מאת: העניך
י"א אלול  ה'תשפ"ב  13:14 

כוחי ועוצם ידי.


אינני מצליח להבין מדוע צבא ההגנה של ארץ ישראל עם רבי רבבות היהודים הגרים בתוכה נאשמת בכפירה וכוחי ועוצם ידי, ולא שמחוייבים מן הדין להגן על עצמם ועל אחרים. ובמילים אחרים: האם במידה והמדינה היתה נבנתה על פי התורה, האם שייך להקהל ולעמוד על נפשינו בצבא הגנה, ולקיים בזה חובת ההשתדלות ומצות ונשמרתם מאד לנפשותיכם?
בתקוה לתשובה.
י"א אלול  ה'תשפ"ב  00:19 

לגבי ההאשמה בכפירה וכוחי ועוצם ידי...


ראשית, העובדה שהצבא הוקם ע"י כופרים וש"כוחי ועוצם ידי" היא סיסמתם מאז ועד היום יחד עם העובדה שמאז הקמתו עומדים בראשו כופרים ו/או מומרים להכעיס היא גלויה לעין כל ואף אחד מראשי הצבא לא ניסה בעבר ולא מנסה כיום להכחיש זאת אפילו למראית עין בלבד אלא מתגאים בכפירתם ובכוחם ללא הרף.  
שנית, גם אם הסיבה למלחמה כזו או אחרת היתה כמו שאמרת בבחינת חיוב מן הדין להגן על עצמם ועל אחרים זה עדיין לא סותר את האשמה של כוחי ועוצם ידי שפירושה תליית ההצלה או ההצלחה של המלחמה בצבא ולא ברחמיו של הקב"ה.
לגבי שאלתך באשר לקיום צבא הגנה במדינה שהיא על פי תורה, שאלתך זו בטעות יסודה כי היא מתייחסת למושג מדינה כמושג העומד בפני עצמו ויחס התורה אליו יהיה בהתאם להתנהלותו על פי תורה או בניגוד לתורה אבל אין הדברים כך. מה שנקרא בעולם 'מדינה' נקרא בתוה"ק 'מלכות' ולהקמת מלכות צריך תנאים הלכתיים ותנאי מציאותי. התנאי הבסיסי ההלכתי הוא שמינוי מלך מצריך נביא וסנהדרין של עא' דיינים (יש נידון אם בדיעבד כשאין נביא ניתן להסתפק בסנהדרין בלבד אבל אין בזה נפק"מ לנו כי גם סנהדרין אין לנו היום). התנאי המציאותי הוא שיד ישראל תקיפה על עכו"ם בכל גבולות המלכות והמבחן הבסיסי לקיום תנאי זה הוא האפשרות לבער ולעקור את כל העבודה זרה שיש בא"י. במציאות היום לא מתקיימים התנאים ההלכתיים ובטח לא התנאי המציאותי הנ"ל  ולכן האפשרות לחדש בא"י מלכות ישראל תהיה רק ע"י מלך המשיח. (אגב, גם הקמת צבא נשללת מכח האמור לעיל כי רק מלך ישראל יש לו סמכות לכוף את ישראל לעבודת הצבא)
עד אז להגיד מדינה על פי תורה זה כמו להגיד בית בושת על פי תורה או אכילת חזיר על פי תורה. לגבי "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"-אם ציווי זה היה לנגד עיניהם של ראשי הציונות אזי כל ההרפתקאה המסוכנת הזאת של הקמת מדינה היתה נשארת בדמיונותיו של הרצל ואז הבריטים היו ממשיכים לשלוט בארה"ק ויהודים וערבים היו חיים בשלוה זה לצד זה בלי שפיכת דמם של ישראל כמים בלמעלה ממאה שנה ומבלי שהישוב היהודי בארץ ישראל יהיה בסכנה קיומית מוחשית (שכיום עם הצבא ולמרות הצבא היא מוחשית וקיימת ביתר שאת ומי שמשלה את עצמו שהצבא הציוני יכול להגן על יושבי א"י מכל האיומים הקיומיים מסביבנו או אפילו מחלק מהם אינו מביט נכוחה על המציאות וזה עוד לפני שיש לאיראן נשק גרעיני מוכן לשימוש רחמ"ל.
ואדרבה, תוכל לראות מכתבים של מרן הגרי"ז מבריסק שהיה כבר בא"י בתקופה שלפני הקמת המדינה שכותב ומזהיר כי הקמת המדינה היא מסוכנת ועלולה להביא לשפיכות דמים שאין לתאר ומזהיר מפני כך ולמותר לציין שדבריו היו דוגמא מוחשית ל"איזהו חכם הרואה את הנולד"...
מאת: העניך
י"ב אלול  ה'תשפ"ב  18:10 

כוחי ועוצם ידי.


א. אני עדיין לא מבין מדוע הציבור הדת"לי נאשמת בכפירה והכרזת כוחי ועוצם ידי עשה לי, וכי משום שראשי הצבא והמדינה כופרים בהשגחה פרטית הם אשמים בזה?
ב. אתה צודק שאי אפשר לקיים מלכות כזאת ע"פ תורה אבל במידה שהמלכות אינה נוגדת דעת תורה כלל וכגון אם האו"ם היתה נותנת שטח ליהודים אחרי השואה במקום אחר ובהסכמת כל האומות או שיהודים מקימים ישוב לעצמם באיזשהו מקום בעולם, לזה התכוונתי בשאלתי.
ג. קשה לי להבין החילוק בין אזהרת הגרי"ז מבריסק זי"ע שהקמת המדינה מסוכנת ע"פ טבע בלי הזכרת חרון אפו של קב"ה,  להגנה ע"פ טבע בלי הזכרת רחמי הקב"ה.
 אשמח באמת לקבל תשובות המתיישבות על הלב.
נ.ב. אני נמנה בעדת הקנאים ולא באתי לקנטר ח"ו, רק לקבל ברורות  בדברים המקובלים אצלינו כפשוטים.
מאת: ג.ש.
י"ג אלול  ה'תשפ"ב  10:26 

לגבי סעיף א' וציבור הד"ל...


ציבור הד"ל אשם בכפירה מכיוון שהינו שותף מלא לדרכם של ראשי הצבא והמדינה - אם זה מצד המעשים, אם זה מצד הדיבורים, ואם זה מצד הרעיונות. עפ"י דין תורה אסור למנות על הציבור מנהיגים שאין בהם יראת שמים, כל שכן מנהיגים הדוגלים בכפירה ומינות לעין כל ומתגאים בכך. ציבור הד"ל משעבד את עצמו מרצון להנהגה כופרת ופושעת וסומך עליה בהחלטות הנוגעות לדיני נפשות ודיני ממונות. ואם לא די בכך, ראשי הציבור הזה מעלים על נס הנהגה כופרת זאת, משבחים אותם וקוראים גם ליתר הציבור לסמוך עליהם בכל תחומי החיים.

יתר על כן, ציבור הד"ל עובר על השבועה שלא להתגרות באומות ושלא לקחת שלטון לפני ביאת משיח בעצם השתתפותו בצבא שאין לו שום מקור בתורה. 
מאת: אשר
כ' אלול  ה'תשפ"ב  11:20 

שלושת השבועות


במשך כ1,800 שנה, מאז שהגמרא הביאה את שלושת השבועות, כמעט ואף אחד לא פסק את הגמרא הזו להלכה.
פה ושם היו (כמו המגילת אסתר) אבל זה היה נדיר מאוד.
עד שבא האדמו"ר מסאטמר.
תלמיד חכם יכול כמובן להבין את הגמרא אחרת מתלמידי חכמים אחרים.
אבל הוא חידש איסור שלאורך כל הדורות כמעט אף אחד לא הביא.
אם כך, הוא החדשן.
ואם כך, חובת הראיה היא עליו ולא על החולקים עליו. וק"ו שאי אפשר להגיד ש"הם עוברים על השבועה..." שלא נפסקה לאורך ההיסטוריה היהודית כמעט בשום מקום.
ז' תשרי  ה'תשפ"ג  22:33 

חבל שאתה קובע קביעות...


בנושא שמדבריך ניכר שאין לך בו שמץ של הבנה בסיסית. די לראות את ההסכמות שניתנו לספרו של הרב קלישר ואת דברי גדולי ישראל בלמעלה ממאה השנים האחרונות (שלחלקם התיחסנו בספר 'דת הציונות' חלק ב' ובספר 'כהניה חמסו תורתי' (שבו הבאנו שאפילו הר' ריינס מייסד ה'מזרחי' התייחס לשבועות אלה וקבע לפיהם שהדרך היחידה לקיים מצות כיבוש הארץ בזמננו היא רק ע"י רכישת קרקע בכסף מלא מהערבים יושבי הארץ.
מרן ה'ויואל משה' לא חידש איסור כלל לגבי עצם איסור השבועות אלא חידש שבשותפות של הנציגים של אגו"י בכנסת המינים מעבר לאיסורים האחרים הרבים שפירט בהרחבה בספרו יש גם עבירה על איסור השבועות שהיא חמורה מאד ואגב בהתיחסותו של מרן הסטייפלער לדעתו של ה'ויואל משה' הוא מודה שעצם הקמת המדינה היתה עבירה על איסור השבועות ורק סובר שאחרי שכבר נעברה העברה ע"י הקמת המדינה אין בשותפות של אגו"י בכנסת המינים שותפות לעבירה זו אבל אף אחד מגדולי ישראל לא אמר כי עצם האיסור של השבועות הוא משהו שלא שמעו עליו עד שבא מרן ה'ויואל משה' עם ספרו ועד היום לא מצינו לאף אחד מגדולי ישראל שחלק עליו או שביטל את דבריו (זולת איזו מחלוקת שיש בין ה'ויואל משה' לאבני נזר שהויואל משה מתייחס אליה בספרו לגבי אחת מהשבועות).
ואם אתה רוצה להרחיב ידיעותיך בנושא ההתיחסות של גדולי ישראל לנושא שלשת השבועות לאורך הדורות אתה מוזמן לעיין באתר 'ילקוט השבעתי אתכם' של ידידי הרב אביעד נייגר שליט"א שעוסק בנושא זה בפרט שנים רבות.
מאת: דניאל
ח' תשרי  ה'תשפ"ג  07:08 

לאשר


פסקי ריא"ז כתובות פרק יג סימן ו -"ואעפ"כ אין להם לישראל לעלות יחד וביד חזקה כעין קיבוץ גלויות שאין להם למהר הקץ עד שיחיש הבורא גאולתינו שנאמר אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" עכ"ל.שו"ת הריב"ש סימן קא -"וגם עתה אחת משלש שבועות שהשביע הקב "ה לישראל שלא יעלו כחומה" עכ"ל.שו"ת הרשב"ש סימן ב-"אמנם מצוה זו(ישוב הארץ לשיטת הרמב"ן)אינה מצוה כוללת לכל ישראל בגלות החל הזה , אבל היא נמנעת כלל כמו שאמרו ז"ל בגמרא כתובות פרק האחרון שהיא מכלל שבועות שהשביע הקב"ה את ישראל לא   ימהרו את הקץ ושלא יעלו בחומה וצא וראה בני אפרים מה קרה להם שמהרו את הקץ אמנם מצוה היא על כל יחיד לעלות לדור שם" עכ"ל.כפתור ופרח פרק י -"לא יעלו על מנת לכבוש עד שיבא הקץ וכדאיתא סוף מסכת כתובות (קיא,א)אם תעירו ואם תעוררו וגו'(שה"ש ב,ז)רבי זירא ההוא שלא יעלו ישראל כחומה" עכ"ל.שו"ת מהרד"ם חו"מ סימן שסד -"ואחר שאנחנו משועבדים תחתם אנו מחויבים לקבל כל דינא דמלכותא כאשר נשבענו שלא נמרוד בהם כמוזכר בשלהי כתובות(קיא)" עכ"ל.רמב"ם אגרת תימן-"ואלו הם הדברים אשר כבר קדם יעוד הנביאים בהם , והודיעונו במה שספרתי לכם אשר בקרב ביאת המשיח האמתי ירבו המתנשאים והמכניסים ספק בלבות בני אדם ולא תתאמת טענתם ויאבדו הם ויאבדו עמהם רבים ולפי שידע שלמה עליו השלום ברוח הקודש שהאומה הזאת באורך זמן גלותה תפצר להתנועע בלא עתה הראויה ויאבדו בשביל זה ויבואו עליהם צרות והזהיר מלעשות זה והשביע האומה על דרך משל ואמר השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ ואתם אחינו אהובינו קבלו עליכם שבועתו ואל תעירו את האהבה עד שתחפץ" עכ"ל.בעל התוס' על התורה פרשת יתרו על הפסוק"השמרו לכם עלות בהר רמז השביע את ישראל שלא לדחוק את הקץ ושלא לעלות לארץ ישראל קודם הזמן כדכתיב השבעתי אתכם בנות ירושלים מה תעירו וגו' וזהו השמרו לכם עלות בהר בהר זו ארץ ישראל והר הבית ונגוע בקצהו רמז שלא יגעו לבנות את בית המקדש קודם זמנו מות יומת לא תגע בו יד כי סקול יסקל כל הממהר לא יחיה כל העולה קודם הקץ שעבוד הגלות" עכ"ל.באר הגולה(לאחד ממגורשי ספרד)פרק כה אות ה-"כיוון שראו ישראל כך בחרו להם לפזר עצמן בכל ארבע כנפות הארץ וכדי שיראו האומות שלא יעלה על לבם לערוך מלחמה עוד עמהם ושלא יצאו מן הגלות עד זמן שיבא המשיח...עד שיהיה רצון וחפץ השי"ת בכך וישלח לכם המשיח כדרך ששלח משה למצרים" עכ"ל.מקור ברוך על שיר השירים דף ז ע"א "השבעתי אתכם בנות ירושלים כי הכל ברצונו הפשוט ובהשגחתו הפרטית השביעו אב לבן ובן לבניו ובניו לבניהם ובניהם לדור אחר והם לבאים אחריהם עדינו היום ואנחנו לבנינו עד בוא משיח שלא נמרוד ברצונו יתברך להתגאל ושאפילו שתהיה יד האומות תקיפה עלינו ותתכפונו צרות וגרושים שנסבול הכל כי זה הוא חיינו ותקנתינו וקיומנו ואורך ימינו על פני האדמה ואלה השש שבועות שלא יעלו בחומות שלא ימרדו בגוים שלא ידחקו את הקץ" עכ"ל.
ויש עוד הרבה מאוד וראה בזכות אבות במשנה אל תתודע לרשות "כלומר להשביע השבעות כנגדם ולמרוד באומות ולצאת למלחמה כנגדם כמו שהעלו על לב אנשי פורטוגאל ורצו להרים ראש להרגם וללכוד המלוכה והיה שם זקן אחד ושאל ע"י שם אחד והשיבוהו אם תעירו ואם תעוררו כמו שפירשו חז"ל ג' שבועות השביע הקב"ה את ישראל אחת שלא ימרדו בהקב"ה וז"ש ואל תתודע לרשות דהיינו רשות הרבים לילית ובן זוגה ס"מ וע' שרים" עכ"ל.
י"ד אלול  ה'תשפ"ב  02:16 

תשובות לשאלותיך...


א. מפני שהם מחזיקים בידיהם של הכופרים ורואים בהנהגה של כופרים על כלל ישראל "אתחלתא דגאולה", ולומדים ומלמדים את דעותיהם הכפרניות של כופרים אלה בבתי הספר שלהם ועולים לקבריהם בטיולים שנתיים ומהללים אותם. יש ספר שכתבה בתו של הר' נריה (תלמידו של הר' קוק ומי שמכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות"). בספר היא מביאה קטעים מיומן אישי שניהל בעת היותו תלמיד ב'מרכז הרב' (הישיבה של הר' קוק) ובו היה נריה כותב מה למד לפני השינה וכותב שם שלמד כתבי אחד העם יחד עם רמב"ם וגמרא ומשניות, והוא מסביר שם מדוע לא חשש לקרוא בספרי כופרים כמו אחד העם-מפני שהר' קוק לימד אותם שכשלומדים תורה בעיון אז אי סתירה בין אחד העם וביאליק לתוה"ק (עפ"ל).

ב. במצב שאתה מתאר ודאי שאין צורך בצבא כי אין שייכות של מלחמה אם הדברים נעשים בהסכמת כל האומות וודאי שמותר להקים ישוב או קהילה של יהודים בכל מקום בעולם באופן הזה ובתנאי שלא להגדיר זאת כמלכות המייצגת את כלל ישראל ושהכל יתנהל על פי תורה (כי ישוב שלא מתנהל עפ"י תורה לא יכול להיקרא ישוב יהודי).

ג. ודאי שמרן הגרי"ז כמו כל גדולי ישראל התיחסו לכלל הסכנות הכרוכות בהשתלטות התנועה הציונית על כלל ישראל ובראשן הסכנות הרוחניות והתוצאות המסוכנות שלהן גם מצד עצמן וגם מצד הגברת חרון אף ומידת הדין כלפי כלל ישראל אלא שכיון שהצגת את המדינה בשאלתך כקיום של ונשמרתם מאד לנפשותיכם הבאתי מדברי מרן הגרי"ז שאדרבה חשש להקמת המדינה מטעם של ונשמרתם מאד לנפשותיכם.
מאת: העניך
ט"ז אלול  ה'תשפ"ב  15:17 

ליתר בירור..


א. האם כוונתך שאין בעיה בשיטת הציבור הד"ל לגבי הנושא של כוחי ועוצם ידי בעיקרון, אלא שהשקפתם וחינוכם מביאות אותם למחשבות כפירה משום שאי אפשר להימלט מהם בכזה השקפה וחינוך?

ב. בוודאי יש צורך בצבא כמו שבכל מדינה יש צבא ואפילו כל האומות מסכימות לקיומה של המדינה.

ג. אני עדיין לא מבין למה אין זה פגם באמונה כשמביעים סיבות טבעיות לצרות כלל ישראל כמו שזה פגם כשמביעים סיבות טבעיות להצלחה.

תודה רבה למפרע ועל העתיד.
ז' תשרי  ה'תשפ"ג  23:28 

תשובות לשאלותיך...


א. כוחי ועוצם ידי פירושו שאדם/ציבור תולים הצלחה אמיתית וחיובית בפעולות של עצמם ולא בחסדי ה' יתברך כלפיהם. בצה"ד המשוואה היא "כוחם ועוצם ידם של אפיקורסים ומומרים להכעיס מסיתים ומדיחים עשו לי את החיל הזה" כלומר, הם מכנים את החורבן וההרס כ"הצלחה" ואח"כ מיחסים הצלחה זו לכוחם ועוצם ידם וה"צדיקים" שבהם עוד מיחסים "הצלחה" זו לקב"ה ורואים בכך אמונה חזקה בהשגחה פרטית מבלי לשים לב שהם כופרים בעיקרי האמונה של שכר ועונש ובכל התורה כולה (והאבסורד הגדול הוא שהם מתפללים שלש פעמים ביום 'ולמינים אל תהי תקוה ואח"כ שרים בערגה ובהרגשה של קדש את התקוה של המינים...)

ב. אם יש צורך בצבא כי בכל מדינה יש צבא אזי לא ניתן להקים מדינה כי לניהול צבא צריך מלך ישראל, וסנהדרין, ואורים ותומים וכהן משוח מלחמה ולכן מדובר על מציאות שהיא הלכתא למשיחא גם מצידה ההלכתי וגם מצידה המציאותי כיום.

ג. אמונה אין פירושה התעלמות מהמציאות הגשמית אלא הבנה כי גם למציאות גשמית יש שרשים רוחניים. ואם כרגע יש מציאות שאפיקורסים שאין להם יראת שמים מינימלית ולכן חיי אדם הפקר בעיניהם עד שמוכנים לסכן חיי אדם בשביל תאוותיהם ויש אפשרות בהשתדלות כלשהי למנוע זאת מהם השתדלות זו היא לא מנוגדת לאמונה אלא חובה מדין "לא תעמוד על דם רעך" וכמו שדרשו חז"ל במצות מעקה על הפסוק "כי יפול הנופל ממנו" (שלכאורה קשה שהתורה מכנה אותו נופל עוד לפני שנפל)-"ראוי היה ליפול מששת ימי בראשית אלא שמגלגלין זכות ע"י זכאי וכו' והיינו שההשתדלות והאחריות שבדרך הטבע לא ינזק אדם אינה חסרון באמונה אלא חובה על המאמין והדברים פשוטים ואם אדם חפר בור ולא כיסה אותו או פשע בשמירה על חפץ הוא חייב לשלם את הנזק שנגרם ולא יוכל לפתור עצמו בטענה כי הוא מאמין גדול ומה' נגזרה על הניזק הגזירה שיינזק (ואע"ג שגם זה נכון)
מאת: אשר
כ' אלול  ה'תשפ"ב  11:22 

אל תבזה תלמידי חכמים


תפסיק לבזות תלמידי חכמים.
לרב נריה היה את הרב שלו, שחלק על רבותיך.
לגיטימי שיש מחלוקות, ואין צורך לזלזל בתלמידי חכמים בגלל שהם חלוקים על רבותיך.
ז' תשרי  ה'תשפ"ג  23:51 

ראשית כל...


מי שביזה את את הר' נריה היא בתו שהוציאה לרשות הרבים את יומניו האישיים (אם כי קיימה בכך כל המחלל שם שמים בסתר (ביומניו האישיים) נפרעין ממנו בגלוי (שבתו חושפת אח"כ את דעותיו הכוזבות בספר) והבזיון היותר גדול הוא שבתו אפילו לא מבינה שזה בזיון עבורו וחשבה כי היא מכבדת את אביה בפרסום יומניו.

ב. בפקולטה לפילוסופיה  באוניברסיטה כל מחלוקת היא לגיטימית אבל בתוה"ק גם אם אדם זכה לתואר תלמיד חכם אבל דעותיו הן דעות כוזבות (ואין לך דעת כוזבת יותר מלומר שאין סתירה בין חז"ל לאחד העם אם לומדים את דברי חז"ל ב"עיון") מותר ואף חובה לקיים בו "מפרסמין את החנפים מפני חילול ה'" וכמו שפרסמו לשמצה את הש"צ, ואת הנוצרי הידוע למרות שהיו תלמידי חכמים מופלגים ואף תיקנו ברכה מיוחדת לאיבודם (וזאת עשו עוד בזמן הצדוקים שהיו ת"ח מופלגים וחלקו על חז"ל רק בכמה דברים וברובם אפילו לא התנהגו נגד חז"ל בפרהסיא).
מאת: ג.ש.
י"ב אלול  ה'תשפ"ב  09:12 

האיסור להוסיף ולגרוע מהתורה.


רק רציתי להזכיר שהמושג שנקרא "מדינה שנבנתה עפ"י תורה" ו"צבא הגנה לישראל" בעת הזאת הם מושגים שאין להם מקור בתורה. יש איסור דאורייתא להוסיף או לגרוע דברים ממה שכתוב בתורה.

שנית, כל העם היהודי מושבע בידיי הקב"ה לא להקים שלטון לפני ביאת המשיח, לא לקבץ יהודים לארץ ישראל, לא למרוד נגד אומות העולם, מכוח ג' השבועות. 

שלישית, המדינה הציונית לא נבנתה עפ"י תורה וגם הצבא הציוני לא נבנה עפ"י התורה, אלא הכל הוקם ומתנהל עפ"י אידיאולגיה לאומית. ולכן, הטיעון הזה הוא טיעון סרק, קודם כל אליבא דשיטת האגודה.
מאת: העניך
י"ב אלול  ה'תשפ"ב  23:03 

מדינה עפ"י תורה...


פירושה שאינה נוגדת מה שכתוב בתורה ולא שיש מצווה בזאת.
ודברי חכמים בנחת נשמעים.
ז' תשרי  ה'תשפ"ג  23:57 

לדבר על מדינה על פי תורה...


בזמננו זה בדיוק כמו לומר בית כנסת על פי תורה בירח...וכבר היה אחד מן החכמים בעל ה'ציץ אליעזר' שכתב ספר 'הלכות מדינה' מתוך דמיונות שמדינה על פי תורה הוא משהו שיכול להיות מציאותי והבין אחרי זמן קצר שספר זה לא מכבדו (בלשון המעטה...) וחדל מלהדפיסו. כל הדיבורים על מדינה על פי תורה היא בבחינת הפלגה על כנפי הדמיון וכבר הזהיר רבי ישראל מסלנט כי הדמיון נחל שוטף וככל שזורמים בנחל הזה סכנת הטביעה של השכל גדלה.
מאת: ג.ש.
ח' תשרי  ה'תשפ"ג  22:01 

ערך חדש שנקרא "מדינה עפ"י התורה"..


שאין לו מקור בתורה. "מדינה עפ"י תורה" או "מדינת הלכה" זה ערך חדש שלא הגיע אלינו מהדורות הקודמים ויש איסור להוסיף או לגרוע מהתורה, כאמור לעיל בתשובתי. גם איזה נפקות יש לסוגיה של רשות או מצווה לעניין זה ? כך או אחרת, הינך מוסיף ערך חדש בדמות "מדינה תורתית" ועובר על איסור דאורייתא.

שלא לדבר על כך שהינך עובר על איסור השבועות ועוד אינסוף איסורים אחרים וגורם תקלות חמורות לעצמך וליהודים אחרים בכך שהינך מאמץ אידיאולוגיה פוליטית שמגיעה מן המאה ה-19 מחוגים של הוגי דיעות באירופה ומערבב דת ופוליטיקה בחטיבה אחת. ריבונות אולי זה טוב לעם הסרבי והבולגרי, אבל זה בוודאי איננו קשור לעם ישראל. 

אם הינך טוען אחרת ואומר שיש לזה מקור ביהדות, נטל הראיה עליך. ולא, אינני חושב שתוכל להרים נטל זה. 




מאת: ג.ש.
י' תשרי  ה'תשפ"ג  17:04 

מדוע לא מספיק רק תורה ?


מדוע צריך "וגם מדינה"? מה חסר לך בתורה עצמה כדי להיטיב את מצבו של עם ישראל בזמן הזה ? מדוע הינך נזקק למכניזמים חדשים שבאים מתחום הפוליטיקה ומשנתם המדינית של הוגי דיעות מאירופה (של המאה ה-19) שאינם קשורים בתורה ומצוות ?

כלומר, עצם השאלה שלך מצביעה על כך (שכנראה) אליבא דשיטתך משהו קצת חסר בתורה, והיא זקוקה להשלמה בדמות "מדינת הלכה". אחרת לא היית טורח לשאול שאלה כזאת.


מאת: ד
י"ב אלול  ה'תשפ"ב  19:10 

מחוייבים מן הדין להגן על עצמם ואחרים?!


הבאת פה טענה בלי שום ראייה, מי שטוען שיהודים צריכים לתרום לבטחון המדינה עד כדי מסירות נפשם צריך להביא ראיות טובות מאוד. עד היום לא שמעתי שום ראייה הלכתית שמראה שיש מצווה להיות בימינו בצבא, כל הטיעונים שמביאים זה דברים כמו לדוד היה צבא ונלחם ולכן גם היום יש מצווה לשרת בצבא. אפילו אם יש צורך בטחוני אין בזמננו שום מצוה או חובה מוסרית על אף אדם להיות בצבא ובטח שלא לסכן את חייו. מי שרוצה להיות בצבא בהתנדבות, שיתנדב אף אחד לא עוצר אותו, אם המדינה צריכה חיילים אז שתהפוך את הצבא למקצוע ותשלם מה שצריך בשביל שאנשים יהיו מוכנים להתגייס ולסכן את חייהם בדיוק כמו שהמדינה צריכה עובדי מדינה בחינוך ורפואה וכו', ושם זה ברור לכולם שאי אפשר לכפות על הציבור להשלים את החסרים בתחומים האלו. 
מאת: העניך
י"ב אלול  ה'תשפ"ב  22:59 

טענה?


לא התכוונתי לטעון כלום. ואיני יודע מאיזה קטע בדברי ראית שיש מצוה או חיוב מוסרית לשרת בצבא או שיהודים צריכים לשרת שם עד כדי מסירת נפשם, ואיני מבין על מה בדבררי הוצרכתי להביא ראיות.