הרצי"ה קוק בראיון לעתון "לאשה" לקראת יום הדין...

אחד הנושאים המרכזיים שבו נתגלתה אחדות דעים ללא הסתייגות בין כל הרבנים ובין כל המערכות של יהדות התורה בארץ ובחו"ל היה סביב גזירת גיוס הנשים לצה"ל שתחילתה בשנותיה הראשונות של המדינה (תשי"ב-1952).כל גדולי הדור בארץ ובחו"ל מכל העדות ומכל קצוי יהדות התורה, הרבנות הראשית, גדול תלמידי הראי"ה קוק ז"ל (הגרי"מ חרל"פ ז"ל) פסקו נחרצות איסור גמור שהוא בבחינת אביזרייהו דגילוי עריות שאיסורו בייהרג ואל יעבור!!

רק אדם אחד העומד בראש הישיבה המרכזית העולמית ושלא מעטים הם האנשים בציבור המכונה חרדי-לאומי אף רואים בו "גדול הדור" הביע דעה המנוגדת לדעת כל גדולי הדור, ובאשר שבעולם התורה ממילא מעולם לא קיבל בימה להביע את דעותיו ההזדמנות לעשות זאת הגיעה מכיוון אחר המגלה התענינות ב"דעת תורה" של הרצי"ה....עיתון "לאשה". להלן הכתבה כפי שפורסמה בגליון מספר 1587 מיום 25.9.1977 ע"י הכתבת צפורה רומן).

"כשביקשו לשוחח עם הרב קוק, לקראת השנה החדשה, על מצבה של האשה, על חוזרים בתשובה וכל השאר- התקשרנו טלפונית לישיבת "מרכז הרב". "ראיון לעתון "לאשה"?" שאל אותנו מי שהרים את שפופרת הטלפון. "אין שום סיכוי. הרב כמעט שאינו מעניק ראיונות לעיתונות, ובודאי שלא יתן לעתון נשים". חרף ספקנותו המוחלטת, הפנה אותנו אותו תלמיד ישיבה לביתו של הרב, שכן, הרב צבי יהודה אינו יושב בישיבה אלא בביתו, לשם באים תלמידיו מידי ערב, לשמוע שיעור, ושם הוא מקבל את פניהם של החפצים בעצתו. כשביקשנו מתלמידו של הרב לשאול את מורהו על אודות הראיון, הגיב הוא בתמיהה. אולם התברר שהרב צבי יהודה ליברלי ופתוח יותר מתלמידיו הצעירים. עד מהרה שב התלמיד ובפיו התשובה החיובית. "הרב מסכים לדבר על מצבה של האשה",אמר, בלי להסתיר את הפתעתו.
לאחר המתנה ארוכה-ארוכה הוכנסנו לחדרו של הרב. חדרון קטן, שארון, מיטה, שלחן ושני כסאות בו. ומעל המיטה-על הקיר- דיוקנה של אישה צעירה ויפהפיה, במסגרת עגולה. אשתו המנוחה של הרב.
"יש לך שאלות מוכנות?" שואל הרב, לאחר שהתישבתי בסמוך לו, ואני מושיטה את הדפים שעליהם כתבתי בעודי יושבת במסדרון. הרב הישיש נוטל את הדפים וקורא בכתב ידי ללא משקפיים. "טוב.נענה עליהן אחת אחת", אומר הרב צבי יהודה ונוטל את ידי בידו. בסבלנות, בשפה בהירה, במלים הנבלעות לא אחת בשפמו, עונה הרב צבי יהודה קוק לשאלות שהצבנו בפניו.

האם צריכה אשה להשתתף באופן פעיל בהגנה על הארץ? מה דעתו של הרב על בנות חיילות ועל ההקלות שניתנו עתה על ידי הממשלה לבנות שאינן רוצות להתגייס?

נשים בהחלט צריכות להשתתף בהגנה על הארץ. רק צריך לברר אם יש מצב של מלחמה. הרמב"ם והרמב"ן ובעקבותיהם הקו שלנו, אומרים שכיבוש הארץ זו מצוה מן התורה. לא פחות, ואולי אף יותר, מהמצוות הפרטיות שחייבים בהן אנשים. ישנה משנה מפורשת, האומרת "למלחמת מצוה הכל יוצאים.אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". הנה-גיוס נשים לפי הרמב"ם. הרדב"ז, שהיה כמעט בן דורו של הרמב"ם, קצת צמצם את הענין של נשים ומלחמה. היות ואשה אין דרכה לכבוש, הוא מציע שהאשה תגויס לעזור לאנשי הצבא. מתוך כך, לדעתי, יש להבין אולי את מה שקוראים היום "שרות לאומי". שכן אם לא היו הנשים עוזרות להם, היו הגברים חיבים לבטל מזמנם המוקדש למלחמת המצווה. כך הם יכולים להתפנות. והרי עכשיו אנחנו מצויים במצב של מלחמה, הן בענין הכיבוש והן בעניין הגנת הארץ שלנו מפני האוייבים. ואם כך- הכל יוצאים וגם נשים חייבות גיוס. אין תירוצים.

האם אין הצדקה לנשים המבקשות להשתחרר מטעמי דת ומוסר?

יש "צדיקים" הדואגים לצניעות. רבותינו מדור התלמוד היו צדיקים לא פחות מהם, ודאגו אף הם לצניעותן של בנות ישראל. ועם זאת, כאמור, אמרו שגם בנות צריכות להתגייס. אז מה החידוש כאן?

(לשקר בשם התורה)

אולי הם חושבים שהדור הזה "מקולקל" יותר?

דברים בטלים! אם לומדים גמרא ותלמוד, בינינו אני יכול לומר לך, שאפשר למצוא שם דברים נוראים במובן הסקסואלי. אלה שלומדים גמרא יודעים את זה. יש עמוד שלם בגמרא שיש בו דברים שבכשרות- ממש מזעזע. זה לא נכון שהדורות האלה יותר מקולקלים. באופן אובייקטיבי, היסטורי ולאומי-צריך לצאת למלחמת מצווה. זה מחייב את כולם ואין לשקר בשם התורה. בהחלט צריך לשמור על המוסר והבריאות, אבל זה לא מצדיק השתמטות מן ההסדר הטוב, הנדרש עתה על-ידי המצב הבטחוני, הלאומי והמדיני.

(זלזול בחז"ל ובהלכה)

שמענו מחוזרים בתשובה, כי הרב קוק אינו מורה לחוזרים בתשובה לקיים מצוות היישר מן ההתחלה. צריך לעבור שלבים שונים כדי להתחיל בקיום מצוות?

קיום המצוות הוא לפי הכרת האדם עצמו. אני תמיד אומר לאנשים "בשבילי אל תחבוש כיפה". האמת היא שבמידה מסויימת יש לי שנאה לכיפה. יש חוגים דתיים שניפחו אותה ניפוח מגונה, כאילו שהיא לכשעצמה דבר חשוב. מבחינת הלכה זה לא חשוב ובודאי אין לזה חשיבות גדולה. ואם עושים חשבון של רווח והפסד- הרווח הדתי מזה קטן מאד ולעומתו ההפסד הנגרם על ידי שנאת אחים, בין אלה שחובשים כיפה לבין אלה שאינם- גדול מאד וזה מכאיב לי. האם זה שאינו חובש כיפה הוא פחות יהודי?

עד כאן דברי ההתעוררות חוצבי הלהבות שהשמיע הרצי"ה קוק לקראת יום הדין לפני תלמידים מקשיבים- כתבת עתון "לאשה" וצוות העיתון.

למחשבה...

(ניתן לקבל צילום של הכתבה הנ"ל בטלפון:050-7299529).