בדרך להיות רפורמים...
בעלון "שבת בשבתו" (פר' מטות מסעי תשנ"ח, גליון 710) כותב הרב ישראל רוזן (יו"ר מכון "צומת") מתוך מבט "עכשווי" על פרשת בנות צלופחד את הדברים הבאים:
"בשנים האחרונות נוספה חוליה חדשנית למערכת החינוך הדתי לאומי, בעקבות הצלחת האולפנות הותיקות הנודעות לתהילה: המדרשות לבנות. הן פועלות במתכונת דומה לישיבות גבוהות כמו "חברותות", "סדר", עיון ש"ס ופוסקים, לימוד שו"ע ונושאי כליו, אמירת "חבורות", כתיבת חידושי תורה וכמובן נושאי אמונה, תנ"ך ושאר הסתעפויותיה של תושבע"פ. מסלולים אלו כבשו את לב בנותינו, ודומה כי מסתמנת כבר אופנה וה"זרם" יסחוף גם עלמות "עמךָ", ולא רק בנות עליה, הלא הן ה"אליטות".
מי שירצה לדון "האם ראוי לייסד מוסדות כאלו?" "האם יש צורך/ענין/היתר בלימוד תורה לבנות?" -נפנה אותו להכרעה האלקית "כן בנות צלופחד דוברות", "אלו דנות יפה ממך"! בדור שנשים כובשות מקומן בתחומי הדעת והמדע, החברה והכלכלה- זכאיות הן לתבוע- ובצדק- "למה נגרע" בלימוד התורה לכל עומקה והיקפה.
מאידך, השלב הבא המסתמן זה עתה, יסוד "ישיבת הסדר לבנות" המשלב שרות צבאי מבוקר (בתחומי החינוך) עם הלימוד התורני, ראוי בהחלט לעיון ולהקרבת משפטן לפני ה'. מעבר לשאלה ההלכתית של לבישת מדים לנשים, דומני כי בקטע זה יהיה נכון לומר שהיוזמה לא באה בדיוק מלמטה, מ"בנות צלופחד" הטוענות "למה נגרע". סבורני כי ה"הסדר" המוצע הינו יותר פרי אמביציה של חדשנות מוסדית, ולא נולדה באתערותא דלתתא, בחינת "ותקרבנה...ותעמדנה".
יודע אנכי כי אבות יוזמת ההסדר לבנות יטענו כנגדי שאינני מכיר את המציאות, וכי היה גם היה לחץ מלמטה, ובכלל, המסגרת נועדה "למזער את הנזק" וכיו"ב. אעפ"י כן חושי התחושתי הוא כי לא "בנות צלופחד" העלו רעיון זה, בודאי לא ה"חכמניות והצדקניות" שבהן, אולי ה"דרשניות"..."
ואנו שואלים את כבוד הרב רוזן: למה ישיבת הסדר לבנות היא לא "כן בנות צלופחד דוברות" ולימוד ש"ס ופוסקים ב"עיון" הוא כן??
ולמה שישרתו רק בתחומי החינוך? מדוע שלא יהיו לוחמות כמו חבריהן לשבט בבני עקיבא?? אם אפשר להתעלם מאיסורי השו"ע לגבי לימוד תושב"ע לבנות למה אי אפשר להתעלם גם מאיסורים אחרים??
"צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות [דבר עבירה] במה דברים אמורים בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחילה ואם מלמדה אינו כמלמדה תיפלות" (שלחן ערוך,יורה דעה, סימן רמ"ו ס"ק ו')
אבל מה לעשות ולחז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים לא היה את המבט ה"עכשווי" בו "נתברך" הרב ישראל רוזן. מעניין מתי תתחלנה בנות האולפנות להניח תפילין בכותל.. ומי תהיה בת האולפנא המאושרת שתזכה לעמוד בראש ישיבת "מרכז הרב" לאחר שהראש ישיבה ה"לא עכשווי" שלה יפרוש לגמלאות...(ואולי בעצם היא צריכה להיות קודם הרבנית הראשית?!)...
ד.צ מת"א
ד"ל ממה אכפת
אף פעם לא הבנתי מה האינטרס שיש לחלק מהסרוגות לצאת משכנגד לאדם שתורתו אומנותו ולהפוך התנגדות זאת לקו-מנחה ולאבן-דרך בהשקפת עולמם (זכור לי התשדיר המתחנפף של המפד"ל לפני שתי מערכות בחירות כמדומני "גם לומדים תורה וגם משרתים בצבא" ).
אך גם אף פעם לא הבנתי את חלקו של הזרם החרדי במבט המתנשא על משרתי-הצבא ועל אלו שלקחו אורח חיים המתבסס על עבודה במרבית היום והקדשת שעות ספורות בשבוע ללימוד התורה.
יאוזכר כאן כי בתקופה האחרונה יותר חלקים משני הציבורים הנ"ל מתחילים להבין כי זאת דרך וזאת דרך, על יתרונותיה וחסרונתיה.
לוי ממרכז
אדם יהודי שמגדיר עצמו דתי אמור להאמין באמונה שלמה בכל 13 עיקרי האמונה וביניהם העובדה שתורת משה ונבואתו אמת.
אם כן אתה מאמין שיש בורא לעולם והוא נתן תורה ובתור אדם דתי אתה רוצה לעשות את רצונו של הבורא.
זאת הסיבה למשל שאתה מניח תפילין, בגלל שאתה יודע שכך רוצה הקב"ה ולכן המסקנה שגם זו דרך וגם זו דרך היא שגויה שהרי הספר "דת הציונות" מוכיח שהציונות הדתית על כל האידיאולוגיה שלה קמה נגד דעת תורה שזה נגד התורה. רצונו של הקב"ה מתגלם בחוקי התורה אז אם עברת על חוק מהתורה עברת על רצונו של הקב"ה ולכן בתור אדם מאמין עליך לבחור את הדרך הנכונה לפי התורה ורק כך תוכל להיות בטוח שאתה עושה את המקסימום לעבוד את הקב"ה.
יניב מאשקלון
דוד