אורות

האם לתחילת ספר אורות, בו מגדיר הרב קוק את טיב ואיכות הקשר של עם ישראל לארץ ישראל, יש התנגדות מצד גדולי הדור האחרים?

שמעתי שדבריו שם נכתבו כתגובת נגד לדעתו של רש"ר הירש בעניין.

אודה אם תתייחסו לנושא, או אם תפנו אותי להתייחסות אליו.

(את ההתנגדות לספר אורות אני מכיר מהאתר, אבל כמדומני שהיא לא עוסקת בתחילתו של הספר).

כשגדולי ישראל פוסקים על ספר שהוא ספר...

מינות וצריך להתרחק מהדעות המובאות בו
אין זה נפק"מ אם התנגדו רק לסופו של הספר או לתחילתו או לאמצעיתו או אפילו למלה או לשורה בודדת מתוכו. לצורך הגדרתו של ספר כ"ספר מינות" מספיק שתהא בו פיסקא אחת של מינות.

לגבי איכות וטיב הקשר של עם ישראל לארץ ישראל הדבר מפורסם באלפי חיבורים ומקורות ביהדות ולא נזקקנו בזה ל"אורות" שיחדש לנו על קשר זה אבלבכלהתורה כולה מודגש כי הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל הוא בראש ובראשונה תלוי בקשר של עם ישראל לתורת ישראל ועצם ההתיחסות החיובית של הר' קוק לתנועה של כופרים בתורת ישראל המתיימרת ליצור מדינה של כפירה באלקי ישראל על אדמת ארץ ישראל והגדרת פעולותיה של תנועה זו כ"תחית האומה" די בה כדי להצדיק שמירת מרחק מכל דיבור מעשה או כתב שיצאו ממנו.

בברכה, יואל.

מיהם גדולי ישראל?

האם ר' אריה לוין? הרב אלישיב? הרב פראנק? הרי אולו גדולי ישראל.

והם ורבים אחרים גדולים וטובים תמכו במרן הרב קוק זצוק"ל.

ר' אריה לוין ז"ל מעולם לא נחשב או הוגדר

כאחד מגדולי הדור (עם כל מעלותיו). רבי צבי פסח פרנק ז"ל היה תלמיד חכם משכמו ומעלה אך גם הוא לא היה מקברניטי עולם התורה בזמנו ומשקלו לא היה כמשקלו של מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, מה גם שהוא לא תמך כלל בדרכו של הר' קוק ובאידיאולוגיה שלו ואפילו את יציר כפיהם המשותף וההרסני -"הרבנות החילונית הראשית" לא יצר מהטעמים המדומינים של הר' קוק (חידוש הסנהדרין וכד'..) אלא מטעמים פרקטיים גשמיים (הרעב והמצוקה הכלכלית בירושלים שאחרי מלחמת העולם הראשונה) ואת צאצאיו חינך לא על ברכי האידיאולוגיה הקוקניקית אלא על ברכי ה החרדיות!!

ולגבי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל-הוא אכן נחשב לאחד מגדולי הדור, אך זאת רק אם מדובר בדור שלנו. בדורו של הראי"ה קוק היה מרן הגרי"ש אלישיב נער צעיר וגם כאן צריך להוסיף שמהיותו נער ועד שנלקח מאיתנו בעוונותינו הרבים מעולם לא היה קרוב אפילו להגדרה "תומך במרן הרב קוק" אלא מתנגד נחרץ לכל דרכו של הרב קוק ולכל תלמידיו ופעל נמרצות לבטל כל השפעה של תלמידיו על הציבור (כמו לדוגמא העמדת הר' מצגר כרב ראשי כדי שלא ייבחר הר' אריאל מר"ג). וגם התיחסותו באופן חיובי כללי ביותר לאישיותו של הר' קוק (שוב, לא לשיטתו אלא לאישיותו)
נשענת על רסיסי שמועות משמו ולא על דברים ברורים ומוצקים שאמר ברבים או כתב בספריו ובתשובותיו.

בברכה, יואל.

אלכסנדר מוקדון, שהיה שליט גדול ונורא

אשר כבש והכניע בזו אחר זו אומות אדירות מאירופה ועד אסיה הרחוקה, נפל אפיים ארצה והשתחווה לפני חכמי ישראל !

וידוע, שאלכסנדר מוקדון לא השתחווה מעולם לפני אף אחד.

וכאן, תלמיד ישיבת וולוזי'ן לשעבר שראה במו עיניו את חכמתם וגדולתם של חכמי ישראל לא רק שלא הסכים לשמוע בקולם בשום דבר אלא יצא בקמפיין של ביזוי והסתה חסר תקדים נגד דעת התורה וחכמיה. הלזה ייקרא "מרן זצוק"ל" ?