ו' שבט ה'תשס"ה

כיצד נדע מי הוא גדול הדור?



פעמים רבות בחז"ל ובפוסקים מופיע המושג גדול הדור ללא הרחבה ואריכות המסבירים את משמעותו. במאמר זה ננסה לבאר באור בסיסי של המושג כדי לאפשר דיון בנושא במסגרת הפורום.

אחת הבעיות היסודיות בדבור על נושא זה היא העובדה שבדרך כלל אנו נגשים אליו עם נגיעה קודמת שהרי כל אחד מאיתנו מושפע מדמות רבנית זו או אחרת ומקושר אליה נפשית ואף מעריצה ואם כן ממילא הדמות שאני כל כך מעריץ לא יכולה להיות פחות מ"גדול הדור". כדי לעקוף בעיה זו נשתמש במשל מתחום אחר של חכמה (וכמובן שכל חכמה היא הבל וריק לעומת חכמת תורתנו הקדושה והמשל לא בא כאן אלא לאפשר דיון ללא נגיעות בנושא שיאפשר לנו הבנה טובה יותר של הנמשל).

נתאר לעצמנו כי הוטל עלינו לסייע לחבר קרוב שחלה (לא עלינו) במחלה קשה בראשו ונזקק בדחיפות לניתוח מורכב ומסובך אשר בעז"ה אם יצליח יביא להחלמתו ואם חלילה ייכשל תהיינה לכך השלכות חמורות מאד על אותו חבר. כמובן שהדבר הנחוץ ביותר (אחרי תפילה מעומק הלב לבורא עולם שישלח לו רפואה שלמה) הוא מציאת האדם המתאים ביותר לביצוע הניתוח.

כיצד נעשה זאת? אֶילו שיקולים יהוו אינדיקציה טובה ביותר לבחירתו?

כל תחום של חכמה כלול למעשה משני שלבים עיקריים: האחד: שלב לימוד החכמה והאחר:ישום החכמה ע"י התעסקות מעשית בתחום או ע"י הוראת החוכמה.

בכל אחד מהשלביםהאלה ישנו סולם דרגות של רמות שונות, כלומר רמות שונות של לימוד ורמות שונות של התעסקות במקצוע או הוראתו. לכן, בבואנו לחפש כרגע את המומחה הגדול ביותר והמתאים ביותר לביצוע הניתוח המסובך המיועד, נצטרך ראשית לבדוק את המידע הקריטי ביותר: מהי הכשרתו של אותו מנתח?? (כלומר רמת לימוד המקצוע) ממי קבל את הכשרתו (רמת הוראת המקצוע) ומה הוא הנסיון המעשי שיש לאותו רופא במקצוע (רמת המיומנות במקצוע). כמובן שכל חות דעת בנושא צריכה לבוא מקרב אנשי אותו תחום עיסוק של הרופא המבוקש, שהוא התחום הרלבנטי היחיד לדון בנושא זה ולהעריכו נכונה.

כמובן שתנתן עדיפות לרופא אשר נסיונו המעשי בביצוע ניתוחים מוצלחים מסוג זה גדול מזה של חבריו למקצוע, ואשר שִמֶש את מיטב מומחי הרפואה של הדור הקודם בניתוחים אלה ואלה המליצו בחום כי ראוי הוא לאיצטלא של מנתח מומחה. כמו כן בהחלט תוסיף העובדה כי כמעט בכל נושא הכרוך בבעיות מורכבות בראש נוטלים עצה מאותו מנתח או עובדה כי ספר שחיבר בנושא התפשט בעולם הרפואה כחיבור יסודי עבור כל הרוצים להתמחות ברפואת ראש. בנוסף, אם רכש את מיומנותו במוסדות האיכותיים ביותר להכשרת רופאים והיה תלמידם של המפורסמים בגדלותם בתחום הוראת הרפואה ונודע כי בלט בהצטיינותו במשך שנות לימודיו עד שזכה להערכה מיוחדת מצד מוריו יהווה הדבר סיבה מכרעת בבחירתו לביצוע המשימה.

משום מה, גם אנשים המסכימים לגמרי עם הדברים שהובאו במשל אודות הקריטריונים לבחירת הרופא מתעלמים מהם לגמרי בבואם לדון בסוגיה: "מיהו גדול הדור".
בבואנו להגדיר מי הם גדולי הדור צריכים לעמוד לעינינו אך ורק דבר אחד. יחסו של עולם התורה לאותו אדם ותו לא!! כלומר, מי שכל עולם התורה או רובו נשמע לדבריו וחרד למוצא פיהו.(בגמ' במסכת סוטה דף י"ב ע"א) מובא שעמרם גדול הדור היה ופירש רש"י: "והיו הכל נשמעין לדבריו") מי שכל שאלה סבוכה או כל שאלה הנוגעת לכלל ישראל תופנה אליו ותחכה להכרעתו, מי שראשי עולם התורה הן אלה העוסקים בהוראת ההלכה והן אלה העוסקים בלימוד התורה לדור הבא נושאים עיניהם אליו ונוטלים עצתו בכל לבטיהם ומי שעלה והתבלט יותר מכל בני דורו בידיעת התורה מתוך קדושה וטהרה ומתוך מסירות נפשו ללימוד התורה וזכה להערכתם של גדולי הדור הקודם שהעבירו אליו את הנהגת כלל ישראל. אם נשים שיקולים אלו לנגד עינינו ללא נגיעות אישיות נוכל לדעת היטב מי הם גדולי הדור בדורנו. גדול הדור צומח מתוך עולמה של תורה ורק עולמה של תורה הוא אבן הבוחן לגדלותו של אדם זה או אחר.

ואם יטען הטוען: סליחה, אבל מה עם עולם התורה של הציונות הדתית? האם הוא אינו מן המנין?? תשובתו בצדו: ודאי שכל מי שהקדיש את חייו ללימוד התורה ועוסק בה כנתינתה מסיני עפ"י כלליה ופרטיה (ראה ספר "דת הציונות" פרק א' העוסק בהרחבה בנושא אמונת חכמים) ואינו מגלה בה פנים שלא כהלכה עולה למנין ויש לו שייכות לעולם התורה אך בהתאם לחלקו בעולם זה. דהיינו לו יצוייר שרב מסוים נחשב פה אחד בקרב כל בני התורה של הצבור הדתי לאומי (ולצורך הדיון נתעלם לרגע מעצם הסתירה העמוקה שבין הגדרת אדם את עצמו בן תורה מחד גיסא ו"לאומי" או "ציוני" מאידך גיסא ונניח שייתכן בן תורה לאומי/ציוני) לתלמיד החכם המובהק ביותר. האם זה הופכו לגדול הדור?? התשובה היא לא מסיבה פשוטה. צריך לראות את משקלם היחסי של כל אותם אברכים ביחס לשאר עולם התורה. אם ביחס לשאר עולם התורה הם מיעוט קטן ורוב עולם התורה לא רואה ברבם את גדול הדור אזי רבם על אף הערצתם הגדולה אליו אינו נחשב לגדול הדור שכן רוב עולם התורה אינו מכיר בו ככזה (ואפילו רבי מאיר שהגמרא בעירובין דף י"ג ע"ב מעידה עליו ש"גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו" בכל זאת אין הלכה כמותו כיון שחבריו (רוב עולם התורה של דורו) לא ירדו לסוף דעתו).

צבור הטוען כי מנהיגיו הם "גדולי התורה שבדור" למרות היותו מיעוט קטן בעולם התורה.מראה כי הוא תופס רק את עצמו כקיים ואת שאר הדור כטפל אליו אם לא בטל כלפיו לגמרי ולמעשה אינו שונה מאותו ילד בארגז החול שבגן המספר לחבריו שאבא שלו הוא הכי חזק!! (אם כי ישנו הבדל מהותי ביניהם כי אותו הילד בארגז החול באמת מרגיש את עצמו בטל ומבוטל כלפי אביו בעוד שהצבור הדתי לאומי (כצבור) מפנה עורף גם לאותם מנהיגים שהוא הגדירם כ"גדולי הדור" ומאז ראשיתה של הציונות הדתית היה בסיסה המרכזי הפנית עורף למנהיגיה הרוחניים).




למאמר זה התפרסמו 3 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  מענין ושאלה   כ"ד אלול
אגב הקריטוריונים, עם כל הכבוד למיעוט דעתי החזון אי"ש זצ"ל א"כ לא יכול לקרא גדול הדור, כיון שלא היה לו רב מובהק מימיו.
אחד התנאים הראשונים של רב , לשמש תלמידי חכמים.
למיעוט דעתי, ר' אלחנן וסרמן ומרן החפץ חיים נ"ע, יכולים בהחלט להקרא גדולי הדור, בפרט החפץ חיים שגדולתו ידועה וכמובן ר' אלחנן שכל הרבנים שאגודת ישראל כבדוהו
עדו  
2.  לעדו   ט' סיון
לחזון איש היה רב מובהק (אביו) הוא שימש ת"ח (עמד בקשר עם גדולי הדור ודן איתם) ואף תוכל למצוא התכתבות עם הגר"א וסרמן בקובץ מאמרים אתו
צלפחד  
3.  החזו"א היה בקשר עם הגרח"ע   י"ז אב   ללא תוכן  
משה