מאת:
אורי
23:47 | 1/6/2005
התייחסות של הרב שרלו
בתגובה ל: החרדים מכרו נשמתם לשטן עבור כסף

הרב שרלו: החלטת הרב אלישיב - נזק חמור לא"י
גולש באתר מורשת שאל את הרב יובל שרלו, מראשי רבני צהר וראש ישיבת ההסדר פתח תקווה, "איך להתייחס מהיום והלאה לרב אלישיב ?"
תוכן התשובה:
ראשית, יש להתייחס אליו כגדול תורה, המהווה מנהיג עליון לחלק של העולם התורני, תלמיד חכם שאף עיני רבנים רבים נשואות אליו - לעולם קודם כבוד התורה לכל עניין אחר.
אף אני מצטער מאוד מאוד על החלטתו של הרב אלישיב הי"ו. היא תגרום נזק חמור לארץ ישראל שהיא ארץ הקודש ולמצוות העשה של יישוב הארץ, היא תעצים שוב את תדמית היהדות החרדית כרודפת שלמונים, היא תגביר את הניתוק בינינו לבין היהדות החרדית, היא תפגע בעולם התורה ועוד ועוד.
יחד עם זאת, גם בביקורת חייבים להיות הגונים. אל נא נשכח שני דברים. ראשון בהם הוא העובדה שכך בדיוק חשה היהדות החרדית כאשר המפד"ל נכנסה לממשלה, והייתה שותפה במדיניות שפגעה מאוד מאוד ביהדות החרדית – הן בתקציבים, והן בעניינים הנוגעים לדתיותה של המערכת הממלכתית במדינת ישראל. אי אפשר לבוא אל האחר בטענות כאשר ידיך שלך לא נקיות. אמנם, אנו משוכנעים כי נהגנו כשורה, וכי היה למהלך סיכוי, אולם זה בדיוק מה שהם חשים, ולעולם "קשוט עצמך ולאחר מכן קשוט אחרים".
עניין שני הוא עצם השיטה בה החליט הרב אלישיב הי"ו. הדרך בה הוא הלך – שקלול סוגיות רבות ונוספות כמו עולם החינוך והתורה ועניינים אחרים הנוגעים למדינת ישראל, יחד עם שאלת ארץ ישראל ושמירה על מצוות העשה של הרמב"ן – היא כעיקרון דרך נכונה מאוד על פי ההלכה.
זה בדיוק תפקידו של פוסק ההלכה. לעיתים הוא חייב לברור בין שתי אפשרויות רעות, ולהכריע (בדיוק נתתי על זה שיעור כללי היום בישיבה – הסוגייה בע"ז טז ע"א אל שור של פיטם ומשמעותה ההלכתית). אנו שחולקים על מסקנות השקלול איננו יכולים לחלוק על עצם השקלול – גם כיוון שהדרך הזו נכונה, וגם כיוון שזה בדיוק מה שאנחנו עושים: אנחנו קובעים כי השיקול העיקרי הוא ארץ ישראל ודוחים הרבה דברים טובים שהיינו יכולים לעשות למען עם ישראל אם היינו בקואליציה, ואם כן – מה לנו כי נלין על האחרים ?
לפיכך, במקום למתוח ביקורת על אחרים ננסה לשכנע עוד ועוד שהשקלול שלנו הוא הנכון והצודק, ובעהי"ת נצליח שגם מה שהיהדות החרדית השיגה וגם מה שאנחנו מבקשים להשיג יצליח, כי לאמתו של דבר אנו די קרובים ודי חפצים באותו הדבר.