מה שנאמר בהרצאה לגבי שאין "לא תחנם" כלפי הערבים נאמר במפורש משמו של הראי"ה קוק בשו"ת משפט כהן סי' נח' וכמקור לכך שאין זכות למגדירים את עצמם תלמידי הראי"ה לפצות פה כנגד מסירת שטחים לערבים ולהציגה כ"איסור " לא תחנם.
בפועל, כמובן שלא נפסק להלכה כמו הראי"ה קוק וגם ידוע כי מקורותיהם של אלה שחשבו כמו הראי"ה קוק לגבי לא תחנם היו מוטעים והסתמכו על דברי ראשונים מצונזרים ולא מלאים כמבואר בספר שיצא לאחרונה "שמיטה כמצותה". אך גם כאן אין זכות דיבור למתישבי גוש קטיף כי אותה סבה האוסרת על הערבים לקבל את הקרקע אוסרת על החילונים שגרו בגוש קטיף לגור שם ואם על מגורי החילונים באלי סיני ובעוד ישובים לא מחו ואפילו בחלקם התגוררו יחד זה לצד זה ודאי שעל מגורי הערבים שם אין להם להלין.
ולגבי גזרת המלכות-אין כאן שום גזרת מלכות שכן מלכות המינות הציונית העבירה את כל תושבי גוש קטיף לאיזורים אחרים בא"י (ואדרבה ברובם הועברו למקומות שהם ודאי ארץ ישראל בעוד שגוש קטיף הוא ספק א"י) כך שמאף אחד מתושבי גוש קטיף לא נמנעה מצות ישוב א"י לאחר הגירוש. ובמקום סכנה או פיקוח נפש ודאי שנדחה לאו דלא תחנם ופשוט הוא.
ואדרבה מגזירות שמד של המלכות שעליהם התריעו כל גדולי ישראל כמו גזרת שירות לאומי לבנות התעלמו תושבי גוש קטיף כמו גם שאר הצבור הדת"לי ושלחו את בנותיהם בשמחה ובששון לשרת את המדינה שזרקה אותם מביתם ועושים כן גם אחר הגירוש בסכלותם ובמרידתם בגדולי הדור.
בברכה, יואל.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|