לכותב החפץ בעילום שמו שלום וברכה!
אתייחס באופן ישיר למה שנראה ממכתבו כטענות כלפי הספר ולא לכל מיני השערות שכל קשר בינן לבין המובא בספר דת הציונות מקורו בדמיון הכותב או בחוסר הבנתו את הנכתב בספר.
א. כב' היטיב להבחין בהבדלים בענין הגישה לר' קוק בין המובא בחלק א' למובא בחלק ב' אך הפירוש שנתן להבדלים אלו בדוי מן הלב ואין לו כל קשר למציאות. הסיבות האמיתיות להבדלים אלה הנן שתיים ואפרטן:
ב. לגבי מה שכתבת "אבל משהגיע חלק ב' לידי נדהמתי מדברי החירוף שכתבת כנגד הרב קוק". הדברים שהובאו אודות הר' קוק הם דברי גדולי דורו ומי שמכנה דעת תורה של גדולי ישראל בתואר "חירוף וגידוף" הוא המחרף ומגדף את רבותינו גדולי ישראל ובמומו פוסל אחרים. וכל שכן כשרוצה לדחות דבריהם בקש בטענות הבל שמעולם לא נשמעו בבית המדרש כשבאים לחלוק על דברי חכם. ועל תשובות שנכתבו אודותיו הלכה למעשה אומר שזה "מגוחך" ומתמונה התלויה על קיר רוצה לקבוע הלכה למעשה [?!] ובה בשעה שמאשימים אותו [את הר' קוק] גדולי ישראל באפיקורסות, גילוי פנים בתורה שלא כהלכה ועוד האשמות רבות אחרות המקבלות חיזוקים רבים מדיבוריו ועוד יותר ממעשיו באופן הגלוי לכל מבקש אמת בא לבטל דבריהם עם סיפורים שאפילו לא טורח להביא להם ביסוס כמו שתמונתו היתה תלויה במקום פלוני או ששמש סנדק במקום פלוני [ואף אם היו מבוססים וכי יש בתלית תמונה שלו או היותו סנדק מעשה לסתור דעת תורה של ענקי עולם שחרצו דינו בצורה נחרצת?! אתמהה]. רוצה אתה לדון לגופו של ענין?! גש בבקשה לתלמידיו ולבניו של הגרש"ז אויערבך שיסבירו לך כיצד אדם "קדוש" מניח לבנו בהיותו נער צעיר להתרועע ולהתכתב עם גדולי אפיקורסי דורו [כדוגמת י.ח. ברנר]. כיצד אדם "קדוש" מכריע לבד בשאלות ציבוריות כה כבדות משקל לדורות בה בשעה שיש לו האפשרות ליטול עצה מגדולים ממנו בעשרות שנים בארץ ובחו"ל?! כיצד אדם "קדוש" בודה מלבו יהדות שגם לכופרים גמורים בעיקר יש בה מקום? כיצד אדם "קדוש" מכנה הזיות של משומד אתאיסט כמו הרצל בתואר "חזיון" ומתפלפל הלכה למעשה כיצד להוציא לפועל חזיון זה [באופן שאפילו תלמידיו אוספי אגרותיו השמיטו דבריו מן האגרת מחמת הבושה הגדולה שיש בדברים לרבם]? כיצד אדם "קדוש" מוסר בידי שונאי תורה ואפיקורסים מוצהרים נכסים כה חשובים לשמירת היהדות לדורות כמו מוסד הרבנות והנהגת הקהילות נגד דעת כל גדולי דורו? כיצד אדם "קדוש" מחזק ידי אפיקורסים על מנת שקרקעות א"י יעברו לבעלותם בה בשעה שההלכה אוסרת עליהם לדור בא"י? כיצד יתכן שאדם "קדוש" מצליח להוציא חוו"ד כה שלילית כלפי ספריו מגדולי דורו עד כדי הגדרתם כ"כתבי מינות" [והם בשעתו לא ראו אלא מעט מן המעט ממה שכתב וכיום נתפרסם הרבה יותר מדיעותיו הכוזבות והמסוכנות באופן שגם נתקיים בגדולי ישראל שיצאו נגדו "איזהו חכם הרואה את הנולד"]? ועל כולנה- כיצד אין פומביות ל"קדושתו" בכתבי הגרש"ז אויערבך או בניו ומדוע אין דריסת רגל לתורתו בכל בתי המדרש שלהם חרף "קדושתו" הנשגבה עד כדי כך שתלמידיו צריכים להשתמש בתארי חנופה שנשלחו לו ולרכזם בספר כדי ל"הוכיח" את גדלות רבם [מבלי שבקשו רשות מכותבי המכתבים להדפיס את מכתביהם בניגוד לחרם דרבינו גרשום] תחת אשר מאז ומתמיד תורתם של גדולי ישראל היא שהכריזה על גדלותם ולא תארי כבוד כאלה או אחרים. כשתחזור אלינו עם תשובות רציניות ומוסמכות לשאלות אלה תוכל להוסיף להן גם סיפורים על סנדקאות ותלית תמונות ונשמח אם צריך לתקן את האמור בספרנו. ללא תשובות רציניות לשאלות אין בסיפורים אלה ולא כלום [זולת תמיהה על אלו שאודותיהם הם מסופרים במדה והם בכלל נכונים ועליהם נטל הראיה לתרץ מעשיהם.] ומה שכתבת אודות מרן החזו"א רחוק מאד מן האמת כידוע מפי תלמידו המובהק רבי שרגא פייבל שטיינברג זצ"ל [וכבר הבאנו כאן באתר דברי הגאון רבי אהרן ישעיה רוטר שליט"א ש"פאר הדור" אינו ספר מוסמך בכל הנוגע למרן החזו"א]
ובנוסף לכל, הספר עבר ביקורת של ת"ח מופלגים המוכרים היטב בעולם התורה וגם קבל ברכת
כדי להשקיט את המחלוקת הקשה שעורר רב קוק על עצמו והפריעה לאנשים לעלות לעיר הקודש ואף היו שנמנעו על ידיה להצטרף לאגודת ישראל,ניסה האדמו"ר הק' מגור זי"ע,בעל ה'אמרי אמת',להניע את רב קוק שיחזור בו מדבריו הקשים בכתביו.
כפי שמעיד האדמו"ר הק' במכתבו מ'על הספינה' התווכח עמו הרבה.בתוך הדברים אמר לו רב קוק כי שלש שעות יספיקו לו להסביר את כל דבריו ע"פ הקבלה.
תמה האדמו"ר ואמר,הנה אומרים עלי שאני יודע ללמוד.עם כל זה,אני,אינני מסוגל להבין את דבריו מבלי שכב' יסביר לי הכל לפי עומק רזי הסוד.א"כ,איך מר מפרסם את דבריו כך לעיני כל נער וצעיר.הם כן יבינו,אתמהה.
למעשה,מבוארת תשובת האדמו"ר הק' בברטנורא מסכת אבות פרק ב משנה ד:
ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע וסופו להשמע - כלומר, לא יהיו דבריך מסופקים שאי אפשר להבינם בתחלה ובעיון ראשון, ותסמוך שאם יעמיק השומע בהם לבסוף יבינם. כי זה יביא בני אדם לטעות בדבריך, שמא יטעו ויצאו למינות על ידך.
מאידך,בשעה ששהה האדמו"ר הק' מסטמר זי"ע בארץ ישראל ונשא דרשות נלהבות להזהיר את העם מפני דבריו והלה ביקש להתקבל אצל האדמו"ר הק' לא אבה לקבלו.
ונניח לרגע שהיה מסביר את דבריו ע"פ הקבלה. מה זה היה משנה ? עדיין היו אלה דברי כפירה, מינות והרס בכל הדת. כי אז זה נקרא לעשות שימוש בתורת הסוד כקרדום לחפור בו על מנת להשמיט את הבסיס תחת דברי חכמינו ז"ל. יש פה גם גסות וחוצפה כי הוא טוען שחלקים מתורת הסוד סותרים הלכות חז"ל וצריך ליישב ביניהם. ובכלל לענ"ד, יש בטיעונים שלו הרבה קווי דמיון עם הכת של שבתאי צבי.
הדברים שכתבת פשוטים וברורים לכל וראה את הציטוט מדברי הגאון הגדול רבי מאיר אריק זצ"ל בסוף מאמר זה
תגובתי היתה נגד אחד שטעה כאילו היה בידו להצדיק את דרכו ע"י הגמרא והפוסקים.
אין לשכוח כי פרט ליתר הנזקים וההרס שגרם, הרי מרכז פעילותו הציבורית כוונתה הייתה לתת תוקף לעוברי עבירה להתיישב בארץ. אין להתעלם מכך שיש לו דיבידנד גדול בהגבלות שהנהיגה בריטניה על עליית יהודים לא"י (שיכלו למצוא בה מקלט בתקופת השואה) ובחוקי הספר הלבן, עקב העידוד והתמיכה שנתן לאלה שנלחמו נגד המנדט הבריטי וקראו תיגר על הריבונות הבריטית בא"י.
ראשית, מי שכותב ברישא של דבריו שצריך להיזהר בכבודם של ת"ח ובסיפא מביע זלזול גלוי בגדולי הדור כאשר דבריהם אינם נוחים לו, מראה שהוא, לכל הפחות, אינו נאמן לעקרונות בשמם הוא מדבר. שנית, אם אכן ביהדות לא פוסלים אף אדם משום דעותיו הכוזבות אזי גם שבתאי צבי, מייסד הנצרות ומייסד הנצרות וכיו"ב לענקים ייחשבו ואין להטיל בהם דופי.
תמוהה בעיניי מאד השקפתו של מחבר המכתב, בעיקר משום היותו בחור הלומד בישיבה חרדית. לא ראיתי במכתב אף לא טיעון אחד המבוסס על ההלכה היהודית, אך רגשות ודמיונות יש למכביר. למשל, תמוה שבחור ישיבה (ממנו ניתן היה לצפות לידע כשלהוא בעיקרי האמונה) יגיד שאינו בטוח אם יש או אין מעלה בהתחברות לרשעים. לענ"ד, הבורות הזאת היא בושה וחרפה לאדם שמגיע מרקע חרדי. כי אפילו הרחוקים מתורה ומצוות אם ישאלו אותם על כך יענו שזה דבר אסור לפי הדת. הר' יואל אלחנן ציין עוד הפרות רבות של עיקרי האמונה מצד הר' קוק שנעשו כולן ברגל גסה, שכל אחת ואחת מהן שקולה לכפירה בכל התורה כולה. כי מאי נפקא מינה אם היה כופר באות אחת או שהיה כופר בכל תורת השי"ת. בושה שאנשים מרקע חרדי מלמדים זכות על כפירה זו.
שמי שאומר ולו אף בהכנעה יתירה על דברי הרוגוטשובר ש"אינם שייכים" בלי שאף יטרח לפרש למה, אינו ראוי לתגובה.
הרוצה בדיון אמיתי לא יכתוב כן אף על קטן שבקטנים.
[וזה מלבד הזלזול בגאון ישראל]
זה לפסול את דעתו של הרב מסאטמאר בשביל שהיה נוגע בדבר, ובו בזמן להכשיר את דעתו ה'אביוקטיבי' של הר' קוק...
הכל יודעים שהמלחמה נגד רעיון הציוני עלה להרב מסאטמאר בחייו, לא הרויח מזה לא ממון ולא כבוד רק רדיפות והשמצות באופן מבהיל, והחיצים באו מכל כיוון מחילונים ודתיים ואכמ"ל. לדעתי אין להסתפק בדבר שאלמלא מלחמתו בציונות היה הרב מסטמר כובש את הדור כולו תחתיו.
לעומת זה אי אפשר להתעלם מהעובדא שהציונות נתנה להר' קוק כבוד ופרסום בקנה מידה עולמי. ואלמלא המלחמה שהכריזו עליו יראי ה' היה יושב על כסא רבנות שלא היתה דוגמתה בהסטוריית עם ישראל.
כך שהר' קוק [אף אם תתעקש שהיתה כונתו לשם שמים] היה צריך כל הזמן להכניע את רגשותיו וללחום בהם כדי שדעתו תישאר 'אביוקטיבי', בו בזמן שלהרב מסטמר לא היה בעיה זו קיימת בכלל...
עד כאן לגוף הענין:
ובאשר שכתב על הרב מסאטמאר "ואוכל להוכיח לו באצבע על חלק מדברי הרב מסאטמר אשר ברור שמגמתיים הם", ילך אצל חכם שיורה לו דרכי תשובה, וסר עונו וחטאתו תכופר.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|