כ"ו אייר ה'תשס"ט

הר' קוק סותר את עצמו בענין היחס לרשעים והתמיכה בהם...



השנה - תרפ"א. מחלוקת קשה פורצת בירושלים ומאיימת לפלג את ציבור היראים בעיר. גדולי הדור ניסו כל הזמן לעצור את ההתדרדרות  אבל הר' קוק לא שעה לדבריהם ומסר את השליטה על מוסד הרבנות בא"י לידי הבריטים וראשי התנועה הציונית שכל מטרתם בכפיפת מוסד זה למרותם היה הרס היהדות והחלשת עולם התורה בא"י כדי לרכך את ההתנגדות של גדולי הדור לתנועה הציונית.


י"ג אדר א' תרפ"א- בעוד יושבים יחד המומרים והכופרים יחד עם הבריטים והר' קוק בטקס הקמת הרבנות החילונית הראשית מקיימים יהודי ירושלים בהוראת גדולי ישראל יום תפלה וצום שבמרכזו תפילת כל הקהל בכתל המערבי להצלת ישראל מידי הקמים עליהם.


 


חודש לאחר מכן מגיע לארץ ישראל אחד מגדולי הדור המובהקים- רבי אברהם מרדכי אלטר זצוק"ל-האדמו"ר מגור. במסגרת נסיונותיו להשכין שלום בין יהודי ירושלים הוא נפגש עם שני הצדדים.


במכתבו המפורסם אשר כותב האדמו"ר מגור על האניה בצאתו מא"י הוא כותב לאחר שמגדיר את הר' קוק כ"אומר על טמא טהור" כי התווכח עמו רבות במיוחד על כך שנותן יד לפושעים כל עוד שעומדים במרדם ומחללים כל קדש. הוא גם מציין את תשובתו של הר' קוק לטענות האומר כי יחסו זה לרשעים הוא בבחינת הידבקות במידותיו של הקב"ה שגם עליו נאמר "אתה נותן יד לפושעים"....


 


האמנם היתה כאן מצד הר' קוק משנה סדורה של הידבקות במידותיו של הקב"ה? את התשובה לכך נקבל ממכתב גלוי (המפורסם בכל א"י ובחו"ל) ששולח הר' קוק לגדולי הדור בארה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין זצוק"ל חודשים ספורים לפני פגישתו עם מרן ה"אמרי אמת". במכתבו מבקש הר' קוק מקני הדור שלא יעמדו מנגד למסירתו את הרבנות בידי הציונים והבריטים תוך שהוא מבטיח הבטחות סרק שאפילו בחייו לא עמדה בהן הרבנות הראשית וכל שכן אח"כ.


את המכתב  פותח הר' קוק בקובלנה כלפי שני זקני הדור על שלא עשו מאומה כנגד אלה שפרסמו בחוצות את מעשיו והתבטאויותיו של הר' קוק בזה הלשון:


"אעפ"י שכבוד תורתם עברו עלי את הדרך לפי דעתי, והתנהגו עמדי שלא כפי הנימוס הראוי לתלמידי חכמים בנתינת יד לכותבי פלסתר המהפכים דברי קדש שיצאו ממני בתומת לב, לחרפות וגידופים בכ"ז אני סולח לכל מי שפגע בי וכו'...". [ראה צילום המכתב ב"מלאכים כבני אדם" של שמחה רז עמ' 91]


 


וראה זה פלא- כשהר'  קוק נותן יד לרשעים מומרים ואפיקורסים המחרפים ומגדפים בע"פ ובכתב מידי יום ביומו את התורה הקדושה ואת נותנה, את חכמיה ומוסריה לאורך הדורות, מקרבם ומעריצם, מהללם ומשבחם בכתב ובע"פ, בדיבור ובמעשה אין זה כי אם "להדבק במידותיו של הקב"ה". אך כשגדולי זקני הדור נותנים יד לתלמידי חכמים מופלגים המקנאים קנאת ה' ותובעים עלבון התורה וחילול הקדש מאת הר' קוק הרי זה  התנהגות שלא כפי הנימוס הראוי לתלמידי חכמים המחייב תוכחה גלויה כלפיהם "לכל בית ישראל בארץ ובחו"ל".


 


. והמהר"ם אריק [בעל ה"אמרי יושר" ו"מנחת פתים"] אמר פעם לתלמידיו: "כל חולה אפשר למצוא רופא בקי היודע הסימנים המובהקים כיצד לקבוע מהות המחלה, אם הלב חולה או העינים חולות וכד'. אבל יהודי שבחיצוניותו אין נראה בו פגם, לובש בגדי חסידות ואין מכירים אותו, האיך עומדים על מהותו אם נכשל ומכשיל בדעות כוזבות? אם יש לו חבילה של קושיות על צדיקי הדור או דורות שעברו, או להיפך, שיש לו חבילה של תירוצים ללמד זכות על כופרי זמננו או מדורות שעברו, זו הוכחה ברורה לעמוד על מהותו, ולאיזה כת הוא שייך". ["קול יעקב" עמ' פ' דרשות תלמידו רבי אברהם יעקב טייטלבוים, ניו יורק תשנ"ו] .ועל אחת כמה וכמה אם יש בו גם מזה וגם מזה שע"ז כבר אמר שלמה המלך ע"ה (משלי יז' טו'): מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ה' גם שניהם]


 




למאמר זה התפרסמו 7 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  הביקורת לכאורה לא מובנת   כ"ו אייר
לכאורה הביקורת שלך על הרב קוק לא כל כך מובנית בהקשר הזה, (ואני מדגיש בהקשר הזה כיוון שבדברים אחרים אני מסכים עם הביקורת על הרב קוק) הרי הרב קוק מסיים את דבריו במילים "ובכל זאת אני סולח לכל מי שפוגע בי", הרי שגם אם בהווא אמינא הייתה לו ביקורת על גדולי ישראל - הרי שלמסקנה הוא חזר בו, והעיקר זו המסקנה.
אריאל  
2.  לאריאל...   ב' סיון
א. קודם כל הר' קוק לא חוזר בו מהטענה שגדולי הדור "עברו עליו את הדרך" והתנהגן עמו שלא כפי הנימוס הראוי לתלמידי חכמים אלא שהוא מוחל להם כך שהוא לא חוזר בו.

ב. הנקודה העיקרית כאן היא לא אם הוא מוחל להם או לא אלא העובדה שמה שמוגדר אצלו "לא כפי הנימוס" במצב שמדובר בפגיעה בכבודו הופך ל"הליכה בדרכיו של הקב"ה" כשמדובר בחירוף וגידוף כלפי שמיא.

בברכה, יואל.
יואל אלחנן  
3.  מה לא מבן שאומרים שהרצל עקבו של משיח...   ט"ז אב
ומזלזלים בגדולי תורה?!
מחניפים לרשעים,ומלגלגים על הרב עובדיה והרב אליישיב, ועל כל החרדים לדבר ה'?!
כאשר גברתו הנכבדה של מר יובל שרלו ברנדו,אומרת דרך קול ישראל שההימנון מרגש אותה יותר מפרק תהלים,זו לא שריטה טכפירה חנופה וצביעות?!
אמרתי לרב פנחס היימן שרב שעוסק באקדמיה לא יכול להיות צדיק,והסכים איתי.
אין דבר כזה פרו' וגם רב,הוא לעולם לא יהיה מלאך ה',אלא מקננת בו כפירה בדברי תורה ובדברי חז"ל,ומזלזל בגדולי דורו.
לא קראתי שאיזה פרו' התעייץ עם גדולי תורה בדחילו ורחימו,אלא ניראה לו שפרו' חכם ונבון יותר מתלמיד חכם.
ישורון  מחולון
4.  הקושיא על הרב קוק לא מובנת   ד' סיון
כשהרב קוק נותן יד לרשעים ומשבחם אין הוא משבח אותם על זה שהם מגדפים את ה' ומגדפים תלמידי חכמים אלא על דברים אחרים טובים שהוא מוצא בהם. כן לרב קוק אין בעיה שרבנים אחרים יקרבו בהאהבה את המגדפים אותו וימצאו בהם דברים אחרים טובים. טענתו היא שהם נתנו יד לגידופים נגדו ואין לזה שום סתירה מהתנהגותו הוא כלפי הרשעים.
דודו  
5.  שלום..   ד' תמוז
אני קצת המומה מהדברים..
אני הבנתי את כל הביקורת נגד הצה"ד והשקפותיהם, אך פשוט חשבתי שהם לא הבינו נכון את הרב קוק ושעם הרב אין בעיה..
אבל מהמאמר הבנתי שיש בעיה עם הרב קוק עצמו? (אפילו קשה לי לכתוב זאת)
אם אפשר להסביר לי בכמה מילים מה המסקנה שנובעת מהמאמר אני אשמח מאד..
וד"א הרב אברהם חזן שליט"א היה אצלנו בשיעור על שירות לאומי וממה שידוע לי שתי בנות החליטו שהן לא עושות שירות! ישר כח כבוד הרב!
אלמונית  
6.  שלום אלמונית...   י' תמוז
אכן, למרות האמת שיש בטענה כי הצה"ד הפנתה עורף לר' קוק ופירשה דברים רבים שלו בצורה מעוותת, ישנן בעיות חמורות עם תפיסתו והתנהגותו של הר' קוק עצמו עליהן הצביעו במפורש גדולי ישראל והמקבלות חיזוק רב מכתביו המתפרסמים בעשורים האחרונים.

מסקנת המאמר הפשוטה כאן היא שבעוד שכלפי הפושעים המורדים בה' יתברך ובתורתו ומסיתים ומדיחים את כלל ישראל ללכת בעקבותיהם נהג הר' קוק ביחס של הערצה וכבוד ולימוד זכות ללא תנאי (הן עליהם והן על עצמו בכל הנוגע לעמידתו לימינם) התנהג ביחס הפוך כלפי גדולי ישראל ושלוחיהם והוכיח כל מי ש"חטא" נגדו בצורה גלויה.
יואל אלחנן  
7.  תשובה לדודו...   א' שבט
טענתו של הר' קוק היא במפורש כלפי עצם נתינת היד לפושעים ואל על תמיכה בהם. שנית, למסור בידי הפושעים את הנהגת כלל ישראל, את ארץ ישראל, ואת הרבנות הראשית זה לא לשבח אותם על דברים טובים אלא לתת בידיהם כלים וכח לבצע את זדון לבם מתוך דמיונות הבל וסרק כי הם "חפצים בטובת האומה" כך שנתינת ידו של הר' קוק לפושעים לא היתה בשיבוח מעשיהם הטובים גרידא (ואגב, גם בזה לימדונו חז"ל ההיפך כי "כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים") אלא בחבירה ובסיוע להגשמת כל מטרותיהם.

בברכה, יואל.
יואל אלחנן