בגליון מס. 23 של "בשבע" הופיעה תחת הכותרת: "עברינות מאורגנת בראש חוצות", כתבתה של עופרה לקס אודות קמפיין הקורא לסרוב לשרת בשטחים מעל גבי שלטי חוצות. בכתבה צוין כי קריאה לסרבנות היא עברה שדינה שבע שנות מאסר ואף צוטט סעיף החוק. (סעיף 110 לחוק העונשין תשל"ז, הקובע ש"מי שהסית או שידל אדם המשרת בכח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו-מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה,דינו- מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו-מאסר שבע שנים.)
כמו כן הובעה תמיהה על כי לא נעשה דבר בנידון מצד היועץ המשפטי לממשלה, וצויין כי חבר הכנסת אורי אריאל ("האחוד הלאומי") הגיש תלונה למשטרה בדרישה לחקור בדחיפות הסתה להמרדה.
המעניין הוא, שבחלקו האחורי של העמוד בו הופיעה הכתבה התפרסם ראיון עם הרב דב ליאור בו אמר מפורש כי חיילים המקבלים פקודה לפנות ישובים או מאחזים חייבים לסרב פקודה אפילו אם המחיר הוא ישיבה בכלא. ואנחנו שואלים את עורכי "בשבע": מדוע הראיון עם הרב דב ליאור לא פורסם תחת הכותרת "עבריינות מאורגנת בראש חוצות"? (שכן על פי סעיף 110 לחוק העונשין המצוטט בכתבתה של עופרה לקס דבריו הם בפרוש הסתה לאי ציות לפקודה חוקית (שהרי על פי חוקי המדינה פינוי ישובים הוא חוקי אם הוחלט עליו בדרגים המדיניים)). כמו כן אנו שואלים את אנשי "תקומה" מדוע לא הגיש ח"כ אורי אריאל תלונה במשטרה נגד הרב דוב ליאור (שהוא אחד מרבני "תקומה" שאליה משתייך אורי אריאל) ואת עורך "בשבע" מדוע לא פנו ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות דברי הרב דֹב ליאור כמו שפנו אליו באשר לפרסום של סרבני השירות?