האם יש הבדל בין הראי"ה קוק לבין הרצי"ה?

הרצי"ה אמנם שינה וסילף...

דברים רבים של אביו אבל הבדל מהותי מבחינת השקפה לא היה ביניהם. בשיחה שהיתה לי בנושא הר' קוק עם אחד מגדולי זקני ראשי הישיבות אמר כי הר' קוק היה אב מלאכה לכל ההתנהגות של בנו. וכך גם מוכח מכל החומר שברשותי.

כבר ביפו הוא נתן לו להתרועע עם כל הסופרים האפיקורסים של העליה השניה שהיו באי ביתו של הר' קוק בהיותו הרב של יפו. עם אחד מהגדולים שבהם י.ח. ברנר הרצי"ה מנהל אפילו התכתבות  (בהיותו נער צעיר!!) ויש עוד הרבה מה להאריך בזה ואכ"מ.

מה שגורם לטעות כי יש הבדל מהותי ביניהם היא הסבה שהר' קוק מעבר לדעותיו הכוזבות היה גם ת"ח הבקיא בתורה ולכן ידע לעטוף את דיעותיו במסוה של "דעת תורה" (וב"ה שגדולי הדור ידעו לזהותן למרות מסוה זה ולהתריע מפניהם) ואילו הרצי"ה לא יכל להסתירן בתורה כי כבר בצעירותו מתלונן אביו כי אינו לומד (ואיך ילמד אם הוא עסוק בהתכתבויות עם אפיקורסים??) וצא וחפש עוד ראש ישיבה שמעולם לא מסר שיעורים בגמ' בישיבתו ורק עסק ב"עריכת הכתבים" של אביו כעשרים שנה!! (מה שעושים תלמידים בדר"כ ב"בין הזמנים" הוא עשה במשך עשרים שנה).

בברכה, יואל.

עריכת כתבי הראי"ה

הרצי"ה לא רק הוציא אותם לאור עם קצת שיפוצים (עבודת שכתוב/כותרות/מקורות וכדו'), בחלק מהספרים הוסיף הערות הילכתיות ומחשבתיות, ורוב הספרים, היום לאחר פרסום 8 קבצים, אנו מבינים את העבודה שנעשתה בהם, שידע לשלוף את הפסקאות המתאימות ביותר לנושאים שבהם דן (גאולה/עמ"י/תשובה/תורה)ועוד עבודה גדולה שיכלה בהחלט להיות משימה לחיים שלמים

אגב אכתוב שוב שאלה ששאלתי ולא קיבלתי תשובה:איך יתכן שגדולי תורה כגר"ע יוסף מבאים את הראי"ה

הערות הרצי"ה על כתבי אביו...

בהתייחס לזמן שהשקיע הרצי"ה בעריכת הכתבים ההערות שלו אינן מלמדות על שבחו אלא מהוות תעודת עניות עבורו.

מה גם שלא מצינו אחד מגדולי או מקטני ההוראה שמשתמש או נעזר באיזו הערה הלכתית או מחשבתית שלו והן כתבי האב והן כתבי הבן מונחים בקרן זוית באין דורש להם כלל בהיכלי התורה.

ההערות שלקח לרצי"ה עשרות שנים לעבוד עליהן הן כדוגמת הערות שתלמידים צעירים מוסיפים כשהם מהדירים ספרים במשך תקופות קצרות של "בין הזמנים" כשכאן מדובר באדם המתהדר בתואר "ראש ישיבה" ובמקום ללמד בישיבה ש"ס בעיון כדרכם של ראשי ישיבות מאז ומקדם הוא מסתגר בחדרו ולא מצליח להוציא לאור כי אם מעט פירורים בדמות הערות הלכתיות  שלא העלו את מעמדו בעולם התורה ולא מידי.

כך שמאחרי המלים הגבוהות שבהן השתמשת כגון: "עבודה גדולה" "משימה לחיים שלמים" וכו' וכו' אין למעשה מאומה של עדות על עמל התורה כדוגמת עמלם של ראשי הישיבות המפורסמים הניבט מספריהם.

בנוסף, פרסום הקבצים רק מראה כיצד צנזרו הרצי"ה ותלמידיו את כתבי אביו לבל ייעשה שימוש בדבריו המקוריים נגדו ועוד חזון למועד להאריך בזה.

ולגבי הבאת הראי"ה קוק בספרי הגר"ע יוסף כל מי שמכיר את כתבי הגר"ע יודע שהוא מרבה להביא מראי מקומות רבים ואפילו מספריהם של רבנים צעירים בדורנו כך שאין בזה ראיה לכלום (ואם תחפש את המקומות שבהם הוא מסתמך על הראי"ה כמקור עיקרי או כמקור יחיד מסופקני אם תמצא אחד כזה).

מה גם שרוב תשובותיו של הגר"ע יוסף המפורסמות הן בתוקף היותו רב ראשי וככזה היתה תועלת בהבאת דברים משמם של הרבנים הראשיים שקדמו לו כדי שאלה שאמורים ליישם את תשובותיו למעשה (ביחוד מועצות דתיות וכד') ישמעו לו.

מעבר לכך הגר"ע יוסף מביא בספריו גם את אלה שפסקו שהראי"ה קוק אפיקורס ומסית ומדיח (כדוגמת ה"מנחת אלעזר" ועוד...).

בברכה, יואל.

דוד: ואיפה הרצי"ה מופיע בכל כתבי הגר"ע??

שאלה על בן הראי"ה

לגבי השאלות על הרצי"ה...

א. אין זה נכון שבנו לא היה נשוי כלל. הוא היה נשוי ללא ילדים תקופה ארכוה עד פטירת אשתו ואח"כ חי לבד.

ב. אכן הוא לא חיבר שום ספר לא בהלכה ולא בגמרא ומשקלו בעולם ספרות ההלכה והגמרא הוא אפס

ג. רוב גדולי הדור לא התיחסו אליו כלל ואלה שהתיחסו (אחרי שנשאלו אודותיו או בהזדמנויות כאלה או אחרות שעלה שמו) הגדירוהו כאדם שאינו בקו השפיות (דבר שאפשר לראות ולהיוכח אודות נכונותו גם ע"י מקצת הדברים שכן פרסם בכתב או מסר לתלמידיו בע"פ.

בברכה, יואל.

הספר 'אגרות לרצי"ה'

לגבי הספר שהזכרת...

א. אינני מכיר אותו אבל אני שמח שהגיעו למצב שצריכים להוציא ספר כזה מפני שספר "אגרות לראי"ה" יצא לאור מחמת מעמדו השפל של תורת הראי"ה קוק בעולם התורה (כי מי שתורתו חיה ונלמדת בבית המדרש לא צריך שיוציאו לאור אגרות עם שבחים שכתבו לו גדולים וקטנים ממנו כדי לנסות ולחזק את מעמדו. רק מי שתורתו אינה מעדת על גדלותו ומונחת בהשפלה מחוץ לבית המדרש זקוק לחיזוקים חיצוניים בדמות שבחים כאלה או אחרים שנכתבו אליו ושבחים אלה למי שמתבונן במבט שאינו שטחי אינם אלא גנות לבעליהם ולא כבוד). ואם הגיעו למצב של הוצאה לאור של "אגרות לרצי"ה" סימן שב"ה גם מצבו דומה לשל אביו ושהציבור המסכן שחונך שאדם מסולק דעת זה היה מגדולי הדור הדור וכו' וכו' מתחיל להתפקח.

ב. רק עם הארץ ידחה עובדות מוצקות הידועות אודות התנהגותו ודיבורו של הרצי"ה מחמת שבח כזה או אחר שקבל ממאן דהו (תהא גדלותו אשר תהא). אם הייתי רואה מכתב ממרן החזו"א ובו שבחים ותהילות על בן גוריון לא הייתי מעלה על הדעת לומר כי הדברים הידועים והברורים אודות בן גוריון הופכים לצריכים עיון והשבחים הופכים להגדרה אמיתית של האיש אלא להיפך. העובדות המוצקות והברורות הן המעידות על מהות האיש והשבחים של מרן החזו"א צריכים עיון.(וכך היא ההלכה שאין מבטלים פשט ע"י קושיה). ולכן גם אם יציגו תלמידיו או שאר ההולכים אחריו מכתבים מכל גדולי ישראל בשבחו אין זה ישנה מאומה את היחס אליו שהוא תולדה של דברים שאמר ועשה אשר אינם מותירים שום פתח להגדרה אחרת זולת מסולק דעת או מעורער בנפשו.

יש הבדל גדול מאד בין "הערכה והערצה" לבין חנופה מאונס בבחינת "מחניפין לרשעים בעולם הזה"). ברוב האגרות מהגדולים אם לראי"ה קוק ואם לבנו אפשר לראות כי הם רוצים משהו מהר' קוק (בדר"כ דברים שמהיותו מקורב למלכות הבריטים ולראשי הציונים יכל לעזור יותר מאחרים). וא"כ כשרואים שזה תוכן האיגרת אזי מבינים שהשבחים שבתחילתה באים כדי לזרז את התכלית המבוקשת מהמכתב ובפרט שמעריצי הראי"ה מעידים כי היה קורא בעיון את השבחים שכתבו לו גדולי ישראל במכתביהם כדי לדעת מה שיש בו ומה שאין בו... (כשלעומתו רבי יוסף חיים זוננפלד כשקבל מרבו הכתב סופר כתב סמיכה עם תארי כבוד בהיותו נער צעיר קבל על עצמו מיד שלא לפותחו לפני שיעברו ארבעים שנה [או עד שימלאו לו 40 שנה, אינני זוכר במדויק] וכשבקש ממנו הגאון רבי שלמה סובול להתכתב עמו בהלכה התנה זאת בכך שלא יכתוב לו שום שבח וכך היתה דרכם של גדולי ישראל האמיתיים תמיד).

ואגב חתנו של הרב הגאון גדליה אייזמן שליט"א (הרב בויאר שליט"א) אמר כי תכלית האיגרת שכתב לרצי"ה היתה השגת סרטיפיקט עבורו. ואדרבה אם הרב גדליה אייזמן מעריץ כל כך גדול של הראי"ה קוק מדוע מביאים לראיה על זה מכתב שכתב בהיותו נער צעיר?! מדוע לא יביאו עדות חיה ממנו להערצה זו כיום שהוא אחד מגדולי וזקני המשגיחים שבדור??

אלא שזו דרכם כסל למו לאחז עיני הציבור בפיטומי מילי בעלמא ולהפוך חנופה מאונס או מדרכי שלום ל"הערצה והערכה מופלגת"...

בברכה, יואל.

וראה גם כאן לגבי "אגרות לראי"ה"

שאלה ותשובה לגבי "אגרות לראי"ה"

בברכה, יואל.

בעניין הרב סגל

אין פה הוכחה לשום דבר

גדולי ישראל כתבו אגרות בסגנון דומה גם אל מלכים וראשי מדינות מקרב האומות כאשר היה בכך צורך (למשל, בעניינים דחופים הנוגעים לכלל ישראל) בהם הרבו לחלוק שבחים ותארי כבוד לאותו מלך או מושל על מנת שניתן יהיה להשפיע עליהם ביתר קלות. האם מכאן ניתן להסיק שגדולי ישראל אימצו את דרך המחשבה של אותו מלך גוי ??

באופן דומה נהגו גם כאן, וכדברי מרן החזו"א לר' קוק ניתן "שוחד של כבוד", כיוון שהיה בעל השפעה רבה בקרב ההנהגה הציונית והמנדט הבריטי בא"י.

בקשר לרב בנגיס

אין לך מגוחך יותר מלקשר את מרן הגרז"ר בענגיס זצ"ל לדעותיו והשקפותיו של ר' צבי יהודה קוק. כל ילד קטן יודע שהגרז"ר היה מאנשי העדה החרדית, ויחד עם גדולי ישראל הביע את דעתו לא אחת נגד דעותיהם של הרבנים קוק, כמו למשל בשאלת הגיוס, שרות לאומי, הצבעה בבחירות, ועוד ועוד. ושמעתי ממקור מהימן, כי הרב בענגיס מעולם לא נפגש עם הרצי"ה, ולא הכירו (כמדומני שכך כותב בפירוש הרב בנגיס במכתבו הנ"ל - אך הספר לא תחת ידי כרגע), ודי לחכימא.  

בקשר למרן הגרז"ר בענגיס

האם נכונה השמועה שהוא היה אמור לשבת על מקומו של מרן הגר"ש סלנט זצ"ל, ואך בגלל פעילות הציונים, לא הסתייע הדבר, והר' קוק תפס את מקומו?

שמועה מגוחכת וחסרת בסיס...

ראשית, בזמן פטירתו של מרן הגר"ש סלנט לא היתה כל דריסת רגל לתנועה הציונית במינוי רב בירושלים (וגם אח"כ אילולא נרתם הר' קוק למסור בידם את כלל ישראל בנצלו את המצב הכלכלי הקשה ששרר בירושלים לאחר מלחה"ע הראשונה לא היה כח בידם לזה). רק מאוחר יותר הקימה התנועה הציונית את משרד הרבנים שתכליתו לקחת מגדולי הדור בארץ ישראל את הסמכות על הציבור כדי לעקור את התורה ואת שלטון התורה מא"י ע"י מציאת רב שיעז לחבור לעוקרי התורה ויצמן וחבריו במלחמתם נגד גדולי הדור (והם מצאו גם מצאו אדם כזה- הר' קוק).

שנית, הר' קוק לא תפס את מקומו של מרן הגר"ש סלנט ואדרבה עוד בחיי מרן הגר"ש סלנט כשראה את הר' קוק בירושלים תמה על על כך ואמר לאנשי ביתו שאין מקומו בירושלים כלל אלא ביפו (עוף למינו ישכון ובן אדם בדומה לו...). הר' קוק תפס מקום שמעולם לא ישב עליו רב כלשהוא כי אף רב לא היה מוכן לשבת על כס הרבנות כשמטרת הושבתו על כסא זה היא עקירת התורה כולה ושעבוד תופסי התורה ועמליה,  לכופרים בה ובנותנה עד שבא הר' קוק שבעבור דמיונות כוזבים ודעות כוזבות ומשובשות בדה מלבו כי עוקרי התורה המה מרימי קרנה של תורה ומחללי קדושת א"י המה בוני הארץ וממלאי הארץ בכפירה ובזימה המה "דור התחיה" וכו' וכו' והיום תלמידיו ותלמידי תלמידיהם משלמים על חלומותיו  באיבוד בתיהם ופרנסתם ע"י אותם "בוני הארץ" שמעדיפים לתת את בתיהם ואת אדמת א"י לרוצחיהם ולשונאיהם ולא למלחכי הפינכא שלהם אשר זולים בעיניהם מהגרועים שבאויביהם. 

בברכה, יואל.

מקור השמועה

ראה שוב את תשובתי...

ושים לב שלגבי הרצון למנות את מרן הגז"ר בנגיס תחת מרן הגר"ש סלנט לא דברתי כלל. התיחסתי רק למה שהבאת בענין זה אודות הר' קוק.

בברכה, יואל.