מאת:
ישראל קרמר.
19:43 | 1/3/2005
תגובה למיכאל
בתגובה ל: בהקשר עם המאמר על אם הבנים שמחה...

יישר כוח!
ראה בסוף אות י"א בפרק שניי ובאות י"ב, בו הרב טייכטל כותב שבניין הארץ בדורנו של עוברי העבירות (כלומר, בניין הארץ הציוני), הוא אתחלתא דגאולה. מי שרואה בבניין הארץ הציוני אתחלתא דגאולה בוודאי שתומך בציונות.
וכן ראה בעמ' י"ח במהדורת מכון "פרי הארץ", תשמ"ג ועמ' כ' בהדפסת הוצאת "קול מבשר", תשנ"ח, שבו כותב שגם הפנים ותואר של עתה בלי השתתפות החרדים בבניין הארץ, הוא רצוי לפני ה', וכן ראה בדברים שהבאתי מהרב טייכטל בספרו בהודעתי "בעניין ההשקפה הציונית", שהוא כותב במפורש שגם בניין הארץ של עוברי עבירה רצוי לפני ה', ולכן צריך לתמוך בבוני הארץ בזמננו. וכן הוא כותב במפורש בכמה מקומות שצריך להשתתף עם אותם בונים עוברי העבירות. וכך למשל כותב בהמשך לדברים שהבאתי (מעמ' י"ח או כ' ע"פ ההדפסות): "ואלו המנהיגים שמנעו את ישראל מלילך ולהשתתף עם הבונים הם לא יוכלו לכפר את ידיהם ולומר ידינו לא שפכו את הדם הזה."
מהמקורות האלה ברור לחלוטין שהרב טייכטל חזר בו ותמך מתוך אירועי השואה (שבה נספה בתש"ה) ותמך בהשקפה הציונית. אכן בתרצ"ו הוא התנגד בחריפות לציונות כדרך חסידות מונקץ', ומתוך השואה חזר בו מהקצה אל הקצה, ותמך בציונות, כפי שאלו בבירות מהדברים השונים שהבאתי כאן ובהודעתי הנ"ל. וגם דברי בן המחבר ודברי הגאון הרבי מלובביץ' זצ"ל אליו, לא יכולים לשנות את העובדה הברורה הזאת.
מי שעדיין לא מקבל זאת, מוזמן לעיין בספר עצמו. אפשר להתחיל מהמקומות שציינתי בהודעתי זו ובהודעתי הנוספת שהזכרתי כאן.