''תמיכת'' הגאון רבי שלמה הכהן מוילנא בתנועה הציונית...
.jpg)
לאור שמועות שונות לגבי תמיכת גדולי ישראל בציונות תופיע כאן באתר סדרת מאמרים שתתייחס לשמועות השונות ורמת נכונותם.
המאמר הראשון בסדרה יתייחס לטענה לפיה יצא הגאון רבי שלמה הכהן מוילנא לקראת הרצל עם ספר תורה בידו כיאה להקבלת פני מלך בעת ביקורו של הרצל בוילנא.
המקור לדברים הוא מכתב שכתב הרצי"ה קוק לתלמידי ישיבת פוניבז' [המכתב מיום כ"ד ניסן תשל"ח, ונתפרסם ב"הצופה" בי' אייר תשל"ח] בו כתב בין השאר את הטענה הבאה: "הגאון ר' שלמה הכהן זצ"ל מוילנא יצא לקבל פני הד"ר בנימין זאב הרצל ז"ל עם ספר תורה בידו, כנהוג וכהלכה לקבל פני מלך..."
הרצי"ה לא מציין במכתבו שום מקור לדבריו אלה אך מעדות ראיה למה שארע שם המופיעה בספר "התנועה הציונית ברוסיה" של יצחק מאור (בעמ' 230) מתקבלת תמונה אחרת לגמרי: "תיאור נאמן מביקורו של הרצל בוילנא מוסר בזכרונותיו עד ראיה, הוא העסקן הנודע של פועלי ציון באמריקה ברוך צוקרמאן. הוא היה אז בחור ישיבה, נער בן שש עשרה, ולמד בוילנא בבית המדרש. אותו זמן היה עדין רחוק מהציונות, שכן בחוגי הדתיים התנגדו ל"דחיקת הקץ". בבנין ה"צדקה גדולה", שבו נערכה קבלת הפנים. בא כח הקהילה מסר לאורח ספר תורה קטן בתוך ארון עץ מחוטב, לזכר ביקורו ב"ירושלים דליטא". אולם את הרושם החזק ביותר שבכל טקס קבלת הפנים עשתה על הנער ברוך צוקרמאן הופעתו של רבי שלמה'לה דיין, הישיש לבן השיער והזקן, שנשא כפיו החיוורות ובירך את הרצל ברכת כהנים: "יברכך ה' וישמרך".
גם הרב יצחק ניסנבוים מראשי "המזרחי" מתאר (בספרו "עלי חלדי") את בעל ה"חשק שלמה" בתואר "הגאון הישיש רבי שלמה כהן מווילנה שלן כל ימיו בעומקה של הלכה והחיים החדשים זרו לו לגמרי". אם היה תומך כה נלהב בציונות, האם לא היה מזכיר זאת בספרו הרב ניסנבוים??
כמובן, שבכל מה שקשור לרצי"ה אין זה מפתיע כלל. הוא ידוע כמי שהגדיל מעבר לכל פרופורציה כל אות או מלה של גדולי ישראל שיכולה ל"קדש" את הציונות ומאידך גיסא תקף בחריפות ובזלזול כל מקור של דברי גדולי ישראל נגד הציונות.
כשנשאל איך להתייחס ל"חרדים" שאינם סוברים ש"נתגלה הקץ" [והיו אלה רוב מנין ובנין של גדולי ישראל] לא היסס להשיב "אנחנו לא קָרָאִים", ואפילו כשהיה מדובר בדברים של אביו הראי"ה קוק נגד הציונות מיהר להכחישם תוך ביזוי מי שהיה אחראי על פרסומם שהיה אב"ד בישראל וגם קרוב משפחה שלו וכמבואר להלן:
בשנת תרס"ג פרסם הראי"ה קוק מאמר חריף ביותר בשם "אפיקים בנגב" בירחון התורני המפורסם "הפלס" [שהיה שופרם של גדולי ישראל בכל הנוגע להשמעת דעת תורה ברורה באשר לציונות ול"מזרחי", עורכו היה הג"ר אליהו עקיבא רבינוביץ' אב"ד פלטובה] נגד הגישה הרווחת בתנועת הציונות ש"הדת אין לה דבר עם הציונות". הוא דיבר בגנות הכפירה ובהיותה של הלאומיות החילונית חיקוי קופי של העמים.
הר' צבי וינמן פרסם את הדברים ברבים והם פורסמו גם בגליון "עמודים" באלול תשל"ה.
תגובתו של הרצי"ה קוק היתה חד משמעית. הוא פשוט קבע כי "הדברים מזויפים" תוך שהוא מגדיר את "הפלס" "ירחון של ביזוי גדולי גאוני ישראל", "גל של אשפה" "יש שהוסיפו עליו את האות ס' לפני "ירחון" [דהיינו "סירחון"] ומאשים את העורך [אחר שמציין שיש שקראו לו "עוכר"] באפשרות שפגע בדברים ההם של הראי"ה...
אגב, הר' פישמן מימון כותב ב"אזכרה" [קובץ לזכר הראי"ה קוק] כי האדר"ת הוא זה שעודד את הראי"ה קוק לפרסם את דברי תורתו ב"הפלס" שעורכו היה מחותנו ואחיינו של האדר"ת (הגאב"ד פלטובה הנ"ל) ושכל גדולי הדור תמכו ועודדו את עורכו להוציאו לאור [וביניהם גם מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל], אבל כשמדובר בבטאון שחושף את הע"ז הציונית במערומיה הרצי"ה לא יכול לשלוט בלשונו ובקולמוסו...
יש לציין שכיום מאמר "אפיקים בנגב" הוא חלק בלתי נפרד מספר "אוצרות הראי"ה", מו"ל הספר הר' משה צוריאל כנראה הבין גם הוא שבכל הנוגע לראי"ה קוק, "הפלס" הוא מקור יותר רציני ויותר נאמן מבנו הרצי"ה...
עיקרי הדברים במאמר זה הם מתוך קונטרס "ודע מה שתשיב" של הר' צבי וינמן, הוצ' ותיקין, ירושלים, התשנ"ח.
אני הייתי חושב פעמיים לפני שאני מדבר בכזו לשון על הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל או על כל אחד מגדולי ישראל.
ואני אישית מאמין יותר לרצי"ה מאשר ליצחק מאור או לר' יצחק ניסנבוים
יאיר
רחל
מרדכי מ פתח תיק תק
בהזדמנות זו, אבקש את סילחת מרנא בעל החשק שלמה שחשדתיהו בכגון דא.
אמנם גם את הרצי"ק אני דן לכף זכות, שמא בדותה שמע, ובוודאי גם הוא שמח לגילוי האמת.
משה מירושלים