יש לי שאלה שמאוד מאוד מציקה לי.
אני מבין לדעתם מדינת ישראל זה כפירה ב-ה' וכו' וכו'..
אבל למה אתם עושים את כל תומכי המדינה לאפיקורסים?
על פי מה שאתם אומרים כל הכיפות הסרוגות הם אותו דבר. ואני פשוט לא מצליח לקבל את זה.
אתם לא יכולים להגיד שהאיחוד הלאומי הם כמו מפד"ל. הרי במה שונים האיחוד הלאומי מהחרדים? רק בתמיכת במדינה! זה לא שאנחנו (האיחוד הלאומי) פחות דתיים מכם, וזה לא שאנחנו מקלים בדברים.
אם נוציא את עניין ארץ ישראל ומדינת ישראל מהתמונה- אז אני לא רואה שום הבדל בין החרדים לבין האיחוד הלאומי.
ובכל זאת אתם טוענים שאתם החרדים הרבה יותר טובים מאיתנו.
זה מפריע לי כבר הרבה הזמן הנושא הזה, מחכה לתשובה.
תשובה
עצם מהותה של החרד"ל היא המרדה כנגד קברניטי היהדות.מטרתה להתריס כנגדם לאמור:הנה אתם טוענים כי אי אפשר להיות ציוני שומר מצוות כראוי,טועים אתם! קמנו אנחנו ונוכיח לכם שזה כן אפשרי!
לא ידעו ולא יבינו כי רבותיהם הטעו אותם בטעם סיבת ההתנגדות אליהם,ותלמידיהם לא שמים על ליבם כי התנגדות גדולי התורה היתה מכוונת דוקא נגד רבני לציונות הדתית- ומאות רבנים גדולים יצאו מאז ראשית הופעתה בהכרזות שלא להצטרף אליהם חלילה-ואף נגד רבני המזרחי שלא היו חשודים בהקלת שמירת מצוות מעשיות.
בעל האמרי אמת מגור כותב ("אוסף מכתבים" כט) כי אינו יכול לנסוע לאמריקה (ואף שנסיעה כזאת היתה מביאה ברכה לפעולותיו) מפני "כי במדינה ההיא כמעט כל הרבנים הם מזרחיים".
ועד כמה שהיה חמורים רבני המזרחי בעיני מרן החפץ חיים תוכל לקרוא במאמר זה.
החזון אי"ש אומר "מי הוא אפיקורס שומר מצוות בדורינו? כל מי שטוען כי באשמת גדולי ישראל נרצחו ששת מיליון יהודים באירופה וכן כל מי שחוגג את יום העצמאות" (ילקוט דעת תורה אות כד).
והמזרחי,השופטת את שופטיהם, מהי אומרת? אנחנו חכמים יותר מהחזו"א.אנחנו נמשיך להטיח את ההאשמה הנוראה הזאת בגדולי התורה וגם נהפוך אותה לאבן יסוד בחינוך ילדינו.ואת יום העצמאות אנחנו כן נחגוג ביללת הילילי; ולא משנה אם זה למורת רוחם של כל גדולי התורה מסוף העולם ועד סופו.
רבי אלחנן וסרמן הי"ד והחזו"א חוזרים ומכריזים כי הלאומיות היא עבודה זרה ומכאן כי דתיות לאומית היא עבודה זרה בשיתוף; אך אנו,לא כן עמנו! אנו נמשיך בשלנו ועל אפם ועל חמתם נכריז בגאווה כי דתיים לאומיים אנחנו!
אכן נטבול אך נמשיך לאמץ בגאוה את השרץ.
וכך כותב מרן הרב שך זצוק"ל:
"ואני מוכרח להגיד לכם, שאלו הדתיים הלאומיים, זהו אותו הסיר, וכולו טרף, רק שהכיפה הסרוגה מכסה. מישיבות בני עקיבא לא יכול לגדול גדול בתורה, ואם יש מי שיוצא, הרי זה מפני שהוא בא אח"כ לישיבה קדושה, וכך הוא ממשיך, אבל משם לא יכול להיות גדול בתורה, ואם אין גדול בתורה אבדנו כולנו... הם שומרי תורה ומצוות, אבל אתם יודעים שהחסרון שלהם הוא שיש "ועוד", ומי שאני רואה שהוא מדקדק במצוה יותר מהחזו"א ז"ל צריך בדיקה אחריו! ואם אני יודע שהחזו"א ז"ל אף פעם לא עשה סעודת הודיה (בה' באייר) ואף פעם לא אמר הלל, לא צריך להיות יותר חסיד, לא יותר צדיק מהחזו"א ז"ל שלא רצה את המצוה הזו, והוא צדיק יותר גדול?! ואם היו צריכים לעשות סעודה בודאי החזו"א ז"ל היה עושה. הם אנשים דתיים יראים ושלמים, אבל אנחנו מצווים על "שיתוף" וזהו "שיתוף"! אני לא קובע את זה אבל כך קבלתי מרבותי ז"ל הגאון ר' אהרון קוטלר זצ"ל ועוד, שהם היו מתנגדים חריפים ביותר ל"שיתוף". במצע שלהם יש ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית, זה דומה כסיר מלא בשר, ורק כף אחת חלבי, אם זה נותן טעם... אף שזה טעם לפגם. וזה הטעם טעים מאוד, מפני שאצל הנוער, אם רואים אנשים שומרי תורה ומצוות עושים ישיבות תיכוניות הותרה רצועה, היום אחד, מחר עוד אחד וכן הלאה. אוי! זהו סכין חד על הנשמה של הישיבות..." (מכתבים ומאמרים עמ' עה')
וראה גם מכתבו הנוקב של מרן רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל לרבני המזרחי.
לאור כל הנ"ל מה הפלא אם חכמי התורה ממשיכים בהתנגדותם החריפה לאלו שגם אם הם "טובלים" אך ממשיכים בעקשנות לאחוז באותה שעה גם את "השרץ בידו".
לשי היקר
טועה אתה טעות חמורה באמירה שה"חרד'ל" חרדים כמו החרדים - וזו בדיוק הסכנה הגדולה, שזה נראה כשר למהדרין, כיפות גדולות, זקנים, פיאות, ממש כמו החרדים - אבל לא!
-בעיתון חרדי אין תמונות של נשים, ואילו ב"בשבע" {שיוצא מ"בית אל" ה"חרד'לית"} יש תמונות. ועוד כשנשאל ר' אליעזר מלמד על כך, הוא אמר שאין בכך שום איסור.
- בעיתון חרדי לא מראיינים חילונים, ואילו בשבע מלא בראיונות של חילונים ודעותיהם הכוזבות.
-בציבור החרדי אשה לא רצה לבחירות {ואילו רבני החרד'ל אליעזר מלמד, שמואל אליהו, יהושע שפירא} מעודדים ואומרים שאין בעיה.
-בציבור החרדי "ישיבה" תיכונית זה בדיעבד שבדיעבד, ואילו הר' אליעזר מלמד אומר שלכתחילה יש להעדיף אותה לרוב התלמידים.
-בציבור החרדי מוקיעים את הרעיון של "בני עקיבא", ואילו בציבור החרד'לי יש עדיין את הפינה של בני עקיבא, משום שהחרד'לים חיים ביחד עם המזרוחניקים בישובים ובמסגרות חינוך כך שאין מנוס.
-בחינוך החרדי דואגים שלתלמידים לא יהיו מכשירים שאפשר לצפות איתם בסרטים, ואילו במוסדות חינוך החרד'לי הבלגן חוגג.
-בציבור החרדי אדם כמו ר' שרלו {שלדעתו אין שום בעיה בתנועת נוער מעורבת} היה מוצא את עצמו מחוץ לשלשה מחנות, ואילו בציבור החרד'לי יש לו גם במה יפה.
-בציבור החרדי אדם שהיה מתגלה כמכשיל אנשים בנידות היה בורח לחו"ל, ואילו בציבור החרד'לי הוא יכול להיות ראש ישיבה, רב ישוב, פוסק, ואפילו להיות "גדול הדור".
ועוד לא דיברתי על צבא, שרות לאומי, אוניברסיטה וכו'. אם תפתח את העיניים תראה שאין מה להשוות...
בברכה, י
תגובה נוספת לשי
ראשית, עצם ההתחברות של חוגי הצה"ד למומרים להכעיס שעוסקים בהחטאת והכשלת הרבים די בו על מנת להחשיבם לשותפים לעוברי עבירה ולמורדים בה'. שנית, שיטת הציונות הדתית היא שיטה הרסנית ומסוכנת לטוהר האמונה, בהיותה שיטה של תורה שלא נעשית רק לעבודת ה', אלא גם לצורך השגת תכלית חיצונית/זרה כלשהיא (כגון בנין הארץ, לאומיות, סיפוק יצר ההשתלטות על שטחים וכיוב' מטרות שאין להן שום משמעות דתית). משום כך, יש בשיטת הצה"ד משום ניצול התורה לעניינים אחרים שאינם ענייני רוח ואמונה, כמעין קרדום לחפור בו, ויש בכך משום השחתה חמורה של הנפש ופגיעה בניקיון הכפיים של אדם מאמין כלפי בוראו.
אבל זו גם מצווה.
בניין הארץ זו לא מצווה? נניח שלא הייתה כאן מדינה. האם זאת לא מצווה לבוא לארץ ולבנות בה בית?
על ארץ ישראל לא אמור להיות וויכוח כלל וכלל, כולנו מאמינים שארץ ישראל אדמת קודש (או שלא??) ולכן אנחנו צריכים לשאוף שכאן, בארץ ישראל, תהיה מדינה יהודית אמיתית, מדינת דת.
אך בכל מקרה, לא על זה אני רוצה לדבר, כי חבל על הזמן, זה לא משכנע אותי בכלל, לי ולכם יש מחשבה שונה.
מה שכן, גם שתי המגיבים הקודמים לא בדיוק שכנעו אותי, כל מה שנאמר זה לא נכון. אני חי בציבור הזה, ואני רואה דברים. אני אמנם לא כזה חזק, אני עדיין חוזר בתשובה, וקצת קשה לי, אבל בע"ה אני אצליח ואתגבר על הכל. אבל אני רואה את חברים שלי, אני רואה שהם כן חזקים. אני רואה שהם באמונה שלהם חזקים ומקיימים הכל. בנות? כלום, אפילו לא תמונה כמו שנאמר בתגובה לפני. מצוות? מקיימים, הכל באהבה. אהבה? יש להם ללא גבול, אהבת ישראל גדולה. זה מדהים איך שכל אדם ואדם הם שופטים לכף זכות, מה שגם אני צריך לעבוד עליו. פה למשל אומרים דברים נוראים על החרד"לניקים, אבל בציבור של החרדים לאומיים, אפילו על החרדים הם אומרים שהם אנשים צדיקים מקיימים תורה אבל הם מוטעים בזה שלא אכפת להם מהמדינה. בקיצור, אף פעם לא שמעתי מחברים שלי דברים רעים, אף פעם לא ראיתי אותם מתעצבנים על מישהו. פשוט אנשים גדולים, עומדים בכל המצוות, עושים הכל מאהבה גדולה, עוזרים, ועושים הכל. אני תמיד שואף להיות כמוהם.
בדבריך יש סתירה לוגית
לאחר שקראתי את תגובתך נזכרתי באמירות של אנשים מסוימים שחיו במדינות אחרות, בזמנים אחרים, ודברו על נושאים אחרים אך, במהות, אמרו דברים דומים לשלך. נזכרתי, למשל, בקומוניסטים בבריה"מ ובנאומיהם בהם הבטיחו לכונן "גן עדן סוציאליסטי עלי אדמות תוך כך וכך שנים". כך גם אתה, לצערי, מייצג פה שיטת חשיבה שכל כולה מבוססת על אוטופיה מוחלטת (דהיינו, דימיונות שווא). לדוגמה, אתה חוזר ומדגיש את העניין של הפיכת המדינה למדינה יהודית "אמיתית" כלשונך תוך פרק זמן מסוים, תוך שאתה מדמיין שניתן להפוך את האפיקורסים והמומרים בהנהגה לאנשים יראי שמים שיצייתו להוראותיהם של גדולי הדור. וזהו, מן הסתם, דימיון שווא. הדבר הזה בגדר האפשרי. בדיוק כפי שלא ניתן היה בזמנו להפוך את הרצל שר"י וחסידיו לחוזרים בתשובה. במיוחד שהם עצמם הכריזו אז ויורשיהם ממשיכים להכריז גם כן היום קבל עם ועולם שהתורה מהם והלאה ושאין בכוונתם לציית לגדולי הדור. ובינתיים, ילדי ישראל ממשיכים לקבל חינוך אפיקורסי-חילוני בבתי הספר החילוניים והציונות הדתית עומדת, כהרגלה, מנגד (אם בחוסר מעש ואם בהבעת תמיכה מפורשת בהכשלת הרבים).
באשר להרס הדת והשחתת טוהר האמונה בידיי הצה"ד הרי שדברי בעינם עומדים. בנין הארץ היא אמנם מצווה, אך מצווה שסויגה מפורשות בידיי חכמי ישראל שחלקם בכלל קבע כי אין זו מצווה לדורות (כרמב"ם) וחלקם האחר קבע שזוהי אמנם מצווה לדורות (כרמב"ן) אך מסויגת לכך שהאדם יהיה ירא שמים (לא אפיקורוס, לא מומר להכעיס, לא תינוק שנשבה) ושלא יהיה בקיום אותה מצווה משום התגרות באומות העולם. מה מזה מקיימת הציונות הדתית ?
ודרך אגב, זה שהצה"ד הדתית דנה "כל אדם לכף זכות" כלשונך, לא נותן זכות לרבני הצה"ד לתמוך בפשע עצמו ובמי שביצע אותו. לדון אדם לכף זכות פירושו להשתדל לראות נסיבות מקלות ולהקל בדינו של אדם, אך כמובן שזו לא אמירה שנועדה להצדיק את עצם העבירה מלכתחילה כפי שנעשה בחוגי הצה"ד. אחרת נמצאנו הופכים את היהדות לנצרות רח"ל...
שי יקירי, גם אני גר בציבור הזה...
ראשית לגבי מצוות ישוב הארץ, באמת אין לנו ויכוח {עם מי שמקיים אותה לפי תורת משה ולא לפי תורת טרומפלדור}. ומי שגר בבני ברק או באלעד, גם הוא מקיים מצווה זו. והרב סלנט, הרב דיסקין, הרב זוננפלד, הסטייפלר, החזון איש, ועוד גדולי ישראל זכו לקיים מצווה זו גם לפני הקמת המדינה והתנגדו בכל תוקף לתנועה הציונית, כך שאין קשר מחייב בין היחס למדינה לבין היחס למצוות ישוב הארץ וחשיבותה. ודרך אגב, שים לב שאתה מצפה ל'מדינת דת' {אני מניח שהמשיח יהיה ראש ממשלה, אולי ביבי... הרי כבר שרו לו ביום ירושלים במרכז הרב "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח", ואולי יש כאן רמז. מי יודע, אם הרצל ונורדאו לפי הרצי"ה צדיקים, אז בודאי ביבי יכול להיות ידיד ה'. אם הר' שרקי משווה את הרצל ליוסף הצדיק, אז בודאי אפשר להשוות את ביבי לבנימין. ואם הר' קוק דיבר בהלווית הרצל על משיח בן יוסף, אז אולי ביבי הוא משיח בן דוד... ואולי הרעיון של מלכות הוא 'גלותי' מידי... צריך 'מדינת דת'}, לא למלכות משיח צדקנו, סנהדרין, ובימ"ק שלישי. נקודה למחשבה...
בכל מקרה, אמרת שלא השתכנעת מהתגובות ושכל מה שנאמר זה לא נכון. ובכן גם אני חי בציבור הזה, ודוקא בחלק החזק יותר, אלה המוגדרים "חרד'ל". אשריך שזכית לחזור בתשובה, ושתזכה בעז"ה להמשיך לברר ולהגיע לדרך האמת, ולהתגבר על כל הקשיים. אין לי ספק שיש חלק בציבור הד"ל שחזק באמונה שלו, אבל זה לא מוכיח שהיא הדרך הנכונה. ההבדלים שכתבתי בתגובה הקודמת הם האמת לאמיתה וחבל על הויכוח, בא לא נוריד את הרמה של הדיון לויכוח אם יש תמונות של נשים בעיתון בשבע, עלונים ואתרים ד"ל - או לא, כי התשובה ידועה לכל {חיפוש קטן בגוגל ותמצא את התשובה של הר' אליעזר מלמד בנושא}.
לגבי קיום המצוות, הדיון כאן באתר הוא על הבדל השקפתי שיש לו השלכות ישירות על ההלכה ועל אורח חיים, כך שהטענה שמקיימים הכל {לפי שיטתם} באהבה - לא אומרת הרבה.
אני מבין למה אתה מתכוון באהבת ישראל הגדולה שיש להם, אבל גם זה לא מדד אמיתי. אם היית הולך פעם לקיבוצים השונים, היית רואה אחווה אמיתית. חיים של שיתוף ועזרה הדדית, הקרבה של אחד למען השני ולמען הכלל. האם זה אומר שהאורח חיים של הקיבוצים הוא הנכון?? הציבור הדתי לאומי, לפחות המתנחל, הוא באמת יותר מלוכד מהציבור החרדי ולענ"ד יש כמה סיבות: א. יש לו מטרה משותפת שבה הוא נמצא במאבק מתמיד, מצד אחד מול המדינה בעניין הישובים ושאר העניינים המפוליטיים, מצד שני מול החרדים - הוא מנסה תמיד להוכיח שהוא יכול להיות שומר מצוות וחס וחלילה לא להיות חרדי, ומצד שלישי הסכנה שבישובים שגם היא גורמת ללכידות. ב. פתיחות והעדר השמרנות. אין ספק שככל שירבו ההבדלים בין אנשים וקבוצות שונות כך יהיה קשה יותר להתאחד ולהתגבר על השונה. בציבור החרדי ישנם הבדלים בולטים מאוד בין חסידויות שונות, חסידים וליטאים, ספרדים ואשכנזים, ולמה? הסיבה היא השמרנות. כל קבוצה משתדלת לשמור כפי יכולתה על המנהגים שלה, וממילא נוצר יותר מתח בציבור וקושי לאהוב את השונה. כאן באה מצוות "ואהבת לרעך כמוך" במבחן. לעומת זאת, אצל הציבור הדתי לאומי אשכנזים לדוגמא כבר הפסיקו עם ההברה האשכנזית {דבר שהר' קוק התנגד אליו, כפי שאומר החזון איש. מובא בספר "בשדה הראי"ה"}, דבר שמאוד מבליט את השוני העדתי, וממילא קל יותר להתחבר. אבל זו רק דוגמא אחת, אם תתבונן תראה שהרבה מהמנהגים נשחקים וכולם מקבלים את אותה צורה - הישראלי הצבר. כולם עושים צבא, שרות לאומי, אוניברסיטה, אין קבוצות שונות, אין הבדלים בלבוש - כל אחד לובש מה שהוא רוצה, אין שוני שמפריע. הרבה יותר קל לכבד את מי שדומה. ג. הרגש הלאומי. זהו רגש חזק שיכול לאחד כל עם, במיוחד כאשר הוא נמצא במלחמה עם עמים אחרים. מי שחי עם הרגש הזה, לא רק שאינו מבדיל בין הקבוצות השונות של שומרי המצוות, אלא גם במידה מסויימת הוא לא מבדיל בין חילוני לדתי. זהו סילוף חמור של המושג 'אהבת ישראל'. ע"פ התורה כל אדם יכול להתגייר ואין חשיבות ללאום שלו, ומאידך כל יהודי יכול חלילה להפקיע את השתייכותו לכלל ישראל ע"י כפירה.
במאמר "הרעיון הלאומי" של הרב ווסרמן הי"ד, הוא מסביר שמטרת הרעיון היתה להוות תחליף ח"ו לתורה הקדושה, בבחינת עבודה זרה. הינה, אפשר להיות יהודי הגון ללא תורה ומצוות, תהיה לאומי! {ובאמת הרצי"ה כותב על הרצל במאמרו "להצדיק צדיקים" שהוא יהודי הגון...} מכל מקום, הרגש הזה, שגורם לד"ל להתחבר יותר לחילונים מאשר לחרדים, גורם להערצת כל חילוני בעל "לאומיות", גורם למילוי העיתון בשבע בראיונות חנופה עם חילונים, גורם לכך שהילדים ירוצו לצבא אבל לא יתעניינו בישיבה, יזרקו את הכיפה אבל חלילה לא את הכומתה... הוא גורם גם ללכידות ולחיבור סביב הרעיון הלאומי. ד. הקושי. בחברה החרדית יש יותר עוני, יותר תחושה של נשיאה בעול, והדבר מקשה במידה מסויימת. כשאנשים יושבים ומשחקים קלפים בחדר ממוזג עם שתיה קרה, לא קשה להם לצחוק ביחד ולהיות חברים. אבל כשהם צריכים לשאת ביחד אלונקה בחום ביום והם עייפים וצמאים יהיה להם קשה יותר לדאוג אחד לשני {ובכל זאת חסד בציבור החרדי ב"ה לא חסר} . ה. הרב חזן ציטט ב'דת הציונות ב' את בעל הלשם שאומר שכשאדם הוא בעל דעות כוזבות, היצר הרע מניח לו בעבודת המידות {בין אדם לחבירו} ע"מ שימשכו אחריו אנשים {איך אמרת? "אני תמיד שואף להיות כמוהם"...}. וזכיתי לראות בספר שנקרא "לרעך כמוך" בפרק "לא תחניפו" דברים שאמרו האבן שלמה והגר"א, שהמינים טובים ב"בן אדם לחברו" וזוהי עצת היצר הרע כדי להפיל אנשים ברשתו. כך שזה מתאים לרעיון שעליו דיבר בעל הלשם.
אבל אתה יודע מה שי? אני יגלה לך סוד... כשאמרתי לאנשים בחברתי שאני מתכוון לעבור לאורח חיים חרדי, כל הבלון הזה של "אהבת ישראל" התפוצץ לי בפנים!! בחיי שכשזרקתי את הכיפה בימי הנערות לא נתקלתי בשום ביקורת, אבל להיות חרדי?! אני כבר מרגיש את המתח מסביבי... ללכת בלי כיפה בישוב לא התביישתי, אבל לשים כיפה שחורה, בחיי שאני מתבייש... ללכת לאוניברסיטה ולהיות מוקף בפריצות - אין בעיה, אבל ללמוד בכולל?!
תדע לך שי, שישנה הסתה מכוונת נגד הזרם החרדי כל הזמן בדרשות, בעיתונים, בעלוני שבת, אם רק תפתח את העיניים ותהיה קצת יותר ביקורתי אתה תראה אותה. תשאל את חבריך מדוע הם חושבים שפרצה השואה? תשאל אותם מדוע לדעתם גדולי ישראל {החרדים, אם תרצה...} אחרי חיים שלמים של עמל תורה, לא הגיעו למסקות של הד"ל בענייני השקפה? תשאל אותם איך בחורים צעירים שלומדים בישיבה בקושי כמה שנים חושבים שהם מבינים יותר מציבור שכל חייו לומד תורה?? מהתשובות תוכל להבין כמה שטפו להם את המוח, וכמה האהבת ישראל שלהם מופנית רק למי שחושב כמוהם... הלא הם החילונים...
אני מקוה שעזרתי לך במשהו, ושהדברים יהיו לתועלת. בברכה, י
דבר נוסף לגבי א"י
בניגוד גמור להעזת הפנים של הצה"ד, הרי הארץ וכל אשר בה הם קניינו של ה'. לאיש אין זכות לטעון לבעלות עליה, יען כי "זו ארצו", כאילו שקיבל אותה בירושה מאביו. זו העזת פנים חמורה וגם טענה אפיקורסית, במיוחד שידוע שא"י ניתנה ליהודים בתנאים מיוחדים של שמירת הברית, כמפורט בפרשת בחוקותי ועוד כשאנו מצויים בעיצומה של גלות.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|