---

בספרך דת הציונות (ח"ב עמ' שנח),

---

במכתב הגלוי ששלח מרן הגר"א וסרמן הי"ד לרבני ה"מזרחי", בין השאר, הוא כותב (ההדגשות שלי):

ב. כתוב ברמב"ם (הלכות מלכים פרק א', הלכה ז'): "כל מי שאין בו יראת שמים, אסור למנותו לשום מינוי בישראל". – זוהי הלכה מוסכמת, בלי שום חולק !

שואל אני אתכם, רבותי, ביודעכם היטב, מי הם ומה הם המנהיגים הנ"ל, איפה מצאתם היתר בקונגרס האחרון, [הכונה לקונגרס הציוני] להשאיר אותם גם להבא בהנהלה הראשית, שכפי הנשמע הכריעו נציגי המזרחי בקולותיהם את הכף למענם. בודאי תענו: לא היו בין הציונים טובים יותר להצביע בשבילם, אבל האם כאשר אין תפילין מברכים ברכה על...???? ע"כ.

 

שאלתי היא:

מדבריו משמע בהדיא שאין למנות מי שאין לו ירא"ש, אפי' בטענה שהמינוי התחליפי [או האפשרות האחרת] הוא גרוע יותר [מעין ברירת מחדל].

א"כ איך יתכן שגדולי הדור, בדור  שלנו, הורו, ומורים להצביע בבחירות לראשי ערים חילוניים, ואף לראשות הממשלה [כשהייתה בחירה ישירה] או לנשיא [ע"י שלוחיהם בבית הכסא] ?

---

כמעט מכל עמוד בקובץ מאמרים ואגרות של מרן

---

הגר"א וסרמן הי"ד עולות שאלות קשות מאד על התנהלותה של אגו"י/יהדות התורה המצביעות על סטיה חדה מאד מהקו המקורי של תנועות אלה.

 

צריך אריכות רבה להסביר הדברים על בורים וכבר אמרנו שלא אתרנו הוא המקום הראוי לכך אבל באופן כללי היחס בין הפוליטיקאים ה"חרדים" לגדולי ישראל הוא בערך כמו היחס של בריוני בית שני לגדולי דורם עד שהדרך היחידה כיום של רבים מגדולי ישראל לפעול נגד דעת העסקנים היא להכנס לארון מתים...

רק שבכל זאת יש הבדל, בריוני בית שני לפחות עוד חששו מ"יאמרו רבם דקרו". לעסקנים היום אין אפילו פחד לוודא שהסכין ננעצה מספיק לעומק בלבו של כל גדול שאינו מיישר קו עם דרכם או חלילה מעז לבקרם על מעשיהם.
בימים אלה יצא לאור מחדש הספר "מכתבים ומאמרים" למרן הגרא"מ מן שך זצוק"ל. אני מציע לעסקנים לקורא ספר זה ולראות עד כמה הם רחוקים כיום מאד מאד מההגדרה "שליחותייהו דקמאי קעבדינן" (ואם ביחס למרן הגרא"מ שך כך ק"ו ביחס למרן הגר"א וסרמן הי"ד).

 

בברכה, יואל.