ד' אלול ה'תשע"ב

איזהו בן גיהנם?-מכתב מאלף מהגאון רבי שמעון סופר זצוק"ל אב"ד קראקא ובנו של מרן החת"ם סופר זצוק"ל



השבוע מציינים בציונות הדתית את יום פטירתו ה-עז' של מורם ורבם הראי"ה קוק. מכתב מאלף של מרן הגר"ש סופר זצוק"ל שנכתב בדיוק בימים אלה לפני מאה ועשרים שנה מלמד מהי דעת התורה כלפי שיטתו של הראי"ה קוק ודומיו אשר במרכזה אחדות ושלום בין יראי ה' ועובדי ה' לבין מינים ואפיקורסים שונאי ה' ולוחמים כנגד מלכותו ותורתו.

 

בעזה"י מ"ב יום ו' ערש"ק ראה תרמ"ב לפ"ק

 

שלום וברכה כנהוג.

 

הנני שולח למע"כ קונטרס אשר העלה כבוד גיסי, הרב מו"ה שלמה זלמן שפיצערנ"י, בקובץ חתימת רבנים ממדינת אשכנז, וכמה מהם אשר הלכו למנוחות עולם, וציין הרב מוהר"י גוגענהיימער נ"י אחרים אשר ממלאים מקומם כעת, והנה אחרי המתקנו עצה ראוי לתועלת הענין שיכתב הפסק דין בלשון דייטש, וכן יבואו שמות הרבנים על החתום, לזאת ימחול מעלת כבודו לשלוח לי הנה הפסק דין כאשר הוא בלשון הקדש, בלשון צח בעזיבת פלפולים וחידודים, רק מראה מקומות מש"ס ופוסקים, אשר משם בארה שאסור מן התורה למנות פרנס על הציבור איש אשר מתנכרים מעשיו ותהלוכותיו מדרכי התורה המסורה לנו, ומכש"כ המחלל שבת בפרהסיא שהוא מומר לכל התורה כולה, כמבואר בש"ס ופוסקים במראה מקומות, מכל הלין יתראה לכל מי שעינים לו, שהתקנה אשר נתקנה בקהילה קדושה לבוב בקבוץ גדול מרבנים ובעלי בתים, לא ממידת חסידות היא אלא מעיקר דין תורה, וכל העובר על זה וממנה על הציבור פרנס שאינו הגון, הרי זה עבריינא מומר לדבר אחד ממצות ה', מלבד מהגרמא בנזקין ומכשולות היוצאים ע"י מנהיגים שאינם הגונים, ויהי' הקולר תלוי בזה הממנה אותם, והרי זה חוטא ומחטיא את הרבים כירבעם בן נבט וחבריו, ונידונים בגיהנם לעולם, כמבואר במס' ראש השנה דף יז' ע"א, אמר רבי יצחק בר אבין ופניהם דומין לשולי קדרה, ואמר רבא ואינהו משפירי שפירי בני מחוזא ומקריין בני גיהנם.

 

נראה לי לפרש עפ"י מה שעינינו רואות בעונותינו הרבים בני אדם שהם שפירא שפירא, משפירי ב"ב מיקירי משפחה, משופרים בידיעת התורה, משופרים בידיעות זמניות ואינם פורשים מדרכי הציבור, מתחברים עם יראי ה' בבתי כנסיות ובתי מדרשות ונראים כאוהבי תורה ומצוות, והם לצור מכשול ואבן נגף, באמרם שהמה אוהבי שלום, ולא מצא הקב"ה כלי המחזיק ברכה לישראל אלא השלום, ומביאים ראיה מדברי חז"ל [בראשית רבה פל"ח] שדרשו חבור עצבים אפרים הנח לו וכדומה, על כן אין טוב לחרחר ריב נגד הפושעים, והנה פניהם דומין בעוה"ב כשולי הקדרה, והוא על פי מאמר חז"ל [ברכות נ"ו:] הרואה קדרה בחלום יצפה לשלום, וידוע בשם הגאון מהר"ם בנעט זצ"ל, כי הקדרה היא מתווכת השלום בין המתנגדים האש והמים, על כן אמר הני שפירי שפירי דמחוזא החוטאים והמחטיאים את הרבים, במה שמבקשים לתווך שלום בין הצדיקים עבדי ה' ובין המינים והאפיקורסים שונאי ה', פניהם דומין כשולי קדרה מפוחמת צפיח ועשן, ונקראים בני גיהנם, הוא על דרך שפירשתי מאמר חז"ל איזה בן עולם הבא כל הדר בארץ ישראל ומגדל בניו לתלמוד תורה ומבדיל על כוס יין והוא דמשייר מקדושא לאבדלתא, הכוונה שכל מעשיו בעולם הזה אינם אלא על דעת להכין עצמו לעולם הבא, א"כ עיקר דירתו בעולם הבא, אעפ"י שעוסק בפריה ורביה ובונה בתים ועוסק בפרגמטיא, כי כל מעשים הללו יש בהם קדושת יום שכולו שבת, לפי שכוונתו ליום ההוא, הוא עולם הבא, והנה להיפך הוא בשפירא שפירא דמחוזא, כל מעשיהם הטובים ומנהגי יהדות תורתם ותפילתם עם הציבור שהם נוהגים בהם, הכל הולך לאבוד, בגלל כוחם להחטיא את הרבים הנמשכים אחריהם, באמרם הלא פלוני גבר שפירא במעשים טובים, משכים ומעריב לבית המדרש מעוטף בטלית ומוכתר בתפילין של רש"י ורבנו תם, ועם כל זה אוהב שלום עם הרשעים וגרם על ידי כך שרבים נמשכים אחריו מבני עמו הטובים, נמצא כולו בן גיהנם ואין לו חלק בעולם הבא כלל, והבן זה מאד. כל מי שכל מעשיו הטובים גורמים בנזקין להכשיל את הרבים נקרא בן גיהנם, ולהיפך, כל מי שכל מעשיו אפילו מה שנהנה בעולם הזה ועוסק בעסקי העולם הזה הוא הכנה לעולם הבא נקרא בן עולם הבא.

 

ה' ירחם עלינו, ויתן בלבנו לעבוד באמת ובלבב שלם, נשמור חוקיו בעולם הזה ובהם נזכה לחיי עולם הבא, אמן ואמן.

 

(מתוך בטאון אגודת "מחזיקי הדת" (שמרן רבי שמעון סופר זצוק"ל עמד בראשה) שנת תרמ"ב, נלקט גם ב"אגרות מכתב סופר", אגרת נא', עמ' צח'-ק', מכון מכתב סופר, בני ברק, התשס"ו.)

 

 

 

 





למאמר זה התפרסמו 3 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  עוזבי תורה יהללו רשע   ד' אלול
מי שמסר את הנהגת הציבור בידיי כופרים ומומרים גדע את המציאות שנקראת בית כנסת ובית מדרש עבור יהודים רבים בארץ ובעולם. אגב, גם את הפרנסה ואת הקיום בכבוד הוא קיפח קשות ודן יהודים רבים לחיי דלות, עוני ובידוד...
חסוי  
2.  קראתי בשם הרב וייסמנדל זצוק"ל   ד' אלול
שהשואה באה ללמד את בני הדור הזה מוסר ותוכחה מגולה, בדרך הקשה והנוראה לצערנו הרב, על משמעות האיסור למנות פרנס שאינו הגון על הציבור. וכולם ראו את שפלותה של ההנהגה הציונית בזמן השואה וסירובם להושיט סיוע שהיה ביכולתם להושיט בקלות לאותם יהודים שנתנו בהם אמון ומימנו את הקרנות שלהם.
חסוי  
3.  תמיהה על הציבור שהלך אחרי המסיתים...   ד' אלול
הסבירו לי בבקשה מדוע הרגישו צורך למסור קהילות שלמות, בריאות מבחינה רוחנית וחומרית בידיים של מינים ואפיקורסים ?? הלא זה ממש טירוף הדעת שאין כדוגמתו בעולם, יותר גרוע מאדם שמחליט לשים חומר נפץ בתוך הבית שלו ולפוצץ אותו!
חומר למחשבה