ראיתי שמביאים

ממדרש תנחומא (שופטים סי' ט) האומר "...שאין מתיישבין בארצם אלא בגאולה שלישית, גאולה ראשונה זו גאולת מצרים, גאולה שניה זו גאולת עזרא, השלישית אין לה הפסק". ומכך שכבר נתיישבו כמה מליונים מישראל בארצם משמע שאנו בזמן גאולה שלישית, שאין לה הפסק.

מה דעתכם על כך?

כוונת המדרש שהבאת.....

לא קוראים את דברי חז"ל הפוך! חז"ל מדברים על שלש גאולות. גאולת מצרים גאולת עזרא וגאולה שלישית כשההבדל בין השלישית לשתיים הקודמות לה הוא נצחיות ההתישבות בא"י. כלומר כשתבוא הגאולה השלישית (ואין זה גאולה אלא אם תהיה ע"י משיח צדקנו כמבואר בכל מקורות היהדות המדברים על הגאולה) היא תתאפיין בין היתר ע"י נצחיות ההתישבות בא"י לעומת זמניותה בשתי הגאולות הקודמות.

בשום מקום במדרש לא כתוב שהתישבות יהודים בא"י זה עצם הגאולה אלא ממאפייני הגאולה.

אחרי שיש גאולה שלישית אז אחד ממאפייניה הוא נצחיות ההתישבות בא"י. אבל התישבות יהודים בא"י אינה מעידה על גאולה כלל (וזאת מלבד שאין שום ערובה שלא יהיה לה הפסק, והרי משך הזמן של התישבות זו עדיין לא  מתקרב לא למשך הזמן של גאולת עזרא ובטח לא למשך הזמן של גאולת מצרים ועינינו הרואות כיצד נחלשת אחיזת היהודים בארץ ישראל כשהמסייע העיקרי לכך הוא המדינה ה"יהודית" בעצמה ע"י חוקיה ומנגנוני האכיפה שלה, ומלבד זאת נמצאים בסכנה כ"כ גדולה מהאומות מסביב ותוך שבועות ספורים או חודשים מועטים יכולה ח"ו כל ההתישבות בא"י להיות היסטוריה).

האם כשתראה עני רוכב על חמור תאמר כי הוא משיח בודאי כי כך כתוב בנביא בזכריה? אם כך, תוכל למצוא הרבה משיחים בכל כפר ערבי מזדמן וכפי תהלוכות הענינים של ממשלת "ישראל" מסתבר גם שהערבי הזה וחמורו ישארו בכפריהם הרבה יותר זמן מהיהודים שבשכנותם כך שגם למדרש תנחומא זה יתאים.

וזאת מבלי להכנס לעובדה הפשוטה שחיים של יהודים בא"י כשרובא דרובא מהם עוברים בשאט נפש על חוקי התורה וכשהשלטון עליה בידי הערב רב הכופרים בכל התורה כולה אינו נקרא ישוב א"י אלא חורבן א"י ואינו מסימני הגאולה אלא מסימני שיא תוקפה של הגלות.

לסיכום, רק חסר דעת יקבע מסמרות בעניני הגאולה על סמך איזו שורה במדרש (שגם אותה הבין לפי דעתו הכוזבת) ובהתעלמות מוחלטת מעיקרי  הגאולה הפשוטים ביותר המופיעים בכל מקורות היהדות העוסקים בגאולה ובראשם העיקרון שגאולה מתחילה רק אחרי ביאת המשיח במהרה בימינו אמן וכמו שכתב הרמב"ם במפורש בריש פרק י"א בהלכות מלכים שהסובר אחרת הוא כופר בתורה ובנביאים ובדברי חז"ל רחמ"ל.

בברכה, יואל.

אם כבר מדברים על מדרשים..

לאיזה מדרש כוונתך?

תודה על התשובה

שתי הערות יש לי:

א. כתבת שאין זו גאולה אלא אם תהיה ע"י משיח צדקנו. חז"ל בכמה מקומות אומרים שגאולתם של ישראל היא 'קימעא קימעא', כלומר בצעדים קטנים. הם גם מדמים זאת ל'ומרדכי יושב בשער המלך' שזהו צעד בדרך להצלת היהודים אז מגזירת המן. כשם שאצל מרדכי הצעד הראשון הזה רחוק מגאולה של ממש, כך אפשר להבין שנעשים כעת מהלכים שגם אם אינם ממש גאולה אלא רחוקים ממנה, הם צעדים בדרך אליה, וזאת עוד לפני ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.

ב. במדרש שהבאתי על גאולה שלישית נאמר שאין ישראל מתיישבים בארצם אלא בגאולה שלישית. ולאחמ"כ אומר המדרש שלישיבה זו אין הפסק. ע"פ מדרש זה איננו צריכים לדעת עתידות. אלא עצם העובדה שישראל מתיישבים בארצם מעידה על כך שזו גאולה שלישית, ומכאן והלאה אנו מובטחים שלא תהיה לישיבה זו הפסק. א"כ מכך שבדורינו התיישבו ישראל בארצם יש ללמוד שזו התחלה של גאולה שלישית (קימעא קימעא) ושלא תהיה להתיישבות זו הפסק.    

תשובות להערותיך...

א. ודאי שמרגע שהתחילה הגלות כל רגע על ציר הזמן הוא צעד בדרך לגאולה אלא שבכח מעשינו יכולים אנחנו לקרב את הגאולה או חלילה להרחיקה ובהתאם לתוה"ק יכולים אנחנו לאפיין כל מעשה באם שייך הוא להרחקת הגאולה או לקירובה. וכיון שמהותה העיקרית הכללית של הגאולה הינה קרבה לקב"ה והרגשה מוחשית של קרבה זו אזי כל מעשה או פעולה שיש בהם התרחקות מהקב"ה אינם כי אם מעכבי הגאולה וכל מעשה ופעולה שתכליתם התקרבות לקב"ה הינם בגדר של מקרבי הגאולה. וכיון שהתנועה הציונית וכל מעשיה ופעולותיה היו בהגדרה כללית מרידה גלויה בקב"ה ובתורתו (והעתקת מרידה זו מאירופה לארץ הקדש פלטרין של מלך מחמירה את חומרת המרידה עשרות מונים) הרי אין לך שטות גדולה מזו לומר שזו אתחלתא דגאולה ודו"ק דאפילו בדברי הירושלמי שהבאת שם השתמשו בפסוקים ממגילת אסתר לבאר הענין דקמעא קמעא לא תלו הצעדים בדרך לגאולה ברשעים אלא במרדכי הצדיק, ולא בגתן ותרש השואפים לשלוח יד במלך אחשורוש הם העושים את הצעד הראשון לגאולה כי אם מרדכי היושב בשער המלך ושומע אותם, ולא המן המבקש באישון ליל להציע לפני המלך אחשורוש לתלות את מרדכי על העץ הינו ה"גואל" שממנו מסובבת הגאולה  אלא מעשהו של מרדכי אשר גורם להמן להוליכו בכבוד ויקר בחוצות עיר היפך לגמרי ממחשבתו הרעה אשר חשב לאבדו.

דבר נוסף, רק אחרי שכל התמונה במלואה מונחת לנגד עינינו אנחנו יכולים להגדיר בדיוק את צעדי הקמעא קמעא. בשעת מעשה, כשמרדכי יושב בשער המלך ושומע את בגתן ותרש ונרשם הדבר בספר הזכרונות של המלך אחשורוש אף אחד לא מתחיל לחגוג את ה"אתחלתא דגאולה" ולהתעלם מהסכנה של גזירת המן הרשע אלא מרדכי עצמו לובש שק ואפר ומעורר יחד עם אסתר את כל ישראל לתשובה ולתענית. ורק אחרי שאנו במצב הסופי של "ליהודים היתה אורה ושמחה" אנחנו מצביעים על כל השלבים בדרך לכך בהנהגתו המופלאה של הקב"ה. להגדיר בודאות תהליכים בדרך לגאולה כ"קמעא קמעא" כשעצם הגאולה נסתרת ומכוסה מאיתנו הינה שטות מאין כמותה כי כל עוד נקודת היעד נעלמת רק שוטה יוכל להגדיר נקודות ציון בדרך ליעד.

ב. דבריך הללו מוכחשים הן מן המציאות והן מדברי המדרש. מן המציאות- האם תכחיש כי גאולת מצרים נסתימה בכניסת ישראל לארץ ישראל?? והאם תכחיש כי גאולת עזרא נסתימה בשיבה לארץ ישראל ובנית בית המקדש?? ופשוט שכוונת המדרש שאין מתישבין בארצן אלא בגאולה השלישית כוונתו על התמדת ההתישבות בארץ ואדרבה משם תראה כי אפילו מאות שנים של ישיבה בארץ ישראל יכולות להיות תחת גדר "שאין מתישבין בארצם" ק"ו שעשרות שנים בודדות אין בהן ראיה לגאולה שלישית כלל.

בברכה, יואל.

רציתי להעיר דבר אחד...

אין זה כך...

ראשית, סימנים מבשרי גאולה יש לפני ביאת המשיח, והם הקיצים המגולים, המוזכרים בסנהדרין צח:

שנית, אם הכל רק יתחיל עם ביאת המשיח, אשר לפניו יבוא ויבשר על ביאתו אליהו הנביא זכור לטוב (ראה עירובין מג:), מסתבר שקשה לקרוא למצב כזה קימעא קימעא.

שלישית, בימי החשמונאים היתה גאולה (גם אם לא שלימה) מיד היוונים, ולא ע"י המשיח, אלא ע"י החשמונאים. מבחינה תיאורטית מצב כזה יתכן גם היום, כמש"כ הרמב"ם (מלכים יא ד) על מלך שיש מקום לחשוב שהוא המשיח ובסופו של דבר מתברר שאינו המשיח.

אינני מנסה לטעון שהמדינה היא גאולה, אבל עכ"פ למדנו שישנה אפשרות לגאולה חלקית גם קודם ביאת המשיח.

קמעא קמעא לפני ביאת המשיח...

הטענה כי דברי חז"ל על כך שהגאולה באה קמעא קמעא מוסבים על התקופה של לפני ביאת המשיח היא סתירה מפורשת לדברי חז"ל שדי בה כדי להוכיח כי מדובר בטענת הבל. קמעא קמעא פירושו שישנו תהליך הדרגתי של הטבה במצב של כלל ישראל והעולם כולו ואילו חז"ל מגדירים את התקופה הקודמת לביאת המשיח: "אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו" שזה בדיוק ההיפך ממשמעות ה"קמעא קמעא" מה שקובע באופן מוחלט כי הנסיון לייחס את ה"קמעא קמעא" לתקופתנו היא חסרת יסוד ובסיס. מה גם שהמציאות לנגד עינינו במאה השנה האחרונות מכחישה זאת לחלוטין. כי אחרי ה"אתחלתא דגאולה" שהתחילה לפי שיטתה הכוזבת של הצה"ד עם ישוב א"י וההתארגנות של עם ישראל לקראת מדינה באה השמדה של מיליוני יהודים שלא היתה כמותה מאז חורבן בית שני.. וגם בכל מה שנקרא עפ"י הקריטריונים המעוותים של הציונות "התקדמות" ו"שיפור" מדינת ישראל נמצאת בנסיגה ולא בשיפור כלל והכח של ה"מזרחי" שעפ"י דמיונותיהם של מיסדיה היה אמור לגדול ולגדול אחרי שיחזירו בתשובה את כל הכופרים בסיוע האויר המחכים של ארץ ישראל הלך ונתדלדל עד כדי מצבה המגוחך של "הבית היהודי" שדי במבט שטחי על המועמדים להנהגתה כדי להבין שלא נשאר מהצה"ד כלום...

ולגבי סימנים מבשרי גאולה- הסימנים המובאים שם בגמ' הם סימנים שלא באים אלא לומר כי הגאולה קרובה אבל לא שהיא התחילה ורק שוטה יפרש את המושג "קץ מגולה" כאילו הגאולה כבר התחילה. שהרי בפירוש אמרו חז"ל על הפסוק (בראשית מט' א') "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" כי בקש יעקב לגלות את הקץ לבניו ונסתלקה הימנו שכינה. הרי לך שאם היה אומר להם את הקץ היה זה "קץ מגולה" למרות שרחוקים ממנו אלפי שנים (ואפילו אם היתה הכונה לקץ של גלות מצרים מדובר במאות שנים קדימה ואף על פי כן היה נקרא זה "קץ מגולה" כי קץ מגולה אין פירושו שהגיע הקץ והגיעה הגאולה אלא שהקץ הפך מסתום לגמרי שלא ניכר שום סימן על התקרבותו לנראה באופק או שניכר שהולך ומתקרב אבל במחינת ההגדרה הנוכחית לא השתנה כלום וההגדרה כרגע היא גלות.

ומה שקשה לך לפרש קמעא קמעא על התקופה שאחרי ביאת המשיח עיין בחלק המאמרים בתגובה ל"מכתב לחרדים" של יוסף קלנר חלק א' דברי המלבי"ם המדבר על כך מפורשות וכן ידוע מדברי רבותינו המקובלים כי האלָפִים הראשונים (מהאלף השביעי עד האלף העשירי) של העולם הבא הם תהליך התעלות הדרגתית.

והתגברות מלכות בית חשמונאי על מלכות יון הרשעה אינה קשורה לנידון הגאולה העתידה ואדרבה מדברי הרמב"ם אתה רואה כי אפילו אדם שיעמוד בכל הקריטריונים ההלכתיים של מלך ישראל אינו מובטח שיהיה לו קשר כלשהו לגאולה, על אחת כמה וכמה חבורה של כופרים בעיקר שאין להם שייכות אפילו לפחותים שבפחותים ולרשעים שבכלל ישראל אין בה משום קשר כלשהו לגאולה ואין בכל הקשור להם כי אם תוקף הגלות הקשה והמר ביותר. והקב"ה יזכנו להיגאל מהם ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו אכי"ר.

מועדים לשמחה, יואל.

תודה

על המצב דהיום נאמר: מלכות תיהפך למינות

הדימיונות של הדת"ל לגבי הגאולה מזכירים..

לי ספר מפורסם לילדים בברית המועצות. באחד הפרקים של אותו הספר דובר על איש מסולק דעת שהגיע לתחנת הרכבות המרכזית בעיר לנינגרד כדי לנסוע למקום אחר. הוא התיישב בקרון מבודד ונרדם. אחרי כמה שעות הוא התעורר ותהה איפה הוא נמצא. מהתחנה משיבים לו: "זו העיר לנינגרד". הוא נרדם שוב והתעורר אחרי כמה שעות טובות ושוב שאל איפה הוא נמצא, האם הרכבת כבר הגיעה אל יעדה, או לפחות אל תחנה פלונית או אל תחנה אלמונית ושוב מהתחנה משיבים לו: "זו העיר לנינגרד". ואז הוא החל להשתומם ולכעוס "היאך זה ייתכן ? איזו מן בדיחה היא זו ? הלא אני נוסע כבר יממה שניה ברציפות !". אולם מהתחנה משיבים לו: "זו העיר לנינגרד".

כך בערך זה עם הדת"ל (וחבל שאי אפשר לספר את זה בחרוזים כמו בסיפור לילדים): הדת"ל התיישבו בקרון מבודד שקוראים לו מדינת "ישראל" שמעולם לא חובר אל קטר או אל לוקומוטיב כלשהוא ונרדמו. וכל פעם שהם מתעוררים אל המציאות המרה שסובבת אותם הם מדמיינים שהם עברו עוד כמה תחנות בדרך אל הגאולה. אולם במציאות הקרון לא זז ממקומו אפילו מילימטר אחד.