מאת:
דוד
כ"א חשון
ה'תשפ"ג
08:38
מהר"ל 3 שבועות
כתבת באחד המאמרים שלך כאן דבר יפה וזה לשונו "והנה כתב המהר"ל בספר "נצח ישראל" פרק כד' שאיסור השבועות הוא ביהרג ואל יעבור [ובספה"ק ויואל משה תמה על דבריו ועיי"ש מה שתירץ] ולכאורה מדוע דין זה כ"כ חמור עד שצריך להיהרג עליו ולא לעבור עליו?! וכן מדוע העונש על עוון זה הוא חמור עד כדי "הנני מתיר את בשרכם כצבאות או כאילות השדה"?! ולענ"ד הדבר מבואר עפ"י דברי המהר"ל במקום אחר. דהנה כתב המהר"ל בחידושי אגדות על מסכת זבחים הטעם שנתנה תורה דין יהרג ואל יעבור על ג' העבירות הידועות וכתב וז"ל: "שבאלו החטאים אם חטא נחשב כאילו אבד ובטל מן העולם וממילא לא שייך לעבור עליהם כדי לקיים עצמו כי החטא באחת מהן הוא איבוד וביטול עצמו וממילא לא יתקיים. והוא הדין והם הם הדברים בנידון דידן. כל קיומו של כלל ישראל הוא כל זמן שמגלים כי כל מהותם וקיומם הוא בקשרם עם הקב"ה ואם מראים [ע"י עבירה על אחת מג' השבועות] כי מעלת כלל ישראל עודה עלינו גם ללא הקשר עם הקב"ה אזי מעוררים חלילה את מידת הדין להוציא לפועל את אזהרת "הנני מתיר את בשרכם" וזאת למען יוכח ויובהר לעם ישראל כי קיבוצם לבד אינו אלא הפקרם ואיבודם ולא יצלח שום נסיון לאחד את עם ישראל ולחזור למעמד הנשגב של "כלל ישראל" ללא שיהיה הקב"ה המקבץ והמאחד" עכ"ל.
שאלתי היא איפה המקור של מה שכתב המהר"ל "שבאלו החטאים אם חטא נחשב כאילו אבד וכו' וכו'" לא מצאתי זאת בחידושי אגדות לזבחים.
מאת:
יואל אלחנן
כ"ד שבט
ה'תשפ"ג
00:49
עיי' בחידושי אגדות למהר"ל על מסכת זבחים
דף פח ע"ב. וראה עוד בדרך חיים למהר"ל פרק א' משנה ב' ובנתיבות עולם למהר"ל חלק ב' נתיב הלשון פרק ו'.