י"א אב ה'תשס"ז

דעת הגאון רבי צבי הירש קלישר אודות ג' השבועות ושלטון עצמאי בא"י



כחלק מהנסיון  המתמיד של הציונות הדתית להצדיק את התחברותה לתנועה הציונית על אף הבסיס האנטי יהודי של תנועה זו הכופר בבסיס היסודי ביותר של עם ישראל-שייכותו לקב"ה, והכופר בהיותה של התורה הקדושה על כל כלליה ופרטיה צו אלקי מחייב כלפי עם ישראל בכלל וכלפי כל יהודי בפרט, נסתה התנועה הדתית ציונית לחבר עצמה לגדולי ישראל אשר דברו בחשיבות ישוב א"י לפני שקמה התנועה הציונית כדי לאחז עיני התועים אחריהם כאילו לא את תקותו של הרצל מגשימים הם כי אם את דברי גדולי ישראל שקדמו לו.


זיוף זה הלך ויצר עם השנים את הטענה השקרית כי כל פעולותיה של התנועה הציונית היו למעשה הגשמה מעשית של חזון הגאונים הצדיקים כדוגמת הגרצ"ה קלישר וחבריו אלא שכשניגשים למשנתם ולכתביהם מגלים כי אין שום קשר בין מה שדברו אודותיו הם לבין מה שעשתה התנועה הציונית וכיום-מדינת "ישראל", בפועל.


בשנת תרע"ט הוציא לאור  הר' יעקב יוסף דזימיטראווסקי  את ספרו של הגרצ"ה קלישר "דרישת ציון" בצירוף הספר הנלוה אליו "ראשון לציון" (גם הוא מאת הגרצ"ה קלישר) בהם נפרשת משנתו באשר לרעיון חידוש ישוב א"י כצעד לקראת הגאולה השלמה בב"א.


כבר בהקדמתו כותב המו"ל מפורשות לגבי דברי הגרצ"ה קלישר וז"ל: "אמנם ממאמרו ראשון לציון ומפעולתו לישוב הארץ נוכל הרבה ללמוד כי היסוד העיקרי של הישוב הוא שיהי' על פי דרך התורה והמצוה וראה בסוף הספר התקנות שהתקין לכל אלה שיתאחזו בארץ ובלי שמירת הדת אין להישוב הארצי ישראלי שום ערך" (ועיי"ש שהביא מדברי רבותינו בענין זה וכתב ש"זה הדבר אינו צריך לפני ולפנים").


בדבריו של הגרצ"ה קלישר רואים באופן ברור ומפורש כי לא דבר כלל בתכניתו על ישוב א"י על ידי פורקי עול, מומרים או כופרים כי אם כמו שכותב מפורשות "לכונן עליית צדיקי ישראל לארץ". (ראשון לציון י"ט ע"ב ס"ק טו')


גם לנושא שלושת השבועות שבציונות הדתית ישנם המנסים לשוות לו אופי של "דברי אגדה" שאינם הלכה למעשה מתייחס הגרצ"ה קלישר כהלכה מחייבת תוך שהוא מסביר מדוע אין בתכניתו סתירה לאיסור השבועות וז"ל (שם ב"מאמר קדישין" ל"ה ע"ב): "ואמנם על דברת שבועת אלקים האמור אשר עליה יסוגו אחור מלהקשיב לדברי הנביא (ישעיה ס"ב) אל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים ירושלים תהלה בארץ על זה אשיב אמרי לך בשתי דרכים, האחד כי אזהרת מה תעירו ומה תעוררו הוא רק לבל נעלה ביד חזקה לחומות ירושלים כמפורש בש"ס שם שלא יעלו כחומות ופי' רש"י בחזקה וגם שלא ימרדו באומות, רק נצפה על חסד ה' שישים עין חמלתו עלינו, ברצות ה' כושר פועל ידינו, ולא השביענו רק שלא נהיה מן המעפילים לעלות ההרה בחזקה אבל לרצות אבניה ולפעול ארץ נושבת מה טוב ומה נעים אין לך מצוה גדולה מזו כאשר בררתי בארוכה...". [אגב, גם בהסכמת ה"חכם באשי" וה"ראשון לציון" הגאון רבי חיים דוד חזן לספרו של הגרצ"ה קלישר מוזכר ענין השבועות וז"ל: "לא בחיל ולא בכח יגבר איש חס ושלום להמרות באומות העולם ומלכי חסד אשר עטרונו ברחמים גדולים, או חלילה לעלות בחומות ללחום את מושל כי אם לפלא נדר או בנדבה הרצון והשלמות הלב להשלים רצון הבורא האל ית' באתערותא דלתתא במה שבידנו לעשות בעזר אלקים בסיוע מלכי החסד ורצונם הטוב והגמור..."]


 


שלטון יהודי עצמאי בא"י - אימתי?


 בתחילת מאמרו ראשון לציון (סי' א') מבאר הגרצ"ה קלישר עפ"י דברי הזוה"ק (פר' וישלח) המוסבים על הפסוק "מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות" ועל פי דברי הזוה"ק בפר' פנחס (דף רנב) המדברים על ד' גאולות העתידות להיות כי ישנם ד' זמנים וז"ל: "שראשית הגאולה מצער תהיה כמו קדרותא דשחר ואחר כך יפה כלבנה ואחר כך ברה כחמה ואח"כ איומה כנדגלות הרי ארבעה זמנים, כשחר, כלבנה, כחמה, ונדגלות, וראשונה גאולה תתנו לארץ עצמה לנטוע הנשמות והארץ תתן יבולה לישראל. והיא לעומת הקדושה הראשונה של עשר קדושות שבמסכת כלים פ"א ממטה למעלה היא הראשונה, ויהיה ע"י זה קיבוץ מעט, שנית בנין המזבח והקרבת קרבן כאשר נזכה רשיון על פי ה' ית"ש אשר יסבב ברצונו וחסדו בלב המושלים, וכדברי ירושלמי ורמב"ן, וע"י העבודה נזכה לנביא כמבואר בספרי שהבאתי לעיל (דרישת ציון סי' ו') ויהיה עוד קיבוץ גדול ואולי ע"י משיח בן יוסף שיביא אחר זמן קרבן את עשרת השבטים וישלוט אז בלי רשיון המלכויות, ואח"כ יבוא גוג כנבואת יחזקאל, שלישית אחר מלחמת גוג שיבוא בן דוד וזה ברה כחמה רביעית תחיית המתים וזה עין לא ראתה אלקים זולתך סלה". וכן בהמשך דבריו (שם, סי' ט"ז) כותב וז"ל: "וגאולה השלמה שיהיו ישראל ממשלת לעצמם יוקדמו עשרת השבטים".


כלומר- הגרצ"ה קלישר לא מדבר כלל על לקיחת השילטון על א"י ע"י אלה שיעלו ליישבה כי אם ע"י משיח בן יוסף או לכל הפחות ע"י נביא ולאחר חזרת עשרת השבטים ואחרי שנתחיל להקריב קרבנות.


כלומר, אין שום קשר בין משנתו של הגרצ"ה קלישר לתנועה הציונית, מטרותיה ופעולותיה.


 




למאמר זה התפרסמו 3 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  תיקון:   י"ב אב
הציונות הדתית לא אומרת שאנו נמצאים במצב של הגאולה השלמה, אלא באתחלתא דגאולה.
רובי  
2.  הוא דיבר במפורש נגד לקיחת השלטון   י"ד אב
בספר מרא דארעא ישראל חלק ב' מובא מתוך מכתב שלו (ואינו תחת ידי כרגע, קראתי זאת לפני כמה שנים) שהוא מתייחס לשאלה זו בדיוק וכותב (בערך) "ואנו אין כוונתינו לתפוס השלטון בארץ כי אם להיות מפלגת פועלים עובדי אדמה תחת שלטון התוגר" וכו'.

אשמח אם מישהו ימצא את הנוסח המדויק ויפרסם אותו כאן.
אבי  ממרכז
3.  תיקון למס' 1 שטוען לתיקון   י"ב סיון
ב"ה
אתחלתא דגאולה וגאולה שלמה זה הינו הך עי' ברש"י ומהרש"א מס' מגילה יז: ד"ה עתידין להגאל וד"ה אתחלתא דגאולה היא
ודו"ק
אביעד  מירושלים