שאלה ישירה [דוגרית בלע"ז] ליואל אלחנן

הקדמה:

אין זה סוד, כי בנוגע לשאלה ההשקפתית האם עלינו לשמוח על הקמת המדינה, ניתן להבחין בחלוקה ברורה בין אלו שעברו את השואה ובין אלו שלא עברו. אלו שראו את הרדיפות הנוראות וההשפלה של עם ישראל באירופה, מתקשים מאד שלא לשמוח למראה חירותו של עם ישראל בארצו. למרות שהם כואבים מאד את פריקת העול הציונית, הם טוענים כי "מברכים על הטובה מעין הרעה", עלינו לשמוח על ההצלה הגשמית למרות האבל הנורא על הצרות הרוחניות. אלו, מאשימים את מי שלא ראה את השואה, ומתמקד רק בהדרדרות הנוראה ברוחניות, כי הוא מתעלם מחסד השם שהניח לנו לשבת בשלווה בארץ ישראל [וגם באמריקה].

מי צודק ? קשה לדעת. האם דור ניצולי השואה הוא המשוחד, או שאלו שנולדו לתוך השפע הגשמי הוא הטועה.

ועכשיו, לשאלה הישירה: להשקפה החרדית יש מעלות עצומות שאין להם ערך והשוואה בכלל עם ההשקפה [אם בכלל אפשר לכנות כך את אוסף הדעות שלהם] הד"ל. אך, אין להכחיש, כי צורת החיים החרדית כיום, המבוססת על הליכה אחר העדר, גורמת לחוסר העמקה ביסודות האמונה, [תעצור עשרה חרדים בכל מקום שתרצה ותשאל אותם "מנין לכם שהיה מעמד הר סיני"], התרגלות להיות "נוטלים" [אני אחיה באיזו רמת חיים שאני רוצה והיהודים העשירים באמריקה יממנו אותי], זניחת התורה שבכתב [לא רק נ"ך אלא גם חומש], ועוד.

האם פסילתך המוחלטת של הציבור הד"ל, אינה נובעת ממה שאתה בעצמך עברת את 'השואה' הזאת, ועל כן אינך רואה באור הנכון את החסרונות שישנם בחברה החרדית של היום ?

אין שום מקום לחלוקה שהזכרת...

כשמסתכלים ובוחנים את המציאות עפ"י תורה"ק. גדולי התורה הזהירו מפני הציונות ואביזרייהו עוד הרבה לפני שמישהו שמע על אדולף היטלר ימ"ש וזכרו ועוד הרבה לפני כן לימדונו חז"ל כי קשה המחטיאו לאדם יותר מההורגו כך שמי שמדבר על חירות עם ישראל בארצו כמוהו כמדבר על חירות היהודים במחנות ההשמדה לפני הוצאתם להורג וכמי שמודה לקב"ה על החסד שעשו הגרמנים עם היהודים בכך שהסיעו אותם חינם ברכבות...

מרן הגה"ק מסאטמאר זצוק"ל ועוד גדולים אחרים חוו על בשרם את אימי השואה ולא שמחו כלל על הקמת המדינה והשלכותיה בגשמיות וברוחניות מה גם שה"חירות" הזאת גבתה עד עתה עשרות אלפי הרוגים ומי הוא הטפש אשר יראה במות עשרות אלפי יהודים הצלה?? כך שהמשוחדים הם מי שמסתכלים על המציאות עפ"י רגשותיהם ולא עפ"י מבט התורה.

אמונת חכמים והליכת העדר אחר הרועה אינם קשורים כלל לחוסר העמקה ביסודות האמונה. ואדרבה המציאות הוכיחה כי דווקא אלה אשר רוממות לימוד יסודי האמונה בגרונם הם בעלי הדעות הכפרניות היותר ותמונות כופרים בעיקר מעטרות את שולחנם וקירות ביתם (עיין ערך הרצי"ה קוק ומיקומה של תמונת האתאיסט תיאודור הרצל בביתו) והקל שבקלים בציבור החרדי שלא ידע לענות לך תשובה ברורה מנין הוא יודע שהיה מעמד הר סיני לא יעז להגיד על כופר במעמד הר סיני כי הוא "צדיק" או "נשמה נפלאה פלאי פלאים" מה שתמצא אצל "גדולי הדור" של הציבור הדת"לי שהיו מוסרים עשרות שיעורים בכתבי המהר"ל ועוד ספרים העוסקים ב"יסודות האמונה"מחד גיסא וכופרים בעיקרי האמונה הבסיסיים ביותר מאידך גיסא. ועיי' בגמ' ע"ז (ד.) כי מאז ומעולם היתה דרכם של המינים ל"חזר" אחר פסוקי התורה והנ"ך ולעשות מהם עיקר לימודם. ומוסדות דת"ליים "נוטלים" לא פחות מכל מוסד חרדי מעשירי אמריקה ועשירים אחרים ומפקירים את בנותיהן לשירות לאומי בעבור בצע הכסף שמקבלים מהמדינה עבור שירות זה ומפרסמים כל תועבה ופריצות בעבור בצע כסף למוסדותיהם. ולגבי שאלתך האחרונה ראה דת הציונות חלק ב' עמ' טז' תשובה לשאלה זו.

בברכה, יואל.

תינוק שנשבה לבין הדתיים הלאומיים...

אינו יודע כלל על גדולי ישראל או-במקרה הטוב- רק את מה שהם סיפרו לו עליהם [אגב: רבנית הרב מבריסק וחלק מילדיו עלו על המוקד,הי"ד.ומי יתנה את צערו של הרועה הנאמן על צאנו האהוב שהיו ואיננם כי לקח אותם האלקים] וכמו כן קשה לו להשתחרר מכבלי דפוס מחשבתם שהרי שאני מינות דמשכא ומימשך בתרייהו (מסכת ע"ז דף כז עמ' ב).

והם כממשיכיהם הנאמנים של המשכילים תולים בוקי סריקי ברבותינו ז"ל ו'מסבירים' אותם לפי קוצר דעתם,כאשר כל המושג של דעת תורה טהורה ונקיה מכל שמץ של נגיעה ונעלה מכל תחושות אישיות מהם והלאה.

לדוגמא: רב יהודה האומר כי כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה (מס' כתובות דף קי עמ' ב) הוא רב יהודה דחביבא לי א"י (מס' ברכות דף מג עמ' א).

לכל המתקיפים: אם תעיינו בהודעתי...

שבפתיחת הדיון, תווכחו לראות שהחלוקה שציינתי בין אלו שעברו את השואה למי שלא עבר, לא כוונה כלל כלפי גדולי ישראל. חלוקה זו הובאה רק כמשל לנושא העיקרי של ההודעה.

יואל, בתגובתו, הוא זה ששרבב לכאן את דעתו של הרבי מסאטמר, ועל ידי יצר הויכוח נגררתי להעמיד עמדה נגדית.

התייחסו נא לנמשל ולא למשל, ובידקו אם עצם התיאוריה שלי, לפיה מי שעבר שינוי חד של יציאה מאפלה לאורה, מודד את מצבו הנוכחי שלא באופן אובייקטיבי אלא ביחס למצבו הקודם, ולכן יש להתייחס בזהירות לשיעורי השקפה מבית מדרשם של אלו שעברו את 'השואה' הדת"ל.

הפלא ופלא!

לגדעון היקר, חשבת פעם על זה שהציבור החרדי האמון על מנהיגיו תמיד ייחשב ל"שמרן" יותר בכל מה שקשור להנהגה ציבורית ומסגרות חינוך, למרות שברוב ככל התחומים אין שום קשר (על פי הנראה לעין) בין שמרנות זו לבין היחס למדינה או ל"לימוד אמונה"? לדוגמא, בשאלה: ישיבה או ישיבה תיכונית? וכן על זה הדרך... 

איך אתה מסביר את זה??

בברכה, אליהו  

ה"ויואל משה"כותב מפורשות

כי השואה מידיי הגרמנים באה כעונש על כך שלא שרוב הציבור לא מיחה בציונים על עצם הרעיון הטמא שלהם, דהיינו לקיחת מלכות בזרוע בשר והתכחשות להשגחת ה'. ולמרות שכן נלחמו עמהם בנושאים אחרים בהם נגרם הרבה נזק והרס לדת (כגון ענייני כפירה ומינות), עדיין הרעיון העיקרי קיבל חיזוק מרוב שדרות העם...