ר' משה פיינשטיין
כותב על תליית דגל ישראל שהוא זכרון למעשה הרשעים, וראוי לבטלו (אג"מ או"ח ח"א סי' מו). אפשר ללמוד מכך שהוא לא התייחס בחיוב למפעל הציוני, ועם זאת פסק (אג"מ או"ח ח"ד סי' ע אות יא) לגבי קריעה על ראיית ירושלים:
מסתבר שאף שעדיין לא נגאלנו בעוה"ר אין לקרוע בראיית ירושלים מאחר שהיא בחסד השי"ת בנויה לתפארת ואינה עכ"פ ברשות אומות עכו"ם, וצריך לברך רק בראותו מקום המקדש אף כשרואים אותו מרחוק וכ"ש כשבאים לכותל, וכשרואין ערי יהודה שהם ברשות האומות וכן אם איכא חלק מירושלים ברשות האומות אף אם נבנו יפה צריך לקרוע. ע"כ.
א"כ חילק בין שלטון המדינה לשלטון גויים חילוק שיש לו משמעות הלכתית.
פסק זה מנוגד לחלוטין לפסקו של בעל ויואל משה באותו עניין: הנה זה ודאי דלא עדיף עכשיו, אלא אדרבא גרוע הרבה יותר עכשיו באותה הממשלה, כמבואר בזוהר הקדוש כמה פעמים דגלות הערב רב קשה יותר מגלות האומות, ואין להסתפק בזה בעוונותינו הרבים" (שו"ת דברי יואל או"ח סי' ל סעיף ו).
עכ"פ אנו רואים שגם מהפוסקים הגדולים שאינם מזוהים כלל עם קשר לציונות (הגר"מ פיינשטיין) החשיבו את השלטון בישראל כשלטון יהודי בעל משמעות הלכתית.
לגבי דברי מרן ה"אגרות משה"...
מה שניסה כב' להוכיח מתשובת מרן ה"אגרות משה" אין בו בדל של ראיה כלל. דהאגרות משה מדבר על רק על נקודת החורבן הקשורה בעצם שלטונם של עכו"ם על א"י וכשנקודת חורבן זו בטלה אף על גב דאת מקומו של שלטון העכו"ם תפסה מלכות של מינות של כופרים מישראל , בטל לדעת האג"מ גם חיוב הקריעה כי הב"י התנה חיוב זה בשלטון עכו"ם על א"י.
כמובן שאין זה אומר כלל גם לדעת האג"מ, כי מלכות המינות נקראת שלטון ישראל ואדרבה לא כתב בלשון חיובית שיש כאן שלטון ישראל אלא על דרך השלילה "ואינה עכ"פ ברשות עכו"ם" וכן כתב גם באגרות משה אורח חיים חלק ה סימן לז וז"ל: "וא"כ עתה שבחסדי השי"ת אין מושלים האומות על ערי יהודה ועל ירושלים, והם גם מיושבים, הוא טעם גדול שלא לקרוע. אף שעדיין לא באה הגאולה ע"י מלך המשיח, ואנו מתפחדים מהאומות אין לקרוע. דהא הקרא שלמדים משם שצריך לקרוע על ערי יהודה (בירמיה מ"א, ה', ויבואו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים וגו') הרי באו אחר שנחרבו ממש, שאין ללמוד מזה אפילו ליום אחד קודם החורבן, אף שהיה ידוע ע"י ירמיהו הנביא ועוד, כי יהיה החורבן. וכ"ש עתה שמקווים אנחנו שמלך המשיח יבוא בקרוב כשיהיו כל ערי ישראל על מכונם, שאין צורך לקרוע. אבל כשרואה מקום המקדש שעדיין הוא בחורבנו, ולא שייך שיבנה אלא ע"י מלך המשיח צריך לקרוע בפשיטות. וכשיבוא מלך המשיח במהרה בימינו, אף אם נימא שיהיה קצת זמן עד שיבנה, יורנו מלך המשיח וסנהדרין איך לעשות. הרי לך ברור מדבריו שלא עצם המדינה היא הסבה לביטול חיוב הקריעה אלא המציאות של הפסקת שלטון העכו"ם על א"י, ולא הזכיר כלל ערך חיובי כלשהו למלכות המינות המכונה מדינת ישראל.
ומה שכתבת כי על כל פנים יש להקמת המדינה משמעות הלכתית, מה בכך? בעוד פחות מחודש נתכנס כולנו לקריאת מגילת אסתר ונקיים בשמחה את מצוות הפורים כשאחד הגורמים העיקריים לשמחה זאת הוא העמלקי המן הרשע ומחשבתו הרעה להשמיד להרוג ולאבד, ואף על פי כן לא נימנע מלהזכיר "ארור המן". והענין שגלות אצל הערב רב חמורה מגלות אצל עכו"ם אינה המצאה של האדמו"ר מסאטמאר אלא מפורש בזוה"ק ובדברי הגר"א ועוד גדולי ישראל רבים (ראה למשל דברי האדמו"ר רבי יצחק יוסף שניאורסון מחב"ד שהבאנו בחלק א' של דת הציונות).
ודרך אגב, גם פוסקים מובהקים של דורנו ושל הדור הקודם פסקו כמו מרן ה"ויואל משה" כי יש חיוב קריעה גם בזמננו. בשו"ת מנחת שלמה (חלק א סימן עג) למרן הגרש"ז אויערבך כתב וז"ל: "שם בפנים חדשות עמוד ל"ח, מביא כת"ר צדדי הספק אם בזמנינו שהשלטון בירושלם הוא בידי ישראל אם יש חיוב לקרוע עליה. חושבני דכל זמן שרואים עדיין בעיר הקדש והמקדש כנסיות של נכרים וגם קברי עכו"ם וכו', ואין אנו יכולים למעקר פולחנא נוכראה, עדיין היא בחרבנה, ועתה עינינו נשואות לשמים לראותה מהרה בפולחנא דשמיא בבנין בית הבחירה ונגילה בד' ונשמחה בישועתו לנצח. וכן בשו"ת שבט הלוי (חלק ז סימן עח) למרן הגר"ש הלוי ווזנר שליט"א כתב וז"ל:
"דבודאי אין לומר דכהיום שהשלטון ביד מנאצי ה' שלא יקרא בחורבנה דסו"ס עיר האלקים מושפלת עד שאול תחתי', ועיין שם בפמ"ג בא"א ס"ק א' בשם הצדיק ר' גרשון קיטבר זי"ע, ועיין בב"י דבאמת מתחילה נסתפק בזה אם צריך לקרוע היום שיש ישוב ישראל, אלא דשוב כ' סברא הנ"ל משלטון הגויים, ואולי עכ"פ שייך זה רק כלפי הגויים דרצו להצר צעדי ישראל שלא יתרחב הישוב שלהם שעי"ז עדיין החורבן ניכר ביותר, משא"כ היום דעכ"פ הפוקרים האלה רוצים שיהי' ישוב ישראל ומבחינה זאת נתמעט החורבן.
כלומר, אף אם ע"י הקמת המדינה נשתנה במשהו לטובה הבנין החומרי של א"י ויש לזה לדעת אחד מגדולי ישראל או אפילו לדעת כל גדולי ישראל משמעות הלכתית כלשהי, אין זה משנה כהוא זה את היחס השלילי לשלטון של מנאצי ה' שכולו מיוסד על מינות וכפירה באלקי ישראל ובתורתו והכל לעיני העולם כולו שהוא חילול ה' שאין כדוגמתו ובזה כולי עלמא לא פליגי וראה הגדרת מרן האג"מ את המדינה וז"ל (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן מה) "אין אנו אחראין להנהגת המלכות דשם שהיא בעוה"ר אצל כופרים ומומרים ואין מתחשבים עם דעותינו כלום ואף אם כו"ע יסברו כהרמב"ם וגם היה מפורש בגמ' ואף בתורה שבכתב לא היו מתחשבים מזה כמו שלא מתחשבים עם כל איסורי התורה החמורים ביותר והמפורשים בגמ' ובקראי". האם הגדרה זו לא נראית לך בעלת משמעות הלכתית לגבי היחס הראוי למדינה הרבה יותר מהדין של ביטול חיוב הקריעה כתוצאה מבנין הארץ החומרי?!
ונקוט כלל בידך-האדם בהיותו בעל בחירה נידון בראש ובראשונה על רצונו. אם רצונו היה להזיק אזי גם אם נמנע מכך מסיבה כזו או אחרת נדון אותו כאדם הרוצה להזיק ובהתאם לכך נתייחס אליו והמרים יד על חבירו נקרא רשע למרות שעדיין לא הזיקו במאומה כי הרמת היד לשם הכאת חבירו כבר מעידה על רשעותו ועל אחת כמה וכמה שלטון המרים ידו על כלל ישראל, על תורת ישראל ועל האמונה בבורא עולם ואת כולם שואף לעקור מן העולם שלא ייזכר שם ישראל עוד ולא יתקיים שום הבדל בין הטוב שביהודים לגרוע שבעכו"ם אף על פי שאנו יודעים שלא תצלח מחשבתו הזדונית ועם ישראל יתקיים לנצח נצחים מכ"מ היחס אליו יהיה שלילי כל זמן שמחזיק במחשבתו הרעה וכל שכן כל זמן שמבצעה לעינינו בפועל, ה' ירחם על עמו ישראל ויגאלנו ממלכות המינות במהרה אכי"ר.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|