מאת: אביעד
14:55 | 5/4/2009

קשיים בדרך


שלום לכל באי האתר, כבר כמעט שנה עברה מאז שגיליתי את האמת בנוגע לציבור החרדי לאחר שכל השנים הרעילו אותי נגדו בכך שציירו את החיים של אדם חרדי בתור חיים אומללים ושהחרדים רק רוצים לנצל את המדינה ומשתמטים מהצבא וכו'. ב"ה אני כבר יודע את האמת ושהאומללים האמתים הם "הדתיים הלאומים" ולא "החרדים". לאחרונה ב"ה התקדמתי מאוד מבחינה דתית אבל גם "החברים" שלי או לפחות מי שחשבתי שהם חברים שלי התחילו לעקוץ אותי ולהתנהג באופן מגעיל(חשוב לציין שזה לא כולם אבל חלק נכבד) לדוגמא מקרה דבר שקרה לאחרונה: השנה החלטתי לא להגיד הלל בה' באייר אז זה עצבן כמה חבר'ה שהתחילו לשאול בציניות "איך אתה אוכל בישיבה(אני בכיתה י"א) הרי זה לא גלאט?" ושלא לדבר על הדברים הנוראים שהם אומרים על החרדים: שהחרדים מוצצים את הדם של המדינה והחרדים לא באמת מאמינים בקב"ה בגלל שהם לא חושבים שהמדינה היא "אתחלתא דגאולה" והם לא מפחדים גם לבזות את הרבנים, כן אפילו את מרן הרב אלישיב הם לא מפחדים לבזות ועדיף שאני לא אחזור על כל מה שהם אמרו עליו. אני יודע שאני לא צריך להתייחס אליהם אבל זה באמת כואב לי ואני יודע שבאתר הזה גולשים הרבה אנשים שעברו ועוברים את מה שאני עובר ולכן אם יש לכם איזו שהן עצות מה לעשות בבקשה תעזרו לי. בשמחה הייתי עוזב את הישיבה התיכונית ועובר לישיבה קטנה אבל ההורים שלי(שב"ה שזיכיתי בהורים כאלו צדיקים ששמחים בכל מה שאבחר) רוצים שתהיה לי תעודת בגרות וגם דיברתי עם הרב גולדווסר מאור ישראל והוא אמר לי לגמור את הישיבה התיכונית ואז כבר ללמוד בישיבה למתחרדים וכדומה. ולכן האפשרות לעזוב את הישיבה הזאת לא עומדת על הפרק. עוד שאלה אחת לאנשים שעברו את התהליך וכבר התחתנו, איך אתם מרגישים כשאתם נפגשים עם מקרים שלכם מהעבר(כשהייתם מזרוחניקים) בפרט וכשאתם פוגשים מזרוחניקים בכלל. אני אודה לכל מי שיעזור לי ואני בטוח לעוד רבים כמוני. בברכה, אביעד
מאת: י
13:37 | 5/7/2009

שלום אביעד


קודם כל אני שמח לשמוע שזכית להכיר באמת, אשריך,ברוך הבא! אני רוצה לתת לך כמה עצות:

א. "אל תען כסיל כאיוולתו" אל תתווכח עם אנשים! אתה אחד והם הרבה, אתה עובר שינוי לא פשוט והם הולכים עם הזרם - לכן הם ירגישו יותר בטוחים בעצמם, אתה רק מתחיל לגבש דעות חדשות ולכן הם יוכלו להתקיל אותך בשאלות שעליהם לא תוכל לענות, הזכרונות שלך עדיין טריים ולכן יוכלו להזכיר לך את דעותיך הקודמות ולבלבל אותך, מעורב בדעות שלהם צד של אפיקורסות ואסור לענות לאפיקורס ישראל - כמו שנאמר בגמרא "אבל אפיקורס ישראל כל שכן דפקר טפי".

אני ממליץ לך פשוט להתחיל לקרוא חומר {לדוג' דת הציונות א,ב, קובץ מאמרים לר"א וסרמן, האיש על החומה, בין ששת לעשור, מקטוביץ עד ה באייר, ארחות רבינו - על הסטייפלר ועוד}שיתן לך תשובות בשביל עצמך, קודם כל תדאג לעצמך. חוץ מזה, אינך צריך להתעסק הרבה במחלוקות, מספיק שתקרא ספרי מוסר בעלי השקפה טהורה כמו "המכתב מאליהו", "לב אליהו" וכדו' - תזכה לראות איך ההשקפה שלך מתיישרת ואתה רואה את האמת בעז"ה.

ב. הגר"ע יוסף פסק שאין לילד לשמוע להוריו, אם הוא מבקש לעבור לישיבה קטנה והם מעדיפים ישיבה תיכונית, הסטייפלר אמר דברים חמורים מאוד על עצם השהות בישיבות כאלו {את המקורות לנ"ל יואל הראה לי}, החפץ חיים כתב {מאמר "מה לך נרדם" - קובץ מאמרים לר"א וסרמן} דברים קשים מאוד על מי שאפילו מכניס ספרי מינים לבית וכל שכן מי שקורא בהם ולצערינו בישיבות תיכוניות נבחנים על כאלה. ההשפעה של ישיבות תיכוניות - היא לטווח ארוך אם בגיוס לצבא, לימוד באוניברסיטה, ביטול תורה בטענה שאנחנו כבר לא בגלות ועוד ועוד.

לכן ההצעה שלי אליך היא שלא לפחד מאף אחד, וללכת רק אחרי האמת. אני מכיר לא מעט צעירים שעברו באמצע תקופת ה"ישיבה" תיכונית והם לא מתחרטים לרגע. ככל שהצעד יהיה יותר מוקדם הוא יהיה יותר טוב. את כל תעודת הבגרות ניתן להשלים בשנה אחת, אבל נזק רוחני יכול ח"ו להיות בלתי הפיך. "הוי עז כנמר... לעשות רצון אביך שבשמיים" אל תתבייש מאף אחד! חזק ואמץ! 

מאת: ניב
02:31 | 5/8/2009

שלום אביעד


אומנם לא עברתי תהליך מן ציוני-דתי לחרדי אבל עברתי תהליך דומה בין שתי השקפות עולם חריפות יותר.
 
גדלתי על ברכי הכפירה המודרנית ועד גיל 12 לא הזכירו את המושג אלקים בביתי. (בגיל 12 אבי חזר בתשובה ואז החל המושג להישמע...).
פגישה מקרית במסגרת התיכון עם ד"ר חרדי (בעל תשובה) גרמה לי להתחיל לתהות על קנקנה של היהדות ולאחר תהליך של שנה וחצי החלטתי לעזוב את התיכון החילוני.
 
חשוב שתבין, הייתי במסגרת מאד חילונית אך בד בבד מאד מבטיחה. מסלול של לימודים אקדמאים גבוהים בעתיד ואעפ"כ עזבתי הכל.
מיותר לציין את תגובות החברים, חברות (ל"ע...) ידידים וכו', ההשפלות והתנהגות שפלה מצד אנשים המתיימרים לדבר גבוהה-גבוהה אודות סובלנות ואהבת כל אדם באשר הוא...
 
בסופו של דבר עזבתי את הלימודים באמצע לימוד 'הבגרות' ונכנסתי לישיבה חרדית ליטאית. תהלות לאל לא מצטער על החלטה זו.
 
לגבי ויכוחים: עם כל כבוד לכולם, הם מדברים או למעשה מדקלמים דעות אחרים. אצלי קל יותר, החילונים עסוקים בחלק גדול מן הזמן לרדוף אחר הצבור היהודי בא"י כך שההתקפות היו ידועות לי מקרוב ויכלתי לסלק אותן בקלות רבה ופעמים רבות העמדתי דברים על דיוקם או למעשה על אי דיוקם בלשון המעטה. איני רוצה לספר על שיחות אודות נושאי כפירה שכיום כל 'מרצה' מעביר עליה תילי תילין של הרצאות שלא בחכמה רבה. מדוע? לעתים חברי היו נכנסים לאתרים חרדים ידועים שומעים הרצאות על נושאים נבחרים, תופסים את המרצים בנקודות התורפה ו'מוכיחים' לי שהכל שקר וסילוף האמת.
 
סוף דבר, אין ענין לבזבז את מיטב זמנך עם האנשים המעונינים להשמיע ולא לשמוע, לקבוע ולא לבדוק. חבל על הזמן, אותו אפשר להשקיע בלימוד רציני או אפילו בקריאה של ספרי התחזקות.
 
בברכה,



שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות |