---

שאלה על הרבנות הראשית

---

שלום רב כבוד הרב יואל אלחנן,

ברצוני להבין משהו שאין לי לגביו ידיעה מספקת (בבורותי כי רבה):

האם נכון שמבחינת ההלכה/דעת תורה חל איסור על חיתון עוברי עבירות? (מחללי שבת, בועלי נידות, משחטי זרע, אוכלי שרצים וכו...) ואם זה אכן כך, האם אין הרבנות הראשית ועושי דברה מחללים שם שמים?

תודה רבה!

---

לגבי חילול ה' ע"י הרבנות החילונית הראשית

---

עצם קיומו של מוסד זה הוא חילול ה' מפני שהוא מראה שלא התורה היא המנהלת את חיי עם ישראל בצורה מוחלטת אלא האפיקורסים הם מנהלי כלל ישראל אלא שמתחשבים בצרכים כאלה או אחרים של הדתיים והקימו גוף שידאג להם. (ורק לאחרונה ראינו עד היכן מגיע חילול ה' הנורא שביד דין רבני פוסל גיורים מזוייפים של דרוקמן עם ראיות חד משמעיות שזייף תעודות גיור ושופטי הערכאות מבטלים את החלטתו במחי יד ואח"כ עוד רומזת שרת הקליטה לרב עמר (והדברים פורסמו בפרהסיא בצורה שמשתמע ממנה שהר' עמר הוא איזה משרת או עבד שלה) שהדבר לא ישנה שוב ושאדרבה יעזרו לגויים ולגויות שרוצים להיות יהודים כמו שרת הקליטה ולא יערימו עליהם קשיים (או במלים אחרות לא ידרשו מהן דרישות הלכתיות כי אם יאמצו את שיטת הגיור של דרוקמן שמכניסה גויים גמורים לכלל ישראל ובלבד שה"אדון" יהיה מרוצה...

ועל כל זה אחראי הר' קוק שנתן בידיהם את הרבנות לעשות בה כחפצם ולשלוט עליה כרצונם באופן של חילול ה' שאי אפשר לאמוד את גודלו ועוצמתו.

ובאשר לשאלתך הספציפית לגבי חיתון עוברי עבירות עיי' שו"ת אגרות משה חלק אה"ע (ד) סימן פז שהביא לדינא שיטת הש"ך ביו"ד סימן קנ"א סק"ו שליכא איסור מסייע לעוברי עבירה במומרין וביאר בדג"מ טעמו דכיון דכתב הרא"ש בריש פ"ק דשבת דהוא משום דלא גרע מקטן אוכל נבלות שחייבין להפריש וכ"ש ישראל גדול, הוא רק בישראל גדול דומיא דקטן שהוא בשוגג אבל במומר דהוא במזיד ליכא האיסור, ומסיק דאף אם אינו מומר ממש אלא דהוא לעבור עתה במזיד שלכן כשליכא לאו דלפנ"ע כגון שיעברו בכל אופן ליכא איסור דסיוע וזהו טעם גדול שיש לצרפו להתיר, וכדנוהגין הרבנים שברוב ערי אמעריקא להקל שלא היה אפשר לקבל שום משרת רבנות אם יאמרו שלא יסדרו קידושין לאלו שלא ישמרו הלכות נדה ואף כשלא אמר להם וקבלוהו כשאח"כ לא ירצה לסדר קידושין לאלו יסלקוהו, אבל מצד תשובת משיב דבר לבד במה שמתיר לשדכנים היה שייך לאסור בסדור קידושין.