1. כתוב בגמרא סנהדרין ל"ח ע"ב שבסוף שעה חמישית לאתו יום שישי שבן נברא האדם הראשון הוא עמד על רגליו ועוד ידוע שהיום הששי לבריאה מקביל לאלף הששי ומוסיף האור החיים הקדוש שאלף זה חציו חושך(עד שנת 5500 לבריאה ) וחציו אור אם לוקחים 1000 ומחלקים ב24 מקבלים 41 ושני שליש ואם מכפילים את זה פי 5 מקבלים 208+5500=5708 השנה בה הוקמה מדינת ישראל, כלומר כמו שהאדם הראשון עמד על רגליו בסוף שעה חמישית של היום כך היתה תקומה בשנת התש"ח לעם ישראל.2. הגמרא במסכת חולין דף ס"ג אומרת למה נקרא שמו רחם-שמביא רחמיםלעולםד שנקרא שמו שרקרק וידוע מה שמגלה לנו הרב נועם אלימלך זצוק"ל שעופות טמאים הוא כינויים של רשעי ישראל וידוע שתקומת עם ישראל בארצו היתה ע"ירשעי ישראל את הגאולה החומרית(בחינת משיח בן יוסף) בדרך בעזרת השם לגאולה הרוחנית(בחינת משיח בן דוד ) במהרה בימינו אמן.3.ידוע פירושו של האר"י הקדוש על מגילת רות פרק ג פסוק י"ג שעם ישראל לאחר גלות מרה וארוכה עתידים להגאל גם בלי תשובה והפסוק חותם בחי אנוכי נאום השם-ידוע שחי רומז ליסוד ואנוכי השם לתפארת-כלומר יסוד שבתפארת וידוע שהיום העשרים לספירת העומר (ה באיר) הוא בחינת יסוד שבתפארת-היום שבו התחילה גאולתן של ישראל.4.בסדר של א"ת ב"ש האות ז מקבילה לאות ע- כלומר שביעי של פסח מקביל לעצמאות וידוע שלעולם היום שחל בו שביעי של פסח הוא היום שיחול בו ה באיר.
1.לא שהייתה תקומה אלא שהיה עת אור גדול ובאה הציונות והחשיכה אותו
2.גם אם נניח שעוף טמא מביא את הגאולה זה לא מכשיר אותו לאכילה, גם אם נניח לפי דבריך שתקומת ישראל הייתה על ידי רשעים אין זה משנה את זה שאין להתחבר לרשע
3. ו4 - כשיום ה""עצמאות"" חל בשבת זה לא חל בספירת יסוד שבתפארת ולא מסתדר האתב"ש ואף על פי כן קראו במקומות ציוניים הלל וחגגו ביום שאינו ה' באייר כלומר שאפילו ה"פוסקים" הדת"ל לא מסכימים איתך
גזרו משום טלטול בפורים ומשום תקנת הכפרים לעומת זאת לשיטת הרבנים הציוניים מה הבעיה לקרוא הלל בשבת?
רציתי לעזור לך להבין: תנסה לענות על אלו שאומרים לא להגיד את ההלל אלא לפי אותו יום שהוחלט בספרי חוקי הערכאות של המדינה הציונית ותוכל להגיע לתשובה מה זה "יום העצמאות" מבחינה הלכתית. ובמקום לנסות לענות אתה מתחמק וכותב "יש הרבה רבנים וכו'". לגבי שאלתך האם אומר הלל ביום העצמאות שנדחה ביום הזכרון: אם יום העצמאות נדחה ל-ו באייר או מוקדם ליז בחשוון או עובר בדילוגים לה' באב אני לא אגיד הלל באותו יום (כמו שלא אגיד בה' באייר במקרה שהציוניים החליטו להשאיר אותו ב""זמנו"") ואגיד תחנון כבכל יום שאינו יום שלא אומרים בו תחנון ולא אציין בכלל בשום אופן שום יום זכרון/הצלחה/הפסד/חלום/משחקים/מלחמה/שלום שימציאו הציונים שאפילו לא יודעים איך לקרוא סעיף בשו"ע כדבעי ו"רבני" הציונות הדתית הולכים אחריהם, אני לא הולך לפי שום חג ציוני על אחת כמה וכמה שאותם "חגים" ו"ימי זכרון" נובעים מתחושת נחיתות עצומה כלפי החילונים, מה שכתבתי זה אפילו לדבריך ואין לי שום הווה אמינא להגיד הלל ביום שלא מוזכר בהלכה לומר בו הלל (ויום העצמאות אינו מוזכר בהלכה ככזה)
לגבי פורים כתבתי "גזרו משום טלטול בפורים" ואתה כתבת "ובפורים לא מדובר במקרה של טלטול בשבת" ובכן: "מגילה בשבת לא קרינן. מאי טעמא? אמר רבה: הכל חייבין בקריאת מגילה ואין הכל בקיאין במקרא מגילה גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים" (מגילה ד:) אם אתה לא יודע למה אני מתכוון אתה יכול לשאול ולא לכתוב "מדובר" או "לא מדובר" חשבתי שזה ברור לך לכן לא כתבתי שום מקור, ולכן זכור ואל תשכח אם יעלה על דעתך לברר את האמת ובין היתר שתראה את התשובה לגבי אמירת הלל ביום ירושלים (שתשובתו שייכת גם ליום העצמאות במובנים רבים) בשו"ת מנחת יצחק אל תשכח לפני שאתה מנסה לחשוב ל"דחות" את ראיותיו שהוא דן במגילה דף יד כאשר לפני שבוע אפילו לדף ד עדיין לא הגעת...
תשעה באב הוא יום של חורבן,
וגם ה' באייר הוא יום חורבן.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|