י"א חשון ה'תשס"ט

על פרשת הגיור המזויף שנוהל ע"י הר' חיים דרוקמן- חלק א'



לפני שנביא בפניכם את הפרשה המזעזעת של השנה החושפת גיור גויים ללא יהדות ובניגוד מוחלט לעקרונות הבסיסיים ביותר של הלכות גיור (אשר יש בהם כדי לבטל גיור אף בדיעבד כדלהלן) ראינו לנכון להביא את דברי הגאון הגדול רבי ישראל אליהו ויינטרויב שליט"א (המובאים בספרו "עיני ישראל" עמ' רמט'-רנא') וז"ל:


במלחמתו של יעקב אבינו עם שרו של עשו כתיב בהאבקו עמו ובא ע"ז מאמרם (חולין צ"א) כאדם שחובק את חבירו רשב"ג אומר כעכו"ם נדמה לו וכו' רשב"א קמיה דרב פפא משמיה דרבא בר עולא אמר כתלמיד חכם נדמה לו וכו'. מלחמה זו היתה כללית מלחמת הרע עם הטוב כי על עשו ביחוד אמרו ולאום מלאום יאמץ כשזה קם זה נופל. ומבואר מזה דמלחמה זו נטויה בב' דרכים, באופן של כעכו"ם נדמה לו ובאופן של כת"ח נדמה לו. באופן שנדמה לו כעכו"ם אין כאן זיוף רק ששניהם מבוררים ולוחמים זה עם זה. אמנם באופן המלחמה דכת"ח נדמה לו ה"ז זיוף צד השני להסתתר בלבוש של איצטלא דרבנן ולהשוות עצמו להצורבא מרבנן האמיתי. ואם יאמר לך אדם יש תורה בגויים אל תאמין, ומאמרם ז"ל בזה. התלבשותו באצטלא דרבנן, כצורבא מרבנן, הוא זיוף צורתה של תורה.


...אמנם בדורנו ביחוד חדש הרע מלחמתו בפנים חדשות ועבר לשלב חדש, ללחום עם התורה והדבקים בה בצורה של כת"ח נדמה לו. כי אין הרעה מסתפקת רק בביטולה של תורה אלא ששואפת כאן להכניס לרשוותה הבעלות על דעת התורה של כללות ישראל, וביצוע מזימה זו הוא רק  באופן של כת"ח נדמה לו, דהיינו דגם השרו של עשו ילבש כאן איצטלא דרבנן והגם דזהו זיוף, דהרע השואף לעקירת התורה ילבש זה אמנם הצליח לחדש כאן מלחמה בדרך זו , ובאמת, כשתסתכל על כללות  הקו של ה"רבו המתפרצים" (שהתחילה בההשכלה הארורה ונרקמה היום לצורת שלטון וארץ) תראה דהוסד על לחימה בדרך זיוף. כי כל כונתם הוא לשנות פני הכלל ישראל מעם הנוצר במעמד הר סיני לעם שמציאותו הוא ככל העמים. רק כאן קבל הזיוף ציור של כת"ח נדמה לו. והתלבשותה באצטלא דרבנן להיות נראה ג"כ כצורבא מרבנן נעשה עי"ז שפתחה משרדי דיינות במסגרת השלטון שלה. וכאילו גם היא מעוניינת בדת ודעת תורה כביכול, וצריכה ג"כ לת"ח לנהל סדרי החיים שלה עפ"י קוי התורה. כל זה הוא זיוף גמור. אמנם למי שלא עמד כאן בנסיונה של תורה, נפתח לו פתח מעכשיו להתפרץ מתוך מחנינו ולעבור עם תורתו למסגרת הדיינות של השלטון. וסבת פרצתם, להוי ידוע לכל, הוא רק עי"ז דהועמדו הת"ח שבדורינו תחת נסיון כבד ולחץ עצום הלוחץ על חייהם בכל המעת לעת. כי מנסים המה אם ברצונם לותר על כל ישותם בשביל תורתם גם כי יהיו במצב של חכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו. אשר זהו מנת הסבל של הת"ח האמיתיים, נקיי הדעת של דורנו, המשעבדים נפשם גופם ומאודם לדעת תורה. ואלה שעברו הגבול, ופרצו מתוך מחנינו לחוץ היה זה רק משום דלא היו מסוגלים בנפשם לעמוד בנסיון זה. והיה קשה מאד בעיניהם להיות נכללים ביוסף ורחל אחרונים. ולאט לאט נכנעה נפשם, והסכימה דעתם לזרם הפסול הזה דאכן יתכן שגם עשו מסוגל להתלבש באיצטלא דרבנן, בכדי שע"י שהם האפוטרופסים והשולטים על העם יכבשו תחת ידם דעת התורה של כל הציבור כי הרי להם דיינים שלפנים תפסו מקום בבית המדרש, והרי אין לך פעולה יותר גרועה מזה להשפיל דעותיהם של מנהיגי דורינו האמיתיים, אשר דעתם התקיפה בדעת תורה והמבוררת מכל סיג ופניה צדדי העמידם חוץ לאיצטלא מזויפת זו.


ולהוי ידוע לנו בכל חריפות ובהירות הדברים, כי עצם העברה מתוך מחנינו לעבר השני אין ענינו כשלון של יחיד שלא היה בכחו לעמוד בנסיון, רק שצורת הענין הוא העברת שלטון התורה בידי מפרי ברית. ומסירת שלטון התורה לידם הוא מסירת כל התורה כולה בידיהם להשתמש בה לשם עקירתה. ואין לך פעולה מובהקת לזייף צורת כה"ת כולה [בהעברתה מכלי קדש לכלי חול בכדי שישתמשו בה הדיוטות לרוח תאוותם] כפעולה זו". ע"כ.


מאז היוסדה של תנועת ה"מזרחי" היה סמלה העיקרי מלחמה בחרדים והשתחויה מלא קומתם לחילונים תוך התאמת התורה וההלכה לדיעותיהם הכוזבות של קברניטי התנועה הציונית. בעוד שרבים רואים את ההבדלים שבין החרדים  לציונות הדתית כאיזה הבדל השקפתי רעיוני ולא כשתי דרכים הזרות זו לזו מבחינה מעשית באה פרשת הגיורים הפיקטיביים של דרוקמן המראה שוב עד כמה מסוכנת ההשקפה היוצאת מהמרכז העולמי לדעות כוזבות- "מרכז הרב" גם מבחינה מעשית תוך שהיא ממחישה שוב את דברי חז"ל: "בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי".


רק הגאוה המרכזניקית יכולה לגרום לדיין מושחת שזייף תעודות גיור והודה בזיופן לבוא בטענות אל בית הדין שהטיל ספק בגיוריו ובטל גיור שמוכח לגביו למעלה מכל ספק כי אין לו שום תוקף הלכתי, אם כי כשמדובר על אדם שאצלו שמחת יום העצמאות היא מצוה מן התורה גם חוצפה זו אינה הפתעה.


ושוב, הטענות כלפי דרוקמן לא מבוססות על האשמות מצד חרדים אלא על חומר שחושף חברו של דרוקמן למנהל הגיור הפיקטיבי הר' ישראל רוזן כפי שנביא מיד מתוך פסק הדין.


לפני שנרענן את העובדות לגבי הפרשה שנחשפה בבית הדין הרבני ונוסיף עוד עובדות שנחשפו בתכנית הטלויזיה "מבט שני" לפני כחדשיים (תכנית שגם בה נטל חלק הר' דרוקמן) המוכיחות כי לא רק אזרחים גייר דרוקמן נגד ההלכה אלא גם מאות חיילים גויים מדי שנה, נביא מספר הלכות בסיסיות ועקרוניות הנוגעות לגיור.


א. וכך איתא בשו"ע יו"ד סי' רס"ח ס"ק ב': "כשבא להתגייר  אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר, או אתה יודע שישראל בזמן הזה דחופים סחופים (פי' אבודים וסחופים מן מדוע נסחף אביריך (ירמיה מו, טו)) ומטורפים, ויסורים באים עליהם. אם אמר: יודע אני ואיני כדאי להתחבר עמהם, מקבלין אותו מיד ומודיעים אותו עיקרי הדת שהוא יחוד ה' ואיסור עבודת כוכבים, ומאריכין עמו בדבר זה, ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות, ומודיעים אותו מקצת עונשין של מצות, שאומרים לו: קודם שבאת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה חייב סקילה, ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש כרת, חללת שבת אתה חייב סקילה. ד ואין מרבין עליו ה ואין מדקדקין עליו. וכשם שמודיעים אותו ענשן של מצות כך מודיעים אותו שכרן של מצות, ומודיעים אותו שבעשיית מצות אלו יזכה לחיי העוה"ב, ושאין שום צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות אלו ויודעם.


מדברים אלה אנו רואים כי לעולם אין אנו יוזמים מצידנו גיור של גויים ואדרבה בשלב הראשון אנו מנסים להניא גוי מגיור גם כשהוא רוצה בכך ורק אם נחוש בדעתו להתגייר ורואים הדיינים שמתכוון בכל לבו לשמור התורה והמצוות אז מסייעים אותו ומתחילין ללמדו עיקרי הדת ומקצת המצוות וכן עניני שכר ועונש.


ב. דבר נוסף שצריכים דייני הבי"ד לבדוק הוא שהגר אינו מתגייר מחמת עילה צדדית שאינה קשורה לרצון להסתופף תחת כנפי השכינה וכדאיתא שם בשו"ע (ס"ק יב'): "כשיבא הגר להתגייר, בודקים אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא ליכנס לדת. ואם איש הוא, בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית. ואם אשה היא, בודקין אחריה שמא עיניה נתנה בבחורי ישראל, ואם לא נמצאת להם עילה מודיעים להם כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות, כדי שיפרשו. אם קיבלו ולא פירשו, וראו אותם שחזרו מאהבה, מקבלים אותם. ואם לא בדקו אחריו, (ט) או שלא הודיעוהו שכר המצות ועונשן, ומל וטבל בפני ג' הדיוטות, ה"ז גר אפי' נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומל וטבל יצא מכלל העובדי כוכבים, וחוששים לו עד שתתברר צדקתו; ואפילו חזר ועבד עבודת כוכבים, הרי הוא כישראל מומר שקדושיו קדושין".


ג. הגיור ובפרט קבלת המצוות ע"י הגר צריכים להיעשות בפני בי"ד של שלשה הכשרים לדון וכמובא שם בשו"ע (ס"ק ג'): "כל ענייני הגר, בין להודיעו המצות לקבלם בין המילה בין הטבילה, ח צריך שיהיו בג' הכשרים לדון, וביום (תוס' ורא"ש פ' החולץ). מיהו דוקא לכתחלה, אבל בדיעבד אם לא מל או טבל י אלא בפני ב' (או קרובים) (הגהות מרדכי) ובלילה, אפילו לא טבל לשם גרות, אלא איש שטבל לקריו ואשה שטבלה לנדתה, הוי גר ומותר בישראלית, חוץ מקבלת המצות שמעכבת אם אינה ביום ובשלשה. ולהרי"ף ולהרמב"ם, אפילו בדיעבד שטבל או מל בפני שנים או בלילה, מעכב, ואסור בישראלית, אבל אם נשא ישראלית והוליד ממנה בן, לא פסלינן ליה".


על המגיירים גרים במרמה בהתעלמות מההלכות הבסיסיות הנ"ל הנוגעות לגיור כותב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א (שו"ת תשובות והנהגות חלק א' סי' תר"י) וז"ל: "רבו היום גרים שאומדנא דמוכח דאף שמקבלים מצוות ברור הדבר שלא ישמרו המצוות וכל כוונתם בגירות הוא לשם נישואין ולא לשמור דת וכה"ג לא מועילה הגירות כלל וזהו דעת כל גדולי הפוסקים, עיי' בשו"ת בית יצחק (יו"ד סי' ק') דבר אברהם (ח"ג סי' כו') צור יעקב (כ"ז) ערוגת הבושם (יו"ד רכ"ג) וכן פוסק בשו"ת אגרות משה (יו"ד סי' קנז') שגם בדיעבד לא מועיל, ועיי' באחיעזר ח"ג (סי' כ"ח), ובי"ד המקבלים גרים כאלו מכשילים וגדול עוונם מנשוא...ואני רושם דברים אלו למזכרת לדורות, שאפילו יש לאשה או אמה תעודה רשמית חתומה שנתגיירה כדת וכדין, חייבין לדרוש ולחקור שמא לא קיימה המצוות מעולם והגיור לא חל, ובעוונותינו הרבים בזמננו בעקבתא דמשיחא רבו כאלו". ע"כ.       (המשך בחלק ב' של המאמר)


 




למאמר זה התפרסמו 0 תגובות. הוסף תגובה למאמר