מאת:
ישראל קרמר
15:24 | 1/11/2005
תגובה ליהודה בעניין מצוות יישוב א"י
בתגובה ל: תגובה-

בס"ד
מדובר בהודעות בה באחת מהן טען מישהו שדעת הרמב"ן היא דעת מיעוט, ודעת הרוב היא דעת הרמב"ם כפי שהביאה ה"מגילת אסתר". וכן טען שבעצם כיוון שגם אלו שכתבו שמצוות יישוב א"י קיימת בזמן הזה לא עלו לארץ, לטענתו (ומביא כדוגמה את הרמב"ן והמבי"ט), לכן גם כוונתן שזה תלוי בתנאים כמו משיח.
כל הטענות הללו אינן נכונות כלל, ואין בהן שמץ מן האמת:
1. פשטות דברי הרמב"ן ואלו שבדעתו (שעוד נראה שזו אינה דעת המיעוט) היא שמצוות יישוב הארץ, אינה תלויה בזמן כל שהוא ולא במשיח אלא היא קיימת בכל הדורות, בכל התנאים ובכל המצבים.
דבר נוסף, הרי ה"מגילת אסתר" הוא זה שטוען כנגד הרמב"ן שמצוות יישוב א"י תלויה במשיח ואינה קיימת בזמן הזה, משמע שדעת הרמב"ן וסיעתו היא שמצוות יישוב א"י קיימת בזמן הזה בכל מצב ואינה תלויה במשיח.
2. לאותו כותב ההודעה שאני מגיב עליה, יש חור בהשכלה היסטורית יהודית. הרמב"ן עלה לא"י וחי בירושלים ובעכו. המבי"ט עלה לא"י וחי בצפת והיה חבר בבית הדין של מרן ה"בית יוסף". רבים מאלה שדעתם שמצוות יישוב א"י קיימת בזמן הזה לא עלו לארץ כיוון שהעלייה הייתה קשה הרבה יותר מהיום ודרשה יותר הכנות ויותר זמן מאשר היום. ולא מעטים רצו מאוד לעלות ולא עלתה בידם, כמו למשל הגר"א והבעש"ט (, אך תלמידים של הגר"א והבעש"ט שיכולים היו, עלו לא"י כיוון שדעת רבותיהם שמצוות יישוב א"י קיימת בזמן הזה ולא תלויה במשיח). בנוסף, גם הרמב"ם עלה לא"י ועשה סעודת הודיה מיד עם הגיעו לחוף הארץ עם משפחתו. אז מסתבר שגם דעת הרמב"ם, למרות שלא מנה מצוות יישוב א"י בספר המצוות שלו, היא שמצוות שיישוב א"י קיימת בזמן הזה ולא תלויה במשיח. ההסבר לכך שה"נשר הגדול" לא מנה מצוות זאת במניין המצוות היא פשוטה: בשורשי המצוות שבתחילת ספר המצוות הוא כתב שהוא לא הכניס למניין מצוות שהן מצוות שצריך לקיים אך אינם מתאימים לתנאים של השורשי המצוות שלשיטת הרמב"ם, רק מצוות המתאימות לשורשים שהביא צריכים להיכנס במניין המצוות. ואכן, מצוות יישוב א"י מתאימה למה שכתוב בשורש הרביעי שמצוות שכוללות את כל התורה כולה, לא נכנסו למניין המצוות. ויישוב א"י היא מצווה שכוללת את כל התורה כולה, מפני שכשאדם חי בא"י אז כל המצוות שמקיים הם חלק מהתיישבותו בא"י.
3. רוב הפוסקים והגדולים האחרים שאחרי רבנו חיים מהתוס' עליו מסתמך ה"מגילת אסתר" דחו את דבריו להלכה, וכן רוב הפוסקים והגדולים האחרים שאחרי ה"מגילת אסתר" דחו את דבריו ועשהו כעפרא דארעא. להלן אביא רשימה חלקית בהחלט להוכיח את דברי:
השל"ה (שער האותיות ח"א, דף ע"ה, עמוד ב', צד ב') כתב שדברי רבנו חיים הם דעת יחיד, וגם לא מסתבר טעמיה ואין להשגיח בדבריו.
המהרי"ט (ח"א או ח"ב, סימן כ"ח ) כתב שדברי רבנו חיים לא מדברי התוס' ותלמיד טועה כתבו.
"אבני נזר" ח"ב, יו"ד, סימן תנ"ד.
"בית יהודה" (הגאון הרב יהודה עייש זצ"ל) בח"ב, סימן קנ"ד.
"יוסף דעת" (הגאון הרב יוסף שאול זצ"ל) בסימן שע"ב.
המבי"ט בח"א סימן קל"ט.
שו"ת הרשב"ש (בן לשו"ת התשב"ץ) בסימן א-ג מסיק שמצוות יישוב א"י היא מצוות עשה מהתורה ותלויה בעלייה וביישוב (שכולל קניית קרקע ובניית בתים וגם נטיעת אילנות), ואם עשה דברים אלו קיים מצוות יישוב א"י .
ה"אמרי אמת" מגור כתב: "...מצוות יישוב א"י שנצטווינו בתורתנו הקדושה, אינה דבר התלוי בזמן מן הזמנים, רק בהיכולת ובאפשרות, ולכן גם עתה צריכים להשתמש באפשרות של עכשיו, ולעבוד בכל עוז." ("אוסף מכתבים", מהדורת ירושלים תשכ"ז, עמ' ע"ה).
ה"חרדים" בפרק א' ממצוות התלויות בא"י, סעיף ט"ו (מהדורת ירושלים תשכ"ח) ש"מצוות עשה מן התורה לדור בא"י… והוא מתרי"ג מצוות לרמב"ן ולרשב"ץ (בעל שו"ת התשב"ץ)."
המהר"ם שיק (יו"ד, סימן רכ"ה).
מהרש"ם בח"א, סימן י"ח.
תשובות מהר"ם בסימן קצ"ט (מהדורת קרימונה בשנת שי"ז).
"אזור אליהו" (מחבר "שבט מוסר") בסימן קצ"ד.
הרבי מקוצק-פילוב (ר' ישראל חיים מורגנשטרן בן ר' דוד מקוצק בן ר' מנחם מנדל מקוצק) ב"שלום ירושלים" ובייחוד בהקדמה ובהקדמה שנייה, בסימן א', בסימן ב' (עמ' 13), סימן ג' (עמ' 16), סימן ז' (עמ' 47 והלאה).
ב"ישועות מלכו" יו"ד סימן ס"ו (לפני פ"צ, ניו-יורק תשי"ח) כתב: "ואין ספק שהיא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה... ובפרט שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך והן בבינוניים והן בישרים בלבותם..."
הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה (ראה דבריו על יישוב א"י בספר "שיבת ציון" מאת הרב סלוצקי).
הנצי"ב (תמך ב"חובבי ציון" וכן ראה דבריו בעניין יישוב א"י בספר "שיבת ציון").
ראה בספר "מצוות יישוב א"י לרב יונה דב בלומברג בו הוא מוכיח שלמעשה גם לדעת הרמב"ם יש מצוות יישוב א"י בזמן הזה ושיש לדחות את דברי ה"מגילת אסתר מכל וכל. בייחוד עיין במענה א' (שייכות מצוות יישוב א"י בכל הדורות לפי הרמב"ם); במענה י"ב (דחיית דברי המגילת אסתר ודחיית ביסוסו על דברי רבנו חיים בתוספות בכתובות, ראיות שמצוות יישוב א"י בכל הדורות מהש"ס, מתוס' בגיטין ובב"ק [ומהרא"ש בב"ק] וגם מהרמב"ם); ב'בחינת דברים של טעם לסילוק וחסרון המצווה במניין הרמב"ם ז"ל.' (עמ' רכ"ז-רנ"ג)
בס"ד
מדובר בהודעות בה באחת מהן טען מישהו שדעת הרמב"ן היא דעת מיעוט, ודעת הרוב היא דעת הרמב"ם כפי שהביאה ה"מגילת אסתר". וכן טען שבעצם כיוון שגם אלו שכתבו שמצוות יישוב א"י קיימת בזמן הזה לא עלו לארץ, לטענתו (ומביא כדוגמה את הרמב"ן והמבי"ט), לכן גם כוונתן שזה תלוי בתנאים כמו משיח.
כל הטענות הללו אינן נכונות כלל, ואין בהן שמץ מן האמת:
1. פשטות דברי הרמב"ן ואלו שבדעתו (שעוד נראה שזו אינה דעת המיעוט) היא שמצוות יישוב הארץ, אינה תלויה בזמן כל שהוא ולא במשיח אלא היא קיימת בכל הדורות, בכל התנאים ובכל המצבים.
דבר נוסף, הרי ה"מגילת אסתר" הוא זה שטוען כנגד הרמב"ן שמצוות יישוב א"י תלויה במשיח ואינה קיימת בזמן הזה, משמע שדעת הרמב"ן וסיעתו היא שמצוות יישוב א"י קיימת בזמן הזה בכל מצב ואינה תלויה במשיח.
2. לאותו כותב ההודעה שאני מגיב עליה, יש חור בהשכלה היסטורית יהודית. הרמב"ן עלה לא"י וחי בירושלים ובעכו. המבי"ט עלה לא"י וחי בצפת והיה חבר בבית הדין של מרן ה"בית יוסף". רבים מאלה שדעתם שמצוות יישוב א"י קיימת בזמן הזה לא עלו לארץ כיוון שהעלייה הייתה קשה הרבה יותר מהיום ודרשה יותר הכנות ויותר זמן מאשר היום. ולא מעטים רצו מאוד לעלות ולא עלתה בידם, כמו למשל הגר"א והבעש"ט (, אך תלמידים של הגר"א והבעש"ט שיכולים היו, עלו לא"י כיוון שדעת רבותיהם שמצוות יישוב א"י קיימת בזמן הזה ולא תלויה במשיח). בנוסף, גם הרמב"ם עלה לא"י ועשה סעודת הודיה מיד עם הגיעו לחוף הארץ עם משפחתו. אז מסתבר שגם דעת הרמב"ם, למרות שלא מנה מצוות יישוב א"י בספר המצוות שלו, היא שמצוות שיישוב א"י קיימת בזמן הזה ולא תלויה במשיח. ההסבר לכך שה"נשר הגדול" לא מנה מצוות זאת במניין המצוות היא פשוטה: בשורשי המצוות שבתחילת ספר המצוות הוא כתב שהוא לא הכניס למניין מצוות שהן מצוות שצריך לקיים אך אינם מתאימים לתנאים של השורשי המצוות שלשיטת הרמב"ם, רק מצוות המתאימות לשורשים שהביא צריכים להיכנס במניין המצוות. ואכן, מצוות יישוב א"י מתאימה למה שכתוב בשורש הרביעי שמצוות שכוללות את כל התורה כולה, לא נכנסו למניין המצוות. ויישוב א"י היא מצווה שכוללת את כל התורה כולה, מפני שכשאדם חי בא"י אז כל המצוות שמקיים הם חלק מהתיישבותו בא"י.
3. רוב הפוסקים והגדולים האחרים שאחרי רבנו חיים מהתוס' עליו מסתמך ה"מגילת אסתר" דחו את דבריו להלכה, וכן רוב הפוסקים והגדולים האחרים שאחרי ה"מגילת אסתר" דחו את דבריו ועשהו כעפרא דארעא. להלן אביא רשימה חלקית בהחלט להוכיח את דברי:
השל"ה (שער האותיות ח"א, דף ע"ה, עמוד ב', צד ב') כתב שדברי רבנו חיים הם דעת יחיד, וגם לא מסתבר טעמיה ואין להשגיח בדבריו.
המהרי"ט (ח"א או ח"ב, סימן כ"ח ) כתב שדברי רבנו חיים לא מדברי התוס' ותלמיד טועה כתבו.
"אבני נזר" ח"ב, יו"ד, סימן תנ"ד.
&q