וכהיום ברור לכל מי שאינו עוצם עיניו שכל מהות נוכחותם בבית המינים הוא עבור טובות הנאה ללא גבול להם ולמקורביהם בכסף ושוה כסף ומשרות כיד המלך ואם היו נלחמים על ענייני היהדות באחד חלקי מאה ממה שנלחמים על תקציבים וטובות הנאה שונות ומשונות לא היו מדרדרים את הציבור החרדי לאן שדרדרוהו וזאת לשיטתם שמדובר בעבירה לשמה אבל על זה צריכים לדון גדולי הדור בכל מערכת בחירות מחדש ופוק חזי מתי דנו בזה בכלל ומתי הגדירו זאת כ"עבירה לשמה" וצא וראה מתי אי פעם אמר מישהו מהשלוחים האלה בפירסומיהם שמדובר בעבירה לשמה והרי מפרסמים הפוך שזו מצוה ובודים מלבם שגם החזו"א זצ"ל והרב מבריסק זצ"ל ותלמידיהם קיימו מצוה זו (בה בשעה שהימנעותם יחד עם תלמידיהם  מלקחת חלק כלשהו בבחירות אלה הוא מן המפורסמות).