.jpg&width=160)
יחס של רבנים ענקיים כלפי מרן זצל
יחס הרב הגאון הרב אריה לוין זצ"ל למרן הראיה זצ"ל : ויחס הרב הגאון הרב אלישיב זצ"ל
גם את היחס למבזים ולמחרפים, למד ר' אריה מהראי"ה בעצמו. כשאחד מקנאי ירושלים פגע בר' אריה לוין והעליבו בפומבי, לא ענהו ר' אריה, אלא הבליג ונשא עלבונו. כשהלך לביתו בכאב לב, נלווה אליו אחד האנשים ואמר לו: היודע מר על מה נענשת שפגע בך אותו אדם? ענה לו ר' אריה: אולי חטאתי כלפי שמים. אמר לו האיש: לא כן, אלא משום שמקורב אתה ל'רב ההוא' (בהתכוונו לראי"ה קוק). שאלו ר' אריה: הטוב נהגתי שהבלגתי? אמר לו האיש: ודאי, והרי מידה טובה היא בידך, שהרי על כך אמרו חכמים "הנעלבין ואינן עולבין, שומעים חרפתם ואינן משיבין, עליהם הכתוב אומר: ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". ובכן, השיבו ר' אריה, דע לך שמידה זו – מ'הרב ההוא' למדתי... ['מלאכים כבני אדם' עמ' 206].
עוד מסופר בעניין זה, שפעם אחת הגיע לר' אריה יהודי שנרדף חינם על לא עוול בכפו, וקבל על כך בפניו. אמר לו ר' אריה, הסכת ושמע: היו ימים בירושלים, שהקנאים רדפו קשות את הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. אמרתי בלבי, אסור אל מרן הרב לעודדו ולחזק ידיו. ומאחר וידעתי כי בכל שעות היום הרב טרוד מעל ראש, סברתי שאגש אליו בשעת לילה מאוחרת. נכנסתי לאולם ישיבת 'מרכז-הרב' ומצאתי את הרב שוקד על לימודו, והוא לא הבחין בי. ישבתי באחד הספסלים הסמוכים והחילותי ללמוד גם כן, ואין איש מלבדנו בהיכל הישיבה.
לפתע, הבחין בי הרב קוק ואמר לי: האמן לי, כי דווקא בימים קשים אלה הפוקדים אותי, זוכה אני להצלחת-יתר בלימוד ובחידושי תורה. רואה אני בחוש כי נתקיים בי הפסוק: "והאלקים יבקש את נרדף" [קהלת ג, טו].
והוסיף ר' אריה ואמר: משסיפרתי את הדברים לראש-ישיבת 'עץ-חיים', הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל, אמר לי: הצלחה עצומה יש לו לרב בלימוד תורה וזכות גדולה נתגלגלה לו בחידושי תורה. מעיד אנכי כי בקי הוא בעל-פה מריש מסכת ברכות ועד סוף מסכת עוקצין! ['צדיק יסוד עולם' עמ' 232].
את הקנאות הגדולה והלא מוסברת כלפי הראי"ה הסביר ר' אריה בצורה עמוקה: "במלחמות בין עמים, מרכז האויב את עיקר המלחמה על המבצרים החזקים, בכדי להחליש את יריבו. וכך נוהגת גם הסיטרא אחרא – היא מתאמצת בכל כוחותיה למנוע השפעות חיוביות של גדולים בעלי רמה גבוהה ולקומם נגדם תמימי לב. כך היה לגבי הרמב"ם, כך היה לגבי רמח"ל, ובימינו ראינו זאת ביחס למרן הרב זצ"ל" ['מלאכים כבני אדם' עמ' 206].
ר' אריה ראה בראי"ה דמות מיוחדת במינה, וכך היה אומר:
"יש וגם באדם גדול מתגלית לעיתים איזו קטנות. לא כן מרן הרב זצ"ל, בשום זמן ובשום מסיבות, אי אפשר היה למצוא בו שום צד של קטנות מוחין! לא רק שהיה 'גדול', אלא שלא היה 'קטן'... ובזה נתעלה על יתר גדולי הדור" ['מלאכים כבני אדם' עמ' 432, ובעוד ספרים בכמה סגנונות].
קודם כל קצת פרופורציות...
ר' אריה לוין אמנם התפרסם בגין מעשי החסד שלו אבל מבחינת גדלות תורנית לא היה כלל מהבולטים בדור ולא התיימר בכלל להביע דעה בנושאים שבהם היתה מחלוקת בין גדולי וזקני הדור לר' קוק. הוא היה בוחן ומשגיח בתלמוד תורה (לא ראש ישיבה, לא דיין ולא מבעלי ההוראה) ובין הקנאים שפעלו ותבעו עלבונה של תורה מהר' קוק היו גדולים ממנו בתורה כך שהשימוש בו כ"תומך" בראי"ה קוק מבחינת משקלו התורני לא מעלה ולא מוריד.
ולגופם של סיפורים (שמשום מה מסופרים רק ע"י לבלרי ורבני הציונות הדתית ואף פעם לא שומעים אותם מכיוון תלמידיהם או צאצאיהם של בעלי המעשה...)
הראי"ה קוק היה מהנעלבים ואינם עולבים?? אם כך, מדוע כשקנאי ירושלים הדפיסו נגדו את הקונטרס "קול גדול" הופעלה בכל הכח הבולשת הבריטית ולא דילגה על אף בית דפוס בירושלים עד שהניחה ידה על ה"פושעים"?? ומדוע היה צריך לשרחררם בערבות בסכום כסף גדול כשבמלה אחת של הר' קוק שאינו נעלב יכל לתת הוראה לשחררם מיד?
מדוע בתו של הרוגוטשובער קבלה איומים לאחר שאביה כתב נגד הר' קוק כי אם יכתוב שוב יפטרו אותה מעבודתה? הלזאת ייקרא נעלבים ואינם עולבים??...
מדוע כשיצאו נגד היתר המכירה שלו פרסם מכתב גלוי מיד בעיתונות נגדם עד ש"זכה" לכך שהגר"ח ברלין האשימו ב"ביזוי ת"ח"??
מדוע מרן החפץ חיים היה צריך לשלוח מכתב תוכחה חריף ומאיים כנגד הביזוי ת"ח שהופיע בבטאונה של הרבנות הראשית נגד מתנגדיו של הראי"ה קוק??
ולגבי מרן הגרי"ש אלישיב: בחדש שעבר (ניסן תשע"ד) נדפס ספר "משוש דור ודור" על תולדות חייו של הגרי"ש אלישיב. בניגוד לספר "השקדן" שלא הבחין בין בר לתבן ואסף מן היקב ומן הגורן סיפורים ללא אבחנה וללא בדיקה, נכתב הספר "משוש דור ודור" ע"י נגד הגרי"ש אלישיב, הרב רימר והוא מעוטר בהסכמות של בני הגרי"ש וחתניו וכן של מקורבו הגר"י אפרתי. בספר לא תמצא ולו ברמז זכר כלשהו לאיזה הערצה מופלגת או הערכה כלשהי מצד הגרי"ש אלישיב לראי"ה קוק ואפילו באשר לסיפור שתלמידי הר' קוק לא מפסיקים לחזור עליו שהגרי"ש אלישיב לקח את הר' קוק שיסדר לו קידושין מובא שם מפורשות כי כיבוד הר' קוק בסידור הקידושין לא היה כלל מצד הגרי"ש אלישיב או משפחתו אלא מצד אבי הכלה ר' אריה לוין...
כך שסיפורי עיתונאים כמו שמחה רז לא עושים רושם על אף אחד שבודק דברים ברצינות ומתאימים אולי לאיזו "פעולה" של ילדי שבט נבטים בבני עקיבא. (למרות שגם הם המצויידים כיום באייפון יכולים להגיע לאתר אזמרך בלאמים ולגרום למדריכים שלהם מבוכה...)
בברכה, יואל
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|