הרב עובדיה אמר על הרב קוק שהוא מלאך ה'
" מלאך ה' צבאות "
אני מעז להגיד כל מה שאמרו על הר' קוק...
גדולי דורו (וביניהם רבי יוסף ידיד הלוי רבו של רבו של הגר"ע יוסף) וגדולי הדורות שאחריו וזאת משתי סיבות:
א. כדי להרחיק אנשים מדעותיו הכפרניות שבכתב ושבע"פ ומתלמידיו ותלמידי תלמידיהם האפיקורסים (שנהיו כאלה בעיקר עקב דעותיו הכפרניות והכוזבות והדמיוניות של רבם הראי"ה ובנו הרצי"ה).
ב. כדי שתתחזק אצל אחב"י ההערכה וההערצה לגדולי הדורות האמיתיים ע"י שיראו גודל ראייתם את הנולד שידעו להגיד על אדם שעטור בשטריימל זקן ופאות כי בעוד שחיצוניותו מקרינה קדושה ופרישות, קבלה וחסידות, אהבת ישראל ושאר מעלות, פנימיותו טבועה עמוק בטומאת הכפירה אחרי שצלל בשכלו למעמקי כתבי הרפש והזוהמה של שפינוזה ואחד העם, וידעו לראות כבר אז כי התוצאה תהיה הרת אסון ומהמלאך הזה ומישיבתו שהפכה למרכז להפצת דעות מינות וכפירה יולדו מלאכי חבלה למאות ולאלפים שיצליחו להסית ולהדיח גם את אלה שהמזרחי לא הצליחה להסיתם ולהדיחם.
ואגב, לפני מספר חדשים יצר איתנו קשר הרב יוסף שני-שבתי מח"ס "בשדי תפוחים" ומותיקי תלמידי ישיבת פורת יוסף חתנו של בעל ה"אהבת חיים" על התורה וספר לנו כי בהיותו תלמיד בישיבה קבל פעם כהוקרה על הצטיינותו בלימודים את הזכות לדרוש לפני בני הישיבה במסיבת חנוכה. בדרשתו שילב גם דברים מתוך ספרו של הר' קוק "חבש פאר" (בעניני תפילין ואינו קשור כלל בהגות הכפרנית שלו שנתפרסמה מאוחר יותר). בתום הדרשה נקרא ע"י אחד הר"מים בישיבה שנזף בו ואמר: "כאן בישיבה לא מזכירים את הר' קוק"!
יעקב ששון נכדו של הגר"ע יודע זאת היטב ולכן במחתרת הסתיר מצלמה, הסתיר מהגר"ע יוסף את הספר דת הציונות, הסתיר מהגר"ע יוסף את מחאתו אשר כתב נגדנו ואת דבריו של רבי יוסף ידיד הלוי (אשר כשראה אותם בנו של הגר"ע יוסף רבי יצחק יוסף בחודש מנחם אב האחרון אמר: "פשוט לי שאבא לא ראה תשובה זו של רבי יוסף ידיד") והסתיר מפני הגר"ע יוסף את מטרת שאלותיו וגם אחרי ששאל אותו לא העז לפרסם זאת אלא אחרי פטירתו של סבו ארבע שנים אחרי ששאל אותו. לא יאומן כי יסופר שנכד של הגר"ע לא מתבייש לרמות את סבו כגנב הבא במחתרת ורק כדי להציל את כבודו לבל יושפל כשכולם יראו איך יצחק דדון ממרכז הרב הצליח בכזאת קלות להפילו בפח. ועיי' באריכות בקישור הבא:
איך יכול להיות שהוא לא ידע דעת תורה ?
אני מצטער, אולם לא מסתדר לי הטיעון לפיו הוא לא ידע ממה שאמרו גדולי ישראל אודות הר' קוק, שהם דברים ברורים הזועקים לשמים. הוא ידע והכיר כל סוגיה הכי מורכבת שיש בגמרא על בוריה והראה את בקיאותו וחריפותו דרך שידורי הלווין. איך אפשר להאמין שהוא לא הכיר דעת תורה של כל גדולי הדור בנושא כ"כ מרכזי הנוגע לעיקרי האמונה ?
ייתכנו לכך מספר סיבות...
1. המו"ל של שו"ת שארית יוסף הכניס את דבריו של רבי יוסף ידיד הלוי בסוף הספר במדור "דרושים" למרות שמדובר בתשובה הלכה למעשה שיש בה גם מחאה על דברי האפיקורסות של הר' קוק (אי מקוה מאד שהמו"ל עשה כן בשגגה) וגם היות שרבי יוסף ידיד הלוי אינו מזכיר שם כלל את שמו של הר' קוק ואפשר להבין שהכונה אליו רק מהציטוטים שמביא מספרו "אורות", אזי יכול להיות שמי שלא מכיר את "אורות" אינו חושב שמדובר כלל על הראי"ה קוק.
2. בתקופת המאבק של גדולי הדור בארה"ק נגד הר' קוק היה הגר"ע יוסף ילד קטן ורך בשנים (הוא נולד רק שנה אחרי הרעש שעוררו גדולי ישראל נגד אורות). כשהתחיל הגר"ע יוסף ללמד ולהורות לאחרים הבעיה שנקראת "הראי"ה קוק" לא העסיקה אף אחד כי עם קום המדינה המייצג העיקרי של הציונות הדתית היה ה"מזרחי" וגם ממלא מקומו של הר' קוק ברבנות הראשית היה מקורב מאד למזרחי (אם כי שמר על קשר טוב עם רוב ככל גדולי הדור). מרכז הרב היתה בשפל שבשפל ולא היה צריך כלל להתעסק במלחמה נגד דעותיו הכוזבות והאפיקורסיות של הר' קוק כמו שלא היה גם חשש מהימשכות מאן דהו אחריו (ובטח לא מקרב הציבור הספרדי). האיום העיקרי היה "המזרחי" ונגדו יצאו כל גדולי הדור במלחמת חורמה (אם כי שיתוף הפעולה במישור הפוליטי בין אגו"י למזרחי קירר קצת את המלחמה הזאת) שגם הגר"ע יוסף בניגוד לקודמיו בתפקיד הראשל"צ היה שותף פעיל בה בהכירו מקורב את השמד שגרמה המזרחי לרבבות עולים בני ספרד במערכת החינוך הקלוקלת שלה. כך, שאין זה פלא שהגר"ע יוסף כמו גדולים רבים אחרים (גם מקרב עולם התורה הליטאי) לא מעורים כדבעי בסוגיא זו.
3. יתכן גם שהגר"ע יוסף יודע ולא ראה צורך לשתף את נכדו בכל פרטי ידיעותיו כי תאר לעצמו כי הנכד נצרך לכך כדי לענות לשאלות באתרו ושם אין צורך לפרט כ"כ (כפי שביארנו גם בקונטרס "חד שמיה ששון" אופי השאלות באתרו של הנכד מראה כי הר' קוק זה הדבר האחרון שמענין שם מישהו) כי אם לומר באופן כללי שלא לדבר נגד ת"ח.
4. מרן ה"מנחת אלעזר" כותב בספרו "חמשה מאמרות" במאמר "משיב מפני הכבוד" וז"ל:"להיות הספרדיים בימינו בטבעם רובם נמוכי השכל נוחין להתפתות ולהאמין לכל דבר ע"כ השיאם עון גם לגדוליהם רבניהם בספיקות כאלו".
ואכן ראינו כי רוב ככל הספרדים ובני עדות המזרח נפלו טרף לשיניהם של הציונים מבלי שרבותיהם פעלו למנוע זאת ועוד לפני המלחמה בציונות כשנלחמו כאן גדולי הדור האשכנזים בבתי הספר שניסו להחדיר לימודי השכלה והחרימו אותם, רוב הספרדים לא הצטרפו לחרם וסמכו על הבטחות שהבטיחו להם המשכילים למיניהם ואח"כ כמעט ולא היתה מציאות של תלמוד תורה ספרדי או ישיבות ספרדיות. וכשנוספת לתמימות זו חבורה של עסקנים ובני משפחה המסתירים במכוון את המציאות האמיתית מרבותיהם (כמו הנכד יעקב ששון שבחוצפתו ובנבזותו מצלם את סבו כגנב הבא במחתרת במרמה ובתעתועים מבלי להגיד לו באיזה הקשר הוא בא לעשות מעשהו, ומבלי שמראה לו את "דת הציונות" או את "מחאתו" הנבובה מתוכן ומבלי להגיד לו שמתכוון לפרסם דבריו ברבים) אין זה פלא כלל שיוצאות תקלות גדולות מתחת אנשים גדולים (ולפני שלש שנים כמעט יצאה תקלה תחת ידי הגר"ע בענין הגיורים המזוייפים הנעשים בצבא כשמקורביו ביחד עם הר' שלמה עמר (שהיה אז הרב הראשי מטעם הרבנות החילונית הראשית) הטעו אותו במכוון למען האינטרסים הפוליטיים והאישיים שלהם, למרות שכל מי שמכיר קצת את הצבא יכל רק לגחך לשמע העובדה כי "חיל החינוך" (אפילו לא הרבנות הצבאית) מגייר חיילים. ועל כגון דא כתב הגאון מלומד המלחמה בכופרים ובמומרים רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל וז"ל: "ויש בקיאים שכל חדרי ההלכה פתוחים לפניהם אך אינם מכירים את העובדות והמצבים אשר עליהם הם צריכים לדון, והעובדות והמצבים אינם נלמדים מפסקי השלחן ערוך אלא מההסתכלות הנכונה בחיים. יש אנשים אשר גדולים בעיניהם ובעיני רואיהם כמו גלית הפלשתי, והם נתקלים בגדלותם, ויש שעומדים בשדה הקרב כמו דוד הקטן, אך מכירים את האבן הנכונה להשלכה מדוייקת. ומי בין החיים ירהיב עוז בנפשו להבחין בין גדול לגדול. רק "שָם" המקום שבו נותנים את הציונים הסופיים, וכמו שכתוב "קטן וגדול שם הוא" (איוב ג', י"ח) למזלנו אין צורך להרחיב את הדיבור על הנושא המכאיב הזה של מיהו גדול יותר, כי למעשה דבר זה אינו מעלה ואינו מוריד". (הגר"ש ב"ר רפאל הירש זצוק"ל, שו"ת שמש מרפא, סי' נב'.).
ולפני מספר חדשים הייתי אצל אחד מגדולי רבני יהדות תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א [שכפי שנודע לנו כבר מזמן מתלמידיו, מוקיר מאד את פעילותנו ואת ספר "דת הציונות" ומיד כשהצגתי את עצמי כמחבר "דת הציונות" ברכני: "ירבו כמותך בישראל"] ואמרתי לו שבשביל הציבור הספרדי והתימני שהם הקרבנות העיקריים של הציונות הדתית היתה תועלת אם היה נותן הסכמה בכתב לספר ואמר לנו כי לשם הסכמה לספר כמו "דת הציונות" מקרב רב תימני/ספרדי צריך למצוא רב שאינו בין החיים... (דהיינו שרק בקרב אלה שאינם בין החיים נוכל למצוא רב שאינו חושש לצאת למלחמה חזיתית כנגד המרשיעים למיניהם...) ולשם המחשת מצבם העגום של בני עדתו שהועברו על דתם בחינוך ה"מזרחי" נתן לנו דוגמא עגומה לשאלות המגיעות אליו מהם וסיפר כי לאחרונה הגיע אליו בחור ושאל אותו האם כשהוא "מציע נישואין" לחברתו עליו לרדת על ברכיו?
וב"ה שהבדילנו מן התועים והשאיר לנו גדולי תורה לוחמי מלחמתה של תורה אשר הנחילונו ע"י כתביהם וע"י תלמידיהם שלא לכרוע ברך לע"ז הציונית ולמשמשיה (ברבנות החילונית הראשית ומחוצה לה) ושלא להתפעל משום דיבור המראה פנים חיוביות לה או למשמשיה כש"כ כשעומד בניגוד לדעת תוה"ק כפי שבטאוה גדולי הדורות האחרונים ואלף סרטונים ותמונות לא ישנו ולו קוצו של יו"ד מדעת תורתם המבוססת על מקורות תורניים ולא על סיפורי מעשיות שרק חסרי דעת כמו יעקב ששון יעדיפום על פני דברי תורה.
בברכה, יואל.
סיבה אפשרית נוספת...
ישנן שתי גירסאות של שו"ת שארית יוסף חלק ד'- האחת משנת התשל"ט וכוללת רק את קונטרס השמיטה ובה לא מופיעה כלל תשובתו לגבי הראי"ה קוק (והיא הנמצאת באוצר החכמה) כמו גם תשובות רבות נוספות , והשניה-משנת התש"ם שם מופיעות תשובות רבות גם בשאר חלקי השו"ע וכן דבריו לגבי הראי"ה קוק וספרו "אורות".(וגירסא זו נמצאת באתר היברו-בוקס) אולי בידי הגר"ע יוסף זצ"ל היתה רק הגרסא הראשונה ולכן לא ידע מדבריו אודות הראי"ה קוק.
סיבה זו נשללת...
כי בשו"ת יביע אומר חלק ט' (חו"מ סי' א') הביא מדברי שו"ת שארית יוסף חלק ד' בעמ' רפו' שהוא ודאי מהגירסא המלאה השניה שציינת (כי בגרסא הראשונה הנמצאת באוצר החכמה אין כלל עמ' רפו').
בברכה, יואל.
לגבי הציטוט מהמנחת אליעזר
לא הבנתי מה הקשר בין התמימות של פשוטי העם הספרדיים לבין התמימות או הספקנות של הגדולים
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|