ט' ניסן ה'תשס"ז

הר' אליעזר מלמד ממשיך לשקר לגבי השירות הלאומי- חלק ג'



בגליון 230 של "בשבע" (כ"ז בשבט התשס"ז) הציג הר' מלמד שוב את השאלה בנושא שירות לאומי בהתנדבות כשבפי השואל הוא מזכיר את האיסור של מרן ה"קהילות יעקב" (רבי יעקב ישראל קנייבסקי) ומרן הגרא"מ שך על השירות הלאומי בהתנדבות כתגובה לדבריו של הר' מלמד שבוע קודם לכן ("בשבע", גליון 229 כ' בשבט התשס"ז) שחזר שוב על השקר שעל איסור שירות לאומי בהתנדבות לא דובר כלל ע"י גדולי ישראל וכל מה שנאסר היה רק שירות בכפיה וסיים במלים הבאות: "ובכלל, כיצד אפשר לומר שבת שעוזרת לקשישים או ילדים, וזאת בהשגחה של רבנים או אנשי חינוך, עוברת באיסור של "ייהרג ובל יעבור". זהו דבר שלא ניתן להעלות על הדעת, וקשה להאמין שיהיה רב שיאמר כך."


בתשובתו לשאלה הנ"ל (בגליון 230) מעמיד הר' אליעזר פנים כאילו לראשונה הוא שומע על איסורו של מרן ה"קהילות יעקב" ומשיב בהתאם וז"ל: "אכן לא ידעתי, ולא העליתי בדעתי, שיהיו רבנים שיאמרו ששירות לאומי בהתנדבות הוא בגדר "ייהרג ואל יעבור". ודבר מזה לא שמעתי מרבותי. ולכן כתבתי בפשיטות, שלא תיתכן דעה שתאמר שיש איסור להתנדב, שכן איך אפשר להעלות על הדעת שבחורה שהולכת לעזור לקשישים או ילדים עוברת באיסור של "ייהרג ואל יעבור".


לעומת זאת, באתר ישיבת בית א-ל משיב הר' אליעזר מלמד כבר לפני למעלה מחצי שנה (כ' באב התשס"ו) לאותה שאלה בדיוק. כיצד אם כן הוא כותב כי הסבה שכתב בפשיטות בגליון 229 שלא יעלה על הדעת שיש דעה שאוסרת שירות לאומי בהתנדבות היא כי לא ידע שיש רבנים האוסרים בה בשעה שדבריו נכתבים למעלה מחצי שנה אחרי שדברי מרן הקהילות יעקב ושאר גדולי ישראל הובאו לידיעתו??


עוד נתון מעניין מוסיף הר' מלמד כשהוא מנסה להתחקות אחרי פשר דברי מרן ה"קהילות יעקב" (אחרי שהוא פשוט טוען בחוצפתו ש"המציאות מכחישה את דברי מרן ה"קהילות יעקב"") שכתב כי "ברור שרובם כולן של המתנדבות לשירות לאומי יתקלקלו ויתדרדרו הן באמונה ודעות והן בקדושת בת ישראל ושמירת הדת" וז"ל:


"אמנם ייתכן שאם הבנות החרדיות היו הולכות לשירות לאומי, רובן היו מתקלקלות, כפי שהרבנים שנזכרו כתבו, משום שלא הורגלו להיפגש עם החברה הדתית לאומית וק"ו החילונית. אבל הבנות הדתיות הלאומיות ברובן הגדול אינן מתקלקלות. ואלו שיורדות, רובן היו יורדות גם בלא זאת, ודרכים רבות פתוחות לפניהן-באוניברסיטה ובעבודה. לפיכך אין מקום לומר לבנות הציבור הדתי לאומי שיש איסור ללכת לשירות לאומי. וכך אכן רבותינו תלמידי מרן הרב קוק ועוד רבנים גדולים שהולכים בדרך זו, לא אסרו את השירות הלאומי. ובוודאי שראוי לבנות שגדלו לאורם ללכת על פי הדרכתם.


עם זאת כמובן שיש להזהיר מאד שלא ללכת למקומות שיש בהם סכנה של התדרדרות רוחנית". עד כאן.


לא יאומן כי יסופר- הר' מלמד מודה שהבנות החרדיות עלולות ברובן להתקלקל כי "לא הורגלו להיפגש עם החברה הדת"לית והחילונית" כלומר הנה לנו הודאה של הר' מלמד כי הן החברה הדת"לית והן החברה החילונית מקלקלות  את הבת החרדה לדבר ה', ומה שלא מתקלקלות הבנות הדת"ליות משום שמלכתחילה אף אחד לא מנע מהן את ההתחברות לחברה החילונית ואם כן הורגלו בחברתם (היינו התקלקלו כבר מזמן) ולכן השירות הלאומי לא יקלקל אותן כי כבר מגיעות מקולקלות לשירות הלאומי... ולכן "פשיטא" שהסטייפלער "טעה"... משל למה הדבר דומה- לחולה שאמדוהו הרופאים שלא יאריך ימים יותר מחדשיים ובא אחד והשקהו סם המוות לאחר שבועיים וכשמת החולה בא והכריז "הרופאים טעו בהערכתם"...


ושימו לב למשפט הסיום: "עם זאת כמובן שיש להזהיר מאד שלא ללכת למקומות שיש בהם סכנה של התדרדרות רוחנית". ובכן, הר' אליעזר מודה שאגודות ההתנדבות מציעות לבנות גם תפקידים במקומות בהן ישנה סכנה של התדרדרות רוחנית (אפילו לבת דת"לית  שהיא "חסינה" מפני התקלקלויות). אם כן כיצד משתפים פעולה אם אגודות אלה ומפקירים את אותן בנות להתקלקל?? פתרונות לר' אליעזר מלמד...


 


 


 




למאמר זה התפרסמו 4 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  לפי דברי מלמד יותר מזה...   י"ג ניסן
בת חרדית בת שמונה עשרה שכבר יותר בנויה מבחינת השקפה תנזק מחברה חילונית לעומת זאת בת דתית לאומית עוד לפני שהתחילה לבנות איזו שהיא השקפה כבר לומדת השקפה חילונית כדרך חינוך והוא עוד "מתיר" שירות לאומי...
צלפחד  
2.  לצלופחד   י"ט ניסן
כדי לדבר אמת.

בציבור הדת"ל (בין אצל הבנות ובין אצל הבנים) עוסקים הרבה יותר בלימודי אמונה והשקפה מאשר המגזר החרדי.

לכן, בת שמונה עשרה דת"ל יותר בנויה מבחינה השקפה מאשר בת חרדית בגיל מקביל.

כמובן, אין בדברי אלו שום הכרעה איזו השקפה עדיפה. (ז"א: יתכן שבת שמונה עשרה דת"ל בנויה היטב בהשקפה שקרית).

זה נושא בפנ"ע.
דוד לוי  
3.  תגובה לרב   ט"ז סיון
מה שלא מבין הרב מלמד מה שכל גדולי ישראל מבינים ,שכשנותנים היתר על העיקרון, ממילא כל בת תלך להיכן שהיא מבינה ולא לאיפה שיגידו לה.ובדידן הוה עובדא במשפחתינו שהבת טענה שהיא מכירה בעצמה שלא תתקלקל,וממילא כל האחריות הזאת על המתירים.
שניאור  מירוחם
4.  לדוד כפי דבריך בסוף   י"ח אב
בת שמונה עשרה דת"ל בנויה היטב בהשקפה שקרית).
צלפחד