המבקשים לעיתים לדעת את דעתה של תורה בנושאי דת ומדינה, ציונות וכדו'. אנו משתדלים להביא לפניהם דעתה של תורה בנושאים אלו, כפי שהיא מקובלת בידינו ממרנן ורבנן גדולי ישראל בדורות האחרונים.

פרי הברכה של מפעלינו- הקהילות הגדולות של אחינו השבים לאור תורה ומצוות הפזורות בכל רחבי ארה"ק, מאות כיתות הגן ועשרות בתי הספר התורניים המלאים בילדים ובילדות למשפחות שטרם זכו לאור תורה, מעידים על הסיעתא דשמיא המלווה אותנו בעבודתנו הנעשית לשם שמים, להגדיל תורה ולהאדירה ולהרבות בכבוד שמים.

בכבוד רב ובברכה

אליעזר סורוצקין

מנכ"ל.

תגובת הרב אברהם חזן לפנייתו של הרב אבינר למנכ"ל "לב לאחים":

"דברי הרב אליעזר סורוצקין שליט"א אינם צריכים חיזוק וארגון "אזמרך בלאמים" שמח על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו להאיר את עיניהם של בנות ישראל היקרות באור הבהיר של דעת תורה הן ע"י הספר "דת הציונות" והן ע"י סדרות הרצאות דוגמת זו שמתקיימת בנתניה.
הבנות מגיעות מרצונן להרצאות ומוצאות בהן ענין רב והדבר הוא לצנינים בעיניהם של אלה המנסים למנוע מבני ובנות ישראל להיחשף לדעת גדולי ישראל באשר הם עצמם הפנו ומפנים עורף לגדולי ישראל ואפילו לרבותיהם שלהם כפי שמוכח בספר "דת הצינות" וביתר הרחבה במסגרת ההרצאות.
אם לרב שלמה אבינר יש התנגדות לדברים הנאמרים הן בספר והן בהרצאות, הוא מוזמן (כמו גם כל רב אחר מהציונות הדתית) להביע אותה בפני בנות האולפנות המגיעות להרצאות. ההרצאה הקרובה ב"לב לאחים" בנתניה תתקיים ביום שני יז' בשבט בין השעות 19:00-22:00 ותעסוק בנושא: "שרות לאומי". לדבריו של הרב אבינר בנושא כפי שפורסמו במאמריו ובהתכתבות שהיתה לו עמי בנושא יוקדש חלק גדול מההרצאה ונשמח אם הרב אבינר יבוא או ישלח נציג מטעמו לענות לבנות על השאלות. עד אז אני רק רוצה להודות לרב אבינר על פנייתו ל"לב לאחים"". ע"כ.

דרך אגב, סדרת ההרצאות בנתניה תעלה בקרוב לאתר בעז"ה ואז תוכלו לשמוע מה באמת רוצה הרב אבינר להעלים מידיעתן של בנות האולפנות ומה מלחיץ אותו כל כך.



תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
22:27 | 11/23/2004

שחזור המאמר אפי איתם סותר את עצמו

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים אפי איתם סותר את עצמו... 02/06/2003

לפני הבחירות האחרונות שלח ארגון "שוחרי המקדש" (ארגון הגג של תנועות המקדש והר הבית) מכתבים לכל ראשי הסיעות הציוניות בכנסת (וגם ליהדות התורה) עם שאלות לגבי מדיניותן ותכניותיהן בענין הר הבית. אפי איתם משיב: "הר הבית הינו לב האומה, וממנו האומה יונקת את חייה. דורנו דור הגאולה, בנוי על אלפיים שנות כיסופי גלות לבנין הבית. על בסיס אמונה זו תנועת המפד"ל פעלה ופועלת לקדם את אחיזתנו וריבונותנו בהר. איננו יכולים להשלים עם מצב בו הפלסתינאים רשאים לעלות אל ההר ולעשות בו כרצונם, בעוד הגישה ליהודים נמנעת. לא זו בלבד שנבצר מאיתנו לממש את ריבונותנו בהר, אלא אף אין ביכולתנו לעלות ולהתפלל בו, מצב שהדעת אינה סובלתו. תנועת המפד"ל תפעל בעניין זה בכל התוקף ובכל המרץ, על פי הנחיית רבניה ועל פי הנחיית הרבנות הראשית לישראל".

איתם כמו רוב מנהיגי המפד"ל לדורותיה שהמשפט "המפד"ל תפעל על פי הנחיית הרה"ר לישראל" שגור על פיהם שכח כנראה שכבר הרב הראשי הראשון הראי"ה קוק ז"ל וכן שאר הרבנים הראשיים אסרו את הכניסה להר הבית (למעט הרב גורן שדעת רוב מנין ובנין של גדולי ישראל לגביו ידועה...)

שוחרי המקדש שמודים לפחות שהם מתעלמים מהרבנות הראשית השיבו לו בין השאר: "אם קובעת תנועת המפד"ל שהיא תפעל על פי הנחיית הרבנות הראשית-ואם לא יחול שינוי דרמטי בעמדת הרבנות-הרי ישנה כאן בעיה קשה, וסתירה ממשית בין גוף המכתב לבין הסיפא שלו.
אך גם הם שכחו כי המפד"ל מראשיתה בנויה על כך שהיא מאמצת את הנחיות הרה"ר כאידיאל ומתעלמת מהן בפועל...







תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
19:50 | 11/23/2004

שחזור המאמר "ישיבה או ישיבה תיכונית"

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים ישיבה או ישיבה תיכונית 18/05/2003
בגליון מס' 25 של העתון "בשבע" פרסם הרב אליעזר מלמד במדורו "רביבים" כי "כדרך לרבים יש להעדיף את השטה המשלבת למודי קודש עם למודי חול" (דהיינו ישיבה תיכונית) על פני ישיבה בה לומדים למודי קדש בלבד תוך שהוא מביא ראיות מתנאים ואמוראים, גאונים ראשונים ואחרונים שהיו אף הם לומדים למודי חול, וכן את דברי הגר"א מוילנא ש"כפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חוכמות לעומת זאת יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה".
ובכן, גדול תלמידי מרן הגר"א מוילנא מרן הגר"ח מוולוז'ין היה זה שיסד את אםכל הישיבות של מאות השנים האחרונות- ישיבת וולוז'ין. כמה זמן הוקדש בסדרי הלמוד ללימודי חול?- נכון, אפילו לא דקה אחת. ואדרבה מדוע נסגרה הישיבה שספקה לעם ישראל מאות מגדולי הדור בכל שנות קיומה? מפני שהשלטונות רצו להכניס בה לימודי חול! בסגירתה הורתה את הדרך לרבים כי למוד התורה אינו סובל שותפות עם למוד אחר כלשהו. בנוסף, לא מצינו בהלכות תלמוד תורה חיוב כלשהו ללמוד חוכמות אחרות מלבד חכמת התורה (אלא אם זה נצרך לאדם מסוים לצורך פרנסתו).
לגבי הישיבות התיכוניות- כאן הספור הוא אחר לגמרי כי מקצועות הלמוד בישיבות התיכוניות הם לאו דוקא בבחינת "ללמדו אומנות" אלא על מנת לעבור את "מבחני הבגרות" וככאלה, הם כוללים בתוכם לא רק מדעים נחוצים אלא גם דברים אסורים כמו ספרות גויים, וספרות מומרים לתיאבון ולהכעיס.
כך שודאי שכל הורה החרד ליהדות בנו מחוייב להכניסו לישיבה, ולא לישיבה תיכונית המערבת לימודי ספרות חיצונית עם גמרא ותורה, שלא לדבר על מה שקורה בישיבות התיכוניות מחוץ לסדרי הלמודים (בגבוי הנהלת הישיבות): צפיה בטלויזיה,נסיעה משותפת להופעות של זמרים חילוניים ועוד...

"לזכרון. מה שהזהירני וציוה עלי מר אבא הגאון זצלה"ה הכ"מ (הנצי"ב) קודם פטירתו. על דבר שמסר נפשו על ענין ישיבה דוואלוז'ין, שלא להכניס לתוכה שום לימוד חול. ולסיבה זו נסגרה הישיבה ומזה נחלה בחוליו אשר לא עמד ממנה. וציוה עלי באזהרה שלא להסכים לענין זה בשום אופן בלא שום הוראת היתר בעולם. ואמר שהקב"ה רמז כל זה בתורה: נאמר "להבדיל בין הקודש ובין החול", היינו שכל עניני החול המתערבים בקודש בלא הבדל, לא די שאין ענייני למודי חול מקבלים קדושה, אלא אף זו שענייני למודי קודש מתקלקלים מהם. על כן לא ירע לך בני מה שהענין הזה גרם לי לצאת מן העולם ולהסגיר את הישיבה, כי כדאי הוא הענין הגדול הזה למסור נפשו עליו. (דברים שאמר מרן הנצי"ב מוולוז'יו זצ"ל לבנו הגר"ח ברלין זצ"ל קודם פטירתו. "ילקוט דעת תורה"-בסוף קונטרס "עקבתא דמשיחא" למרן הגר"א וסרמן הי"ד, עמ' 43.)

"מנויה וגמורה בסודם של רבותינו וגדולי הדורות, שלא להרשות לימודי חיצוניות לבני הישיבה בזמן שקידתם בתורה בהתלהבות נעורים וראו את זה למפסיד בטוח ורובם נתקלקלו אם במדה גדושה או מחוקה, או במקצתם וקבעו למשפט ללחום בזה מלחמת מצוה".

(מרן ה"חזון אי"ש", קובץ אגרות, חלק ב', אגרת נ').




תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
19:46 | 11/23/2004

שחזור המאמר ישיבת הסדר לבנות-למה לא??

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים

ישיבת הסדר לבנות- למה לא?? 23/01/2004

לפני כשבועיים תוך כדי לימוד חברותא (הלכות נדה..) שמתי לב כי מבין דפי הטוש"ע (טור ושלחן ערוך) של החברותא שלי מבצבץ עלון "שבת בשבתו" ששימש לו כסימניה. לאחר שהערתי לו על חומרת החזקת העלון הנ"ל (וכש"כ בין דפי ספר קודש) לקחתי אותו לאוסף העלונים שלי (זהו אחד מהעלונים המסייעים לנו ביותר בהסברת המצב האבסורדי והשפל אליו הגיעה הציונות הדתית כפי שתוכלו לראות להלן).

ובכן, בעלון זה (פר' מטות מסעי תשנ"ח, גליון 710) כותב הרב ישראל רוזן (מתוך מבט "עכשווי" על פרשת בנות צלופחד) את הדברים הבאים:

"בשנים האחרונות נוספה חוליה חדשנית למערכת החינוך הדתי לאומי, בעקבות הצלחת האולפנות הותיקות הנודעות לתהילה: המדרשות לבנות. הן פועלות במתכונת דומה לישיבות גבוהות כמו "חברותות", "סדר", עיון ש"ס ופוסקים, לימוד שו"ע ונושאי כליו, אמירת "חבורות", כתיבת חידושי תורה וכמובן נושאי אמונה, תנ"ך ושאר הסתעפויותיה של תושבע"פ. מסלולים אלו כבשו את לב בנותינו, ודומה כי מסתמנת כבר אופנה וה"זרם" יסחוף גם עלמות "עמךָ", ולא רק בנות עליה, הלא הן ה"אליטות".
מי שירצה לדון "האם ראוי לייסד מוסדות כאלו?" "האם יש צורך/ענין/היתר בלימוד תורה לבנות?" -נפנה אותו להכרעה האלקית "כן בנות צלופחד דוברות", "אלו דנות יפה ממך"! בדור שנשים כובשות מקומן בתחומי הדעת והמדע, החברה והכלכלה- זכאיות הן לתבוע- ובצדק- "למה נגרע" בלימוד התורה לכל עומקה והיקפה.
מאידך, השלב הבא המסתמן זה עתה, יסוד "ישיבת הסדר לבנות" המשלב שרות צבאי מבוקר (בתחומי החינוך) עם הלימוד התורני, ראוי בהחלט לעיון ולהקרבת משפטן לפני ה'. מעבר לשאלה ההלכתית של לבישת מדים לנשים, דומני כי בקטע זה יהיה נכון לומר שהיוזמה לא באה בדיוק מלמטה, מ"בנות צלופחד" הטוענות "למה נגרע". סבורני כי ה"הסדר" המוצע הינו יותר פרי אמביציה של חדשנות מוסדית, ולא נולדה באתערותא דלתתא, בחינת "ותקרבנה...ותעמדנה". יודע אנכי כי אבות יוזמת ההסדר לבנות יטענו כנגדי שאינני מכיר את המציאות, וכי היה גם היה לחץ מלמטה, ובכלל, המסגרת נועדה "למזער את הנזק" וכיו"ב. אעפ"י כן חושי התחושתי הוא כי לא "בנות צלופחד" העלו רעיון זה, בודאי לא ה"חכמניות והצדקניות" שבהן, אולי ה"דרשניות"..."

ואנו שואלים את כבוד הרב רוזן: למה ישיבת הסדר לבנות היא לא "כן בנות צלופחד דוברות" ולימוד ש"ס ופוסקים ב"עיון" הוא כן??

ולמה שישרתו רק בתחומי החינוך? מדוע שלא יהיו לוחמות כמו חבריהן?? אם אפשר להתעלם מאיסורי השו"ע לגבי לימוד תושב"ע לבנות למה אי אפשר להתעלם גם מאיסורים אחרים??

"צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות [דבר עבירה] במה דברים אמורים בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחילה ואם מלמדה אינו כמלמדה תיפלות" (שלחן ערוך,יורה דעה, סימן רמ"ו ס"ק ו')

אבל מה לעשות ולחז"ל לא היה את המבט ה"עכשווי" בו "נתברך" הרב ישראל רוזן. מעניין מתי תתחלנה בנות האולפנות להניח תפילין בכותל.. ומי תהיה המאושרת שתזכה לעמוד בראש ישיבת "מרכז" לאחר שהראש ישיבה ה"לא עכשווי" שלה יפרוש לגמלאות...(ואולי בעצם היא צריכה להיות קודם הרבנית הראשית?!)...






תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
19:36 | 11/23/2004

שחזור המאמר "הקודש שבחול האמנם"

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים הקודש שבחול...האומנם? 23/01/2004

"אבן יסוד בדברי הרב קוק שהונחה בעולמה של הציונות הדתית היא שעולם החול אינו מנותק מעולם הקודש אלא להיפך, מחובר אליו ואף גנוז בו עצמו קודש פנימי.. ("חברים מקשיבים")"

בדר"כ טוענים כי המקור ליסוד זה של גניזת הקודש בחול הוא בכתבי הקבלה ובדבריהם של רבותינו המקובלים. ובכן, האומנם??

ר' אריה לוין ספר כי שמע מהראי"ה קוק ז"ל כי מזמן רבנו ה"ק הרמ"ק ז"ל זי"ע לא יצא לאור ספר בחכמת האמת בהרחבת הבאור ובתפיסת הענינים כמו הספר הקדוש "לשם שבו ואחלמה" כל החלקים (למרן הגה"ק ר' שלמה עליאשוו זצוק"ל) ומרן החזו"א אמר כי הוא היה המקובל האמיתי האחרון ולכן ראינו לנכון להביא מדבריו אודות היחס שבין הקודש והחול על פי קבלת חכמי האמת בזה כפי שמסרה לנו מרן בעל ה"לשם שבו ואחלמה" בספריו היקרים וז"ל:

"והנה יש בעולמות בי"ע קודש וחול טהור וטמא. ומחויבים אנו ליתן הפרש והבדל בין זה לזה. מכש"כ דכש"כ דחיובי כל בחינות ההבדל אשר אמרנו לעיל בהדרגין דהאצילות. הגם ששם הם באמת כולם חד וכנז'. ואיסור גמור גדול הוא לכנות שם קדושה בכל דבר שלא קדשתו התורה ומכש"כ לומר ח"ו שיש איזה קדושה מלובש ח"ו בדבר שטמאתו התורה.הנה הוא איסור גדול מאד והוא מאביזרהא דעבו"ז רח"ל. ובפירוש אמרה תורה (ויקרא י'י'): "ולהבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור" ושם (יא' מ"ז): "להבדיל בין הטמא ובין הטהור", וביחזקאל (כב' כו'): "כוהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי. בין קודש לחול לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו". ובזוה"ק פ' פקודי (רכ"ז סע"א). דכל חול לאו איהו בסטרא דקדושה כלל. חול איהו מסטרא אחרא מסאבא. ועל דא הבדלה בין קודש לחול בגין דבעינן לאפרשא בין קודש לחול. ורזא דקרא הכי הוא. והבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור. ובזוה"ק פ' בהר (ק"י סע"א) ומאן דקריב לקב"ה מה דאפריש כמאן דקריב מסאבו דנִדָה לבעלה והאי איהו רזא ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה כו' קירוב דכל עריין שקילין לע"ז דכל סטרין אוחרנין עלייהו איתמר מאלה נפרדו איי הגויים כו' ואמרו שם עוד וקב"ה אפריש לון משמיה כגון דאפריש חושך מאור הה"ד ויבדל אלקים בין האור ובין החשך עיי"ש. והרי לנו גודל האיסור לייחס או לשתף (ר"ל להתערב במחשבה וכוונה או בדיבור ואמירה) איזה קדושה בכל דבר של חול, ומכש"כ בכל דבר טמא ח"ו. ואפילו אם אין הכוונה לאיזה עבודה ח"ו אלא רק שחושב בדעתו ושכלו שיש שם איזה קדושה מלובש בה הנה הוא מאביזרא דעבו"ז רח"ל והגם דכל מציאות הקליפה והרע וקיומו הנה הוא לעולם אלא רק ע"י שיש לו איזה אחיזה ושורש נעלם במדרגה התחתונה דהקדושה דאם לא כן לא היה לו שום קיום כלל ולא היה נעשה מציאותו כלל והוא בסוד הכתוב ואתה מחיה את כולם וכנודע, אומנם כל זה הנה הוא רק כמ"ש האריז"ל בשער המלכים פ"י כי בי' ספירות של הקדושה החיות שלהם (שהוא שורש מציאותם אשר באין סוף ית"ש) נבלע בתוכם. אבל בקליפה אין החיות נבלע בתוכם, כי אין קודש מתערבב בחול אך עומד על ראשם ומשם מאיר להם עכ"ל ע"ש. והוא מזוה"ק יתרו ד' ס"ט ע"א דהא בסטרא אחרא אית נהירו דקיק חד דנהיר סחרניה כד"א ונגה לו סביב. עוד בזוהר פקודי רכ"ז סע"א אע"ג דפרישו אית לקודש מן החול חולקא חדא אית ליה בקדושה מסיטרא דשמלא. ר"ל מצד הגבורות כי הנה יש להחול שורש בהקדושה בבחי' הגבורות אשר שם כנודע, אבל הוא רק שורש לבד אשר משם נמשך כל מציאותו וקיומו, אבל אינו מתלבש שם הקדושה ממש אלא רק שמאיר לו מלמעלה ומבחוץ וכנ"ל מזוה"ק פ' יתרו ומדברי האריז"ל כנז', והוא ע"ד אור השמש שמאיר להאדם ומשתמש על ידו אבל אינו נכנס בו אור השמש בפנימיותו כלל. והרי נתבאר לנו עכ"פ חומר האיסור לומר ולחשב שמלובש איזה קדושה ח"ו בכל דבר של חול ומכש"כ באיזה טומאה ורע ח"ו, כי הוא מאביזרא דעבו"ז וכנ"ל מזוה"ק פ' בהר ד' ק"י ע"א שאמר ומאן דקריב לקב"ה מה דאפריש כמאן דקריב מסאבו דנִדָה לבעלה כו' קירוב דכל עריין שקילין לע"ז. ודי בזה להיישיר המחשבות וליישר הרעיונות וזכור כל הדברים הללו וקח אותם בלבך...וזכור כל זה מאד מאד, והזהר והשמר בנפשך ולא תקדש שום דבר מה שלא קדשתו התורה עפ"י הדין המבואר בפוסקים, וכן גם בדברים המקודשים אל תעלנה יותר מהראוי לה ע"פ הדין המבואר בגמרא ופוסקים, וכנודע שיש הפרש בין מעשר לתרומה ובין תרומה לקודש ובין קודש לקודש הקודשים. ומכש"כ להשמר ולהזהר לתעב ולשקץ כל דבר מה שהזהירה תורה עליה לשקצנה ולתעבנה, ותקבע בלבך כי הדין והסוד אחד הוא, והגמרא והזוה"ק כולם ניתנו מרועה אחד, א-ל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא". (ספר הדע"ה ח"א דרוש ה' סי' ז' אות ד'.).
גם בנוגע לטענה שלכאורה יכולים אנו להתייחס בחיוב למעשיהם של החלוצים החילונים בנוגע לישוב הארץ על אף שנעשים בניגוד גמור לנאמר בתורתנו הקדושה בכל עניניהם אומר מרן בעל ה"לשם שבו ואחלמה" דברים ברורים וחד משמעיים וז"ל: " כי כל פעולותיו ומעשיו של האדם גם במה שעוסק בישובו של עולם ובכל עניניהם הנה הם כולם תיקונים מהקילקולים שנעשו בעולם התהו ואין שום ענין בהעולם שלא נעשה בו איזה תיקון ועל זה נאמר משלי ג' "בכל דרכיך דעהו". אומנם לא ניתן להאדם להתחקות עליהם ולהתבונן בזה כלל כי הם כולם מכבשונו של עולם ומסדרי כוונתו הנעלמה של יוצר בראשית ית"ש אשר לא ברא ולא יסד בהטבע שום ענין לבטלה, ולו לבד נתכנו עלילות, ויסד תיקונם ע"י כל המפעלות כולם הנעשים תחת השמש בכל חלקי הדצח"מ. וכן מתתקנים מממילא ג"כ ע"י כל סדרי חוקי הטבע המכריח בכל עניני מקריהם, ואח"כ נמשכו בהעלם וממילא ג"כ כולם להאדם, ע"י כל ההכרחיות המכריח אותו להשתתף בכל חלקי הדצח"מ, ואח"כ נמשך שיתופם בו בהתורה והמצוה הנעשה בהם ועל ידיהם ובזה נשלמו תיקונם, אך לא ניתן להאדם להתחקות ולהתבונן אלא רק מה שנוגע להתורה והמצוה לבד אבל זולתם אין להתבונן בזה כלל אלא רק לדעת בידיעה כללית שהכל ברא לכבודו ית"ש וכל הנברא לכבודו ברא ונעשה כל מה שנעשה רק בכוונה ורצון ממנו ית"ש וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ ור"ל שכל מה שנעשה בשמים ובארץ גם בפרטי פרטות הם כולם רק מה שחפץ בזה כי הם כולם בכוונה וכולם תיקונים אלא שגמר תיקונם הוא רק ע"י האדם ולכן ניתן האדם בהעוה"ז והוא קשור ומיוחד בכל חלקי הדצח"מ, כדי להתתקן כולם על ידו" .עכ"ל. (ספר הכללים ח"א כלל ח' ענף ה' ו'). [ומעשיהם של הרשעים אשר נגד התורהאינם תיקונים כלל אלא קלקולים גדולים והתיקון שבא מחמתם הוא רק בעקבות העונש שיבוא עליהם וכמ"ש בתחילת ס' הדע"ה (דף ג' ע"ב) וז"ל: "ואין שעה ולא רגע בלא תיקון כי מה שלא נתקן ע"י התורה והמצוה הוא נתקן ע"י עונש ותלאה" וכן בספר הכללים כלל ט' ענף ח' וז"ל: "ואם כן הרי הקלקול שנעשה בהחטא בתוצאות כח הרע דעולם התוהו מן הכח אל הפועל הנה נתקן כל זה ע"י העונש כי על ידי זה הוא כלה ונתבטל"]
וכן לגבי הגדרת מאורעות שונים העוברים על עם ישראל בהגדרות (כמו "אתחלתא דגאולה" למשל) כותב מרן בעל הלשם וז"ל: "והם כל הכבשי דרחמנא שאנו רואין בההנהגה שהם מהנהגתו הנעלמה ית"ש המנהיג את הכל בהיעלם תמיד לכוונת תכלית תיקון האחרון כמו שביארנו בכמה מקומות מדברינו ואי אפשר לשום בריה לעמוד עליה. ועל זה נאמר "הנסתרות לה' אלקינו", "וצדיק באמונתו יחיה". עכ"ל.
סיכום: בכל הנוגע ליחס לרשעים ולשמירת ההבדלה בין קודש לחול ובין צדיק לרשע, וכן בנוגע למאורעות שונים בחיי עם ישראל הנעשים בניגוד לתורתנו הקדושה אין כל הבדל בין ההלכה כפי שהוכרעה בש"ס ובפוסקים לבין קבלת רז"ל בחכמת האמת, ושיטתו של הראי"ה קוק ז"ל כפי שבאה לידי ביטוי בספר אורות לגבי ה"קודש שבחול" מנוגדת הן להלכה והן לקבלת רז"ל שהזהירו מאד מפני טשטוש ההבדלה ביניהם וכל שכן מחיבורם לדבר אחד.
לאור הדברים הנ"ל יצטרכו כל אותם שוחרי "משנת הראי"ה" להסביר היטב על מה מתבססים דברי הראי"ה קוק בספר אורות הקושרים פעמים רבות את החול בקודש ללא כל חיץ והבדלה ביניהם, קשר שהוביל כבר רבים לטשטוש גמור בכל הנוגע להשקפת היהדות על עניני החול ולשמירת התורה ומצוותיה.


תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
19:34 | 11/23/2004

שחזור המאמר מי הוא המשקר האמיתי

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים מי הוא המשקר האמיתי 09/05/2003
בגליון מס' 30 של "בשבע" התפרסמו במדורו של הרב אליעזר מלמד אמירות ומעשים של הרב צבי יהודה קוק שלוקטו מתוך קובץ "גדול שימושה" של הרב אברהם רמר, מתלמידיו המובהקים.
בין היתר מובא שם כי "מפורסם היה בשמו שהוא אומר שרוב גדולי ישראל לא התנגדו לציונות.
אחד התלמידים בישיבה רינן, שלא יעז לומר זאת ליד ארון הקודש. התגנבו הדברים לאוזני הרב ומיד רץ לישיבה, פתח את ארון הקודש ואמר: "מי שאומר שרוב גדולי ישראל התנגדו לציונות הוא משקר. האמת ניתנת להאמר, שהציונות היתה תנועה חדשה, ורוב הגדולים לא ידעו איך להתייחס אליה. מבין אלה שהתיחסו, רובם היה לחיוב, מלבד שני גדולים שהתנגדו, רבי חיים מבריסק ורבי דוד פרידמן".
ובכן, ראה "דת הציונות" פרק ד' והבן מי הוא המשקר האמיתי (שעוד עושה זאת מול ארון קודש פתוח...).


תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
19:33 | 11/23/2004

שחזור המאמר דבר יו"ר לתשס"ד

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים דבר יושב ראש הארגון לרגל ראש השנה תשס''ד 25/09/2003

השלום והברכה לכל מבקרי האתר הי"ו.
ראשית כל ברצוני לברך אתכם ואת בני משפחותיכם בתוך שאר אחינו בית ישראל בשנה טובה, כתיבה וחתימה טובה. יהי רצון שתזכו להגשים כל משאלות לבכם לטובה לעבודתו יתברך בשנה זו, ובורא עולם ישפיע עליכם מאוצרו שפע ברכה ותזכו לעובדו מתוך בריאות איתנה, נחת ושמחה, ושלא נדע שום צער ויגון בשנה זו ונתבשר בה רק בשורות טובות ישועות ונחמות ונזכה שתהיה זו שנת גאולתנו וקץ וסוף לדלותנו ולגלותנו.

חלפו מספר חודשים מאז התחיל את פעולתו האתר של ארגון "אזמרך בלאֻמים".
ב"ה, זכינו שלמעלה מ-5000 אנשים בקרו בו. במקביל נמכרו כמעט כל הספרים שיצאו לאור בדפוס במהדורה הראשונה, והספר "דת הציונות" קנה מקומו בבתים רבים וכן בהיכלי התורה ובישיבות הקדושות, וכמו כן נעזרים בו ארגוני ההסברה האחרים גם כן.
כמובן שזוהי רק ההתחלה ועוד רבה העבודה לפנינו ובעז"ה אחרי החגים הבאים עלינו לטובה בעז"ה נשתדל בל"נ להרחיב את הפעילות בכל רחבי הארץ, וכאן רצינו לציין כי עזרתכם חשובה מאד כי כל פעילות כרוכה בהוצאות רבות.
ועל כל המסייעים והעוזרים בחיזוק דעת התורה בקרב אחינו בית ישראל ובחיזוק חובת התבטלותנו להנהגת גדולי ישראל בכל עת ובכל שעה תבוא ברכת טוב ומרובה מדה טובה ויזכו לגדל את בניהם בנחת בקדושה ובטהרה לחיים על פי תורתנו הקדושה ויזכו שלא תמוש התורה מפיהם ומפי זרעם ומפי זרע זרעם עד עולם. בברכת לשנה טובה תכתבו ותחתמו, אברהם חזן.

תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
19:17 | 11/23/2004

שחזור המאמר "מכתב גלוי לרב שלמה אבינר"

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים מכתב גלוי לרב שלמה אבינר... 21/10/2003

בעלון "באהבה ובאמונה" הופיעה תחת הכותרת "הכרעה כמרן הרב קוק" השאלה הבאה: "כידוע הוכרע שבענייני כלל ישראל האמת כמרן הרב קוק. אבל רוב החכמים לא הסכימו לדעתו, והרי הולכים אחרי הרוב?" ובצדה חמש תשובות של הרב. ברצוני להתייחס לשאלה ולתשובות ולשמוע מה יש לרב לומר על התיחסותי.

ראשית לגבי השאלה: "כידוע הוכרע שבעניני כלל ישראל האמת כמרן הרב קוק"
א. מי הוא אותו "מכריע" שהכריע כך?? ומה פרוש "האמת כמרן הרב קוק" האם דבריהם של גדולי ישראל שחלקו עליו הם שקר?? ג.מה פרוש "בעניני כלל ישראל" ובענינים אחרים אין האמת כמותו?? איפה מצינו כי ישנה אפשרות לאדם לסמוך על גדול בתורה לחצאין ולעשות חלוקה בין פסקיו בנוגע להלכות שבת לבין פסקיו בנוגע להלכות צבור??. ובנוסף אם "הוכרע" כך מדוע החליטה אגו"י בועידת פרשבורג פה אחד כי בכל עניני א"י על אגו"י לפנות אל בית דינו של מרן הגרי"ח זוננפלד ולא אל הרב קוק?? (וכידוע שבראש אגו"י עמדו שני המאורות הגדולים מרן ה"חפץ חיים" ומרן הגר"ח עוזר גרודז'ינסקי יחד עם עוד רוב מנין ובנין של גדולי הדור.).


ושנית לגבי התשובות: א. כתבת בתשובה א': "שרוב החכמים גם בירושלים, גם בארץ ישראל, גם בחוץ לארץ, היו קרובים לדרכו של מרן הרב (קוק) מלבד קומץ קטן שהרעיש" האם אפשר לדעתך לכנות את מרן ה"חפץ חיים", מרן הגרי"ח זוננפלד,מרן הגרי"י דיסקין, מרן ה"אמרי אמת" מרן הגר"ח עוזר ושאר גדולי ישראל כ"קומץ קטן שהרעיש"?? ב. מדוע לא ציינת אפילו שם של אחד מגדולי הדור בארץ או בחו"ל שהלכו בדרכי הרב ובמקום זה הבאת משפט שמבחינת הדיון חסר כל משמעות: "חפש תלמיד חכם זקן בן 90 והוא יספר לך את האמת שרוב החכמים היו מחוברים אליו"- אם מצאת אחד כזה מדוע שלא תפנה אותנו אליו כדי שנוכל לבדוק על מה מבוססים דבריו??.
גם בדברי הרב צבי יהודה שהבאת אין אפילו שם של אחד מגדולי הדור שהלך בדרכו של הראי"ה ז"ל-אם כן על מה מבוססים דבריו??

ב. לגבי תשובה ב'- כתבת בדבריך שמה שהתורה אמרה "אחרי רבים להטות" הוא רק ברובו מתוך כולו היינו שישבו החכמים יחד ושמעו כל אחד את טענת הצד שכנגדו ואח"כ הגיעו להכרעה- ואכן הדברים מבוארים במקורות רבים. אבל-כל זה מדובר כשלכל צד יש ראיות הלכתיות לדבריו ולדרכו. במחלוקת שבין גדולי ישראל לרב קוק בנוגע ליחס לתנועה הציונית על כל הכרוך בה לא הביע הרב קוק עמדה הלכתית מול טענותיהם ההלכתיות של גדולי ישראל אלא תוכניות שהתרקמו במעופו ובדמיונו (שאגב נכשלו כשלון מוחלט בזו אחר זו למרות כל כוונותיו הטובות).

עוד כתבת "וכי רבנים שאינם מסכימים עם הרב קוק התעמקו בספר "אורות" שלו ויודעים מה הוא מדבר?". ובכן גדולי ישראל הביעו דעתם בגלוי לגבי החוברת "אורות" של הרב קוק ולהלן חלק מדבריהם (ראה בהרחבה בספר "מרא דארעא ישראל", חלק ב', ר' מנחם מענדיל גערליץ, ירושלים, התשס"ג.):

מכתב מאת בית הדין בירושלים וזקני הדור הרב יוסף חיים זוננפלד והגרי"י דיסקין: "הן הובא לפנינוחוברת נדפסה מקרוב לרב אחד מפה, והנה נשתוממנו לראות ולשמוע דברים גסים וזרים לתורת ישראל כולה וראינו כי את אשר יגורנו לפני בואו לכאן, כי יחולל חדשות לילך בדרכים עקלקלות אשר לא שערום רבותינו ואבותינו מעולם, בא ונהייתה לעובדא ועוד יותר מזה אשר לא פללנו כלל. גם הובא לפנינו מה שהדפיס זה מכבר אשר לא ראינו עד כה וכי הפיץ כבר חוברות ברוח העת החדשה רוח הכפירה ו"תרבות" חדשה, אבל האחרון הכביד אשר בשם "אורות" קראה אותה מחוללה, ורעל מות בתוכה, יש בה הרבה דברים שאסור לשמען וכל שכן לכותבם ולהדפיסם..(עיי"ש עמ' שג').

מכתב מאת הגאון ר'יוסף מרדכי ידיד הלוי לסבא קדישא מרן רבי אלעזר אלפנדרי: "נא גבור איש אלקים קדוש הוא יעמוד לימין התורה הקדושה שנתחלל כבודה אשר בעוונותינו הרבים איש אחד קם להשתרר על עם ד' ובתחבולותיו ישב רב על עדה קדושה וגדולה עדת אשכנזים שיש רבנים וגאונים חסידים ואנשי מעשה, ולא יגיע בתורה אפילו לקרסולי רגליהם של הגאונים הגדולים ובפרט זקני הרבנים הגאונים הגדולים המפורסמים בתורה ויראה ובחסידות הרי הם מ"ע כבוד רבינו הגאון יצחק ירוחם דיסקין שליט"א והרב הגאון יוסף חיים זוננפלד שליט"א, ובעוונותינו הרבים זה האיש לרוב גאותו כי גבה לבו מאוד כמעט נטרפה דעתו וחיבר ספר אשר כתוב בו דברים של דופי ודברי אפיקורסות נגד תוה"ק והוא ודאי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה דברים שאסור לשומען כמו שיראה כת"ר במחברת הנ"ל הנקראת "אורות" אוי לאוזניים שכך שומעות...ובלי ספק שספר הנ"ל טעון שריפה שלא יהיו נגררין אחריו...(שם עמ' שה')

מכתב מרן בעל ה"כף החיים" רבי יעקב חיים סופר והגאון ר' יצחק ברוך: גם אני הח"מ ראיתי את המחברת הנז' ("אורות") אשר יש בו כמה דברים נגד תוה"ק ואסור לעיין וצריך ביעור כמו שכתבו הגאונים הנזכרים (היינו חברי בית הדין של ירושלים).(שם)

מרן רבי יוסף יהודא ליב בלאך -אב"ד ור"מ טלז: קבלתי מכתבו עם כל החמר הציונים והציטוטים מספרי הרב קוק, ואומנם הדברים מבהילים מאד וסוערים לב כל איש ישראל נאמן לתורת ד' ודת קודשו...(שם בנספח 14 לפרק על פרשת הרבנות)

מכתב הרב יקותיאל יהודא רוזנברגר (בעל שו"ת "תורת יקותיאל"): "...כללא דמלתא בקצירת אומר. ספרי קוק נידונים כספר מינים ודינם בשריפה, כל איש ירא ד' יתרחק ממנו ומספריו הרחק כמטחוי קשת כי פורש רשת לצוד בנ"י לכפירה ח"ו". (שם)

מרן האדמו"ר מסאטמר רבנו יואל טיטלבוים: "איש צר ואויב לדת תורתינו הקדושהולעיקרי האמונה דרך קשתו כאויב להפר ברית עולם, הנקוב בשם אברהם יצחק קוק, הוא הגבר אשר הרחיב גבול הטומאה ר"ל, היא העדה הרעה המכנים עצמם בשם ציונים , אשר הן המה בעתים הללו האבני נגף לבית ישראל ומחריבים ארה"ק וכל הארצות בכלל, האומרים ערו ערו עד היסוד בה הוא קיום תוה"ק והאמונה המסורה לנו, שהוא היסוד לקיום כל ישראל בכלל ובפרט, ומבלעדי זאת הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס בספריו הטמאים, גלויים וידועים, דברי מינות וכפירה, בעזות מצח וחוצפה יתירה, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה...(שו"ת דברי יואל חו"מ סי' קל"א ועיי"ש גם סי' קל"ב).

ג. לגבי תשובה ד'-קבעת נחרצות כי הרב קוק היה רוב חוכמה לכאורה בהסתמכות על מרן ה"אמרי אמת" ומרן ה"פחד יצחק": מדוע אתה פוסק נחרצות על פי שני גדולי תורה בלבד?? מה עם כל השאר?? ולגופן של דברים:

לגבי האדמו"ר מגור:א. האדמו"ר מגור פרסם מכתב לאחר פגישתו הראשונה עם הראי"ה קוק ובו כתב: "אולם אהבתולציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו ומזה באו הדברים הזרים שבחיבוריו...גם שיטתו בענין העלאת הניצוצות הוא דרך מסוכן..." (שם עמ' שכח')
ב. לאחר שהגיע האדמו"ר מגור שנית לירושלים יחד עם האדמו"ר מסוקולוב והאדמור מראדזין בנסיון להשכין שלום במחנה החרדי פורסם ע"י משלחת האדמו"רים דו"ח המסכם את עבודתם ובו נאמר מפורשות: "הרב קוק על אף היותו תלמיד חכם מלא וגדוש במקצועות שונים וגם נואם מצויין איננו יכול להיחשב כממלא מקום וממשיך דרכם של הגאונים והצדיקים של הדורות הראשונים" ("בדור תהפוכות",ש.ז.זוננפלד עמ' 358). אם כן הדברים לא עולים בקנה אחד עם הדברים שהבאת משמו, מה גם שהייתי רוצה לדעת מהו המקור עליו מסתמך הרב נריה ומדוע באמת התנגד לדרכו של הראי"ה אם בחמישים השנה האחרונות לא היה מוח כמותו??

לגבי דברי מרן ה"פחד יצחק": הרי ידוע ופשוט כי כדי להכריע בין שני חכמים או יותר לגבי גדלותם צריך המכריע להיות גדול משניהם שאם לא כן על סמך מה יכריע?? בתקופת המחלוקת בין גדולי ישראל לרב קוק היה מרן ה"פחד יצחק" בחור צעיר בן 14. כיצד אתה בכלל משתמש בו לראיה?? יתרה מזו מרן ה"פחד יצחק" כותב על עצמו כי ביחס למרן החזו"א הוא מחשיב את עצמו כ"לא הגיע להוראה" אז יעלה על הדעת כי יכניס ראשו להכריע בין חכמי הדור שקדמו לחזו"א ובתוכם מרן ה"חפץ חיים" ומרן הגר"ח עוזר ושאר גאוני הדור שמרן החזו"א בטל עצמו כלפיהם?? לדעתי טענה כזו היא הוצאת לעז על מרן ה"פחד יצחק" ואין ספק כי הדברים לא נאמרו על ידו או שנאמרו בהקשר אחר לגמרי ולגבי גדולים אחרים לגמרי. דבר נוסף- בכל מאות מאמריו של מרן ה"פחד יצחק" מובאים לא פעם דברים משם החזו"א, משם הגרי"ז מבריסק, משם מרן ה"חפץ חיים" ועוד גדולים שכולם עמדו מנגד לדרכו של הראי"ה
תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
19:16 | 11/23/2004

מצאתי אצלי את כל המאמרים

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים
הודעה זו ללא תוכן
תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
19:15 | 11/23/2004

שחזור המאמר "יהדות התורה והמדינה"

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים "יהדות התורה והמדינה"- ספרו של א. גיטלין. 18/06/2004
לרגל שבוע הספר החלטנו לפרסם כאן את הספר החשוב והיקר "יהדות התורה והמדינה" של א. גיטלין. מסמך יחודי ובהיר בנושא ההשקפה על הציונות והמדינה שזכינו ונתנה לנו ע"י בעלי הזכויות על הספר הרשות לפרסמו במלואו (בעז"ה הוא יופיע באתר בקרוב כקובץ pdf על מנת שהקריאה בו תהיה נעימה יותר ואנו מקוים כי נספיק גם לצרפו למהדורה השניה בדפוס של "דת הציונות" שבעז"ה תראה אור בקרוב.

בס"ד


יהדות התורה והמדינה



בירור רעיוני קצר בשאלת היחס לציונות ולמדינה, עם קצת פרקי היסטוריה מן העבר הקרוב.


מאת א. גיטלין- ברוקלין נ. י. (תשכ"ד , 1964 למניינם)



א.
במהות חבור זה ומטרתו
מטרת החיבור הזה היא למלא חסרון, אשר אם הוא עצמו אינו מורגש כל כך, הרי תוצאותיו מורגשות.
השאלה שאודותיה ידובר היא מאותו סוג העניינים שמרבים לדבר עליהם ויודעים עליהם רק מעט. עמדתה של יהדות התורה כלפי המדינה לא אחת משמשת עניין לדיון ולכתיבה, אף לויכוח ולפולמוס, אולם - כפי מיטב ידיעתי - לא נעשה עד כה כמעט שום נסיון בכתב להגדיר עמדה זו בצורה מרוכזת ומסודרת. מאמרים שונים על נושאים קרובים לכך נכתבו מעל דפי עיתונים שונים, רעיונות בקשר לכך הובעו פה ושם בעת נאומים או דרשות, אבל במרוכז ובמסודר אין עד כה שום הוצאה שבכתב.
חסרון זה, כאמור, נותן אותותיו במידה רבה יותר מכפי שחושבים. חוסר העמדה הברורה בשאלה זו שהינה כיום - אם תמצי לומר - שאלת השאלות ברחוב היהודי הן בארץ והן בגולה יגרום לטשטוש המושגים הן במחנה שומרי התורה והן אף במחנה הלא דתי - שאינו יודע בבירור את אשר לפניו ולפיכך נראות בעיניו תופעות רבות ומאורעות שונים באור מוזר, מיחס הוא לקבוצת "קנאים" דעות שהן נחלת היהדות כולה, וכו'. מאידך גיסא, הרי גם בחוגי החרדים, ואף החרדים ביותר מביא חוסר הידיעה לידי כך שעושים את העיקר טפל ואת הטפל עיקר, אין מבדילים בין סבות לתוצאות וכדומה.
זוהי איפה מטרת החיבור הקטן הזה. ניסיון - כמעט ראשון במינו להגדיר הגדרות יסוד בשטח זה.

עמדתה של יהדות התורה כלפי מדינת ישראל ניתנת להגדרה בשלוש דרכים שהן אליבא דאמת, אחת: א) ע"י בירור הלכתי; ב) ע"י בירור מדיני; ג) ע"י בירור רעיוני. כאמור, שזורות וכלולות הדרכים הללו זו בזו וקשה לפעמים לקבוע את קווי התחום, ומה גם שלפי אמונת היהדות "ליכא מילתא דלא כתיבא באורייתא", התורה כוללת את הכל ושלטת על הכל. אעפי"כ יש כאן שטחים שונים, כשם שגם בתוך התורה עצמה יש שבעים פנים.
החיבור הזה יעסוק רק בדרך השלישית: בירור רעיוני.
בירור הלכתי, היינו הבאת כל מקורות ההלכה, ביאור נכון למאמרי חז"ל ודברי ראשונים המובאים לעיתים קרובות ע"י תועמלנים שונים באור בלתי נכון, וכו' וכו' - דבר זה הוא נחוץ מאד, וראוי שייעשה ע"י אישיות תורנית מתאימה, אולם לא זו מטרת החיבור הזה.
בירור מדיני, היינו בירור העמדה על יסוד הניסיונות המדיניים והבעיות העומדות על הפרק מזמן לזמן, הצבעה על מעשים שונים של שלטון המדינה ביחס לחרדים וכד' - גם הוא כדאי שייעשה, ואמנם נעשה הדבר מפעם לפעם בעיתונים ומכתבי עת שונים, אולם גם זו אינה מטרת החיבור הזה. נוסף לזה, כלל ידוע הוא מדברי רז"ל ש"כשם שאין פרצופיהם דומין כך אין דעותיהם שוות" - וכמובן שאף היהודים החרדים בכלל זה בעניני מדיניות. בענייני התגובה על מאורע פלוני או אלמוני - יש ויש מקום לדעות שונות, ואין בכוונת הכותב להיכנס לדברים אלה במסגרת זו.
לעומת זאת תהא מטרת החיבור הזה הגדרה ובירור בשטח הרעיוני. הגדרה ובירור - אך לא פולמוס. אין כוונת החיבור הזה להתווכח עם מישהו, אלא רק להגדיר ולנסח השקפת - עולם קיימת. נכון הדבר, ואין כל טעם להסתיר זאת , שגם הכותב מזדהה עם השקפת העולם המובעת בחיבור, וממילא תהא זו הגזמה אם נאמר שהדברים נכתבו תוך אובייקטיביות גמורה ומוחלטת, ורק כעין מחקר על דבר הרחוק מלב המחבר, כגון הכותב מחקר על שיטת הפילוסופיה הסינית למשל. אולם יחד עם זה נעשה מאמץ לתאר את ההשקפה תיאור אובייקטיבי ככל האפשר, שכן החיבור הזה אינו מיועד לקוראים חרדים דווקא ומכל שכן לא רק לקוראים המזדהים עם ההשקפות המובעות בו.
להיפך, כפי שצוין בראשית הדברים, יש בכוונת החיבור הזה לתאר גם ואולי בעיקר לקוראים "הלא דתיים" את השקפת עולמה של היהדות החרדית, (או כל שם אחר שיקראו ליהודים הנאמנים לתורה) למען יבינו גם אם לא יסכימו.
עוד שתי הערות, דומה ואינן מיותרות, ביחוד באווירה שבה אנו חיים כיום: המחבר אינו מייצג ואף אינו חבר בשום תנועה או מפלגה וגם הדברים האמורים כאן כפי שנשתדל להוכיח - אינם מיוחדים לשום חוג מפלגתי וכד'. אין המחבר כותב את דבריו אלא על דעת עצמו - מבחינה משפטית ורשמית. בכך כלול גם יתרון שכן הוא פוטר מן הצורך להוכיח צדקתה "הנצחית" של מפלגה זו או אחרת.
לאידך גיסא יורשה למחבר להעיר הערה אישית אחת: במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדולי ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין "מכנה משותף" בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ"פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.
ולבסוף, ההערה השניה: החיבור הזה אינו מכחיש ואינו מתעלם מן העובדה שישנם יהודים שומרי מצוות שהשקפותיהם שונות ואף מנוגדות לנאמר כאן. אולם חבור זה, כאמור, אינו מיועד לפולמוס ואם כי גם על תופעה זו ידובר בודאי במסגרת זו, הרי המגמה העיקרית היא: להגדיר ולנסח את ההשקפה המוצעת כאן ולעמוד על השקפות אחרות רק במידה שהדבר נחוץ לשם מגמה זו.
ב.
מדינת ישראל מהי?
בעולמנו הנוכחי יש להבדיל בין שני סוגי מדינות. יש מדינות - לרוב הדמוקרטיות המערביות - שבהן הממשל הוא נבחר. גם במדינות הללו או ברובן שולטת מפלגה- המפלגה המנצחת בבחירות. שעה ששורות אלה נכתבות, שולטים באנגליה - השמרנים. בצרפת - דה-גול ואנשיו. בארה"ב - הרפובליקנים. יתכן שבמדינה זו או אחרת מתנהגת המפלגה השלטת שלא כהוגן, יתכן שבמדינה זו או אחרת השיגה המפלגה השלטת את ניצחונה בבחירות - וממילא את שלטונה במדינה - באמצעים פסולים. יתכן שהמשטר הוא גרוע ומנוון - אבל בכל המדינות הללו - המפלגה היא השלטת בתוך המדינה אבל אינה המדינה עצמה.
לעומתן, יש מדינות אשר בהן המדינה היא היא המפלגה - היא עצמה המדינה. בברית המועצות, למשל, אי אפשר לומר שהקומוניזם שולט במדינה, אלא הקומוניזם הוא הוא המדינה. המפלגה הבולשביסטית, שהייתה מקודם מפלגה (תחילה בלתי חוקית) במשטרים הקודמים, הפכה להיות המדינה עם עלייתה לשלטון. עם יסוד "ברית המועצות" כברית לא חל שינוי משטר או שינוי המפלגה השלטת ברוסיה, אלא נולדה מדינה חדשה. אף שמה מרמז על כך: ברית מועצות הקהיליות הסוציאליסטיות. ה"סוציאליזם" (שמו ה"סאלוני" של הקומוניזם) הוא חלק מהמדינה עצמה, הוא יסוד המדינה. בלעדי הקומוניזם - תחדל ברית המועצות להתקיים בתור שכזו. יתכן אמנם שברית המועצות תחליט באחד הימים - (כפי שהיא טוענת זה מכבר) להנהיג משטר ליבראלי יותר, להקל על חיי אזרחיה, על חופש התנועה וכו' - אבל על הקומוניזם לא תוכל לוותר, כי בלעדיו לא תהיה עוד "ברית המועצות".
מדינת ישראל אף היא שייכת לאותו סוג מדינות: מדינת ישראל איננה מדינה אשר הציונות שולטת בה אלא מדינת ישראל היא הציונות עצמה ואין כל הבדל בכך שאין הדבר נזכר בפירוש בשמה של המדינה. יוכל במדינת ישראל להיות משטר דמוקרטי אמיתי, תוכל להשתנות (כפי שכבר נשתנתה במידה ידועה) מדיניותה הכלכלית, מבחינה תיאורטית (אם כי אין לכך, בדרך הטבע, סיכויים מציאותיים) תוכלנה לנצח בבחירות המפלגות האזרחיות ולהפוך את המדינה לקפיטליסטית - אבל דבר אחד אין המדינה יכולה לשנות: אין היא יכולה לחדול מלהיות מדינה ציונית. כשם שברית המועצות נולדה מן הקומוניזם, כך נולדה מדינת ישראל מן הציונות, והיא משמשת המחשתה, היא הלבישה את הציונות - שהייתה עד שנת תש"ח תנועה או מפלגה - לבוש חדש, נתנה לה כוח ולשלטון של מדינה, אבל הציונות היא היא עצמותה ומהותה של המדינה שבלעדיה אין זו עוד "מדינת ישראל".
לשם מניעת טעויות יש להעיר כאן, כי כשהמדובר הוא על הציונות אין הכוונה דווקא להסתדרות הציונית אלא לרעיון הציוני. אם ברצותנו איפוא להגדיר את היחס למדינה, עלינו בראש וראשונה להגדיר ולברר את היחס לציונות שהנה, כאמור, יסודה ומהותה של המדינה.

ג.
ציונות מהי?
מושג "הציונות" גם הוא אחד המושגים שכה מרבים לדבר עליהם - בין מצד מחייביו ובין מצד שולליו - מבלי לדעתם ולהכירם.
אמנם כן, דברי אבות הציונות נלמדים כיום בבתי הספר בארץ (לרבות, הדתיים בחלקם הגדול) עוד יותר מן ה"חומש" - להבדיל, ואפילו יותר מן החשבון וההיסטוריה, ו
תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
14:26 | 11/18/2004

שחזור המאמר דברי הנצי"ב (אתחלתא דגאולה)

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים דעת רבו של הראי"ה קוק ז"ל -מרן הנצי"ב מוולוז'ין על אתחלתא דגאולה בזמן הזה.../יואל אלחנן. מרן הנצי"ב ידוע כיחיד ומיוחד מבין קבניטי עולם היהדות באחת מתקופותיו הסוערות ביותר, ישיבת וולוז'ין בהנהגתו, ממנה יצאו מיטב גדולי הדור הבא משמשת עד היום כמודל לכל עולם הישיבות, וחיבוריו המפורסמים בהלכה, בתורה ("העמק דבר" על התורה, שו"ת "משיב דבר", פירושו העמוק "העמק שאלה" על השאילתות לרב אחאי גאון ועוד...) קנו להם שם בחריפותם, בבהירותם, ובעומקם. במאמר שלפנינו מתייחס מרן הנצי"ב להתאמת התואר "אתחלתא דגאולה" לישוב המתחדש בא"י במכתבו בו הוא מביע התנגדות לספרו המפורסם של הרב צבי הירש קלישר ז"ל "דרישת ציון". ב"ה יום צום השביעי יהפך לשו"ש [לששון ושמחה] תרנ"א כבוד הרב המופלג ודרשן, לוקח נפשות בדברו, בהטיפו מוסרו כ"ש מ' חיים יוסף יפה נ"י. כבר כתבתי בקצרה למע"כ נ"י שאין נפשי נוחה מהספר "דרישת ציון" שהעלה הגאון וצדיק מוהרצ"ה קלישער ז"ל כי נוסד על אור מתעה שראה בארצות המערב שניתן שווי זכויות לאחינו, והיה מדמה כי זהו הבטחת "ושב ד' אלקיך את שבותך ורחמך" מעתה עלינו להגיע לסופיה דקרא "ושב וקבצך" וגו' –ובמח"כ אינן אלא דברים בטלים. א-שעיקר שבות ישראל אינו בארצות המערב כי אם בירכתי צפון, וירמי' הנביא אמר שמתחילה "הנני מביא אותם מארץ צפון" ואח"כ "וקבצתים מירכתי ארץ". ב-שזה האור של שווי זכויות החשיך עיני אחינו בארצות המערב והסיר צורת היהדות, זולת יחידי סגולה. ג-שהרי לפני זה המקרא כתיב "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו" וגו' ולא החל להתקיים כלל. עוד זאת שיסוד דעת הגאון הנ"ל, שזהו תחילת הגאולה, ובזה מסתיים דבריו לבאר האיך נגיע לידי גאולה ובאמת אין אדם יודע עד מה סדר הגאולה העתידה, והרי גאולת מצרים מצד הסברא היה פשוטה מגאולת כל ישראל בזמן הזה, מצד שהיו כל ישראל במקום אחד ובמלכות אחת מה שאין כן בגלות החל הזה, ע"כ כתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, והיה ראוי לכתוב יהיה נפלאות, או כאשר הראיתיך בצאתך ממצרים אראנו נפלאות, אלא משום שאין ערוך נפלאות הגאולה העתידה לגאולת מצרים, וכאשר ידוע מאמר הגמרא במס' נדה (דף ל"א) לעושה נפלאות גדולות לבדו, אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו, ואם כן באמת הנס גדול הרבה ממה שרואין, וזהו דבר הכתוב כימי צאתך ממצרים, כמו שהיה באמת כך אראנו נפלאות, תראה בעיניך, ומזה מבואר שיהיה באמת הרבה יותר. וזה הפירוש מבואר במכילתא פ' בשלח עה"כ "עושה פלא", עושה פלא עם אבות ועתיד לעשות עם בנים שנאמר כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות- אראנו מה שלא הראיתי אל אבות, שהרי נסים וגבורות שאני עתיד לעשות עם בנים יותר הם ממה שעשיתי לאבות, וכן הוא אומר "לעושה נפלאות גדולות לבדו", הדברים מבוארים כמו שכתבתי, ובכל זאת כששאל משה רבינו "ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם" היה התשובה "אהיה אשר אהיה", פי' האיך יהיה פעולת ההוצאה אם בדרך טבע או בדרך נס, דאין להקב"ה שם עצמי ח"ו, אלא לפי מעשיו הוא נקרא מעתה אם ירצו ישראל לדעת מה שמו באיזה אופן יהיה הגאולה, והשיב הקב"ה שזה אינו מבורר שהרי תלוי במעשה הדור, אם יהיו ראויים לנס נגלה או לא, וזה הפירוש "אהיה אשר אהיה", והרבה יותר מזה מבואר בחיבורי "העמק דבר" שם, וזה וגם נשתנה הסדר שאמר הקב"ה שאמר הקב"ה למשה "לך ואספת וגו' עד ונצלתם את מצרים, ואח"כ נעשה סדר אחר עפ"י סרבנות משה רבנו ולא נתקיים "ושמעו לקולך", מעתה אם ביציאת מצרים לא נתבשר סדר הגאולה עד בוא העת, מה כל שכן גאולה העתידה אשר היא בהרבה מלכויות שאין אחת דומה לחברתה, ואין ישראל שבקרבם דומין זה לזה במעשיהם, בודאי אי אפשר לחשוב מצד השכל היאך יעשה הקב"ה, וכבר אמר ה' כי לא מחשבותי מחשובתיכם ולא דרככם דרכי. ויפה הורה לנו רבן של ישראל הוא הרמב"ם בהלכות מלכים (פי"ב ה"ב) וז"ל: -וכל אלו הדברים וכיוצא בהם לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויות דברים אלו ולא דקדוקיהם עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי אגדות ולא יאריך במדרשים האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאי מביאין לא לידי יראה ולא ליד אהבה, וכן לא יחשב הקיצין וכו' אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שביארנו. עכ"ל גם מה שהאריך הגאון המחבר בענין קורבנות כבר כתבו בתורת כהנים (פ' בחקתי) בתוכחה "ולא אריח בריח ניחוחכם" וממילא אי אפשר להקריב שהרי בכל הקרבנות כתיב ריח ניחוח, וכדתנן ספ"ב דזבחים לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם ריח ולשם ניחוח, זולת קרבן פסח דלא כתיב ביה ריח ניחוח היו מקריבין אפילו אחר חרבן ביהמ"ק כדאיתא בסנהדרין ספ"א. והדברים עתיקים ומפורשים ב"העמק דבר" פ' ראה בפס' "שמור את חודש האביב". אומנם כל הדברים הללו אינן נצרכים אלא לפי שדמה הגאון שהחל אורה של הגאולה בזמנו, אבל בזמן הזה שאנו כבושין בגולה וגזרות מתחדשות, אסור לנו להזכיר רעיון של גאולה בענין ישוב הארץ, דבלי ספק ישמעו התוגר ושריו דישוב הארץ ע"י ישראל אתחלתא דגאולה היא, ויפריע ח"ו עיקר הישוב, ושארי מלכויות יחושו לדבר ויגזרו גזרת המן ר"ל, וחלילה לנו להראות בעסק הישוב סימני גאולה, ורק העיר ה' בלבנו להשיב שממות הארץ ולעשותה לישוב, ויותר מזה לא ידענו מאומה, ואין לנו לדבר בזה אלא לחכות בלב ולהאמין לגאולה באיזה אופן שירצה לפי מעשיו, על כן איני מסכים לשוב ולהדפיס ספר "דרישת ציון" שיש בו סכנה לכל העסק, המקום ית' יורנו דרך הישרה וחפץ ה' עלינו יצליח להושיב נשמות הארץ ויזכו לראות ישראל בנויהם. כנפש העמוס בעבודה, נפתלי צבי יהודא ברלין. (מתוך "אגרות הנצי"ב מוולוז'ין, אגרת ק"ז, בני ברק, תשס"ג, הובא גם ב"מרא דארעא דישראל", עמ' יז-יט ירושלים, תשס"ג. וכן ב"משכנות הרועים" עמ' קס"ח-ק"ע, ניו יורק תשד"ם). על אף הדברים הכל כל ברורים של מרן הנצי"ב מביא אותו הר' אורי שרקי מ"מכון מאיר" במכתבו אלינו ברשימת אלו שסברו שהציונות היא אתחלתא דגאולה כשהוא כותב וז"ל: "ומה שכתבת שכל גדולי ישראל לא ראו בציונות שום צעד דאתחלתא דגאולה הוא שקר שכן בזה חלקת על הנצי"ב..." (דברים חסרי שחר לאור האמור לעיל ובמיוחד לאור העובדה שהנצי"ב נפטר עוד לפני שבכלל קמה התנועה הציונית). אלו הם רבניך "מכון מאיר"??…
תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
19:25 | 11/23/2004

תיקון לשחזור המאמר המביא דבר הרב שך

בתגובה ל: שחזור המאמר המביא דברי הרב שך ט"ז במרחשון- יום פטירת רבן ומאורן של ישראל- מרן הגרא"מ מן שך זצוק"ל 10/11/2003

במלאת שנתיים להסתלקותו בסערה השמימה אנו מביאים לקט מדברי קודשו של מרן הגרא"מ מן שך זצוק"ל המאירים את האפילה של חשכת גלותנו באור הבהיר של דעת תורה צרופה.

"...ומלבד זאת לדעתי כל אלו אנשי התנועות למיניהם, ויתר האנשים המדברים ומסיתים השכם והערב בכל הזדמנות שאין לותר ואסור לותר על שטחים מא"י, לא ממקור קדוש דברים אלו באו, אלא ממה שקלטו מחכמות חיצוניות בהשקפה זו, שאנחנו עם ככל יתר העמים וגם לנו הזכות על מדינה ריבונית ונחזיק בה ועל נרפה אותה, אבל לא כן הדבר, אל לנו להידמות לשום אומה ולשון..." (מכתבים ומאמרים, חלק א' עמ' טו')

"ואינני מהסס לקבוע שלפי ההלכה אין כל מניעה לותר על חלק מא"י למען השלום, ולפי ההיסטוריה סבלנו יותר במדינות אירופה מאשר במדינות הערביות..." (שם עמ' כח')

"ומזה יש להבין שגם מה שחז"ל אסרו עלינו שלא למרוד באומות העולם ושלא לעלות בחומה (כתובות קי"א) זה אך ורק שדרשו טובתו של עמנו, כי הם ברוח קודשם ידעו ששנאת האומות לעם ישראל היא שנאת עולם וקבועה היא בלבם, ואין להתגרות בהם אף בזמן שהצדק אתנו, כי זה יוסיף שנאה על שנאה. ואל יחשוב שהשואה שעברה עלינו היתה בגלל שלא היתה לנו מדינה. לא כן הדבר, אין במדינה בטיחות לקיומנו, ואף אם יהיה לנו כאן חמישה מליון ויותר, ח"ו כשתהיה מלחמה בין המעצמות הגדולות איזה ערך יהיה לכל זה לפי הטכניקה של היום, ואף אם גם אנחנו נהיה חזקים לא יהיה לזה ערך כנגד מעצמה גדולה..." (שם)

"ואני מוכרח להגיד לכם, שאלו הדתיים הלאומיים, זהו אותו הסיר, וכולו טרף, רק שהכיפה הסרוגה מכסה. מישיבות בני עקיבא לא יכול לגדול גדול בתורה, ואם יש מי שיוצא, הרי זה מפני שהוא בא אח"כ לישיבה קדושה, וכך הוא ממשיך, אבל משם לא יכול להיות גדול בתורה, ואם אין גדול בתורה אבדנו כולנו...הם שומרי תורה ומצוות, אבל אתם יודעים החסרון שלהם שיש "ועוד", ומי שאני רואה שהוא מדקדק במצוה יותר מהחזו"א ז"ל צריך בדיקה אחריו! ואם אני יודע שהחזו"א ז"ל אף פעם לא עשה סעודת הודיה (בה' באייר) ואף פעם לא אמר הלל, לא צריך להיות יותר חסיד, לא יותר צדיק מהחזו"א ז"ל שלא רצה את המצוה הזו, והוא צדיק יותר גדול?! ואם היו צריכים לעשות סעודה בודאי החזו"א ז"ל היה עושה. הם אנשים דתיים יראים ושלמים, אבל אנחנו מצווים על "שיתוף" וזהו "שיתוף"! אני לא קובע את זה אבל כך קבלתי מרבותי ז"ל מהגאון ר' אהרון קוטלר זצ"ל ועוד, שהם היו מתנגדים חריפים ביותר ל"שיתוף". במצע שלהם יש ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית, זה דומה כסיר מלא בשר,ורק כף אחת חלבי, אם זה נותן טעם..אף שזה טעם לפגם. וזה הטעם טעים מאד, מפני שאצל הנוער, אם רואים אנשים שומרי תורה ומצוות עושים ישיבות תיכוניות הותרה רצועה, היום אחד, מחר עוד אחד וכן הלאה. אוי! זהו סכין חד על הנשמה של הישיבות..." (שם עמ' עה')



תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
13:15 | 11/18/2004

שחזור המאמר המביא דברי הרב שך

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים לא רשום לי שם המאמר וחסר את התחלת הדברים (מה שקדם יואל כהקדמה לדברים)

המאמר:


"ומלבד זאת לדעתי כל אלו אנשי התנועות למיניהם, ויתר האנשים המדברים ומסיתים השכם והערב בכל הזדמנות שאין לותר ואסור על שטחים מא"י, לא ממקור קדוש דברים אלו באו, אלא ממה שקלטו מחכמות חיצוניות בהשקפה זו, שאנחנו עם ככל יתר העמים וגם לנו הזכות על מדינה ריבונית ונחזיק בה ועל נרפה אותה, אבל לא כן הדבר, אל לנו להידמות לשום אומה ולשון..." (מכתבים ומאמרים, חלק א' עמ' טו)

"ואינני מהסס לקבוע שלפי ההלכה אי כל מניעה לותר על חלק מא"י למען השלום, ולפי ההיסטוריה סבלנו יותר במדינות אירופה מאשר במדינות הערביות..." (שם עמ' כח')

"ומזה יש להבין שגם מה שחז"ל אסרו עלינו שלא למרוד באומות העולם ושלא לעלות בחומה (כתובות קי"א) זה אך ורק שדרשו טובתו של עמנו, כי הם ברוח קודשם ידעו ששנאת האומות לעם ישראל היא שנאת עולם וקבועה היא בלבם, ואין להתגרות בהם אף בזמן שהצדק אתנו, כי זה יוסיף שנאה על שנאה. ואל יחשוב שהשואה שעברה עלינו היתה בגלל שלא היתה לנו מדינה. לא כן הדבר, אין במדינה בטיחות לקיומנו, ואף אם יהיה לנו כאן חמשה מליון ויותר, ח"ו כשתהיה מלחמה בין המעצמות הגדולות איזה ערך יהיה לכל זה לפי הטכניקה של היום, ואף אם גם אנחנו נהיה חזקים לא יהיה לזה ערך כנגד מעצמה גדולה..." (שם)

"ואני מוכרח להגיד לכם, שאלו הדתיים הלאומיים, זהו אותו הסיר, וכולו טרף, רק שהכיפה הסרוגה מכסה. מישיבות בני עקיבא לא יכול לגדול גדול בתורה, ואם יש מי שיוצא, הרי זה מפני שהוא בא אח"כ לישיבה קדושה, וכך הוא ממשיך, אבל משם לא יכול להיות גדול בתורה, ואם אין גדול בתורה אבדנו כולנו... הם שומרי תורה ומצוות, אבל אתם יודעים שהחסרון שלהם הוא שיש "ועוד", ומי שאני רואה שהוא מדקדק במצוה יותר מהחזו"א ז"ל צריך בדיקה אחריו! ואם אני יודע שהחזו"א ז"ל אף פעם לא עשה סעודת הודיה (בה' באייר) ואף פעם לא אמר הלל, לא צריך להיות יותר חסיד, לא יותר צדיק מהחזו"א ז"ל שלא רצה את המצוה הזו, והוא צדיק יותר גדול?! ואם היו צריכים לעשות סעודה בודאי החזו"א ז"ל היה עושה. הם אנשים דתיים יראים ושלמים, אבל אנחנו מצווים על "שיתוף" וזהו "שיתוף"! אני לא קובע את זה אבל כך קבלתי מרבותי ז"ל הגאון ר' אהרון קוטלר זצ"ל ועוד, שהם היו מתנגדים חריפים ביותר ל"שיתוף". במצע שלהם יש ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית, זה דומה כסיר מלא בשר, ורק כף אחת חלבי, אם זה נותן טעם... אף שזה טעם לפגם. וזה הטעם טעים מאוד, מפני שאצל הנוער, אם רואים אנשים שומרי תורה ומצוות עושים ישיבות תיכוניות הותרה רצועה, היום אחד, מחר עוד אחד וכן הלאה. אוי! זהו סכין חד על הנשמה של הישיבות..." (שם עמ' עה')
תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
22:28 | 11/23/2004

תיקון לכותרת

בתגובה ל: שחזור המאמר מי הוא המבזה ת"ח וכו' הכותרת הנכונה היא:מי הוא המבזה תלמידי חכמים ואת הגדולים שבהם??
תגובה לצלפחד
מאת: צלפחד
12:59 | 11/18/2004

שחזור המאמר מי הוא המבזה ת"ח וכו'

בתגובה ל: ליואל אלחנן, הורדתי כמה מאמרים מי הוא המבזה תלמידי חכמים ועוד את הגדולים שבהם/יואל אלחנן.
השנה: תשל"ג, גדולי ישראל נזעקים בעקבות היתר פסולי קהל חסר בסיס של מי שמכהן בתפקיד הרב הראשי האשכנזי מטעם רבנות המדינה הר' שלמה גורן. להלן חלק מדבריהם של גדולי ישראל אודותיו ולאחר מכן דבריו של הרב צבי יהודה קוק הממחישים לכל מי שרק רוצה לראות מי הוא המבזה התלמידי חכמים האמיתי שלא חת אפילו מביזוי גדולי ישראל כאשר ה"גדול" אצלו הוא תיאודור הרצל.

מרן ה"קהילות יעקב" (ר' יעקב ישראל קנייבסקי):

תנן בפ"ג דאבות: המגלה פנים בתורה שלא כהלכה אין לו חלק לעולם הבא וענין המגלה פנים פירש הרע"ב (הברטנורא) שמראה פנים ופירושים בתורה שלא כהלכה. ובשבועות די"ג "תניא כי דבר ה' בזה זה הפורק עול תורה והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה" וכתב התם והנפש אשר תעשה ביד רמה כו' הכרת תכרת, כי גילוי פנים בתורה זהו הרמת יד על התורה ועל נותן התורה ואפילו לא אמר כן אלא ליחיד כבר הוא בכלל כי דבר ה' בזה וכ"ש וק"ו המקדיח תבשילו ברבים ומחלל שם שמים בפרהסיא ממש כלפי כל העולם כולו להורות שוא ומדוחים בשם התורה תורתו של הקב"ה ה"ז כעומד ומצהיר שאין דבר ח"ו אם יסלפו דיני תורה"ק לכל אשר יחפוץ בשרירות לבו, איני יודע איזו מילים יתאימו לכנות נבלה כזאת"

וברור שאדם כזה אין לו שייכות לרבנות כלל וכלל, כתביו כתבי קוסמין והוראותיו כהוראת הרע-בנים הרפורמים שר"י שכבר הוציא עצמו מכלל שלומי אמוני ישראל והציג עצמו בשורה אחת עם האח"ר שהיה בזמן חתם סופר וכיו"ב, וכמוהם ישארו שמם לשמצה ולקלון לחרפות ולדיראון עולם לדורי דורות".

דעת תורה (פורסמה בי"ח כסלו תשל"ג):

"נדהמים אנחנו מחילול כבוד שמים הנורא שנעשה ע"י הדבר החמור שנפל בישראל אשר כמוהו לא נהיתה להרים יד בתורה ולקעקע את ההוראה בישראל לגלות פנים בהוראה בדרכי תעתועים להתיר איסורים חמורים בריש גלי ע"י מעשים במחשך ולהשים ללעג וקלס את כל דברי ההוראה בישראל מקדמת דנא. אי לזאת הננו מכריזים שפסקיו והוראותיו בטלין. הכותבים וחותמים בלב קרוע ומרותח: יחזקאל אברמסקי, משה חברוני, חיים שמואלביץ', שלמה זלמן אויערבך".

בס"ד כסלו תשל"ג:

מזועזים אנו עד עומק נפשנו מן המעשה הנורא שקם אחד אשר בשם רב יכונה ויעז במצח נחושה לשלוח יד בתורת משה להתיר מפסולי קהל בדרכי תעתועים בהפקעת יהדותו של אדם העומד בחזקת גר והפיכתו לגוי, בזה פרץ פירצה נוראה בחומת דת תורתנו הקדושה, על כן אנו מכריזים שכל הוראותיו של איש זה בטלין ומבוטלין, ואסור לסמוך עליהם כלל וכלל. הכותבים בלב נשבר ומרותח: יעקב ישראל קנייבסקי, יוסף אדלר, יוסף שלום אלישיב, אלעזר מנחם מן שך, ישראל וועלץ, שלמה זלמן פרידמן, שמעון יחזקאל יעקובוביטש".

לדבריהם של גדולי הדור בארץ הצטרפו גם גדולי ישראל מחו"ל, ושליח גדולי ישראל בכנסת הרב מנחם פורוש הביע את דבריהם מעל בימת הכנסת בהוראתם. ואז פרסם הרב צבי יהודה קוק את ה"מחאה" הבאה בעתון "הצופה":

"נזדעזעתי לראות דברי הנבלה של אותו החצוף, אשר לפי דברי חז"ל (במסכת תענית דף ז') מותר לקרותו רשע ומותר לשנאותו, ובפירש"י שם אע"ג דכתיב ואהבת לרעך כמוך, והרי זה יצא מהכלל. אשר בזה ברבים בשעתו מרן אבא הרב זצ"ל, ואשר לפיכך הרב ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל עזב בית הכנסת הזה, ואשר הוא כמו נציג של אנשי ה"אגודה" הידועה שהם כיבו אורו של עולם, שפכו דמיו וקצרו חייו של מרן אבא הרב זצ"ל אשר אמר על "מנהיגם" הידוע {כוונתו לרב משה בלוי ממנהיגי אגו"י בא"י} כי הארץ תקיא אותו וזה נתקיים במלואו בצאת נשמתו בחו"ל בדרך נסיעתו בשליחות ה"אגודה" {הרב משה בלוי הומת ע"י הכנסת סם מות למשקהו ע"י עסקנים ציוניים אשר הפליג אתם יחד בשליחות באניה מטעם גדולי ישראל כפי שהעיד הרופא באניה} ובצילו של אותו האיש הידוע, הנקרא בדברי חז"ל (גטין נ"ז) פושע-ישראל, שעשאוהו נוכרים עבודה זרה, כלשון קדשו של אדמו"ר הרב זצ"ל. והרי דינו של המבזה תלמיד חכם ברור ומוחלט ומפורש בהלכה הפסוקה בסימן רמג', שהוא מנודה ומוחרם ורבצה בו האלה והקללה, דכתיבא בספרא דאורייתא, והרי הוא אפיקורס מוחלט כמפורש בדחז"ל בגמרא ובפוסקים וכנ"ל. וידועים דברי חז"ל שהקפיד הקב"ה על כבודם של צדיקים יותר מאשר על כבודו בעצמו. ואין מקיפין בחילול ה' ויזכנו ה' יתברך להרבות קידוש השם ולהגדיל תורה ולהאדירה ולזכות כל ישראל בריבוי תורה ומצוותיה" וממשיך הרצי"ה וכותב: "מתוך סור מרע (היינו מאותה "אגודה" הידועה) אל עשה טוב. מתוך טפול בפסול ההתחצפות האגודתית ומחשכיה, אל ברור קדושתה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל והארותיה. הרבנות הראשית לישראל הראשית לישראל נוסדה על ידי מרן הרב זצ"ל במעמד האסיפה הגדולה של רוב ככול רבני א"י {עוד אחד מהשקרים של הרצי"ה, הרבנות הוקמה במעמד 34 רבנים שרובם לא מוכרים עד היום לאיש מישראל}. ההמשך של זה ברבנות של הרב ר' יצחק אייזיק הרצוג זצ"ל ואח"כ ברבנות של הרב ר' איסר יהודה אונטרמן זצ"ל ועכשיו ברבנות של הרב ר' שלמה גורן שליט"א. {בתחילת התנועה הציונית אמר מרן הגר"ח מבריסק כי בודאי יקימו הציונים רבנות ותחילה ישימו כהן אח"כ לוי אח"כ ישראל ואח"כ ממזר והנה הראשון היה הראי"ה קוק שהיה כהן אחריו היה הרב הרצוג שהיה לוי אח"כ הרב אונטרמן שהיה ישראל ואח"כ הרב גורן מתיר הממזרים שאמר אודותיו הרב שך שאם הם (הממזרים) כשרים לבוא בקהל הרי הוא (הרב גורן) אינו כשר לבוא בקהל} על זה האחרון כתב מרן אבא הרב זצ"ל, שציוה שלא לתארו בעצמו בשום שבחי תארים מיוחדים- כי עלה במעלת הקודש ויהיה מהיחידים העומדים לנס בין גדולי ישראל גאוני הדור. {כמה מגוחך שאפשר להיות, כשנפטר הראי"ה ז"ל היה הרב גורן בן 17 אבל זה לא מפריע לרצי"ה לומר בלי ספק ועוד בשם אביו שהוא אחד מ"היחידים העומדים לנס בין גדולי ישראל גאוני הדור"}. בהמשך הנשגב של עליתו בקודש של זה רבן של ישראל מורנו ורבנו שליט"א נתקבלה ונקבעה סמכות גאונותו בכל תפוצות ישראל כמו במלוא רוחב ארצנו כולה. בתוך כך נתפרסמה גם הכרזתו של הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל כי אין להרהר אחרי הוראותיו ופסקי הלכותיו של ר' שלמה גורן שליט"א. וכבר לימדונו חז"ל בקדושתם כי כל המהרהר אחרי רבו כאילו מהרהר אחרי השכינה של ושכנתי בתוכם".

כך מדבר הרצי"ה על גדולי ישראל ועל "מחשכי" האגודה בה בשעה שמחפה על מגלי פנים בתורה שלא כהלכה ואומר על רשע צדיק. וזה לא מפריע לרבים בציונות הדתית לדבר על מסולק דעת זה כממשיך דרכו של הראי"ה קוק וכ"גדול הדור" בה בשעה שאין לך סילוק הדעת גדול יותר מהתבטאויותיו.


תגובה לצלפחד


שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות |