---

יואל

---

שני דברים:
1) לגבי המאמר על דעת הרמב"ן, כל המקורות שהבאת נראים, לפחות לי בשכלי הדל, כמדברים על מלחמת הרשות. סנהדרין זה במלחמת הרשות, ומסוף דבריו משמע שמדבר על מלחמת רשות שמביא שצריך מלך וסנהדרין ואורים ותומים, ולא דיבר על מלחמת מצווה...
ועוד שבמקור שהבאת מדברי הרמב"ם הוא מדבר בפירוש שמלחמת הרשות אין לה קשר לימינו אנו, ואילו מלחמת מצווה לא מוזכרת... והרי לכאורה הי' לו מספיק לומר מצוות התלויות במלך, כדי לפסול את מלחמת המצוה וק"ו את מלחמת הרשות א"כ למה ציין את מלחמת הרשות? מרבינו הרמב"ם משמע שמלחמת מצווה מותרת ורק מלחמת הרשות היא האסורה!

2) למה אתה מדבר בכ"כ הרבה שנאה?

---

מלחמת רשות או מצוה.

---

בתגובה ל: יואל מחפש אמת חביב ויקר,

שלום!

א. משום מה נשמטה מילה במאמרו של ידידי ר' יואל אלחנן, בציטוט דברי הרמב"ם. אצטט את הדברים שוב, כפי שהובאו בהקדמתו לספר המצוות, בשורש הארבעה עשר וז"ל: "וידוע שהמלחמה וכבישת עיירות לא יהיו אלא במלך ובעצת סנהדרי גדולה וכהן גדול, כמה שנאמר; 'ולפני אלעזר הכהן יעמוד'. ולכן פרסום אלו כולם אצל רוב האנשים, כל 'מצות עשה' או 'לא תעשה' שתתלה בקרבנות, או בעבודות, או במיתת בית דין או בסנהדרין, או בנביא ומלך, או במלחמת מצוה, או מלחמת הרשות, לא אצטרך לומר בה זאת, לא תתחייב אלא בפני הבית אחר שזה מבואר לפי מה שזכרנו."

שים לב, בפירוש נאמר; "או במלחמת מצוה" מה שנשמט בתורף המאמר!

ב. עיין שוב בהמשך הדברים שם:
...גם מבחינת פרטי ההלכות הדבר אינו אפשרי, לדוגמא בפרק ז' הלכה א' כותב הרמב"ם: "אחד 'מלחמת מצוה' ואחד 'מלחמת הרשות' ממנין כהן לדבר אל העם בשעת המלחמה, ומושחין אותו בשמן המשחה, וזה הנקרא משוח מלחמה". [ע"כ] שוב מובן, שחסרים כאן תנאים בסיסיים! - שכן בעוונותינו הרבים "כהן משוח" לא מצוי כיום."!!!

ג. קטע נוסף ש"פיספסת": "החל מזמן החורבן, 'הלכות מלחמה' הכוללות את שתי המלחמות הנ"ל, אינן נוהגות בזמן הזה! - זאת מאחר ורק מלך יכול להוציא אליהן וכבר פסקו חז"ל (תוספתא סנהדרין פרק ג'): "שאין ממנין מלך אלא עפ"י בי"ד של שבעים ואחד" וברמב"ם (הלכות מלכים פרק א' הלכה ג'): "אין מעמידין מלך בתחילה, אלא עפ"י בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא." [ועיי"ש ברדב"ז] . ובימינו, בעוונותינו הרבים, אין לנו לא בית דין של שבעים ואחד ולא נביא, כך שיציאה למלחמה בין "מלחמת מצוה" ובין "מלחמת רשות" אינה נוהגת כיום כלל.

ד. גם אם משמע בדברי "הנודע ביהודה" שמדובר במלחמת הרשות, שים לב לפיסקה שחותמת את דבריו: "ועוד שלאחר החורבן אין לנו מלך ולא חלוצי צבא, שיהיה שייך כיבוש מלחמה." וזה מדובר על כל מלחמה שהיא! - לעומת זאת בדברי החת"ס, נאמר מלחמה "סתם", ללא הדגשה כלל באיזו מלחמה מדובר ופשוט שעל פי סתימת דבריו, הכונה לכל סוג מלחמה.

ה. בעצם, הדברים, מבוררים היטב הן בדברי הרמב"ן והן בדברי הרשב"ש, וחבל לחזור פה על כל המאמר הנפלא הזה שוב, פשוט עיין בשנית. ואידך זיל גמור...

ו. אינני מלמד סנגוריה על איש, אך סליחה אולי תוכל לציין פה פיסקה מדברי העורך הנכבד העוסקת בשנאה?!
* כעס, כן.
* בקורת נוקבת, אכן.
* לשון שנונה וצולפת ללא רחם, אין ספק.
אך מה בין כל הללו לבין שנאה???

שוב, סליחה שהתערבתי, אך פשוט לא יכולתי לקרוא ולהתעלם.

כברכת אוהבך ואוהב כל ישראל
יהודה מלאכי