כיבוש הארץ בימנו
דברתי עם בחור מישיבת הסדר שטוען שהואיל והרמב"ן משתמש במפורש בלשון "כיבוש" ממילא זו ההבנה הפשוטה, שכל אחד מבין שלכבוש משמע להלחם, וכל טיעון הפוף זה לעקם את פשא דברי הרמב"ן ופלפולי סרק.
וכן הואיל ושאר הראשונים לא חלקו עליו בענין, ממילא עלינו לפסוק עפ"י הרמב"ן שמסתבר שזה דעת כולם או לפחות רובם של הפוסקים.
ולגבי הקושיא מ- 3 השבועות ענה לי:
1. שכבר תרצו שמדובר בדברי אגדה ולא נפסקה להלכה אצל גדולי הפוסקים.
2. במדרש שיר השירים ח',רבי זירא בעל השמועה חזר בו: שכשהיה ר' זירא בארץ ישראל הוכיחו אדם אחד:" אין אתה יוצא מכאן,בבלי, שאבותיך החריבו את הבית", וענה לו ר' זירא: "יפה לימדנו עם הארץ". וכן כתב הרב מרדכי עטיה שרבי זירא חזר בו וסבר כחכמי ישראל כמבואר במדרש רבה.
מבקש התייחסות לדברים תודה.
באשר לדברי הרמב"ן...
ראה כאן ותבין מי מעקם את דברי הרמב"ן כדי שיתאימו לתורת ז'בוטינסקי וטרומפלדור.
בברכה, יואל.
יכולים הם הרבנים הציוניים להטעות
ועוד אמרו שם חז"ל כי זה תפקידו של מלך המשיח להעלות כל ישראל יחד מהגלות ואם חלילה יעשו בעצמם כך, יפסידו גאולת המשיח.
באשר לטענה כי השבועות הן אגדה ולא הלכה..
מתאמרא משמי' דהרב מסטמר דלפי דבריהם הגמרא של תחיית המתים הוא ג"כ אגדה ולא הלכה.....
ההבדל
שהרמב"ם פסק שאמונת תחיית המתים היא אחד מ-13 עיקרים ואילו 3 השבועות לא נזכרו ברמב"ם.
בהמשך לדבריי הקודמים
במחשבה שנייה האופן שבו הגבתי קודם היה לא נכון. לא ראוי שאני הקטן אתווכח עם גאון ישראל האדמו"ר מסאטמר זצ"ל. הוא סבר כפי שכתבת וגדולים ממנו חלקו עליו ונימוקיהם עמם.
אך יש מקום לדבריי בתורת קושיה שלכאו' קיים החילוק שציינתי שתחיית המתים נפסקה ברמב"ם כאחד מ-13 עיקרים ואילו 3 השבועות לא הוזכרו ברמב"ם להלכה. ואם יש תירוץ לקושייתי אשמח לשמוע.
את התירוץ לקושיייתך תוכל למצוא...
בספרו של מרן הגה"ק מסאטמאר זצוק"ל "ויואל משה".
נשמח לדעת מי הם הגדולים ממנו או אפילו הקטנים ממנו שחלקו עליו באשר להיות השבועות הלכה למעשה ומה הם הנימוקים אשר עמהם.
בברכה, יואל.
לצערי לא אוכל לפרט
מיהם הגדולים שחלקו על האדמו"ר מסאטמר זצ"ל שכן יהיה בכך משום אבק לשון הרע עקב דרככם להכפיש ולזלזל בהם.
אך בכל זאת אשמח לדעת איפה בדיוק מתייחס האדמו"ר מסאטמר זצ"ל לעניין זה (יש ברשותי את ספרו "ויואל משה") שכן לפי אותם גדולים שאני הולך בדרכם דברי האדמו"ר מסאטמר קדושים וטהורים וראויים להילמד ככל התורה גם אם אינם להלכה לשיטתנו
מדוע לא תוכל לפרט??
אם חושש אתה לאבק לשון הרע תוכל להחכימנו בנימוקיהם וטעמיהם מבלי להזכיר את שמותיהם כלל.
עכ"פ את קושייתך תוכל למצוא במאמר שלש שבועות בספר ויואל משה בסי' לא' ואח"כ הולך ומבאר דעת הרמב"ם בכמה ענינים הנוגעים לגאולה ולביאת משיח וראה לבסוף בסי' פ' ופא' מה שמסכם שאין התחלה לקושיא זו.
בברכה, יואל.
גם הרב קוק סבר שהם הלכה למעשה
ולא כמו אותם רבנים ציונים שכתבו שהשבועות לגמרי מבוטלות כעפרא דארעא או אינם להלכה או שעבר זמנם...
ב"הדביר" קובץ ז-ט ירושלים ת"ו, ניסן-סיון תר"פ, פורסם מדבריו של הראי"ה קוק:
"עלינו לקחת מעט דברים על עצם הדעת של השתדלותינו לתחיית עמנו, הנה כפי אשר כבר נתברר לנו שאין דבר בעקרי האמונה ולא בסעיפיה שיניא אותנו מן הרעיון שתהיה התחלת התנערותנו מעפר גלותנו על פי השתדלותנו בדרכי הטבע, והליכות ההיסתוריה מאיליה תולד ההחלטה שהחובה קדושה להשתדל בזה בכל אשר תשיג ידינו, לבד האמצעי האחד שגם הטבע עצמו ילמדנו שהוא פיגול לנו, והוא שלא יעלו בחומה ושלא ימרדו באומות העולם, מובן הדבר שהם שתי שבועות, המרידה באוה"ע גם מבלעדי א"י היא פיגול לנו, וצריך שבועה אחרת שלא לעלות לא"י ביד חזקה זולת ע"פ רשיון הממלכות כמו שהיה בימי כורש."
מענין מאד
1. מי אלה 'גדולי הפוסקים' שכתבו שמדובר בדברי אגדה, אתר ויקיפדיה? (כפי שכבר 'תירץ' לי בן 'ישיבה' תיכונית חכם, שאין פוסקים מדברי אגדה וכאשר ביקשתי ממנו מקור הוא שלח לי קישור לויקיפדיה בערך על האדמו"ר מסטמר ושלוש השבועות... אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק).
2. "לא פוסקים מדברי אגדה" אבל להביא ראיה ממדרש רבה (שאינו מדרש הלכתי!!) לכך שרבי זירא חזר בו ולהסיק מסקנות הלכתיות-מעשיות כאשר רוצים, כן מסתמכים על דברי אגדה... חוץ מזה, מה הקשר לבין כיבוש הארץ המובא ברמב"ן למדינה 'היהודית-דמוקרטית' ולמלחמותיה?! הרי אצלם המושג 'כיבוש' היא מילת גנאי, כידוע ודו"ק...
מבינים מה שרוצים מתי שרוצים
כשזה נוח להם הם אומרים קבל את הלשון "כיבוש" המובאת ברמב"ן כפשוטו,ראש קטן, אבל לגבי השבועות- "הגמרא לא התכוונה בדווקא אלא לביטוי מושאל ורעיון בלבד".
אותו הדבר לגבי מחלוקות על שיטתם הם טוענים- "זה דעת יחיד או מיעוט", אבל להזכיר את הרמב"ן [לפי הבנתם] או את הרמב"ם "המפורסם" בענין של לימוד תורה ועבודה, בזה לא מפריע להם שאלו דעות יחיד.
באשר למדרש שה"ש
במדרש שיר השירים רבה פרשה ח':
"אם חומה היא", אלו ישראל העלו חומה מבבל לא חרב בית המקדש בההיא שעתא פעם שנית. רבי זעירא נפיק ליה לשוקא למיזבן מקומא, א"ל לדין דהוא תקיל: תקיל יאות. ואמר ליה: לית את אזיל לן מן הכא בבלייא די חרבון אבהתיה, בההיא ענתה אמר ר' זעירא לית אבהתי כאבהתהון דהדין, על לבית וועדא ושמע קליה דרבי שילא יתיב דריש: "אם חומה היא" אילו עלו ישראל חומה מן הגולה לא חרב בית המקדש פעם שנייה, אמר: יפה לימדני עם הארץ.
במחילה אבל אינני מבין מה הראיה שחזר בו רב זירא מג' השבועות ובכללם שלא יעלו כחומה בזמן הגלות והחורבן מהמדרש הנ"ל, הרי אלו שני זמנים שונים.
בזמן ההוא בימי עזרא בהצהרת כורש "כה אמר כורש מלך פרס וגו' והוא פקד עלי" פרש"י: צוה עלי ע"י ישיעהו הנביא, "לבנות לו בית בירושלים", עזרא והנביאים היו קוראים להם לעלות כמו שכתוב "קול דודי דופק" קריאת הקב"ה ע"י הנביאים ועזרא לבני בבל לשוב לא"י אחרי שניבא להם לישראל כבר ירמיהו (כ"ט י') "כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם", ואמת היו צריכים גולי בבל לעלות אדרבה כחומה לא"י, וכיון שלא עלו רק מתי מעט רק "ארבע רבוא אלפים שלש מאות ושישים" לחצאין, לכן לא זכו ולא שרתה שכינה ונחרב לבסוף הבית השני.
אבל אחרי החורבן הבית השני בזמן הגלות הרי השביענו שלא נעלה כחומה "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה" , "אם" לשון שבועה. ור' זירא סובר ש"כחומה" אסור אבל ליחידים מותר לעלות כדאיתא בכתובות (קיא א), וגם יחידים היינו צדיקים, שהרי ר' זירא מעיד על עצמו שלא עלה מבבל לא"י עד שהראוהו משמים שסרו עונותיו: כדאיתא בברכות דף נז ע"א: "הרואה שעורים בחלום סרו עונותיו, שנאמר (ישעיהו ו') וסר עונך וחטאתך תכופר, אמר רבי זירא: אנא לא סלקי מבבל לארץ ישראל עד דחזאי שערי בחלמא.
אז מה שאומר רבי זירא במדרש "יפה לימדני עם הארץ" שבגלל אבות אבותיו של ר' זירא בני בבל בזמן עזרא כיון שלא עלו כחומה נחרב הבית השני, בזה מצטרף רבי זירא גם לדעת ריש לקיש שדרש במסכת יומא ט' ע"ב עה"פ "אם חומה היא" כר' שילא במדרש, אבל אגב ר' יוחנן אינו מסכים עמם ואומר (ביומא שם): "אי נמי סליקו כולהו בימי עזרא לא הוה שריא שכינה במקדש שני, דכתיב (בראשית ט) יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם", שזה שלא עלו כולם כחומה אע"פ שלא כדין עשו אינו הטעם למה לא שרתה השכינה ונחרב לבסוף הבית השני כי הפסוק אומר "וישכן באהלי שם" שהשכינה שורה בבית מקדש שנבנה ע"י בני שם כשלמה המלך ע"ה, ולא ע"י מלך כורש שהוא מבני יפת תירס היא פרס. עיין פרש"י שם.
האמת שלא עיינתי
במדרש אך אחר דברך הבנתי שאפילו מדרש רבה אינם יודעים ללמוד, לצערנו.
בכל מקרה א"א להביא ראיה כלל לכל התהליך של שיבת ישראל בתחילת בית שני כיון שאז היו נביאים והכל נעשה עפ"י נבואה, דבר שגם הראי"ה קוק מסכים שאין וגם גדולי מערציו לא יגידו שהיה נביא... (או שכן ולא ידוע לי)