.jpg&width=200)
ציטוטים מהר' לדוין בסרטון
לתועלת הפורום הקלדתי חלק מדבריו של הר' דורון לדוין, כדי שהציבור יוכל לעיין ולהתבונן על דבריו בסרטון.
דברי הר' דורון לדוין:
"וכמובן האחרונים אני לא מתייחס, פחות מתייחס ברצינות בענין הזה, כיוון שאחת הטענות שיש לי.. לרבותי..כלפי ההשקפה החרדית , שההשקפה החרדית היא הרבה פעמים אנחנו מוצאים שהיא נשענת על אחרוני האחרונים, ואמירות כאלה שאין להם בסיס יסודי ועמוק".
01:04
"…והגיע הזמן לעלות לארץ, והציבור החרדי אומר אל תעלה, והוא מבין שאין דבר כזה, מבין שחייבים לעלות לארץ, כי אחרת יש שואה ממשמשת ובאה אם לא עולים לארץ, יש מציאות שעם ישראל נקרא לעלות לארצו, וקול דודי דופק פתחי לי רעייתי יונתי תמתי, הדבר הזה קורא בתוך האומה, ולפעמים הקול הזה נשמע יותר ע"י פשוטי העם מאשר נשמע ע"י תלמדי חכמים מסוימים. גדולי ישראל באותם הדורות הם ידעו שצריך לעלות לארץ .. אמרו לעלות לארץ ושבחו את העולים לארץ ושבחו את עבודת האדמה, אבל אותם הרבנים הקטנים בכל מקום שבאו ואמרו לא לעלות, בגלל שאל תהיה ציוניסט ויש סכנות רוחניות כאלה ואחרות. אז איך אתם מצפים שיהודי שהוא רוצה להיות.. להגן על עמו כגון הרצל שרוצה להגן על עם ישראל והוא רוצה לפעול לטובת עם ישראל.. הטובה החומרית אומנם.. אבל לא ניתן לו לפעול למען לטובה החומרית של עם ישראל בדרך התורה מכיוון שכאשר הוא פונה לרבנים משיבים אותו ריקם זורקים אותו. אגב מה שלא ציטטו בשם הרצל באותו המקום זה שהרצל.. הוא כותב שמה שהוא נותן כבוד לרבנים, רק הוא לא מוכן שהרבנים יכנסו וינהלו אותו, אני אומר שרבנים כאלה טוב מאוד שלא מנהלים אותו, כי איך היתה קמה מדינת ישראל.. לא היתה קמה, ומדינת ישראל צריכה לקום , ודבר ה' יקום לעולם גם נגד השקפה של רבנים קטנים.. דבר ה' יקום לעולם. ואם דבר ה' צריך לקום והוא צריך לקום על אפם וחמתם של רבנים קטנים שלא מבינים שיש פה מהלך אלוקי, זה בעיה, זה בעיה שלהם לא בעיה של הקב"ה ולא בעיה של עם ישראל, עם ישראל הולך במהלכים, אז אותם יהודים שהם רחוקים מתורה ומצוות הם רחוקים באשמת הציבור האמוני, מכיון שהציבור האמוני לא התגייס כיחידה אחת להבין את גודל השעה, ועבר על שלוש השבועות, לא על שלוש השבועות שלא לעלות בחומה, על שלוש השבועות שלא לרחק את הקץ, וריחקו את הקץ בידם ממש. על הדבר הזה היהודים נאלצו לבנות את המדינה כפי שהיא." עד כאן דברי הר' דורון לדוין.
כמה נקודות שיש להתבונן בדבריו,
יש כאן קו שמראה בבירור את היחס המזלזל כלפי גדולי הדור ערב השואה ובמהלכה:
הוא התינוק שנשבה
ר' משה שנפלד ז"ל מתאר בספרו הטרגי "ילדי טהרן מאשימים" [ע"ש המאמר "אני מאשים" שפירסם חסיד אומות העולם-הסופר הצרפתי- אמיל זולה,נגד עלילת האנטישמיים בפרשת דרייפוס] את סבלם של יתומי השואה,ברובם ילדיהם של אדמו"רים וחסידים אנשי שם מוורשא בגילאים של 10-15 שנה,שברחו במצור ובמצוק דרך ערבות סיביר עד שנפלו בטהרן לידה של הסוכנות שהתחילה מיד במסע שמד אכזרי.
תקצר היריעה מהכיל את זעקות השבר של החרדים על האומללים האלו.
כאשר הצליח סוף סוף הגאון מבריסק זצ"ל להרתיע את הסוכנות ע"י חרם רבני לונדון נגד המגביות למענה,היה זה הר' י.ל. מימון-כפי שמעידה בתו גאולה בת-יהודה בספרה 'הרב מיימון בדורותיו'-שהוליכם שלל כאילו אין דובים ואין יער,ושאין אלו אלא האשמות שוא של 'שונאי ציון'.
רשע זה-שהצה"ד לא שוכחת אף פעם להוסיף לשמו זצ"ל-אמר לא פעם כי מוטב שיקלטו הילדים אצל 'השומר הצעיר' (שלא נתנה להכניס מצות בפסח) משיקלטו באחת הישיבות.
כאשר בדרך לא דרך הגיע אי-פעם בחור חרדי לתוך מחנות ההסגר שהקים בן גוריון היו אלו מדריכי המזרחי שקדמו פניהם בחירופים ובמטר אבנים והסיתו את הילדים-שעדיין התגעגעו לדרך בית אבא- לא להצטרף לחרדים האשמים במות הוריהם.
אז מה לנו להלין על לדוין,הרי,גדולים וטובים הימנו השתמשו כבר בעלילה זו כדי לחסום כל דרך לחזרה ליהדות מקורית.
ושוב,הקרדיט לפטנט ההשנאה לא מגיע למזרחי.השתשמשו בה כבר הנוצרים באירופה שבידיהם הופקדו ילדי ישראל ע"י הורים קדושים הי"ד שהרגישו שעתידים להוליך אותם למשרפות,ולא הניחו להיפרד מילדיהם תוך הזכרת,משה'לה,יודה'לה, זכור כי יהודי אתה!
מיד אחרי השואה היו יהודים שמסרו נפשם להוציאם מהמנזרים.כמובן שהכומרים והנזירות בעלי 'דת האהבה' עשו ככל אשר יכולו-וזאת לפי פקודת האפיפיור פיוס 12 ימש"ו-להציל את 'הנשמות התועות היהודיות' לעולם שכולו טוב להם.
ומה יעשו אלו המצילים את היהודים מהגיהנום אם יגיעו טרדנים יהודים?
נפלו על פטנט ההשנאה; דאגו מראש לצייר את היהודים בעיניהם של היתומים האומללים כאכזרים,בעלי קרניים על ראשם ומה לא.ובלבד שלא יחזרו לצור מחצבתם.
על מי יש לנו להלין על התינוק שנשבה או על שוביו?
[יצויין כאן פקחותו של הרב מפוניבז'.שמע על מנזר מסויים כי נמצאים שם ילדי ישראל.בהגיעו לשערי המנזר כחשו לו נציגי האהבה והיושר עלי אדמות "ודאי כבוד הרב צודק.בחפץ לב היינו מוסרים לכבודו ילדים יהודים.אך מה נעשה אם אין אצלינו יהודים".לא הניח להם הטרדן,וביקש מהם ליכנס רק ל10 דקות.נו מילא,מה יצליח יהודי זה ב10 דקות.נכנס הרב,עמד מול הילדים והתחיל לצעוק "שמע ישראל!" מיד פרצו קולות שבר מכמה וכמה ילדים אשר החרו החזיקו אחריו "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" .לקחם הרב בידיו הרחמניות ויצא איתם.זכותו יגן עלינו]
אך המקורי שבאמת מגיע לו פטנט המחסום לחזרה זה ירבעם בן נבט.
נחזור אחורה שלשת אלפי שנה ונתאר לעצמינו ילד שנולד במלכותו הגדולה-מלכות ישראל-השולטת על עשרה שבטים.
מנין היה לו לילד כזה לדעת כי בית המקדש האמיתי נמצא בירושלים שאינה אלא עיר בממלכת יהודה הקטנה,בשעה שיש לו-במלכות ישראל הגדולה- עגל אחד בבית אל ושני בדן והרי המלך ירבעם בונה הארץ (מל"א יא כז) התלמיד חכם(סנהדרין קב עמ' א) והצדיק שהטיף מוסר לשלמה המלך (שם קא עמ' ב) אומר לו הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים.
מה יש לנו להלין על תינוק שנשבה זה שלא הכיר מימיו את בית המקדש אם בעיניו מצטייר כ"קטן" דוקא המקום הקדוש הזה-דרכה מתקבלות כל התפלות- ואילו העגלים של ירבעם בן נבט הופכים בעיניו ל"גדולים".
הלא את סיבתו האמיתית-הפחד,שמא יחזרו ישראל לבית המקדש האמיתי ויעמדו שם על קטנותו מול המלך רחבעם (בגמ' שם)-לא אמר ירבעם אלא בלבו.
להמונים הוא המציא תורה שלימה;כי דוקא בירושלים עובדים ע"ז (רלב"ג לפסוק מל"א יב כח) ואילו את ההבדל בין עגל הזהב הפסול לשני עגליו הוא הסביר עפ"י סוד(זהר כי תשא,קצג א).וכי זה הוא הראוי למלוך על ישראל ולא מלך יהודה,הרי הנביא אחיה השילוני המשיחו.
ועם כל התעמולה הזאת חשש שמא יגלו ישראל את כוונתו האמיתית,וכי השכינה שורה בבית המקדש ולא אצל עגליו.מה עשה? הושיב ירבעם משמרות על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל.
זה עדיין מעשה בלתי נסלח
לענ"ד, אין שום הצדקה לאמירות מסוג זה: החינוך שעל ברכיו גדל לדוין לא צריך לשמש לו הגנה. צא וראה, אפילו גויים גמורים נמנעים מלומר דברים כאלה ורואים בכך מעשה מגונה ואף פלילי: לראיה, בגרמניה ואוסטריה נכון להיום (כמו ביתר מדינות האיחוד האירופי) אמירת דברים שיש בהם משום פגיעה בזכרם של הנספים הי"ד או הכחשת שואה היא עבירה פלילית שעונשה מאסר. דרך אגב, מעניין איזו מהומה עולמית הייתה קמה אם אישיות ציבורית בגרמניה או בפולין היה מעביר הרצאה לסטודנטים ומנצל את הבמה על מנת ללעוג לששת המיליונים וקורא לגדולי ישראל (שרבים מהם נספו בשואה) "רבנים קטנים" ?? וכאן, מי שקורא לעצמו רב מרשה לעצמו להשתלח בנספים הי"ד אפילו לא בסגנון של מכחיש שואה מצוי, אלא ברוח הספר "מיין קאמפף" שחיבר אותו צורר !
יתר על כן, מי שלמד אפילו מעט היסטוריה מודרנית יודע שבאותה תקופה לא ניתן היה להיכנס לא"י בגלל ההגבלות שהטילו הבריטים וחוקי הספר הלבן. אז איך הוא מעז לשקר בצורה כל כך נלוזה? האם לא הטרור הציוני שהופעל נגד בריטניה והחשש הערבי מפני ההשתלטות הציונית על הארץ הם אלה שגרמו לסגירת שערי הארץ בפני יהודים? לענ"ד, אין פה עניין של "תינוק שנשבה", אלא עניין של רשע ושקרן פתולוגי, שהרי מדובר בעובדות היסטוריות שכל אחד יכול לבררן בקלות.
מעבר לכך, הרי הוא כופר בעזות מצח כי לומר שהעליה לארץ הייתה מצילה חוטאים מפני עונש שנגזר עליהם משמים היא כפירה להכעיס ולתיאבון. דרך אגב, האם זה שהשואה לא קרתה בקהילות צפון אפריקה למרות שהצבא הגרמני נכנס לאותן מדינות לא מוכיח שהעונש כוון נגד מי שחטא באירופה ועזב את עולם התורה ??
לדוין טוען כי החרדים מסתמכים על אחרוני האחרונים
בנושא זה ראוי לציין שדוקא ה"מזרחים" שכל הזמן תולים עצמם ברמב"ם וכדו' וכאילו הם לא צריכים לאותם אחרוני אחרונים עפ"ל מבססים דבר עיקרי בשיטתם של גאולה דרך הביבים וכדו' על אחרוני אחרונים ממש שהוא דבר שלא מוזכר ומה שכבר מצאו סימוכים הוא בספרי קבלה מאחרונים ממש (כמובן חוץ מכתבי הרב קוק שהמציא את המושגים האלה וכנראה הוא ממש מדור הרמב"ם....)
מוזר שהוא חוגג את הפסח
הרי כל שנה בליל הסדר אנו קוראים בהגדה: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו. שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו. אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. והקב"ה מצילנו מידם". לעומת זאת, לדוין טוען שהקב"ה לא יכל להציל את יהדות אירופה ערב השואה (עפ"ל) אלא הוא נזקק להרצל ולתנועה הציונית. נשאלת השאלה מה הטעם לחגוג את חג המצות אם אתה כופר בתכלית החג ובעיקרי האמונה ?
רטוריקה של הרשעת צדיקים
בדבריו של לדוין מהדהדת הפילוסופיה הכפרנית של רבו- הר' קוק. אם על הרצל הוא לימד זכות (מה שנמנע לעשות אפילו רבו) ומאידך גיסא הטיח בזיונות באדמו"רים שנספו בשואה, אז ברור שהרצועה הותרה לגמרי ואין שום מניעה לעשות דבר דומה גם ליתר גדולי ישראל. מה יפריע לו למשל להטיח דברים במרדכי היהודי ולהאשימו בכך שלא היה "לאומי" מספיק ולא קרא לעם ישראל למרוד במלך אחשוורוש ? מה יפריע לו להאשים את הרמב"ם בכך שלא קרא לעם ישראל לקום ולעלות בהמוניו לארץ ולתפוס בה שליטה ? נקודות למחשבה...